דף פריט
30-08-2018

מי לא מפחד ממתמטיקה? תרומתם של סיפורי חיים מתמטיים לבחירת כיוון מקצועי


הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

גסר, ד'  , זלקוביץ, צ' (2013). מי לא מפחד ממתמטיקה? תרומתם של סיפורי חיים מתמטיים לבחירת כיוון מקצועי. בתוך ד' פטקין וא' גזית (עורכים), המורה למתמטיקה: מאפייני הכשרה, ידע, הוראה ואישיות של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי (עמ' 61-42). תל-אביב: מכון מופ"ת.

המחקר הנוכחי מתמקד בסיבות לבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה בקרב סטודנטיות במכללה בשנה הראשונה ללימודיהן, כפי שהן עולות מסיפורי החיים המתמטיים שלהן, כלומר מחוויות חיים קודמות שקשורות למתמטיקה.

המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר מנתה ארבע סטודנטיות יהודיות ואחת ערבייה מהמסלול היסודי ומהמסלול לחינוך מיוחד בהתמחות מתמטיקה. גילן נע בין 24-20.

לצורך המחקר נערכו ראיונות אישיים מובנים למחצה. הראיונות, שנמשכו בין ארבעים לתשעים דקות, הוקלטו ותומללו. מניתוח תוכן של סיפורי החיים עלו הקטגוריות האלה: (א) דמויות משפיעות: הורים, מורים (המורה הטוב); (ב) אירועים מתמטיים: מדכאים, טראומטיים, חיוביים; (ג) מתמטיקה בתיכון; (ד) דימוי עצמי בתחום המתמטיקה; (ה) הלימודים במכללה, אני כמורה; (ו) בחירת המקצוע – הוראת מתמטיקה; (ז) תנאי קבלה להתמחות בהוראת מתמטיקה.

מן הממצאים עולה כי לאירועי העבר עוצמה רבה ומתמשכת. אירועים אלה עשויים להשפיע על ההעדפות של הסטודנטיות בבחירת מקצוע ועל מידת המוטיבציה שלהן. נמצא שבשעת מצוקה הבנות אמנם פונות לאם, אבל בנושאי מתמטיקה הפנייה היא בדרך כלל לאב. כמו כן מרבית המסרים בנושא מועברים מהאב. כך או אחרת, הבית משמש להן גם כעוגן וגם כגורם משפיע.

עוד עולה שהמצב הרגשי של המרואיינות ביחס למתמטיקה נתון לתנודות לאורך שנות הלימודים בבית הספר היסודי, בחטיבה ובתיכון ותלוי בטיב המורים שהן פוגשות. לאורך שנות לימודיהן הן גיבשו דעה בנוגע לדמותו של המורה הרצוי למתמטיקה. מורה זה צריך לדעתם להיות מקבל, לא לוחץ, בעל ידע ויכולת להעביר ידע זה, יצירתי וער למצבו של התלמיד. כיום בהיותן סטודנטיות למתמטיקה במכללה, המורים נתפסים כדמויות מרכזיות ביותר ומותירים חותם שניכר בהתייחסותן למתמטיקה בכל שלבי הלמידה.

מתוך הסיפורים השונים עולה שכמעט כל המרואיינות חוו אירועים מדכאים ולעיתים טראומטיים במהלך למידת המתמטיקה. לצד זיכרונות אלו, עלו גם אירועים חיוביים, כגון ציון גבוה בבגרות. מעניין לציין שגם המרואיינות שתיארו חוויה שלילית בעברן והשתמשו בניסוחים כגון "הסיוט של החיים שלי" או "ראיתי שחור", הצליחו באמצעות חוויה מתקנת של מורה חיובי והתנסות בהצלחה, להתגבר על מה ש"נצרב בזיכרונן", לחזור לאהבת המתמטיקה ואף לבחור בה כהתמחות.

אחד הממצאים שעלה במחקר קשור לתהליך הלמידה שחוו רוב הנחקרות בתיכון. כולן למדו ונבחנו בבחינת הבגרות ברמת ארבע יחידות, אף שכולן מעידות על עצמן שהעדיפו ללמוד חמש יחידות. בחירה זו לוותה בתסכולים רבים ואכזבה. הסיבות שהן מציינות הן חוויות שליליות עם המורים שלימדו חמש יחידות, למעט סטודנטית מהמגזר הערבי שמציינת כי בבית ספרה לא הייתה אפשרות ללמוד ברמת חמש יחידות, משום שלא הצליחו להשיג מורה שילמד ברמה זו.

נושא נוסף שניתן היה לזהותו בסיפורי המרואיינות היה הדימוי העצמי שלהן בתחום המתמטיקה ויחסן למקצוע. למרות המשברים, הכעסים והאכזבות, אף אחת מהמרואיינות לא ויתרה על השאיפה להצליח במתמטיקה, גם אם מדובר בארבע יחידות. גם בהמשך כשהגיעו להכשרת מורים, ניכרת בדבריהן מודעות לעצמן ולסיבות שבגללן בחרו במתמטיקה. כל המרואיינות מציינות את אהבתן למקצוע המתמטיקה. הן מתארות את המתמטיקה כתחום שקל להן ללמוד אותו ושגורם להן סיפוק.

המרואיינות ביטאו בדבריהן עמדות חיוביות כלפי המתמטיקה והוראתה. הסיבות לבחירתן בהוראת המתמטיקה היו לפי עדותן: אהבה למתמטיקה, ידע ומסוגלות, ציונים טובים במהלך הלימודים, התנסות עם מורים טובים, מפגש עם מורים גרועים ורצון להעניק לתלמידים חוויה מתקנת והיענות לציפיות הוריהן.בנוסף לכך מוזכרים גם שיקולים פרקטיים,כגון כושר השתכרות ותעסוקה עתידית בטוחה.

חלק מהמרואיינות רואות את תהליך הלמידה במכללה כחוויה מתקנת שמסייעת להן להתגבר על הטראומות שחוו במהלך לימודיהן, בעיקר בתיכון. עם זאת הן אינן מתכחשות לאתגר שמציבים הלימודים במכללה. הסטודנטיות מצטיירות מתוך הסיפורים כפתוחות, מודעות לחוויות שלהן ובעלות רצון לפעול כמורות בעתיד לשינוי יחס התלמידים העתידיים למתמטיקה, ליצירת חוויות חיוביות בלימודי המתמטיקה ולהפגנת רגישות למקרים של קושי ותחושת כישלון.

אחד הנושאים שעליו נשאלו הסטודנטיות היה נושא הקבלה להתמחות במתמטיקה במכללה: האם יש צורך בתנאים מוקדמים? האם יש להציב גבולות לגבי ציוני קבלה? מתוך הראיונות עולה שרוב הנחקרות סבורות שצריך לקבל סטודנטים על בסיס אהבת המקצוע והצהרה שהם מעוניינים בו. הן מאמינות בסלקציה טבעית. רק סטודנטית אחת מדברת על תנאי קבלה, שהוא בגרות בארבע יחידות לכל הפחות.

מה דעתך?

    אשמח לקבל את הכתבה במלואה

    פורסמה ב 01/03/2015 ע״י נירית
    מה דעתך?