דף פריט
30-08-2018

הגיגים לקראת הערכה בעולם של "לומדים עצמאיים"

יניב, ח' (2014). הגיגים לקראת הערכה בעולם של "לומדים עצמאיים". קולות, 7, 23-20.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע של מכון מופ"ת

מחבר המאמר טוען כי אין לך "אני מאמין" בית ספרי שלא תמצא בו את המטרה "פיתוח (או טיפוח) לומד עצמאי". את הפירושים למונח "לומד עצמאי", תקצר היריעה מלהכיל. כאן הוא מנסה לטפל בנושא אחד כאוב – הערכה. מדוע כאוב? כי אין לך מכשול גדול יותר בדרך לטיפוח לומד עצמאי מאשר התלות בהערכה חיצונית.

אפשר אומנם להתחיל בניתוח המסלול שעובר תינוק מיום היוולדו בדרכו להיות אדם תלוי במילותיהם של אחרים, עוד הרבה לפני שהוא מגיע למערכת החינוך. מאחר שהמאמר עוסק בהכשרת מורים, הוא מתמקד במשמעות מנגנוני ההערכה המקובלים בבתי הספר (ובמכללות להכשרת מורים) כמשוכה בדרכו של הילד להבין את ערכו שלו ואת ערכם של תוצריו.

אין דרך בדוקה יותר מלטפח אדם עם הרגשה של חוסר מסוגלות מאשר להעביר אותו במכבש מערכת ההערכה הקונבנציונאלית. אם (אב) כל חטאת הוא הציון. מחבר המאמר מציין כי לא ירחיב את הדיבור בנושא הציון, אלא ידון במשמעות המסר שמאחוריו. המסר הזה מגדל אותך במשך כל שנות הלימוד שלך להאמין שאתה הלומד אינך יכול להעריך את התהליך שעברת או את התוצר שיצרת. מישהו אחר, בלתי תלוי, צריך להעריך אותו בשבילך.

ההשלכות של המסר הכו במחבר המאמר במלא עצמתם בעבודתו עם תלמידיו. הציפייה שלהם למשוב ממנו – תוצר של מערכת החינוך – באו מתוך חוסר מוכנות להערכה עצמית. האם זהו לומד עצמאי? התלות של תלמידים בהערכה חיצונית נובע מתהליך בן שנים רבות בו הופך הציון מכלי פדגוגי לכלי קיומי. הציון קובע את עתידו של הלומד ולכן מאבד מערכו הפדגוגי.

חוקרים כמו ראיין ודסי (Deci & Ryan, 1985) הדגישו כמה המוטיבציה החיצונית (השאיפה לציון טוב במקרה הזה) מדחיקה כל סיכוי למוטיבציה פנימית, והרי אנרגיה פנימית היא המניע העיקרי של הלומד העצמאי. ההכרה בצורך לפתח אצל הלומד מנגנוני הערכה עצמית בדרכו להיות "לומד עצמאי" מלווה את מחבר המאמר כאדם שעיסוקו בלמידה שרב הלמידה שעשה בימי חייו הייתה מונעת צורך פנימי ומחוץ למסגרות מקובלות.

מאז מחבר המאמר ( פרופסור חנן יניב)  שואל את עצמו האם אנחנו יכולים להכשיר את ילדינו לזהות צורך פנימי וללמוד לבד? בל נטעה במשעות המושג "ללמוד לבד". אין הוא, בשום דרך שהיא, רומז על חוסר עניין בלמידה שיתופית, אבל בכדי להיות שותף משמעותי בלמידה, האדם צריך להיות מסוגל ללמוד בעצמו, שהרי משימת צוות מחייבת תרומה אישית של חברי הצוות שקבלו על עצמם משימות בשם הצוות.

במסע לחיפוש מנגנונים לטיפוח מנגנוני הערכה עצמית, זיהה מחבר המאמר כוח מניע משמעותי שיכול להפוך מידיד לרועץ – הכוח הזה נקרא תסכול. תסכול הוא כוח מלווה התמודדות עם אתגר, ובלבד שהאתגר אינו מעל לסף היכולת של המתמודד.

על מנת לתת ללומד יכולת לנטר את סף התסכול של עצמו ולמורה את היכולת לזהות עליה ברמת התסכול של הלומד ושל הכיתה כולה, בנה מחבר המאמר את מד-אור בעיניים (ELM – Eye Light Monitor). מד-אור בעיניים (Yaniv, 2008) הוא תוכנה שמאפשרת לתלמיד לדווח בצורה חזותית ותמציתית את רמת התסכול שלו בתום כל שיעור ולמורה לזהות עליה בסף התסכול של כל תלמיד וממוצע הכיתה כולה.

המורה יכול לטפל בהתפתחות בעיה לפני שהיא הופכת לגבוהה מידי ברמת התלמיד הבודד או ברמת הכיתה כולה. לצד מדד התסכול, הוסיף מחבר המאמר את היכולת להוסיף מדדים אחרים כמו למידה, עניין, תרומה, רלוונטיות וכדומה; מדדים הניתנים להגדרה על ידי המורה בתחילת הסמסטר. הצורך להעריך את המדדים השונים מדי שבוע, מוביל את הלומד (או הלומדת, כמובן) להתבוננות פנימית תוך התמודדות עם קונפליקט שבין הצורך להיות גלוי וכן אל מול החשש לפגוע במורה או להיפגע אישית על ידו.

סוג כזה של תהליך מוביל את הלומד למפגש רפלקטיבי עם עצמו ומסגל שגרה של בחינה אישית והערכה אישית של מצבו. האחריות שמלווה את התהליך כלפי עצמו וכלפי הקבוצה. ככל שהתגובות כנות יותר, הסיכון העצמי עשוי להיות גדול יותר אך התועלת הפוטנציאלית ללומד ולקבוצה תהיה גדולה יותר. בחינה אישית היא תכונה בסיסית של לומד עצמאי.

התנועה שעוברת על מערכות חינוך בארץ ובעולם לקראת למידה מונעת פרויקטים צוותיים ובעקבותיה ההכרה בחשיבות הלמידה השיתופית, יוצרת הזדמנויות חדשות למפגש בין הלומד לבין עצמו: תפקודו בצוות. מחבר המאמר מציין כי לשם כך הם הגדירו במד-אור בעיניים סוג אחר של מדדים: מדדי תפקוד בצוות. הלומד מגיב גם על מדדים כתרומת תכנים (כמה תרמתי תכנים לפרויקט הצוותי?); תרומת רעיונות; תרומה להתנהלות הפרויקט; פרגון לאחרים; חסימת תרומות מאחרים ועוד.

סוג כזה של שיקוף עצמי מחייב בחינה אמיצה של התרומה האישית. בתהליכי מחקר עכשווי מצופה מן המראה השבועית להוביל את הלומד להשתפרות תפקודו כחבר צוות.

לאור הפופולריות הגדלה של מיזמים לימודיים שתוצרם מארז המופק בכלים טכנולוגיים (אתר, בלוג, מאגר מידע, משחק למידה, סרטון אנימציה, סרטון וידאו ועוד) צומחת לה הזדמנות ליישום מודל הערכה חדש – מחקר שימושיות (Usability Study). מחקר שימושיות משמש למחקר בתחומי הערכת "חווית המשתמש" בתחומים שונים. הוא מקובל מאוד כשיטה לניתוח השימושיות של אתרי אינטרנט ומערכות תוכנה. זוהי מתודולוגיה שלמה שנועדה לבחון את התאמת התוצר למטרותיו של המפתח.

מאמר זה מציע להתאים ולאמץ שיטה זו להערכת התוצרים שמפיקים הלומדים במסגרת עבודתם על מיזמים צוותיים או אישיים במסגרת למידה מבוססת פרויקטים (PBL). עיקרו של הרעיון הוא שהלומדים, עם סיום עבודת ההפקה או עם סיום תוצרי ביניים בתוך כדי תהליך ההפקה, יבצעו מחקר שימושיות מתוך פנייה לעמיתים מהכיתה שלהם או מכיתות אחרות. בכך יוכלו הלומדים להעריך את איכות התוצר שהפיקו ולתקן אותו לרמת האיכות שהם שואפים אליה.

על מנת להבהיר את מהלך ההערכה המתואר, להלן דוגמה: תלמידיו של מחבר המאמר בקורס לתואר שני (כמובן שהשיטה מתאימה לכל גיל ושלב) בנו בלוג בשמו של פילוסוף לפי בחירתם. הבלוג של הפילוסוף לכאורה הזה יועד להגיגי ה"ההוגה" בהתייחסות לסוגיות חינוכיות עדכניות. התוצר, אם כן, הוא הבלוג. הם יכולים עתה לבקש מקבוצות חברים שלהם לקרוא את הבלוג ולצפות בהם בעת הקריאה.

תוך כדי צפייה הם יכולים לבדוק כמה פשוט לקוראים להבין את שכתבו, כמה הם מסכימים עם העמדות המוצגות, כמה הם חשובים שהעמדות אכן מייצגות את ההוגה בשמו נכתבו לכאורה, כמה זמן הם "מבלים" בבלוג לפני שהם "פוזלים" לכיוונים אחרים, כמה הם מבינים את שעליהם לבצע, כמה נגיש להם חומר הרקע וכמה הם משתמשים בו וכן הלאה.

הצוות המפיק מכין דו"ח שימושיות לבלוג שיצרו. לאחר ניתוח הממצאים מכינים את רשימת התיקונים הנחוצים. כאן הם יכולים לבחור מה מידת ההשקעה שירצו להשקיע בתוצר הסופי, ולפי זה יוכלו להעריך את הציון המגיע להם בעצמם או במשותף עם המורה – אם דרוש ציון.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום
Deci, E., & Ryan, M. R. (1985). Intrinsic motivation and self-determination in human behavior. New York: Plenum.
Yaniv, H. (2008). ELM – Eye-Light Monitor: Assessment in a world of hybrid values. i-manager’s. Journal on Educational Psychology, 2(1), 60-69.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?