דף פריט
29-08-2018

דרכים חדשות להוראה ולעריכת תצפית בשיעור מדעים

Hutner, Todd L., & Sampson, Victor (2015). New ways of teaching and observing science class. Phi Delta Kappan, 96(8), 52-56.

המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

יש הבדל בין הוראה טובה בשיעור מדעים לבין הוראה טובה בדיסציפלינות אחרות. זיהוי הוראה טובה במדעים על סמך תצפיות בכיתה שונה מזיהוי הוראה טובה באנגלית או במדעי החברה. אף על פי כן, מנהלים נוטים לסמוך על מחוונים (אינדיקטורים) כללים של הוראה טובה דוגמת בחירת הנושאים, מעורבות התלמידים ובדיקות מזדמנות של ההבנה. מורים למדעים צריכים להשתמש בדרכי הוראה ספציפיות בשל מאפייני התוכן המדעי, ולתת את הדעת על האופן שבו אנשים לומדים מדעים.

נקודת מבט זאת מקבלת גיבוי משני דוחות חשובים שהתפרסמו לאחרונה: האחד: A Framework for K-12 Science Education; האחר: The Next Generation Science Standards. שני הדוחות ממליצים על הוראת מדעים המתמקדת במה שהתלמיד עושה בכיתה. בעשותם כך הם מגדירים מחדש את תפקיד המורה, משום שהם מטילים עליו את האחריות ליצירת תכנית לימודים שמטפחת ומעודדת בתלמידים פעולות ותהליכי חשיבה המובילים ללמידה משמעותית של מדעים. מכאן שמוקד התצפיות במורי המדעים צריך להיות בתלמידים.

מחוונים להוראת מדעים טובה

המחברים מציגים סדרת מחוונים המגובים על ידי שני הדוחות הנ"ל וקשורים להוראה איכותית של מדעים. מנהלים יכולים להשתמש במחוונים אלה להנחיה בזמן שהם עורכים תצפיות במורי מדעים, גם אם הם אינם מומחים בתחום המדעים. מובאות שאלות ספציפיות לכל מחוון שיכולות להנחות מנהלים או אנשים אחרים הצופים במורי המדעים בזמן התצפיות בכיתה או אחריהן.

1. מורים יוצרים צורך ללמוד

המורה יוצר אצל התלמידים צורך ללמוד. מחוון זה דורש מהמורה יותר מאשר לרשום את המטלות היומיות על הלוח. במקום זאת הוא חייב לבנות את השיעור כך שייצור ויגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד.

2. מורים הופכים את מחשבות התלמידים לניתנות לראייה

תלמידים אינם נכנסים לשיעורי המדעים ככלים ריקים, הם באים עם רעיונות משלהם, המבוססים על ניסיון העבר שלהם, איך העולם פועל. בתהליך הלמידה הם עשויים להידרש לזנוח תפיסות שגויות שהאמינו בנכונותן. מורים צריכים לדעת איך תלמידים חושבים ולמה הם חושבים כך, כדי להבהיר להם מה נכון ובמה טעו, ולמה.

3. מעורבות תלמידים בפעילות בטרם ייכנסו לעומק הנושא

המורה צריך לתת לתלמיד הזדמנות לגלות תופעה טבעית לפני שיציג אותה בפניו באופן רשמי באמצעות עובדות מדעיות, נוסחאות, תאוריות או תוכן פורמלי נוסף האמור להילמד. הגישה המומלצת היא פעילות לפני תוכן (Activity Before Content). התלמידים מעורבים בחלק הניסיוני-מעשי בתחילת הלימוד. בדרך זאת המורה יכול להיות בטוח שכל התלמידים נחשפו לתופעה. שיטה זאת מדמה תהליך חקר מדעי.

4. תלמידים לוקחים חלק בפרקטיקה של המדע
שני הדוחות שנזכרו לעיל גורסים שמעורבות של תלמידים בהתנסויות מדעיות תאפשר להם פיתוח של ידע מדעי. חמש התנסויות נראות למחברים חשובות ביותר: (1) שאילת שאלות מדעיות; (2) תכנון וביצוע חקירות; (3) עיבוד נתונים ופירושם; (4) הצגת טיעונים על סמך ראיות; (5) קבלת מידע, הערכתו והעברתו.

5. הידברות על משמעויות

המורה אחראי לבחור את התכנים העיקריים שחשובים להוראת נושא, מה רלוונטי ומה חסר ערך, לחשוב מהי הדרך המתאימה להוראתו בכיתה, לעזור לתלמידים להבחין בין ראיה, השערה ואימות.

מנהלי בתי ספר לא צריכים לראות את כל ממצאי המחוונים יום-יום. הם צריכים להבין את חשיבות התצפיות בשיעורי המדעים כדי לבדוק את הימצאותם של מחוונים אלה. יש חשיבות רבה לתשובות התלמידים, שמהן ניתן לזהות מחוונים שונים ולהסיק למידה והוראה טובה מהן. יש להשקיע בתצפיות באיכות גבוהה ובמשוב מפורט. אלה יובילו להתפתחותם המקצועית של מורים למדעים, ולשיפור בהוראת המדעים.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?