דף פריט
29-08-2018

שחיקה בקרב מורים ותיקים: עומס עבודה ויחסים בינאישיים

Van Droogenbroeck, F., Spruyt, B., & Vanroelen, C. (2014). Burnout among senior teachers: Investigating the role of workload and personal relationships at work, Teaching and Teacher Education, 43, 99-109.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

אינטנסיפיקציה של מקצוע ההוראה: יחסים בינאישיים ועומס – מורים נתונים ללחצים חיצוניים רבים של קובעי מדיניות, מדריכים, מפקחים, הורים ומומחים (תיעוד, רישום, אחריותיות ועוד). לחצים אלה גורמים ל"אינטנסיפיקציה" של ההוראה, להרחבת-יתר של תפקיד המורה, לעומס עבודה של מטלות-הוראתיות ושל מטלות לא-הוראתיות ולפגיעה ביצירת קשרים בינאישיים בבית-הספר (Ballet et al., 2006). לחצים אלה גם פוגעים באוטונומיה וביצירתיות של מורים, ויוצרים מצב של "דה-פרופסיונליזציה" של המקצוע. הימצאותם של אנשי מקצוע חיצוניים בבית הספר יוצרת סתירה בין תפיסת האחריות של המורים לבין פיקוח חיצוני הבוחן אותם כל הזמן (Ball,2003).

עם זאת ראוי לציין ש"אינטנסיפיקציה" זו אינה בבחינת תהליך ישיר מקובעי מדיניות אל המורה. קיימים תהליכים מתווכים הממתנים השפעה זו ובהם, למשל, המסננים האישיים של המורים בקבלת שינויי מדיניות שמשפיעים על מימושם, מידת האוטונומיה הניתנת בבית הספר ועוד (Ballet et al., 2006). תהליך זה עשוי אף להניע את המורים ללמידה ולשיתופי פעולה עם אחרים בהוראה. מחקר זה מתמקד בשלושה גורמי שחיקה: (א) איכות היחסים הבינאישיים בתוך בית הספר, (ב) סוגים שונים של עומס עבודה בבית הספר ו-(ג) מידת האוטונומיה של המורים בביה"ס.

שחיקת מורים - שחיקה היא מצב של עייפות פסיכולוגית מתמדת בעבודה הנובעת מחוסר התאמה בין כוונות אישיות ומוטיבציות מצד אחד לבין התנסויות ממשיות בעבודה מצד שני, והיא עלולה להוות מכשול בפני השגת מטרות מקצועיות (Maslach, 2003), ולרוקן משאבי התמודדות (Park et al., 2013). המחקר מדבר על שלושה ממדים/ביטויים של שחיקה: עייפות רגשית, נטייה לאדישות/עמדות שליליות כלפי אחרים (cynical depersonalization) ותחושת הישג אישי מופחת. אין בהכרח קשר בין שלושה ממדים אלה, אם כי הם לא מבודדים זה מזה.

יחסים בינאישיים - ליחסים בינאישיים חשיבות רבה בעבודת מורים. התמיכה ממפקחים וקשר בינאישי חיובי עם עמיתים, הורים ותלמידים מצויים בקשר שלילי עם מאפייני השחיקה הנ"ל (Gavish & Friedman, 2010, ,Skaalvik & Skaalvik, 2009).

אוטונומיה של מורים ועומס הקשור למטלות הוראתיות ולא-הוראתיות – הוראה נתפסת בדרך כלל ע"י מורים כייעוד (Roness, 2011). לכן תביעות חיצוניות כמו הערכות עתירות-סיכון (high stakes), תיעוד ורישום מתמידים ואחריותיות נתפסים כעול המסיט אותם מליבת עבודתם ואף תורם לתהליכי שחיקה. אוטונומיה נמצאת ביחס שלילי לממדי השחיקה, עייפות רגשית ונטייה לדיכאון, וביחס ישיר לתחושת הישג אישי. תמיכת מפקחים/מדריכים קשורה ישירות לתחושת אוטונומיה בקרב מורים, העשויה להפחית את תחושת העומס שכן למורים יש אז יותר הזדמנויות לווסת את עבודתם.

מה נמצא במחקר?

המחקר העריך את ההשפעה של ארבעה סוגי קשרים בינאישיים: עם תלמידים, עם עמיתים, עם מפקחים/מדריכים (supervisors) ועם הורים, ושני יוצרי עומס עבודה: מטלות הוראתיות ומטלות לא-הוראתיות על שחיקת מורים ותיקים. שחיקה מובילה לנשירה ולפרישה מוקדמת (Martin et al., 2012), שהם תהליכים המצויים על סדר היום החינוכי במדינות רבות.

מן המחקר הנוכחי עולה כי קשרים בינאישיים שיש למורים בעבודה תורמים באופן מובהק לניבוי שחיקה (Grayson, 2008). עם זאת, לא לכל סוגי הקשרים האישיים יש אותה השפעה על שחיקה:

(1) הקשר עם תלמידים נמצא כבעל החשיבות הרבה ביותר וקשור ישירות לכל אחד מממדי השחיקה. מורים מונעים בעיקר ע"י הנעות פנימיות ואלטרואיסטיות כמו הרצון ללמד ולעזור לילדים, ואת רוב זמנם המקצועי הם מבלים עימם (Struyven et al., 2012). כשהחוויה חיובית תחושת שביעות הרצון המקצועית גדלה וכך גם תפיסת ההישג האישי שלהם;

(2) הקשר עם הורים לא נמצא קשור באופן מובהק לשלושת ממדי השחיקה. העובדה שמורים פוגשים הורים רק מספר פעמים בשנה עשויה להסביר ממצא זה;

(3) הקשר עם עמיתים נמצא קשור ישירות לעייפות נפשית ולאדישות. אף שמורים נמצאים רוב הזמן עם תלמידים, התמיכה מעמיתים עשויה למנוע שחיקה לכן יש חשיבות רבה להצמחת תרבות שיתופית בבתי הספר;

(4) הקשר עם מפקח/מדריך נמצא מתווך (mediated) ע"י מידת האוטונומיה הניתנת למורה, כשלמפקחים/מדריכים תפקיד מרכזי בכך שהם יכולים לעודד שילוב מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית-הספר, יזמות וחדשנות. במחקר נמצא כי לשיעור האוטונומיה יש השפעה ישירה על מאפיין השחיקה - אדישות והשפעה בלתי-ישירה על עייפות רגשית וכן קשר לשני סוגי המטלות הנ"ל.

למנהלי בתי ספר תפקיד חשוב בתיווך תחושת האינטנסיפיקציה המדוברת. הרחבת האוטונומיה למורים עשויה לאפשר להם לשפר את התמודדותם עם עומס העבודה הכולל. ההיבט הממתן או המתיש ביותר מורים הוא העומס של פעילויות ההוראה ואיכות הקשרים הבינאישיים הנטווים בעבודה. עם זאת גם למטלות שאינן קשורות להוראה ובהן עבודת ניירת רבה ודרישות לאחריותיות יש השפעה על שחיקה (Van Droogenbroeck & Spruyt, 2014). רצוי שקובעי מדיניות ומנהלים ילמדו להגדיר נכונה דרישות לאחריותיות כך שמורים יחושו את הקשר שלהן לסטנדרטים המקצועיים שהם עצמם מציבים והממוקדים בעיקר בתחושת רווחה ובהישגי תלמידיהם.

 הקשרים השונים בין המשתנים שנבדקו ושנמצאו במחקר זה תומכים בהמשגה רב-ממדית של שחיקה; שלושה ממדי השחיקה צריכים להיבחן כל אחד בפני עצמו, תוך לקיחה בחשבון של השפעות מתווכות.

ביבליוגרפיה

Ball, S.J. (2003). The teacher's soul and terrors of performativity, Journal of Education Policy, 18(2), 99-109.
Ballet, K., et al., (2006). Beyond intensification towards a scholarship of practice, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 12(2), 209-229.
Gavish, B., & Friedman, I.A. (2010). Novice teachers' experience of teaching: A dynamic aspect of burnout, Social Psychology of Education, 13(2), 141-167.
Grayson, J.L., et al., (2008). School climate factors relating to teacher burnout: A mediator model, Teaching and Teacher Education, 24(5), 1349-1363.
Martin, N.K., et al., (2012). Teacher efficacy in student engagement, instructional management, student stressors and burnout: A theoretical model, Teaching and Teacher Education, 28(4), 546-559.
Maslach, C. (2003). Burnout: The cost of caring, Los Altos, CA: Malor Books.
Park, H.I., et al., (2013). Job control and burnout: A meta-analytic test of the conservation of resources model, Applied Psychology,
Roness, D. (2011). Still motivated? The motivation for teaching during the 2nd year in the profession, Teaching and Teacher Education, 27(3), 628-638.
Skaalvik, E.M., & Skaalvik, S. (2009). Does school's context matters? Relations with teacher burnout and job satisfaction, Teaching and Teacher Education, 25(3), 518-524.
Struyven, K., et al., (2012). Why do they want to teach? The multiple reasons of different groups of students for undertaking teacher education, European Journal of Psychology, 1-16.
Van Droogenbroeck, F., & Spruyt, b. (2014). To stop or not to stop: An empirical assessment of the determinants of early retirement among active and retired senior teachers, Research on Aging, http://dx.doi.org/10.1177/0164027513519449.


מה דעתך?

Ball, S.J. (2003). The teacher’s soul and terrors of performativity, Journal of Education Policy, 18(2), 99-109. Ballet, K., et al., (2006). Beyond intensification towards a scholarship of practice, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 12(2), 209-229. Gavish, B., & Friedman, I.A. (2010). Novice teachers’ experience of teaching: A dynamic aspect of burnout, Social Psychology of Education, 13(2), 141-167. Grayson, J.L., et al., (2008). School climate factors relating to teacher burnout: A mediator model, Teaching and Teacher Education, 24(5), 1349-1363. Martin, N.K., et al., (2012). Teacher efficacy in student engagement, instructional management, student stressors and burnout: A theoretical model, Teaching and Teacher Education, 28(4), 546-559. Maslach, C. (2003). Burnout: The cost of caring, Los Altos, CA: Malor Books. Park, H.I., et al., (2013). Job control and burnout: A meta-analytic test of the conservation of resources model, Applied Psychology, Roness, D. (2011). Still motivated? The motivation for teaching during the 2nd year in the profession, Teaching and Teacher Education, 27(3), 628-638. Skaalvik, E.M., & Skaalvik, S. (2009). Does school’s context matters? Relations with teacher burnout and job satisfaction, Teaching and Teacher Education, 25(3), 518-524. Struyven, K., et al., (2012). Why do they want to teach? The multiple reasons of different groups of students for undertaking teacher education, European Journal of Psychology, 1-16. Van Droogenbroeck, F., & Spruyt, b. (2014). To stop or not to stop: An empirical assessment of the determinants of early retirement among active and retired senior teachers, Research on Aging, http://dx.doi.org/10.1177/0164027513519449.

    במסגרת סמינריון שעליי להגיש, אני מתעניינת בתחום.

    פורסמה ב 15/12/2014 ע״י ויקי שמעוני

    נועד לקריאה אישית

    פורסמה ב 28/08/2016 ע״י קמקר עליזה
    מה דעתך?