דף פריט
30-08-2018

הרחבת הבנה עצמית מקצועית: מחקר –עצמי של מורים בעזרת ביוגרפיה, רפלקציה ודיאלוג

מאת: Bob Koster

Koster, B., & Van den Berg, B.(2014). Increasing professional self-understanding: Self-study research by the teachers with the help of biography, core reflection and dialogue, Studying Teacher Education, 10(1), 86-100.

מילות מפתח: זהות מקצועית, דילמות נורמטיביות, מחקר עצמי

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

סיכום המאמר המלא מצורף כקובץ WORD בטור המידע מצד שמאל ( "חומרים נוספים")

מחקר עצמי של מורים ומורי מורים התפתח מאוד בשנים האחרונות. בדרך כלל הוא נחשב למחקר של איש המקצוע על הפרקטיקה שלו בדרך שיטתית. בכך הוא מהווה חלק מסוגת מחקרי-פעולה בחינוך. מחקר-עצמי הוא מחקר של האני (self)(Pinnegar & Hamilton, 2009) בעת מעשה עם מחויבות מוסרית לשיפורו. במאמר מתמקדים החוקרים בחקר הבניית הזהות המקצועית של מורים המשתמשים בגישת מחקר עצמי בשלוש צורות שונות. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד הזהות המקצועית וההבנה העצמית של המורה מתחזקים מתוך עיסוק בניתוח ובהבנה של דילמות מקצועיות שבפניהן הוא עומד ושמבטאות התנגשות בין ערכיו ואמונותיו לבין מה שקורה במציאות החינוכית.

דילמות מוסריות בהוראה – זהות מקצועית היא תפיסה עצמית המבוססת על תכונות, אמונות, ערכים, מוטיבציות והתנסויות. ידע על זהות מקצועית נבנה מתוך ניתוח של נרטיבים שבהם אנשים מבטאים את הרצונות, החששות, התקוות והחלומות המקצועיים שלהם (Slay & Smith, 2011). במסורת המחקר הנרטיבי של הבנה-עצמית, אבן דרך מרכזית היא הרעיון שידע על זהות מקצועית אישית יכול להיווצר ע"י סיפור סיפורים העוסקים באירועים קריטיים בביוגרפיה המקצועית של המספר (Ricoeur, 1985, (1990. רפלקציה עצמית מקדמת פיתוח זהות מקצועית של מורים. בתהליך דיאלוגי האני המקצועי של המורה הופך ברור יותר ומופיע כשיא של תהליך אינטראקטיבי ומוסרי מתמשך בדבר החלטות קיומיות שהמורה קיבל. הכותבים משתמשים במושג הרחב של ידע ומתמקדים ב"הבנה מעמיקה של דילמות מוסריות, של מתח בין אמונות נורמטיביות על הוראה טובה ודעות שונות של אחרים(הורים, עמיתים) וכן ב"שפה המוסרית" (Kelchtermans & Hamilton, 2004 Tirri & Husu, 2002,). בחינוך בביה"ס היסודי הערכים וההנעות של מורים, הורים וילדים מצויים בדיאלוג הדדי מתמיד ועל המורים לשקול סטנדרטים נורמטיביים של מקצוע ההוראה. המושג תפיסת מטלה ( 2009 ,Kelchtermans) מבטא בחירות המונעות ע"י ערכים ושיקולים מוסריים שמורים עומדים בפניה ן(Nussbaum, 2010).

 השאלות: אילו דילמות מהוות נקודת מוצא לחקר עצמי מקצועי של מורים ואילו ערכים מתנגשים בדילמות אלה? מהם ההשפעות על ההבנה העצמית של מורים אלה?

על המחקר – למשתתפים (6 מורים לתואר שני) הוצגו שלוש גישות לחקר הזהות העצמית: 1) השיטה הביוגרפית (2009 ,Kelchtermans) שהיא נרטיבית, קונסטרוקטיבית, קונטקסטואלית, אינטראקטיבית ודינאמית; 2) רפלקצית ליבה(Korthagen, 2004) שהיא דרך לפיתוח זהות מקצועית ע"י חיזוק תחושת המורה בתכונות ליבה חשובות שיש לו (למשל, יצירתיות, אכפתיות, מחויבות) . התכונות מהוות מקור של יציבות למורים ומאפשרות להם תחושת מטרה בעבודתם. וכן בכך שיש בתוכו פוטנציאל גדול לשינוי ושיש לו יכולת להיות סוכן שינוי; 3) דיאלוג סוקראטי (Kessels, 2001, Knezic et al. 2010) המזמן חקר השאלה של ההתנגשות בין הנעות וערכים אישיים לבין התנהגויות והחלטות יומיומיות של המורה. כלי המחקר: דוחות מחקר עצמי של המשתתפים. כל שני משתתפים נקטו באחת מהגישות הנ"ל. המשתתפים התבקשו לתאר רגעים קריטיים בהתפתחותם כמורים, רגעים שבהם הם חשו שהערכים וההנעות שלהם מאוימים, והם עמדו בפני דילמות הקשורות לכך. ההקשר: תוכנית לתואר שני בלמידה וחדשנות.

מה נמצא במחקר?

א) מניתוח הדילמות שעלו מדוחות המחקר העצמי של המשתתפים עלו ערכי ליבה שונים
מורה מצד אחד... מצד שני... ערך הליבה
1 מיקוד בהתמדה ובמחויבת מירבית למטלה רצון לחיבור וקשר עם תלמידים חיבור (connectedness)
2 תחושה של התעלמות מצד אחרים, הנעה מוחלשת לעשייה צורך בעידוד ובנקיטת יוזמה אמון (trust)
3 התנהגות דירקטיבית ונקיטת יוזמה עצמית מתן אחריות ועידוד אוטונומיה של אחרים פתיחות
4 דומיננטיות ונוכחות מודגשת יצירת מרחב לתלמידים ולעמיתים מתן מרחב
5 מוטרדות לגבי דיאלוג בין עמיתים, התמרמרות על העדר דיאלוג אמיתי טיפול בצרכים של כל תלמיד קשר לאחרים דיאלוג אמיתי
6 הצעת מסגרת להדרכה של למידה אמן בבחירות אוטונומיות של תלמידים אמון (trust)

ב) פערים, שיטות והשפעות במונחים של ערכי ליבה
מורה פער בין... שיטת המחקר העצמי ערך ליבה
1 מחויבות – חיבור, התייחסות נרטיבית חיבור, קישור
2 מוטיבציה נחלשת - התייחסות נרטיבית אמון
3 יוזמה - אוטונומיה רפלקציית ליבה פתיחות
4 נוכחות - אוטונומיה רפלקציית ליבה מתן מרחב
5 מרמור, כעס – התייחסות דיאלוג סוקראטי דיאלוג אמיתי
6 הדרכה - אוטונומיה דיאלוג סוקראטי אמון

ג): 1) עלו שני סוגי דילמה: בין הדרכה חיצונית לבין הכוונה-עצמית ובין מודעות עצמית לבין התייחסות לאחרים. 2) נמצאו שני ממדים תהליכיים: ממד מוסרי – כשערכים חשובים למורה מתנגשים עם נוהלים, אמונות דרכי עבודה שקשים או בלתי אפשריים מבחינתו, וממד אקזיסטנציאלי -כשהמורה מתנסה בריחוק ובניכור בשיתוף פעולה עם עמיתים או ביחסים עם תלמידים. 3) רוב הקונפליקטים הנורמטיביים לא נפתרים, וכך גם במחקר זה המראה שהשפעות של מחקר עצמי קשורות להבנה עמוקה יותר של הדרך בה דברים מתנהלים ושמציאת ערכי ליבה כמו אמון או יצירת מרחב לאחרים עשויים להוביל לפריצת דרך.

סיכום המאמר המלא מצורף כקובץ WORD בטור המידע מצד שמאל ( "חומרים נוספים")

ביבליוגרפיה

Kelchtermans, G., & Hamilton, M.L. (2004). The dialectics of passion and theory: Exploring the relation between self-study and emotion, in: J.J. Loughran et al (Eds.), International handbook of self-study of teaching and teacher education practices, Dordrecht: Kluwer., 85-810
Kelchtermans, G. (2009). Who I am in how I teach the message: Self-understanding, vulnerability and reflection, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 15, 257-272.
Nussbaum, M. (2010). Not for profit: Why democracy needs the humanities, Princeton, NJ: Princeton University Press
Pinnegar, S., & Hamilton, M.L. (2009). Self-study of practice as a genre of qualitative research: Theory, methodology and practice, Dordrecht: Springer.
Ricoeur, P. (1985). Times and narrative, Paris: Editions du Seuil (in French).
Ricoeur, P. (1990). Self even as another, Paris: Editions du Seuil (in French).
Tirri, K., & Husu, J. (2002). Care and responsibility in " the best interest of the child": Relational voices of ethical dilemmas in teaching, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 8, 66-80.

מה דעתך?

Kelchtermans, G., & Hamilton, M.L. (2004). The dialectics of passion and theory: Exploring the relation between self-study and emotion, in: J.J. Loughran et al (Eds.), International handbook of self-study of teaching and teacher education practices, Dordrecht: Kluwer., 85-810 Kelchtermans, G. (2009). Who I am in how I teach the message: Self-understanding, vulnerability and reflection, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 15, 257-272. Nussbaum, M. (2010). Not for profit: Why democracy needs the humanities, Princeton, NJ: Princeton University Press Pinnegar, S., & Hamilton, M.L. (2009). Self-study of practice as a genre of qualitative research: Theory, methodology and practice, Dordrecht: Springer. Ricoeur, P. (1985). Times and narrative, Paris: Editions du Seuil (in French). Ricoeur, P. (1990). Self even as another, Paris: Editions du Seuil (in French). Tirri, K., & Husu, J. (2002). Care and responsibility in " the best interest of the child": Relational voices of ethical dilemmas in teaching, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 8, 66-80.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?