29-08-2018

עם הפנים לחו"ל

גלילי, ת' (ספטמבר, 2015). עם הפנים לחו"ל. שיעור חופשי, 115, 19-14.

זה כמה שנים שהמבחנים הבינלאומיים (פיזה) שישראל משתתפת בהם מדרגים אותה בתחתית הטבלה של הישגי התלמידים במתמטיקה, שפה והבנת הנקרא. למשרד החינוך אין כל בעיה להודות ברי"ש גלי שעל מערכת החינוך להשתפר, וקובעי המדיניות נושאים עיניים בגלוי למודלים מוצלחים של מערכות חינוך בעולם, כדי ללמוד מהם ולהטמיע את ניסיונם אצלנו.

לפעמים, הלמידה הזו נעשית בתחכום רב. כך, למשל, ב-2014 יזמה ישראל מחקר השוואתי בין שבע מדינות שהציבו את שינוי תוכנית הלימודים כיעד לאומי. המשותף למדינות אלה – ובהן פינלנד, בריטניה, אוסטרליה, קנדה (במיוחד הפרובינציה אלברטה), הונג קונג וסינגפור – הוא שהצלחתן בחינוך התפרסמה בעולם. המדען הראשי של משרד החינוך, פרופ' עמי וולנסקי, שיזם את המחקר ומנצח עליו, מסביר ש"הלימוד (מניסיונן של המדינות, ת"ג) נעשה בעזרת כלים השוואתיים. אינטואיציה בלבד לא מספיקה, ולמרות שמדובר במסורת ובתרבויות שונות, אנחנו מייצרים כלי השוואתי ובעוד שנה-שנתיים יהיה לנו ידע סדור יותר".

לגבי המוטיבציה של המדינות להשתתף במחקר, מסביר וולנסקי שהן לא רואות לנגד עיניהן את ההישגים הלימודיים כיעד ראשון במטרה. "גם במדינות שהרפורמות בהן משגשגות, הכיתות קטנות, הפערים הצטמצמו וההישגים גבוהים, עדיין, בדיוק כמו אצלנו, עוסקים בשאלות עקרוניות כמו אופן הלמידה, ניהול המידע בעידן רווי וכה טכנולוגי וכן ההשלכות של רפורמות בחינוך". וולנסקי מוסיף שזו הסיבה שמדינות רבות נוספות הביעו עניין בהצטרפות למחקר. "כולם מתלבטים באותם סוגיות וכולם מבקשים להשתפר", הוא מכריז.

לדבריו, המחקר חושף את מורכבות הרפורמה. "בעוד שהרפורמות הקודמות בחינוך התמקדו בשינויים מבניים, הדור הנוכחי של הרפורמה מבקש לחולל שינוי בדפוסי ניהול הלמידה בכיתה. לא עוד מורה אקטיבי ותלמיד פסיבי בבניית עולם הידע, אלא תלמיד אקטיבי ומורה יועץ, מכוון ותומך". וולנסקי סבור שמהיבט זה, ישראל נמצאת דווקא בנקודת זינוק מצוינת, מאחר שהיא מעודדת יזמות וחדשנות. "החברה הישראלית יוזמת מאוד באופיה, והתלמיד הישראלי רוצה שיתנו לו פיתחון פה", הוא אומר. "השינוי בעולם נע בכיוון הזה – לאפשר לתלמידים להיות אקטיביים".

על פי וולנסקי, השיח הבינלאומי כיום ממוקד בצורך להקנות את מיומנויות המאה ה-21 לתלמידים, במטרה להכין אותם לעולם העתידי. מיומנויות אלה כוללות, בין השאר, יכולת לימוד עצמי, יכולת פתרון בעיות והתמודדות עם חומר חדש, למידה בצוות, חשיבה ביקורתית ושיפוטית ויכולת שימוש בטכנולוגיית המידע. הבולט מבין היעדים שמציבות מדינות שונות הוא פיתוח חשיבה יצירתית וחדשנית.

סוגיות אלה נדונו במפגש שהתקיים לפני כשנה בירושלים, ובו השתתפו החוקרים השותפים במחקר ונציגים מישראל. בישראל נמנים עם צוות המחקר רונית בוגלר ועדי בן דוד מהאוניברסיטה הפתוחה, וכן ענת זהר, אדם ניר ודן ענבר מהאוניברסיטה העברית. החוקרים החליטו לדון במדיניות האוטונומיה הבית-ספרית במערכות החינוך, וכן ברפורמה בתכנית הלימודים שמטרתה פיתוח כישורי המאה ה-21 בכל מערכת חינוך.

השלב הראשון הסתיים לא מכבר, ובמסגרתו בכל מדינה נכתבה סקירה על מדיניות החינוך שלה והאתגרים העומדים בפניה. שני הממדים העיקריים שנבדקו הם מעמד המורים ואופן הלמידה. לדברי וולנסקי, מעמד המורה נמדד על פי האוטונומיה המקצועית של המורים, ובאשר ללמידה – בוחנים באיזו מידה מקרבים את התלמידים לחומר הנלמד ומעוררים את הסקרנות והעניין שלהם. לדבריו, "המחקר נועד לבחון, למשל, מה עומק שיקול הדעת של המורים. יש קשר בין שביעות רצון למרחב הפעולה של המורים, לגמישות שלהם וליכולתם לקדם את התלמידים. כשנדע מה קורה במדינות אחרות, נוכל לדעת איפה אנחנו עומדים".

אחת המדינות המובילות לא רק בהצלחה בחינוך אלא בהעזה וברצון לשפר אותו היא פינלנד. ד"ר פאסי סאלברג, מחבר הספר "לומדים מפינלנד" שראה אור לאחרונה (מכון מופ"ת), התארח לפני כמה שבועות בכנס לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים ועריית תל אביב, שם סיפר על המתכון הסודי להצלחה של הפינים. פינלנד היא מדינה בת 5 מיליון תושבים. הפערים בין התלמידים בה קטנים מאוד, והם מציגים הישגים יוצאי דופן במבחנים.

סאלברג מתאר שני סיפורי חינוך הפוכים, כתשובה לשאלה מה מנבא הצלחות בחינוך. הוא מונה את הסיבות לאי הצלחה, ובהן תחרות, סטנדרטים, אחריות מכוונת מבחן, מסלול מהיר להכשרת מורים ובחירת בתי ספר. לדבריו, פתיחת אזורי רישום ויצירת תחרות בין בתי ספר לא מביאות לשיפור בהישגי התלמידים, בעוד שמתן אוטונומיה לבתי ספר בבחירת תוכנית לימודים ולמידה מבוססת הערכה הוכחו כגורמים שסייעו בשיפור הביצועים של התלמידים.

נראה שמעמד המורה הוא נושא מפותח בפינלנד, והמורים נישאים על כפיים על ידי הממשלה והציבור. מספר המורים שלמדו לתארים מתקדמים עלה במאות אחוזים מאז החלה הרפורמה. בתי הספר נהפכו לאוטונומיים, וכל אחד מהם יכול לבחור את מודל החינוך שלו.

סאלברג מדבר על תקצוב הוגן לבתי ספר, אך לא מזניח גם את החינוך לגיל הרך. הפינים משקיעים בחינוך מיוחד עם דגש מניעתי, בריאות ורווחה בבתי הספר, ודוגלים בראייה הוליסטית של הילד, אך הוא מדגיש את עקרון הצדק. אחד הנושאים שעל סדר היום בחינוך בפינלנד הוא סולידריות: בין בתי הספר, בין חזקים לחלשים ובין תלמידים שבאים מהמרכז ומהפריפריה. בבתי הספר בפינלנד מחזקים גם את הסולידריות החברתית בין ילדים בעלי צרכים מיוחדים. אין מערכת חינוך נפרדת לחינוך המיוחד, הילדים נהנים מסייעות ומטיפולים בכיתה הרגילה.

סאלברג, שכבר ביקר בעבר בישראל, ממליץ לה ללמוד ממדינות רב-תרבותיות כמו קנדה ואוסטרליה. לדברי וולנסקי, מדינות אלה הציבו על סדר היום החינוכי שלהן גמישות ונטילת סיכונים. "מדינות מתלבטות איך מעצימים את בתי הספר, ובתוך כך, השאלה היא איך מגבירים את גמישותם", הוא אומר. "היעד הוא ללמוד ממקורות פתוחים, גם בקהילה שבה חיים. זה מחייב גמישות ניהולית, ובעיקר לגרום לכך שהבית ספר לא יחשוש שהמפקח יסכל את היוזמה".

על רקע החשיבה של למידה בעתיד, ובנוסף לבחינת המושגים של גמישות וסולידריות, מבקשות המדינות גם לבחון את תקפותם של המבחנים. "השאלה היא לשם מה לבחון ולהיבחן. התשובה היא שמבחן הוא כלי עבודה של המורה. אף אחד לא אומר שלא צריך מבחן. אבל לא מדובר במבחן מסכם שכולם העתיקו, אלא בכלי מעצב", אומר וולנסקי, ומוסיף כי גם ההשכלה הגבוהה מחפשת את דרכה.

כשוולנסקי נשאל אם שינוי עמוק כפי שנעשה במדינות הללו הוא אפשרי גם בישראל, לנוכח פוליטיקאים שמחפשים הישגים שאפשר להראות לקהל הבוחרים ושרי חינוך שמתחלפים לעיתים קרובות, הוא עונה: "מערכת ציבורית מנהיגותית זקוקה לסרגלים, השאלה היא איזה. יש סרגלים שנותנים מענה גם למערכת הפוליטית וגם יוצרים למידה, והשאלה היא איך יוצרים מערכת חינוך שהמניע המרכזי שלה הוא לא רק לחסל העתקות דיגיטליות".

"מדובר בתהליכים ארוכי טווח, תהליכי שינוי בראש של המורים וההורים", מסכם וולנסקי. "זה אומר שהתכנון הלימודי צריך לעבור דרך הראש, וצריך להתחשב במוטיבציה של הילדים ולהביא לכך שהלמידה תעורר עניין. זה לא פשוט כשיש כל כך הרבה תלמידים בכיתה". מכל מקום, הוא אומר, זה לא יקרה תוך שלוש שנים – צריך לתת לתהליך עשור ואפילו 15 שנה. הוא ממליץ על אורך נשימה.

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?