דף פריט
29-08-2018

הונאה בלמידה בסיוע טכנולוגיות דיגיטליות בעיני תלמידים, מורים והורים בישראל: מאפיינים ודרכי התמודדות – דו"ח מחקר

דר' אינה בלאו ופרופ' יורם עשת-אלקלעי (המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה)

דו"ח מסכם למענק מחקר, קול קורא 009, המדען הראשי של משרד החינוך

הונאה בלמידה (academic dishonesty) או העדר יושרה אקדמית (lack of academic integrity) הינה התנהגות לימודית בלתי לגיטימית, המתרחשת בהקשר של פעילויות הערכה שונות, כגון כתיבת מבחנים, הכנת שיעורי בית וכתיבת עבודות. Pavela (1997) הבחין בין ארבעה סוגים של הונאה בלמידה: (1) רמאות (cheating) – קבלת סיוע אסור מאחרים, שימוש מכוון בחומרי לימוד או במידע, כאשר השימוש בהם נאסר במפורש; (2) פלאגיאריזם (plagiarism) - שימוש אסור בתכנים של אנשים אחרים והצגתם ללא ציון המקור, כאילו נוצרו על ידי הכותב עצמו; (3) פיברוק (fabrication) - המצאה מכוונת של מידע ונתונים שאינם קיימים במציאות; (4) סיוע מכוונן לאחרים בביצוע הונאה בלמידה מסוג כלשהו (facilitating academic dishonesty of others).

בעוד שעצם ההונאה בלמידה אינו מהווה תופעה חדשה, נראה כי הקלות והנוחות שמאפשרות שלל טכנולוגיות העריכה והתקשורת העכשוויות, לאתֵר תכנים, להעתיקם, לערכם ולשתפם עם אחרים, הביאו להתרחבות התופעה לממדים שלא היו קיימים בעבר. ממחקרים קודמים עולה כי רבים ממעשי ההונאה דיגיטלית בלמידה של תלמידים נובעים מתוך נאיביות, מחוסר ידע על כללי שימוש הוגן במידע שאותר ברשת וכן מחוסר מודעות לבעיות האתיות הכרוכות בשימוש נאות בעולם של מידע פתוח. בהקשר זה, הנורמות החברתיות של העידן הדיגיטאלי, המעודדות שיתוף במידע, פתיחות ויצירה משותפת, תורמות לטשטוש הגבול שבין עזרה הדדית לבין פעילות לימודית שאינן לגיטימיות.

לאוריינות הדיגיטלית של מורים יש תפקיד חשוב במניעה והתמודדות עם תופעת ההונאה הדיגיטאלית בלמידה. חלק מהמורים כלל אינם מודעים לאסטרטגיות שמפעילים תלמידים לביצוע הונאה באמצעים הדיגיטליים וגם לא לכלים העשויים לסייע להם (למורים) במניעת מקרי הונאה בלמידה. יותר מכך, מורים רבים אינם מודעים לכך שדרכי הוראה מסוימות בהן הם נוקטים, מהוות עידוד להונאה (למשל, מתן מטלות אחידות לכל הכיתה, שאלות שיש להן רק תשובה אחת נכונה, או מתן שיעורי בית העוסקים בעובדות המסוכמות בערכים בויקיפדיה). מחקרים קודמים הראו כי כאשר תלמידים חשים כי המטלה משעממת וחסרת רלוונטיות עבורם, הם נוטים לראות בהונאה פעולה לגיטימית.

נמצא כי גם ההורים אינם מודעים מספיק לממדי תופעת ההונאה בלמידה באמצעים דיגיטאליים. בדומה לילדיהם, במקרים רבים הם אינם מבינים מספיק את הבעייתיות הכרוכה בשימוש לא הוגן במקורות מידע דיגיטליים ואינם יודעים כיצד יש להשתמש במקורות מידע אלה באופן אתי.

מחקר זה שאף לאמוד את היקף תופעת ההונאה הדיגיטלית במערכת החינוך בישראל - במבחנים, בכתיבת עבודות ובהכנת שיעורי בית. בנוסף לבחינת היקף התופעה, המחקר בחן קשרים בין משתנים הקשורים במעורבות בהונאה, כגון: המודעות לבעייתיות של התופעה, תחושת המסוגלות לביצועיים אקדמיים, מוטיבציה פנימית וחיצונית ללמידה ותחושת ההשתייכות לקבוצת תלמידי הכיתה. זאת, תוך ניסיון לאתר גורמים רלוונטיים לתיאור "פרופיל" של מבצעי ההונאה ובחינת הבדלים בין-תרבותיים בסוגי הפיקוח השונים ביחס להונאה הדיגיטלית בלמידה, ולהצביע על דרכים למגר את התופעה.

לדו"ח המחקר המלא

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?