דף פריט
29-08-2018

לקראת מפגש עם שאלות האדם בלמידה

וינשטוק, מ' (2015). לקראת מפגש עם שאלות האדם בלמידה. בתוך י' תדמור וע' פריימן (עורכים), חינוך – שאלות האדם (כרך ב) (עמ' 162-153). תל אביב: מכון מופ"ת.

ד"ר משה וינשטוק הוא בעל תואר שלישי במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. מחנך ומלמד מחשבת ישראל וחינוך במכללת הרצוג ובבית מורשה בירושלים. מנהל את תכנית "לב לדעת", העוסקת ברענון ובפיתוח הלמידה המשמעותית, ומרכז את הלמידה במינהל החינוך הדתי

הרשימה עוסקת בחשיבות הימצאותן של שאלות אצל הלומד כמעיין המנביע ידע ורצון לידע נוסף. שאלות המשמעות, הזהות, השייכות והבעלות על קניינו של אדם מופיעות מגיל צעיר. מה שמעורר שאלות אלה הוא המפגש בין העולם הפנימי להתרחשויות החיצוניות. התרחשויות אלה מביאות את האדם לחוש את העולם, לבדוק אותו מול עצמו ולהבינו. תנאי לכך שה"אחר" יעורר את האדם הוא בהכרת האחר וביצירת מפגש עם התכנים שהוא פוגש. הפגישה שבין התכנים החיצוניים המעוררים לבין האדם היא הלמידה במיטבה, שמעוררת מצידה חשיבה, סקרנות וחיפוש.

המפגש עם ה"אחר" אין פירושו הפיכתנו לאחר, אלא היפתחותנו לעסוק במשמעות ובחיים. מפגש כזה מעמיק את הזהות ואת הערכים ומחזק אותם. למרבה הצער, לעתים קרובות, ההירדמות וחוסר האמון בקיומו ובהיתכנותו של מפגש עם ה"אחר" נולדים דווקא בבית הספר. דווקא שם נעלמות חדוות הלמידה, הסקרנות ואהבת הלימוד.

כדי שיתקיים מפגש עם ה"אחר" בזירת בית הספר על המורה לא רק להעלות שאלות משמעותיות ולעודד שיח עליהן. עליו להיות באותו מקום של עיסוק בשאלות אלה. ההתייחסות אל שאלות אלה לא תהיה רק פעלול אינטלקטואלי המטיל ספק בכל דבר מתוך עיסוק בעצם שאילת השאלות, אלא דורשת שהאדם יפגוש באותנטיות, בכנות ובפתיחות את התכנים, המחשבות, והחיים העומדים מולו, כך שמתוך המפגש יעלו באופן כן ואמיתי השאלות שיהיו משמעותיות עבור הלומד.

תנאי נוסף להעלאת שאלות המשמעות במפגש עם ה"אחר" הוא הפניית המבט לעבר מעמקי הנפש. המפגש עם ה"אחר" צריך להתנהל שלא ברמה שטחית ובתחושה של אינסטינקט, אלא עליו לכוון למקום העמוק, שבו מקננות השאלות הגדולות. כך, למשל, כאשר אדם חש קנאה להצלחת חברו, הוא עשוי לשאול את עצמו כיצד יצליח יותר ממנו. אולם, כדי להגיע לשאלות המשמעותיות, עליו לברר את שורשה של הקנאה ומדוע הוא מקנא. עליו לברר את מקומו בעולם ואת מקומו של חברו בעולם זה, לצד יכולת ההשוואה ביניהם.

עיקר זמנו של התלמיד בבית הספר הוא בכיתה, שבה מתקיימות התרחשויות הנשענות על שלושה רכיבים: אישיותו של המורה, אופי השיח והלמידה ותוכני ההוראה. השל (2011) ראה באישיות של המורה כטקסט שהתלמידים לומדים ושאותו לא ישכחו לעולם. כדי שהלמידה תשמש צוהר לשאלות העמוקות של החיים, האדם והאל, על המורים לשאול בעצמם את שאלות החיים, ולחשוב בעצמם אילו שאלות צפונות בתוכן שהם מלמדים, שעשויות לגעת בחיי הלומדים. עליהם גם להאמין שלמידה עשויה להיות משמעותית ושיש במפגש עם תחומי דעת כדי להפרות את האדם ולעוררו לשאלות שעשויות לשנות את חייו. השפעת המורים ותרומתם לקיומו של המפגש האמיתי עם האחר, נובעת גם מיכולתם להקנות ביטחון, מהמקצועיות שלהם, מהאמפתיה והאמון שהם מעוררים ועוד (תדמור, 2007).

כמו כן, כדי לאפשר ללומדים לעסוק בשאלות משמעותיות יש ליצור אווירה של מפגש אמיתי בין הלומדים לבין עצמם ובין המורה ללומדים. מפגש כזה צריך להתאפיין בכנות, באותנטיות, בהעלאת שאלות עמוקות, ובשיח בנושאים משמעותיים. על המתודות לגרום למפגש עם התוכן הנלמד ולעורר את הלומד לשאול שאלות. אופי השיח חייב להתאים ליכולותיהם ולגילם של הלומדים. ככל שהלומדים מסוגלים לפתח חשיבה רפלקטיבית, על המורה לעודד זאת. אווירה נכונה מאפשרת תרגול של שאלות המשמעות וצוהר להתבוננות בשאלות אלה תוך חיפוש תשובות להן.

יש לפעול לכך גם שהתכנים והמושגים יפתחו צוהר לעולמות עמוקים, רחוקים ומשמעותיים. תכנים אלה צריכים ליצור הזדמנות להיפגש עם רעיונות חדשים, עם אנשים גדולים ועם שאלות עמוקות מהעבר. תכנים אלה צריכים גם לגעת בנשמת התלמידים ולחולל חוויה עמוקה ומשמעותית. לכן, בחירת התכנים חשובה מאוד לאופי הלמידה ולמשמעות שתיגזר ממנה על חיי הלומדים.

תכנית "לב לדעת – ידע מצמיח חינוך", שנוצרה בבתי הספר לפני כארבע שנים במינהל החינוך הדתי, נועדה לסייע לבתי הספר בפיתוח למידה משמעותית המאפשרת מפגש מעמיק בין תכני הלימוד ללומד, ומעוררת אצלו את שאלות האדם והחיים. התכנית פועלת בפיתוח שלושה מרכיבי למידה: המורה, השיח בכיתה ותכני הלמידה. התכנית כוללת העברת השתלמויות וסדנאות למורים, למנהלים ולאנשי חינוך בנושא חוויה של מפגש למידה משמעותית, ציפיות מהמתרחש בכיתה ומחשבות על השאיפה בלמידה. כלים אלה אמורים לעודד את התלמידים לשאול שאלות ולעבד את הלמידה באופן שיישאר עימם בחייהם. בכך, התכנית שואפת להפנות את מבטו של התלמיד להכרת עולמו הפנימי והפנייתו לשיח עליו. התכנית גם מלווה את המורים על-ידי אתר התכנית, שמציע מערכי שיעור, חלופות בהערכת מורים ומאמרים בנושא למידה משמעותית. האתר מציע גם סיוע למורים המבקשים זאת. בכך, האתר מבקש ליצור שפה חדשה ועולם מושגים חדש בנוגע ללמידה המשמעותית. תכנית זאת לצד מסגרות אחרות הממפתחות יחידות לימוד לעסוק בשאלות שורשיות הנוגעות לחיי התלמידים, תוביל לחדווה וכיף לימודי ולרצון להוסיף ולשאול שאלות קטנות כגדולות.

ביבליוגרפיה

השל, א"י (2011). אלוהים מאמין באדם. (ד' בונדי, עורך ומתרגם). ירושלים, ישראל: מאגנס.
תדמור, י' (2007). על מה משפיע המורה המשפיע? נדלה ביום 16.12.2015 מהאתר:http://masa.macam.ac.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2

הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מה דעתך?

השל, א"י (2011). אלוהים מאמין באדם. (ד’ בונדי, עורך ומתרגם). ירושלים, ישראל: מאגנס. תדמור, י’ (2007). על מה משפיע המורה המשפיע? נדלה ביום 16.12.2015 מהאתר:http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=378
הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?