דף פריט
29-08-2018

ברוכים הבאים ל-2021

דומב, ל' (יוני, 2015). ברוכים הבאים ל-2021. שיעור חופשי, 114, 19-16.

בבית הספר "יונתן" בנתניה, שתי כיתות זינקו בזמן – והגיעו לשנת 2021, שש שנים מהיום. לא מדובר ביוזמה מקומית של שתי המורות – אילנה פירליק סוסין ואנני מורציאנו – אלא בחלק מתוכנית מקיפה. בשנתיים האחרונות, שבהן הן עמלות על יציאת כיתות החלומות שלהן, הן זכו לליווי מצוות מקצועי, נפגשו עם מורים מבתי ספר אחרים שיצרו גם הם כיתות ייחודיות משלהם, נעזרו בהורים שתרמו מזמנם ומיכולותיהם, נפגשו אחת לשבוע לשלוש שעות מובנות במערכת עם המנהלת ויצרו תוכניות משולבות עם מורים אחרים בבית הספר. הפעילות כולה מבוססת על שיתופי פעולה מסוגים שונים: במקום שכל תלמיד יתאמץ כדי להשיג ציון טוב רק לעצמו, במקום שכל מורה ינהל את הכיתה יום-יום לבד, אפשר להתחבר למטרה משותפת.

זהו רעיון "אמנות שיתופי הפעולה", שעומד בבסיס הפעילויות של ארגון "ערי חינוך". הארגון, שעובד עם רשויות ובתי ספר שונים בארץ, רואה בשיתופי פעולה את ליבה ומהותה של החדשנות החינוכית, ומנסה לקדם שיתופי פעולה כאלה בכיתה, בבית הספר, בעיר, במדינה ובעולם, באמצעות פרויקטים מגוונים. הכיתות של פירליק ומורציאנו, למשל, נבנו במסגרת תוכנית "כיתה 2021", המעלה את השאלה איך תיראה כיתה ב-2021 ומזמינה את המורה לדמיין את הכיתה הזאת ולנסות להפוך אותה למציאות כבר היום.

ההנחה היא שהמצב המוכר העכשווי ישתנה בכמה קטגוריות: המרחב הפיזי, זמן הלמידה המוכר, הפעילות, השותפים וההערכה. כל כיתה יכולה להגיש מועמדות לקבלת כוכב באחת הקטגוריות לעיל. כיתה שתקבל שלושה כוכבים תזכה בהכרה כ"כיתה 2021"; בית ספר שיותר מ-70% מכיתותיו יזכו בהכרה כ"כיתות 2021" יזכה בהכרה כ"בית ספר 2021"; ועיר שיותר מ-70% ממוסדות החינוך שלה יוכרו על ידי התוכנית תזכה בהכרה כ"עיר חינוך 2021".

"כל מורה הלכה לכיוון משלה, בהתאם לחוזקות ולתחומי העניין שלה", אומרת מנהלת בית הספר יונתן, צלילה גולן. "המטרה היא שהרעיונות יחלחלו הלאה, וזה אכן קורה. הן מאתגרות את שאר הצוות". והאתגר מתבטא לא רק בתוכניות גדולות. מוריציאנו מספרת שבכל שיעור שהיא בונה היא מנסה להכניס שינוי לפחות במדד אחד של כיתה "2021": "אני יכולה לשנות את משך השיעור, לצאת מהכיתה או ליצור שיתופי פעולה עם אנשי צוות אחרים. בכל פעם אני מנסה שיהיה משהו שונה". במקום ללמד על טיעון ושכנוע, למשל, יצאה הכיתה לאזור ירוק סמוך, והתלמידים למדו איך לכתוב לעירייה ולנסות לשכנע אותה לשמר את האזור.

גם מנהלת בית הספר נפגשת עם קבוצת מנהלים, המפקחת, מנהל אגף בתי הספר היסודיים בעיר ומלווים מ"ערי חינוך", המקיימים מפגשי למידה במהלך השנה. המסגרת היא עירונית מאחר שנתניה היא אחד המקומות שעובדים עם הארגון בבתי ספר בעיר. התהליך החינוכי בעיר פועל בשני צירים משולבים: מציאת וביטוי הייחודיות הבית-ספרית, ויצירת רשת עירונית של שיתופי פעולה. בין השאר, בנתניה הוגדרו אשכולות בתי ספר על פי קרבה גאוגרפית, שמטרתם ליצור היכרות, קירבה ושיתופי פעולה בין בתי ספר.

עיר נוספת שעובדת עם "ערי חינוך" היא בת ים. שם נבנתה תוכנית מקיפה, שאחד העקרונות שלה הוא "חינוך אישי". "המערכת צריכה להיות מכוונת אל הפרט", אומר אביב קינן, סמנכ"ל חינוך ורווחה בעריית בת ים. "כדי שהילדים יגיעו להישגים הם צריכים למצוא את התחום שבו הם מצטיינים, ואנו צריכים לעזור להם לטפח אותו". כדי לאפשר זאת, למורה בשטח יש גישה ישירה לסל רווחה. "מורה לא יכול לטפח את החוזקות של הילד או להביא אותו להישגים אם לילד חסרים ספרים, משקפיים או חוג בתחום שהוא מוכשר בו", אומר קינן. "כדי לפתור בעיות כאלה, עשרות פעמים בחודש מורים מפעילים סל סיוע, ומספקים לילדים צרכים שונים באופן מיידי". עוד ביטוי לגישה האישית הוא התכנסות שחרית כיתתית בכל בתי הספר בעיר, ארבע פעמים בשבוע, שבה הילדים מדברים על עצמם, על החלומות, הרגשות והקשיים שלהם.

גם בית הספר "יד מרדכי" בבת ים בחר לפתח את מודל "כיתות 2021". בין שאר השינויים, הכיתות חולקו לקבוצות של 28 תלמידים; נבנתה מערכת שבה מורה אחת מלמדת את רוב השעות, כדי להכיר מקרוב את התלמידים; למורות הוקצו שלוש שעות שבועיות במערכת לפגישה עם מדריכה ובניית תוכנית הלימודים; חמש שעות שבועיות הוקצו לחינוך אישי; ונפתח פתח ללמידה משמעותית אחרת, מחוץ לכיתה.

"אפשרתי למורות להגשים רעיונות כמו לימוד גיאומטריה באמצעות אוריגמי, או יציאה לסיורים בתל אביב כדי ללמוד על מנהיגים", אומרת אביבית מיסטריאל, מנהלת בית הספר. "לא צריך תקציב גדול, צריך בעיקר שינוי פרדיגמה, ויש תוצאות. המורות מתרעננות והילדים נהנים להגיע לבית הספר. ההישגים הלימודיים עולים: בהישגי מיצ"ב האקלים החיצוניים שנערכו בשנה שעברה קיבלנו דירוג של יותר מ-95% בכל המדדים".

עוד פרויקט של הארגון שמשקף את רעיון שיתוף הפעולה הוא רעיון ה"נבחרת". במקום השיטה הרגילה, שבה כל תלמיד פועל למען עצמו, הכיתה כולה נהפכת לנבחרת בעלת מטרה משותפת. לרעיון הנבחרת שני עקרונות: האחד – כולם מורים וכולם תלמידים. השני – לקבוצה יש מטרה משותפת, רציפה ונמדדת. מודל הנבחרת משלב הישגיות לימודית וחינוך חברתי ערכי. "פדגוגיה חברתית" כינה זאת יעקב הכט, מייסד הארגון, לפני שנתיים במפגש של ה"סטודיו" (סדרת מפגשי השראה לקהילות החינוך של "רשת ערי חינוך" ולכלל הציבור, שהרצאות ממנה זמינות ביוטיוב).

כלי נוסף של הארגון, שפועל בבתי ספר רבים, הוא מעגלי שיח. בכפר הנוער אלוני יצחק החלו לקדם חינוך אישי באמצעות מעגלי שיח השנה, ולדברי מנהלת בית הספר, גלי כהן, התוצאה ניכרת בשטח. התוכנית החלה לפעול בכיתות ט' ו-י', ובשנה הבאה תורחב ותופעל מכיתות ז' עד כיתות י"א. במסגרת התוכנית, כל כיתה נפגשת אחת לשבוע למעגל שיח שבו עובדים על זיהוי חוזקות, הגדרת שאיפות, הצבת מטרות ובניית תוכנית אישית להגשמתן. בזמן המעגל הכיתה מתחלקת לשניים. קבוצה אחת מנחה המחנך וקבוצה שנייה מנחה היועצת או דמות משמעותית אחרת, כמו מורה שמכירה את הילדים או המנהלת.

מנחי המעגל עוברים השתלמות דרך התנסות במעגלי שיח, ולמדו איך להשתמש בכלים מגוונים ליצירת שיח משמעותי. במעגלים יש חוקי התנהלות ושמירה על מרחב של אמון. כל מה שקורה בכיתה הוא דיסקרטי, והמשתתפים עוברים תהליכים משמעותיים שעוזרים להם לגבש תובנות. "תחושת השייכות מתחזקת", מספרת כהן, "ואנחנו מגלים עד כמה פתיחות, היכרות וביטוי עצמי תורמים לשיפור האקלים החינוכי. התלמידים לומדים לתת מקום לחלומות שלהם, לשוחח עליהם ועל פיהם להציב לעצמם מטרות, גם ארוכות טווח וגם מיידיות, ורואים תוצאות בהישגים לימודיים וחברתיים".

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע

מה דעתך?

    אני תוהה מדוע רעיונות גדולים באמת, עמוקים ומגובים תיאורטית לא תופסים תאוצהחינוך דמוקרטיערי חינוךחינו ישיועוד אאחרים מה זה אומר עלינו הורים מחנכים ופוליטיקאים

    פורסמה ב 09/06/2016 ע״י דורית לאטר
    מה דעתך?