דף פריט
29-08-2018

זהויות ותפיסות מקצועיות של מורי מורים

Periera, F., Lopes, A., & Marta, M. (2015). Being a teacher educator: Professional identities and conceptions of professional education, Educational Research, 57(4), 451-469.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

תקציר המאמר - טענות החוקרים

א) הניסיון המקצועי בעבר ובהווה של מורי מורים משפיע על הדרכים שבהן הם תופסים את מהות הידע החשוב הנדרש למורה מורים, את הבעיות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי, את מוקד תפקידם בהכשרת מורי העתיד ואת האמונות והערכים האישיים שלהם. בניסיון מקצועי הכוונה למורי מורים אקדמיים שלא לימדו מעולם בבי"ס, מורי מורים שהם מורים מאמנים, מורי מורים דואליים (מורי מורים שלימדו בבי"ס טרם עיסוקם בהכשרת מורים) ומדריכים פדגוגיים.

ב) להבנת הזהות המקצועית של מורי המורים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתפיסות אלה יש השפעה על דרכי הכשרת המורים ותוכניות ההכשרה, הקשר בין מוסד ההכשרה לבין בית הספר ועוד.

ג) ממצאי המחקר מראים שהאתגר הגדול ביותר העומד בפני מכשירי מורים הוא עדיין הגישור על פני הפער בין תיאורייה לבין מעשה בהקשר החברתי-תרבותי של בית הספר. לדעת הכותבים התפקיד המשמעותי ביותר בהקשר זה מסור בידי מורי המורים שתופסים את זהויותיהם המקצועיות כ"זהויות מתווכות" - אלה שהיו בעברם מורי בית ספר והמדריכים הפדגוגיים. מורי מורים אלה הם בעלי המודעות הגדולה ביותר לפנומנולוגיה של בית הספר ובעלי היכולת הטובה יותר לתת לה ביטוי בהכשרה.

ד) המורים המוגדרים "אקדמיים" נתנו מקום רחב במיוחד למחקר ולממצאיו כתורמים להתמקצעות ולהתעדכנות, והמורים המאמנים התמקדו בעיקר ביכולות מקצועיות של מורים ביסודי ורק מעט בידע, אמונות וערכים.

מגבלת המחקר: המדגם קטן (19 נחקרים) ולכן התוצאות הן הקשריות ומוגבלות. נדרש מחקר נוסף, בעל היקף רחב יותר, כדי לבחון בהעמקה רבה יותר תפיסות של מורי מורים על עבודתם ועל עבודת בית הספר כשהם מגבשים את זהויותיהם המקצועיות.

סיכום מורחב של המאמר

המחקר שואב את הרציונל שלו מהמסגרות המושגיות הבאות:

א) תפיסת הוראה כמקצוע מסייע (helping profession) – על פי תפיסה זו מתקיימים תהליכים מורכבים של אינטראקציות רב-ממדיות, נוצר ידע מקצועי המשמש לקידום פרטים וחברות ומושם דגש על טובת "הלקוח" בהיבטי בריאות, חינוך או חברה (Fish,1998 Hugman, 2005). למידה בבית הספר עיקרה באינטראקציות יומיומיות בין מורים לבין תלמידים ואחרים על רקע התנהגויות בלתי-צפויות היכולות להוביל לשבירת הסדר הקיים בכל רגע. סיוע כמאפיין הוראה קשור לתפיסות חדשות של האדם, האזרח והחברה ולהגדרות חדשות של ידע, התנהגויות ויכולות אנושיות המעסיקות כיום חוקרי חינוך רבים (Periera, 2013). ההוראה כ"מקצוע מסייע" עיקרה בגישה הוליסטית הלוקחת בחשבון היבטים גלויים והיבטים סמויים ובהם יכולות, תיאוריות, אמונות וערכים של המורה והממד המוסרי. גישות של אחריותיות, תחרותיות ומבחנים עתירי-סיכון מאפיינות לא מעט החלטות מדיניות חינוכית כיום, ובכך משפיעות על שינויים במקצוע ההוראה ומציבות סימני שאלה על ממד ה"סיוע" בתפיסת ההוראה.

ב) מאפיינים מקצועיים של עבודת המורה – במחקר קודם (Periera, 2009) זוהו חמישה נרטיבים שמהם עלו דיוקנאות שונים של המורה כאיש מקצוע: הפדגוג המתמקד במהות העבודה עם תלמידים, בשיפוט ובהצדקות ערכיים תוך התייחסות לאתיקה הומניסטית; המומחה המתמקד בממד הקוגניטיבי של ההוראה, ברציונל קוגניטיבי-אינסטרומנטלי ואתיקה של מומחיות; המתווך המתמקד בתיווך בין ילדים לבין סמכויות בית הספר, בין מדע לפדגוגיה ובין התנסויות חברתיות-חינוכיות של ילדים; המקצוען המתמקד במחקר, ברפלקציה, בביקורת, בשאילת שאלות ובאימון עצמי, והוא יכול להציב סימני שאלה על עבודתו ולפעול לשינוי עצמי; המקצוען במצבים מאתגרים מתמקד באתגרים מקצועיים הכרוכים בעבודה עם ילדים ובקשיים ביישום רעיונות שהמורה דורש מעצמו, בעמדה ביקורתית ורפלקטיבית כלפי הוראה, ובהבנה מהי אחריות מוסרית. לדיוקנאות (profiles) אלה השפעה על הכשרת המורים ועל העבודה החינוכית והמקצועית של מורי המורים.

ג) הכשרת מורים וזהות מקצועית – בניית זהות מקצועית נידונה רבות בספרות המחקרית. בהתייחס לזהות מקצועית של מורי מורים חוקרים מדגישים את המורכבות והרב-ממדיות של העיסוק בהכשרה (Korthagen, 2005), את ההיבט של עיסוק בהכשרה כקריירה שנייה (Boyd & Harris, 2010) ואת תפיסת מורי המורים כ"מחנכים היברידיים" (Zeichner, 2010). בהקשר זה גם הועלתה הבחנה בין "פרקטיקה מסדר ראשון" של מורה בית ספר לבין "פרקטיקה מסדר שני" של מורה מורים (Murray & Male, 2005). המעבר בין שתי פרקטיקות אלה מחייב בנייה מחודשת של זהות מקצועית אחרת, תוך רכישת ידע וכישורים חדשים והתמודדות עם אתגרים ובעיות של המפגש עם סטנדרטים ותרבות של מוסדות להשכלה גבוהה.

על המחקר הנוכחי – מחקר איכותני. נערכו ראיונות חצי-מובנים עם 19 מורי מורים להכשרה לבי"ס יסודי: 4 מהם מורים מאמנים מבית הספר. הליך הניתוח נעשה בשני שלבים שממצאיהם מפורטים להלן.

ניתוח ומיון מקדימים

השיח עם המשתתפים חשף הבדלי תפיסות ראשוניים על פי הנתיבה המקצועית וההתנסות של כל אחד: ה"דואליים" (n=6) – מורי מורים שהיו מורי בית ספר יסודי בטרם הגיעו להכשרה, ה"אקדמאים" (n=5) – מורי מורים שלא התנסו בהוראה לפני שהגיעו להכשרה, ה"מדפ"ים" (n=3) – אלה שהיו מדריכים פדגוגיים בלבד, וה"מאמנים" (n=5) – אלה שהיו מורים מאמנים בלבד.

קטגוריות התוכן שעלו מהראיונות: (1) הידע המוסבר והמוערך; (2) אמונות וערכים; (3) פרובלמטיקה בהוראה ביסודי; (4) המוקד בתפקיד של מורה המורים.

מה נמצא במחקר?

א) משותף ושונה בתפיסת הזהות - הממצא המרכזי הוא שבכל קבוצה ניתן לזהות תפיסות, ידע, ערכים וסימני שאלה דומים בצד שוני וייחודיות. תפיסות של מורי מורים משקפות זהויות מקצועיות בעלות מאפיינים שונים בעיקר על פי קשרי עבר והווה להוראה בבית הספר היסודי. אין זה מפתיע; העובדה היא שכשלוקחים בחשבון מה שגור ומה ייחודי בזהויות אלה, ניתן להבהיר חלק מההשתמעויות שיש להן לגבי התמקצעות של מתכשרים להוראה ביסודי.

ב) זהות מורה המורים כמתווך - ממצאי המחקר מאירים שתי קבוצות של מורי מורים בעלי זהויות מקצועיות מתווכות הרואים עצמם מתווכים בין מוסד ההכשרה לבין בית הספר. מדובר בקבוצת ה"דואליים" ובקבוצת המדריכים הפדגוגיים. הן מאופיינות גם כ "זהויות מצביות" (Hewitt, 1991) (situated identities) הנוצרות בשני שדות הפעולה - ההכשרה ובית הספר וכך מאפשרות תיווך, מפורש וסמוי ביניהם. מורי מורים אלה תופסים את תפקידם במונחים של תיווך, אינטראקטיביות ושיתופיות. התמקצעות מתפרשת כמתן כבוד לשדה, לפרקטיקות ההוראה וההכשרה ולמה שהם מביאים לקורסי ההכשרה מן השדה; בית ספר צריך להיות פתוח ללמידה לכול וגם מקום של הנאה ושמחה; מקצוע ההוראה הוא יעוד ומאופיין במורכבות, בהשלכות רבות וברצינות. הם מעלים סימני שאלה מתוך רפלקציה על עבודת המורה ודאגה לצדק בית-ספרי ולקשיים בקשר "תיאוריה-מעשה".

המדריכים הפדגוגיים תופסים את תפקידם המרכזי, כאמור, כמתווכים בין תיאוריה למעשה. הם מתייחסים בעיקר להיבט המחקרי של הפרויקט הנדרש ממתכשרים במונחים של מחקר פעולה. קבוצה זו מתייחסת גם להיבט של הוראה כלמידה לאורך החיים. סימני השאלה מוצגים ביחס להבדלים בין תרבות ההשכלה הגבוהה לבין תרבות בית הספר ולקשיים שהם מציבים בעבודה עם המתכשרים.

מורי המורים המאופיינים כ"אקדמיים" מדגישים את המחקר כמקדם התמקצעות והתעדכנות, רפלקציה על המעשה בדגש על קשר בין תיאוריה למעשה, עמידה בתביעות המקצוע ועבודה שיתופית במארג החברתי שבו הם פועלים כמכשירי מורים. הם מייחסים חשיבות לדיאלוג עם המתכשרים. סימני השאלה שלהם מתייחסים למאפיינים של מתכשרים חדשים (למשל, שכישורי המחקר, הארגון והעבודה העצמית שלהם כמורים אינם מספיקים). בקבוצה זו בשונה מכל האחרות אין התייחסות להוראה בביה"ס היסודי.

המורים המאמנים מתמקדים בעיקר ביכולות מקצועיות של מורים ביסודי ורק מעט בידע, אמונות וערכים. הם מדגישים את החשיבות החברתית בעבודה בביה"ס היסודי. סימן השאלה מתייחס להיבט הפרקטי של ההוראה של מורי העתיד שחסרים, לדעתם, התנסות מעשית מספקת.

ג) הוראה כמקצוע מסייע – ממד ה"סיוע" נתפס כהיבט חשוב בעיני מורי המורים שבמחקר בהתאמה לתפיסת ההתמקצעות שהם מתעתדים לטפח במתכשרים ועל פי הנתיבה המקצועית שלהם עצמם. זהו ממצא שבלט בקרב מורי המורים שהיו מורי בית ספר. הם מלמדים את המתכשרים פרקטיקות ושיח המתייחסים בו זמנית לבית הספר ולהכשרה להוראה, ומייחסים למורה המקצועי איכויות מוסריות, איכויות של יחסים ואיכויות תקשורתיות. הזויות המקצועיות של קבוצות מורי המורים המתווכים מתעצבות תוך התייחסות להתנסויות חייהם בבית הספר וכמורי מורים.

ד) ביקורת מעשה ההוראה – הממד של ביקורת הפרקטיקה שהוא יכולת חיונית ב"מקצועות המסייעים", לא הוזכר ע"י מורי המורים שבמחקר. יכולת זו יוצרת הערכה ביקורתית של העשייה המערבת את המורה בחקר עבודתו, ועשויה להיות מקור חשוב בהתמודדות עם בעיות המשפיעות על חיי היומיום בבית הספר ועל איכות ההכשרה.

במאמר מוצג חלק ממחקר רחב שבחן כיצד תופסים מורי מורים את תפקידם, ואת הקשר בין הזהות המקצועית שלהם לבין תפיסותיהם את האיכויות המקצועיות של מורי העתיד בחינוך היסודי.

ביבליוגרפיה

Boyd, P., & Harris, K. (2010). Becoming a University lecturer in teacher education: Expert school teachers reconstructing their pedagogy and Identity, Professional Development in Education, 36(1-2), 9-24.
Hewitt, J. (1991). Self and society: A symbolic interactionist social psychology, Boston, MA: Allyn and Bacon.
Hugman, R. (2005). New approaches in ethics for the caring profession, Basingstoke: Palgrave McMillan.
Korthagen, F. (2005). Teaching teachers: Studies inti expertise of teacher educators: An introduction to this theme issue, Teaching and Teacher Education, 21, 107-115.
Murray, J., & Male, T. (2005). Becoming a teacher educator: Evidence from the field, Teaching and Teacher Education, 21, 125-142.
Periera, F. (2013). Concepts, policies and practices of teacher education: An analysis of studies on teacher education in Portugal, Journal of Education for Teaching: International Research and Pedagogy, 39(5), 474-491.
Zeichner, K. (2010). Rethinking the connections between campus courses and field experiences in college- and university-based teacher education, Journal of Teacher Education, 61, 89-99.

מה דעתך?

Boyd, P., & Harris, K. (2010). Becoming a University lecturer in teacher education: Expert school teachers reconstructing their pedagogy and Identity, Professional Development in Education, 36(1-2), 9-24. Hewitt, J. (1991). Self and society: A symbolic interactionist social psychology, Boston, MA: Allyn and Bacon. Hugman, R. (2005). New approaches in ethics for the caring profession, Basingstoke: Palgrave McMillan. Korthagen, F. (2005). Teaching teachers: Studies inti expertise of teacher educators: An introduction to this theme issue, Teaching and Teacher Education, 21, 107-115. Murray, J., & Male, T. (2005). Becoming a teacher educator: Evidence from the field, Teaching and Teacher Education, 21, 125-142. Periera, F. (2013). Concepts, policies and practices of teacher education: An analysis of studies on teacher education in Portugal, Journal of Education for Teaching: International Research and Pedagogy, 39(5), 474-491. Zeichner, K. (2010). Rethinking the connections between campus courses and field experiences in college- and university-based teacher education, Journal of Teacher Education, 61, 89-99.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?