דף פריט
30-08-2018

למה מרצים שונאים מחשבים ניידים?

מחקר גילה שסטודנטים עם לפטופ מצליחים פחות במבחנים. לא ברור ממה זה נובע אך למרצים זה לא משנה, רובם חשים עלבון אישי על כך שהם מדברים אל רובוטים

השימוש במסכים קטנים, בינוניים וגדולים בכיתה אכן יכול להפריע ולהסיח את הדעת. הריכוז והקשב של תלמידים הוא אכן באחריות המלמד, ולכן בתחום שיפוטו. אבל לא איסורים וחרמות ישפרו את האקדמיה. להחרים מחשבים זה קל, אבל זה מחמיץ את הבעיה ואת פתרונה.

 השאלה צריכה להיות אחרת: איך אנחנו יכולים לעדכן את מבנה השיעורים ואת תהליך הלימוד?

איך אנחנו יכולים ליצור סוג חדש של למידה, שבה המסכים לא יהוו עוד הפרעה? האם השאלה היא איך לתת הרצאה מעניינת יותר?

 האם אפשר ללמד בלי הרצאה בכלל? האם הלימוד צריך לכלול הרבה יותר שיתוף ופעולה מצד התלמידים? האם יש מקום להזמין גם את הטכנולוגיה, כוח החישוב והרשת, ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד - לא תוספת אלא מרכיב מרכזי - בתהליך הלימודי? המסכים ההולכים ומתרבים ומצטמקים הם המקום שאליו נמשכות העיניים. עלינו ללמד איך לחיות וללמוד איתם, במקום להשלות עצמנו שנצליח להכרית אותם.

למאמר המלא של פרופסור שיזף רפאלי

ראה גם : השראה ותהליכי למידה

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?