דף פריט
30-08-2018

סקירת מחקרים על אקלים בית-ספרי

מאת: A Thapa

Thapa, A., Cohen, J., Guffey, S. & Higgins, A. (2013). A review of school climate research, Review of Educational Research, 83 (3), 357-385

מילות מפתח: אקלים בית-ספרי, שיפור בית ספר, למידה חברתית-רגשית,

סיכום המאמר בוצע ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר מביא סקירת מחקרים בנושא אקלים בית-ספרי שכללה מחקרים אקספרימנטליים, סטטיסטיים, סקירות ספרות ומחקרים תיאוריים.

אקלים בית ספרי חיובי

המחקרים מצביעים על כך שלאקלים יש השפעה עמוקה על הבריאות המנטלית והנפשית של תלמידים. הוא משפיע על הערכה עצמית, על מיתוך השפעות של ביקורת עצמית(Kuperminic et al., 2001) ועל מגוון של תוצרים רגשיים ושכליים. אקלים חיובי ויציב מבחינה חברתית-רגשית קשור אף לתדירות של פגיעה בתלמידים ושל בעיות פסיכיאטריות. בסדרה של מחקרים נמצא כי אקלים חיובי נמצא ביחס ישר לירידה בהיעדרות תלמידים בחטיבות ובבתי ספר תיכון ולשיעורים נמוכים יותר של השעיית ילדים בתיכון. גוף ידע מחקרי גדל והולך מראה שאקלים חיובי הוא קריטי למניעה אפקטיבית של סכנות בבית הספר. ככלל יש ספרות רבה המטפל בנושא האקלים במדינות רבות, המתעדת אקלים חיובי כבעל השפעה חזקה על הנעה ללמידה, כמתווך השפעות שליליות של ההקשר הסוציו-אקונומי על הצלחה אקדמית, כתורם להפחתת אלימות, הצקות והטרדות מיניות וכגורם מגן על למידה ועל התפתחות חיובית כללית של אנשים צעירים. בנוסף, מחקרים מראים שאיכות האקלים תורמת לתוצרים אקדמיים טובים יותר ולהתפתחות אישית ולרווחה של תלמידים.

הסקירה התמקדה בחמישה ממדים מרכזיים של אקלים בית ספרי כפי שהם עולים במחקרים השונים:

א) בטחון (חוקים ונורמות, בטיחות פיסית, בטיחות חברתית-רגשית);

ב) יחסים (כבוד לשונות, מעורבות ביית הספר, תמיכה חברתית, מנהיגות, תפיסת האקלים ע"י תלמידים);

ג) הוראה ולמידה (למידה חברתית, רגשית, אתית ואזרחית, מחויבות חברתית, תמיכה בלמידה אקדמית, תמיכה ביחסים מקצועיים, תפיסות מורים ותלמידים את האקלים;

ד) סביבה ארגונית (סביבה פיסית, משאבים, חומרים);

ה) תהליך שיפור בית הספר – בשנים האחרונות גדל מספרן של סקירות עצמאיות על מדידת/הערכת אקלים בית-ספר בארה"ב (למשל, Clifford et al., 2012, Gangi, 2010, Haggerty et al., 2010).

אקלים בית-ספר מעצם הגדרתו משקף התנסויות של תלמידים, מורים ושותפים אחרים במונחים רגשיים, חברתיים, אזרחיים, מוסריים ואקדמיים. בשני העשורים האחרונים מחקרים רבים ממגוון תחומים הקשורים לבית הספר ובהם רפורמות, מניעת סכנות, קידום בריאות, חינוך מוסרי, בריאות נפשית ולמידה חברתית-רגשית זיהו והציעו קווים מנחים לשיפור בית-ספרי מבוסס-מחקר המקדם בטחון, אכפתיות, היענות לצרכים ושיתופיות ((Brown et al., 2012, Cohen, 2012. בארה"ב פותח מיזם של "בית הספר הבטוח והתומך" המעודד מדינות לפתח דרכי הערכה של האקלים הבית-ספרי ולשיפורו לאורך מספר שנים כדי להבין "מה עובד".

כמה גורמים קידמו את ההתעניינות במחקר אקלים בית-ספר:

(א)קיים גוף ידע אמפירי גדל והלך התומך ברעיון שההקשר משפיע: נטיות קבוצתיות ובהן נורמות, ציפיות ואמונות מעצבות התנסות ולמידה של כל פרט ומשפיעות בכל רמות היחסים; (ב) יש הבנה שרפורמות באקלים בית-הספר תומכות במניעת אלימות בכלל והצקה(bullying) בפרט. בהקשר זה לא מספיקות תוכניות לימודים, ויש צורך בטיפול באקלים(Cohen, in press). הבנה זו עוררה עניין פדרלי, מדינתי ומקומי באקלים כתהליך אפקטיבי, מבוסס -נתונים ומבוסס- עדויות מחקריות; (ג) יש כיום ענין גדל בחינוך פרוסוציאלי (prosocial) שמשמעותו התמקדות באוריינטציה חברתית ורגשית החשובה לתפקוד טוב של בית הספר בצד האוריינטציה האקדמית המובנת מאליה.

קובעי מדיניות נקראים להכיר בכך שחינוך פרוסוציאלי, אקלים בית ספר ורפורמה הם חלקים מהותיים ללמידה ולהוראה; שמבנה בית ספר המוגדר ע"י נורמות וציפיות התנהגותיות ברורות מהמורים, המנהלים והתלמידים הוא עיקרון בסיסי; ששיטות פדגוגיות המקדמות למידה חברתית צריכות להיות חלק מהערכה בית-ספרית ושהצלחה של כל אלה מותנית גם בשיפור הכשרת המורים(Brown & Elias, 2012).

צריך לזכור בהקשר זה את מגבלות המחקר בתחום ואת הקושי להגדיר אקלים בית ספרי, שכן מורים וחוקרים משתמשים במגוון של הגדרות ודגמים שברובם משתמעים ואינם מפורשים והמכסים היבטים שונים של מושג רב- ממדי זה ((Anderson, 1982, Freiberg, 1999. הכותבים ממליצים להשתמש בהגדרות של ה-NSCC, 2007 כנקודת מוצא.

הכותבים ממליצים שהערכה/מדידה של אקלים בית-ספר תשתמש בסקרים ותצפיות מהימנים ומתוקפים המעריכים כיצד תלמידים, הורים מורים וחברי קהילה אחרים תופסים את חיי בית-הספר בהיבטים של בטיחות, יחסים, הוראה ולמידה והסביבה המוסדית והנורמות שלה. סקירה זו מבהירה שרבו המחקרים לא בחונ את ההשפעות של האקלים במסגרות היררכיות ומיעוטים בחן זאת לאור זמן. הכותבים מציעים להרחיב את המחקרים הבוחנים את הנושא ממגוון זוויות ראייה ומתודות מחקר ובהן ניסויים, חקרי מקרה, מחקרים כמותיים ועוד.


Anderson, C. (1982). The search for school climate: A review of the research, Review of Educational Research, 52, 368-420.
Brown, P.M., et al., (Eds.)(2012). The handbook of prosocial education, Blue Ridge Summit, PA: Rowman & Littlefield, 767-800.
Brown, P.M., & Elias, M.J. (2012). Prosocial education: Weaving a tapestry to support policy and practice, in: P.M. Brown et al (Eds.), The handbook of prosocial education, Blue Ridge Summit, PA: Rowman & Littlefield, 767-800.
Cohen, J. (2012). School climate and culture improvement: A prosocial strategy that recognizes, educates and supports the wביבליוגרפיה hole child and the whole school community, in: The handbook of prosocial education, Blue Ridge Summit, PA: Rowman & Littlefield, 767-800.
Clifford, M., et al., (2012). Measuring school climate for gauging principal performance: A review of the validity and reliability of publicly accessible measures.
Cohen, J. (in press). School climate reform and bully prevention: A data driven strategy that mobilizes the "whole village" to learn and work together to prevent bullying and to promote a culture of Up standers, in: M. Masiello & D. Schroeder (Eds.), A public health approach to bullying prevention, Washington, DC: American Public Health Association.,
Freiberg, H.J. (1999). School climate: Measuring, improving and sustaining healthy learning environments, Philadelphia, PA: Falmer Press.
Gangi, T.A. (2010). School climate and faculty relationships: Choosing an effective assessment measure, ProQuest Dissertations and Theses database (UMI No. 3388261).
Haggerty, K., et al., (2010). Social emotional learning assessment measures for middle school youth. http://raikesfoundation.org/Documents/SELTools.pdf
Kuperminic, G.P., et al., (2001). School social climate and individual differences in vulnerability to psychopathology among middle school students, Journal of School Psychology, 39, 141-159.
National School Climate Council, (2007). The school climate challenges, http://www.schoolclimate.org/climate/advocacy.php

מה דעתך?

ביבליוגרפיה hole child and the whole school community, in: The handbook of prosocial education, Blue Ridge Summit, PA: Rowman & Littlefield, 767-800. Clifford, M., et al., (2012). Measuring school climate for gauging principal performance: A review of the validity and reliability of publicly accessible measures. Cohen, J. (in press). School climate reform and bully prevention: A data driven strategy that mobilizes the "whole village" to learn and work together to prevent bullying and to promote a culture of Up standers, in: M. Masiello & D. Schroeder (Eds.), A public health approach to bullying prevention, Washington, DC: American Public Health Association., Freiberg, H.J. (1999). School climate: Measuring, improving and sustaining healthy learning environments, Philadelphia, PA: Falmer Press. Gangi, T.A. (2010). School climate and faculty relationships: Choosing an effective assessment measure, ProQuest Dissertations and Theses database (UMI No. 3388261). Haggerty, K., et al., (2010). Social emotional learning assessment measures for middle school youth. http://raikesfoundation.org/Documents/SELTools.pdf Kuperminic, G.P., et al., (2001). School social climate and individual differences in vulnerability to psychopathology among middle school students, Journal of School Psychology, 39, 141-159. National School Climate Council, (2007). The school climate challenges, http://www.schoolclimate.org/climate/advocacy.php

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?