דף פריט
30-08-2018

תהליכי גיבוש הזהות המקצועית כפי שהם נבנים בצבירים מטפוריים – שני חקרי מקרה

קופפרברג, ע' וטבק, ע' (2014). פרק 8: תהליכי גיבוש הזהות המקצועית כפי שהם נבנים בצבירים מטפוריים – שני חקרי מקרה. בתוך ח' עזר (עורכת), מבעד לעדשת הזהות המקצועית: מחקר שיתופי רב-שיטות כגישה להבנת הזהות של מכשירי מורים (עמ' 184-163). תל-אביב: מכון מופ"ת.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

המאמר הנוכחי מתמקד בתהליכי הגיבוש של הזהות המקצועית של שני מרואיינים, כפי שהם נבנים בצבירים מטפוריים שהם הפיקו במהלך ראיונות נרטיביים. צבירים מטפוריים מוגדרים בספרות המקצועית כשתי מטפורות או יותר המופיעות ברצף ומתמקדות באותו נושא.

שני הראיונות שמנותחים במאמר זה נבחרו מתוך קובץ של 19 ראיונות שנערכו במכללה להכשרת מורים. הבחירה נעשתה על פי מידת הדחיסות המטפורית בראיונות. דחיסות מטפורית מוגדרת בספרות המקצועית כמספר המטפורות לכל אלף מילים. הדחיסות המטפורית הגבוהה ביותר הייתה בראיונות של מרדכי וגליה (שמות בדויים). שני המרואיינים הם מרצים במכללה, מרדכי מילא בעבר תפקיד ניהולי וכעת עוסק בהוראה בלבד, וגליה עסקה ועוסקת בהדרכת סטודנטים.

שאלת המחקר היא: מה אפשר ללמוד מצבירי המטפורות שהפיקו מכשירי המורים, שבהם התמקדו המחברות במאמר זה, על מיצובם בתהליך הזהות המקצועית שלהם? הניתוח מראה, שבאמצעות צבירי המטפורות בנו שני המרואיינים את המשמעות של השינויים שחוו מבחינת התגבשות הזהות המקצועית שלהם בעקבות תהליכי מעבר.

בשני הראיונות בולט המקום המכריע של ההקשר בזימון תהליכי התגבשות הזהות המקצועית. יחסים, אינטראקציות ושינויים יצרו התפתחויות מערכתיות שחייבו את שניהם לבחון את מעמדם, להגדיר מחדש את עולמות הידע המרכיבים את זהותם המקצועית, להבנות את תפיסת המציאות המשתנה ולמצב את עצמם מחדש.

מרדכי חווה מעבר מלימודי תואר שלישי בתחום מדעי הטבע באוניברסיטה לתחום הניהול והוראת המדעים במכללה להכשרת מורים. המעבר של גליה מתרחש בין כותלי המכללה בעקבות שינויים מערכתיים במכללה, עם יישום המתווים החדשים של הכשרת מורים. נוסף על היותה מדריכה פדגוגית היא עתה חוקרת, וגם לוקחת חלק פעיל בתהליכי השינוי שעובר התחום בתכנית שהיא משתייכת אליה.

בשני המקרים אנו עדים לתהליך מורכב שיצר צורך בהתארגנות חדשה. הזהות המקצועית של המרואיינים התפתחה, ומרכיבים נוספים, שבעבר לא עמדו במוקד של תודעת הזהות המקצועית שלהם, מקבלים כעת משמעות והופכים להיות חלק בלתי נפרד מהאופן שהם מגדירים את עצמם כמכשירי מורים. כך, מרדכי כעת הוא איש חינוך בתחום מדעי הטבע, וגליה היא מדריכה פדגוגית שחוקרת את עבודתה ופועלת למען ביצוע שינויים נוספים בתחומי העיסוק שלה.

המסגרת התאורטית שבחסותה נותחו הצבירים, תיאורם והפרשנות שלהם חשפו היבטים סמויים של תהליכי שינוי מורכבים, שבמהלכם התגבשה הזהות המקצועית של המרואיינים. מן הניתוח ניתן ללמוד, שהתהליך של התפתחות מקצועית של מכשירי מורים מעורר מעורבות רגשית ברמה גבוהה מאוד לצד תהליכים רפלקטיביים המאפשרים לעיתים קרובות צמיחה והבניה.

תרומתו של המחקר היא בהציגו כלי המאפשר להקשיב לקולות של מכשירי המורים גם שהם אינם מפורשים. במציאות המשתנה, וכשהכשרת מורים נעשית בתנאים של אי-ודאות, תהליך זה הכרחי, ומכאן אחריות המכללות לזמן למרצים אירועים שמאפשרים תקשורת בין-אישית שתאפשר להם לדון בזהות שלהם, בתהליכים שהם חווים, ובמיצובם כמכשירי מורים בהקשר של תחום החינוך בישראל.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?