דף פריט
30-08-2018

בחינת זווית ראיה שיטתית למדידה/ לניבוי אינטגרציה אפקטיבית של טכנולוגיות חדשניות בבתי הספר

Avidov-Unger, O., & Eshet - Alklai, Y. (2014). TPACK* revisited: A systematic perspective on measures for predicting effective integration of innovative technologies in school systems, Journal of Cognitive Education and Psychology, 13(1), 19-31.


המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: בית הספר כארגון לומד, ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי, כישורים קוגניטיביים, עמדות מורים כלפי שינוי

* TPACK= Technology Pedagogy Content Knowledge


מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות.

ההיבט האפקטיבי (affective) – מחקרים חדשים על שילוב חידושים טכנולוגיים במערכות החינוך מצביעים על כך שהדבר מחייב את כל השותפים לעבור שינוי פרדיגמטי במגוון של נושאים ובהם: תהליכי הוראה ולמידה, תפיסת תפקיד המורה, שיטות הוראה, מבנה הקוריקולום, ניהול בית הספר והתרבות הארגונית הכוללת (Wan et al., 2007, Selwyn, 2010). מחקרים רבים מצביעים על התפקיד הקריטי של ההיבטים האפקטיביים בעמדות כלפי שינוי המשפיעים על הצלחה או כישלון בהפעלתו (Oreg, 2003, Zimmermann, 2006), על הסיבות והמקורות להתנגדויות (Fox & Amichai-Hamburger, 2003, Kent & McNergney, 1999) ועל ההשפעה החיובית של מורים בעלי נכונות להכנסת שינויים ((Levin & Fullan, 2008 , Avidov-Unger 2010, ובהם גם שילוב טכנולוגיה בהוראה Warwick, et al., 2010).

כותבי המאמר מציעים להוסיף היבט זה, בהיותו בעל משמעות קריטית, למסגרת ה-TPACK.

ההיבט הארגוני - בעידן הדיגיטלי למידה ארגונית נתפסת כאחת הפעילויות החיוניות ביותר להישרדות, לצמיחה ולהתחדשות (Kairit et al., 2012, Winslow et al., 2012.).  בתי ספר המקיימים רמה גבוהה של למידה ארגונית הופכים יעילים יותר; מסוגלים לאסוף, לשמר ולהפיץ ידע ארגוני ותהליכי הלמידה בהם מובנים טוב יותר (Collinson, et al., 2009), יש להם גם יכולת לאינטגרציה יעילה של חידושים ה"מונחתים" עליהם ע"י קובעי מדיניות. ארגון לומד מעצים את חבריו בכך שהוא מעודד אותם לקיים תהליכי בחינה של תהליכי ההוראה ורפלקציה עליהם, לעבוד וללמוד בשיתופיות וליצור קהיליות למידה. הכותבים מציעים להעמיק היבט זה במסגרת ה- TPACK בגלל הטיפול המוגבל שיש בו בחשיבותו של ההיבט הארגוני לאינטגרציה יעילה של טכנולוגיה בהוראה.

היבט הקוגניטיבי- חדירת הטכנולוגיה דורשת מלומדים וממורים "אוריינות דיגיטאלית" (Buckingham, (2008, כלומר, יכולות וכישורים קוגניטיביים הולכים וגדלים כדי לפעול ביעילות בסביבות ההוראה והלמידה הדיגיטליות. לא מדובר ביכולות טכניות אלא במגוון של כישורים שניתן להגדירם ככישורי הישרדות. ניתן למנות בהם: בניית ידע תוך גלישה במרשתת, פענוח ממשק למשתמשים, הוראה מקוונת, חיפוש מידע, קריאת חומרים דיגיטליים, יצירת תכנים ברשת ושיתוף בהם ותקשורת ברשתות חברתיות Hargittai, 2008, Eshet – Alklai,2012)). לדעת הכותבים חרף העובדה שמסגרת ה- TPACK כוללת התייחסות להיבטים הקוגניטיביים של הוראה ולמדיה בסביבות דיגיטליות, המוקד הוא בהיבט הטכנולוגי בעיקר (Donnelly et al., 2011). הם מציעים להוסיף את המסגרת הקונצפטואלית שהציע עשת-אלקלעי ( Eshet – Alklai,& Amichai- Hamburger, 2004,Eshet – Alklai,2012) כאינדיקטורים נוספים ליכולת מורים להתמודד באפקטיביות עם היבטים קוגניטיביים של שילוב טכנולוגיות.

המאמר מציע הרחבה ופיתוח של המסגרת לבחינה ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי של מורים בהוסיפו למודל קטגוריות נוספות לבחינה ולבדיקה.


ביבליוגרפיה

Avidov-Ungar, O. (2010). “Islands of innovation” or “comprehensive Innovation”- Assimilating educational technology in teaching, learning, and management: A case study of school networks in Israel, Interdisciplinary Journal of E-Learning and
Collinson, V., Kozina, E., Yu-Hao, K. L., Ling, L., Matheson, I., Newcombe, L., & Zogla, I. (2009). Professional development for teachers: A world of change, European Journal of Teacher Education, 32(1), 3–19.
Eshet-Alkalai, Y. (2012). Digital literacy: A revised model. Issues in Informing Science and Information, Technology, (9), 267–276. Retrieved from http://iisit.org/Vol9/IISITv9p267-276Eshet021.pdf
Fauske, J. R., & Raybould, R. (2005). Organizational learning theory in schools, Journal of Educational Administration, 43(1), 22–40.
Fox, S., & Amichai-Hamburger, Y. (2003). The power of emotional appeals in promoting organizational change programs, Academy of Management Executive, 15(4), 84–94.
Hargittai, E. (2008). Survey measures of web-oriented digital literacy, Social Science Computer Review, 23, 371–379.
Kairit, T., Kai, P., & Mart, L. (2012). Implementing a technology-supported model for cross-organizational learning and knowledge building for teachers, European Journal of Teacher Education, 35(1), 57–75.
Kent, T. W., & McNergney, R. F. (1999). Will technology really change education? Thousand Oaks, CA: Corwin Press
Levin, B., & Fullan, M. (2008). Learning about system renewal, Educational Management, Administration & Leadership, 36(2), 289–303,
Mishra, P., & Koehler, M.J. (2006). Technology Pedagogy Content Knowledge: A new framework for teacher knowledge, Teacher College Record, 108(6), 1017-1054.
Oreg, S. (2003). Resistance to change: Developing an individual differences measure, Journal of Applied Psychology, 88(4), 680–693.
Selwyn, N. (2010). Looking beyond learning: Notes towards the critical study of educational technology, Journal of Computer Assisted Learning, 26(1), 65–73.
Wan, Z., Fang, Y., & Neufeld, D. (2007). The role of information technology in technology-mediated learning: A review of the past for the future, Journal of Information Systems Education, 18(2), 183–92.
Warwick, P., Mercer, N., Kershner, R., & Starman, K. (2010). In the mind and in the technology: The vicarious presence of the teacher in pupil’s learning of science in collaborative group activity at the interactive whiteboard, Computer & Education, 55(1), 350–362.
Winslow, J., Dickerson, J., Lee, C. Y., & Geer, G. (2012). Mobile technologies: Tools for organizational learning and management in schools, International Education Studies, 5(4), 179–187
Zimmerman, J. (2006). Why some teachers resist change and what principals can do about it, NASSP Bulletin, 90(3), 238–249.

מה דעתך?

Avidov-Ungar, O. (2010). “Islands of innovation” or “comprehensive Innovation”- Assimilating educational technology in teaching, learning, and management: A case study of school networks in Israel, Interdisciplinary Journal of E-Learning and Collinson, V., Kozina, E., Yu-Hao, K. L., Ling, L., Matheson, I., Newcombe, L., & Zogla, I. (2009). Professional development for teachers: A world of change, European Journal of Teacher Education, 32(1), 3–19. Eshet-Alkalai, Y. (2012). Digital literacy: A revised model. Issues in Informing Science and Information, Technology, (9), 267–276. Retrieved from http://iisit.org/Vol9/IISITv9p267-276Eshet021.pdf Fauske, J. R., & Raybould, R. (2005). Organizational learning theory in schools, Journal of Educational Administration, 43(1), 22–40. Fox, S., & Amichai-Hamburger, Y. (2003). The power of emotional appeals in promoting organizational change programs, Academy of Management Executive, 15(4), 84–94. Hargittai, E. (2008). Survey measures of web-oriented digital literacy, Social Science Computer Review, 23, 371–379. Kairit, T., Kai, P., & Mart, L. (2012). Implementing a technology-supported model for cross-organizational learning and knowledge building for teachers, European Journal of Teacher Education, 35(1), 57–75. Kent, T. W., & McNergney, R. F. (1999). Will technology really change education? Thousand Oaks, CA: Corwin Press Levin, B., & Fullan, M. (2008). Learning about system renewal, Educational Management, Administration & Leadership, 36(2), 289–303, Mishra, P., & Koehler, M.J. (2006). Technology Pedagogy Content Knowledge: A new framework for teacher knowledge, Teacher College Record, 108(6), 1017-1054. Oreg, S. (2003). Resistance to change: Developing an individual differences measure, Journal of Applied Psychology, 88(4), 680–693. Selwyn, N. (2010). Looking beyond learning: Notes towards the critical study of educational technology, Journal of Computer Assisted Learning, 26(1), 65–73. Wan, Z., Fang, Y., & Neufeld, D. (2007). The role of information technology in technology-mediated learning: A review of the past for the future, Journal of Information Systems Education, 18(2), 183–92. Warwick, P., Mercer, N., Kershner, R., & Starman, K. (2010). In the mind and in the technology: The vicarious presence of the teacher in pupil’s learning of science in collaborative group activity at the interactive whiteboard, Computer & Education, 55(1), 350–362. Winslow, J., Dickerson, J., Lee, C. Y., & Geer, G. (2012). Mobile technologies: Tools for organizational learning and management in schools, International Education Studies, 5(4), 179–187 Zimmerman, J. (2006). Why some teachers resist change and what principals can do about it, NASSP Bulletin, 90(3), 238–249.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?