דף פריט
29-08-2018

קהילות למידה של מורי מורים במכללת סמינר הקיבוצים – דוח מחקר

זוזובסקי, ר', לוי-פלדמן, א' ומיכאלי, נ' (2015). קהילות למידה של מורי מורים במכללת סמינר הקיבוצים. דוח מחקר. תל אביב: מכון מופ"ת.

ההקשר של המחקר ומטרותיו

על רקע התקדמות תהליך האקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים ומעברם לחסות אקדמית ולתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, גברו הדרישות לפיתוחו האקדמי של הסגל העובד במכללות להוראה.

בתגובה לדרישות אלו נוקטות המכללות להוראה פעולות שונות שמטרתן פיתוח היכולת המחקרית של הסגל העובד במכללות לחינוך. הן משקיעות בנושא משאבים רבים החל בהקצאת שעות למחקר נוסף להוראה וכלה בהקצאת כספים לתרגום, עריכה ונסיעה לכנסים; הן מקיימות כנסי מחקר מקומיים, מפיקות כתבי עת ומציעות במות שונות לפרסום ויצירה. מתוך הבמות השונות אפשר לציין את הקמתן של מסגרות קהילתיות ללמידה המאפשרות לסגל במוסד קיום שיח אינטלקטואלי והזדמנויות למחקר משותף ולכתיבה האקדמית.

מכללת סמינר הקיבוצים נקטה את כל הפעולות שהוזכרו, ובהן גם את הקמתן של קהילות למידה מקצועיות של מורי מורים. בעקבות הצלחתה של קהילת לימוד אחת שפעלה בתשע"א, הוקמו במכללה בשנים תשע"ב-תשע"ד שתים עשרה קהילות למידה נוספות של מורי מורים. פעילותן אמורה הייתה להשפיע הן על היכולת האקדמית של המשתתפים בהן והן על האתוס המחקרי והאווירה האקדמית במוסד עצמו. הקמתן של הקהילות אמורה הייתה להביא ל:

  • שינוי תודעתי של המשתתפים שכרוך בפיתוח זהותם החוקרת וחיזוק הדימוי האינטלקטואלי והאקדמי של הסגל.
  • המשגת הידע של המשתתפים, כתיבתו והפצתו.
  • התגבשות נורמות של למידה שיתופית בקרב משתתפי הקהילות.
  • טיפוח והעשרה של השיח האינטלקטואלי האקדמי במכללה.
  • טיפוח היכולת המחקרית של המכללה כמוסד.

 

על רקע הקמתן של קהילות הלמידה של מורי המורים במכללה היה עניין גדול לבחון מקרוב אחר פעילותן והשפעתן.

בזיקה למטרות שלשמן הוקמו הקהילות, שאלות המחקר היו כדלקמן:

  1. מהם מאפייני הסגל שבחר להצטרף לקהילות הלמידה?
  2. מה היו המניעים שהניעו אותם להצטרף, וכיצד הם תופסים את מידת התממשותם?
  3. כיצד התנהלו קהילות הלמידה בהקשר לסדרת מדדים – אינטנסיביות המפגשים, מחויבות המשתתפים מכוונות הקהילה, האווירה במפגשים וההספק התוצרי?
  4. כיצד תופסים משתתפי הקהילות את הפעילות שהתרחשה, את המכוונות העיקרית של הקהילה ואת האווירה ששררה במפגשים?
  5. כיצד תופסים משתתפי הקהילות את תרומת ההשתתפות בקהילה לכתיבה והמשגה, ליצירת קשרים בין-אישיים, לתחושת השתייכות למכללה, להתחזקות יכולת החקירה והכתיבה, להתחזקות היכולת להשפיע במערכת החינוך והחברה?
  6. כיצד השפיעה פעילות הקהילות על היכולת המחקרית של המכללה כמוסד?

שיטת המחקר

בגלל ריבוי הקהילות נשא המחקר אופי של חקר מקרה קולקטיבי (Bogdan & Biklen, 1992). המתודה המחקרית שהופעלה הייתה משולבת: בחלקה היא התבססה על תצפיות וראיונות שנותחו בהם דיווחי המשתתפים על תפיסותיהם ועל האופן שבו הם מפרשים את חוויותיהם. במובן זה המחקר נשא אופי של מחקר איכותני פנומנולוגי (Creswell, 2003; Moustakas, 1994); ובחלקה התבססה על תגובות המשתתפים לשאלונים שעובדו והוצגו באופן כמותי.

אוכלוסיית המחקר כללה כמאה שלושים אנשי סגל שהשתתפו באופן פעיל במפגשים ושנים עשר רכזים. נתונים נאספו מכל הרכזים ומשמונים ושבעה משתתפים.

הכלים העיקריים שהופעלו במחקר היו תצפיות במפגשי הקהילות שנעשו על ידי החוקרים, ניתוח חומר מפרוטוקולים וחומרים באתרי הקהילות, ראיונות עם רכזי הקהילות השונות ועם משתתפים בקהילות מסוימות וניתוח דיווחים כתובים שלהם בהתייחסות לשאלות הנוגעות למשתני המחקר. בנוסף הועברו גם שאלונים שנגעו במשתני המחקר העיקריים.

ממצאים עיקריים

הממצאים יוצגו בזיקה לשלושה נושאים: המניעים להצטרפות לקהילות ומאפייני הסגל שהשתתף בהן, התנהלות הקהילות ותרומתן לפיתוח היכולת המחקרית של הסגל ושל המכללה.

- המניעים ומאפייני הסגל

המניעים העיקריים שבגינם הצטרפו האנשים לקהילות היו בראש ובראשונה הצורך בכתיבה לצורך קידום, אבל לא פחות מכך הרצון להשתייך לקבוצה אליטיסטית יוצרת ידע. על פי עדות החברים בקהילות, מניעים אלו התממשו במידה בינונית עד רבה. גם מניעים נוספים של אפשרות למידה, התעדכנות והתחדשות, אפשרות לשיתופי פעולה והפריה הדדית זכו להסכמה רבה בקרב המשתתפים, אך נתפסו ככאלו שהתממשו במידה בינונית בלבד.

מאפייני הסגל שענו לשאלונים מחזקים את הממצא אודות מניעי ההצטרפות. שליש מבין המצטרפים לקהילות הם בעלי תואר שלישי וכרבע דוקטורנטים. לרוב המשתתפים היה ניסיון בפרסום מאמרים בכתבי עת שפיטים ובבמות נוספות, ויותר ממחציתם מורגלים בהגשת הצעות מחקר. התמונה המצטיירת היא של סגל מעורב במחקר ופעיל אקדמית, המעוניין בקידום מקצועי אקדמי. אולם הרוב, שלושה רבעים, היו חברי סגל בדרגות קידום נמוכות.

הקמת הקהילות שירתה איפה צרכים אמיתיים של חברי סגל שיש להם ניסיון מה בכתיבה ובמחקר, אולם עיקר תפקידם הוא הוראה, והם זקוקים לסיוע בכתיבה לצורך קידומם האקדמי, צורך שכאמור הולך ומתחזק לנוכח תהליכי האקדמיזציה והמעבר לות"ת.

למרות העניין של המשתתפים בקידום אקדמי, כשנתבקשו המשתתפים להגדיר את תפקידם, שני שלישים מהם ציינו כי הם תופסים את עצמם במידה רבה מאוד כמורים, 64% מהם כמחנכים ופעילים חברתיים, 62% כחוקרים בתחומי הדעת השונים ורק כשליש תפסו את תפקידם במידה רבה-רבה מאוד כחוקרי חינוך ועשייה חינוכית, נושאים שעמדו במרכז הפעילות של קהילות הלימוד שהוקמו.

- התנהלות הקהילות

ההיענות הגואה לקריאה להצטרף לקהילות על בסיס וולונטרי מתוך מחויבות הייתה מרשימה. מתוך סגל קבוע של 270 מורים או של 360 מורים קבועים ובלתי קבועים נענו לקריאה להצטרף לקהילות כ- 160 מרצים. מתוכם כ- 130 היו משתתפים מתמידים.

הקהילות היו שונות זו מזו באופן התנהלותן, משך זמן קיומן ותדירות המפגשים שהתרחשו לאורכו. במחצית מתוך הקהילות שנצפו היה שיעור גבוה של משתתפים מתמידים שגילו רמת מחויבות גבוהה.

בכל הקהילות שנצפו שררה אווירה של אמון ושיתוף, תוצאת מערכות היחסים הבין-אישיים שהתפתחו.

באופן כללי זוהו ארבע פעילויות עיקריות שהתרחשו בקהילות: האזנה להרצאות אורחים או חברים בקהילה, דיווחים על מצב כתיבה, שיח שהתפתח הקשור בנושא שבו עסקה הקהילה, ולאו דווקא בהקשר לכתיבה ושיח שהתפתח בעקבות משוב שניתן למאמרים שנכתבו. בקהילות צעירות יחסית בשנת פעולתן הראשונה המפגשים יועדו להאזנה להרצאות. רק בשלב מאוחר יותר, שאפיין קהילות ותיקות, יועדו המפגשים להצגת מאמרים ולדיון עליהם. סוג הפעילות הנפוץ בקהילה היה מוכתב מאופי המשתתפים, מהאינטרסים שלהם ומהכוונת רכז הקהילה.

באופן כללי ניתן היה לאפיין את הקהילות לפי מידת המכוונות שלהן לחמישה טיפוסים: קהילה מכוונת כתיבה, קהילה מכוונת שיח (היעדים שלשמם הוקמו הקהילות), קהילה מכוונת עשייה, קהילה מכוונת העשרה. טיפוס חמישי היה של קהילה בעלת מכוונות מעורבת. בחמש מתוך שתים עשרה הקהילות הייתה מכוונות רבה לכתיבה, בשלוש קהילות הייתה מכוונות רבה לשיח ובשש נוספות התקיים שיח אם כי בעוצמה פחותה. השיח שהתקיים בקהילות נתפס כמסייע מאוד לכתיבה ולעתים כמטרה כשלעצמה.

- תרומת הקהילה לפיתוח יכולת מחקרית בקרב חברי הסגל ותרבות מחקרית במכללה

כדי לבחון את השגת היעד של טיפוח יכולת מחקרית, אימצנו מסגרת מושגית ששימשה מוסדות שונים באנגליה ודווחה בכמה פרסומים (Murray et al., 2008; McIntyre & McIntyre, 1999; Davies & Salisbury, 2008). מסגרת זו מגדירה "יכולת מחקרית מוסדית" כמכפלת המומחיות, המוטיבציה של חברי הסגל וההזדמנויות שהמוסד מאפשר. באופן זה משלבים החוקרים את היכולת המחקרית האישית של חברי הסגל עם היכולת המחקרית הכוללת במוסד – Capacity = expertise X motivation X opportunities.

  • ב"מומחיות" הכוונה היא להבנה ולמיומנויות שיש לחברי הסגל וליכולתם לבצע את המחקר.
  • ב"מוטיבציות" הכוונה היא לקדימות שמייחסים חברי הסגל באשר לתפקידם כחוקרים.
  • "הזדמנויות" אלו התנאים שמאפשרים למומחיות ולמוטיבציות להתבטא – זמן, תמריצים, תשתיות וכד'.


כאמור הפרופיל האקדמי של משתתפי הקהילות הראה על רמת מומחיות גבוהה למדי. לשני שלישים מהמשתתפים תואר שלישי ועוד כרבע היו דוקטורנטים (ל- 89% מהם היה ניסיון בפרסום מאמרים שפיטים ורוב המשתתפים הציגו עבודות מחקר בכנסים בארץ ובחו"ל). לעומת זאת שלושה רבעים היו בדרגות קידום נמוכות, שהיו מעוניינים מאוד בכתיבה לצורך קידומם האקדמי. נתונים אלו מעידים גם על יכולת גבוהה וגם על מוטיבציה גבוהה למחקר ולעשייה אקדמית. בהינתן שערכי שני המרכיבים במשוואת היכולת המחקרית המוסדית הם גבוהים, למרכיב השלישי – הזדמנויות שהמכללה העמידה – יש אפוא חשיבות רבה.

הקמת הקהילות לכשעצמן יכולה להיחשב הזדמנות פז לפיתוח יכולת מחקרית מוסדית, אבל בצד הקמתן העניקה המכללה במהלך שלוש השנים הזדמנויות נוספות, בהן:

  1. הפקת כתב עת שפיט – גילוי דעת, שהחל פעילותו בינואר 2014 והפיק עד מועד סיום המחקר 5 גיליונות.
  2. הפקת כנסי מחקר של צוות המורים – עד תום מועד המחקר הופקו 3 כנסים שזכו להד חיובי ביותר, כולם בראשית שנת הלימודים תשע"ג, תשע"ד, תשע"ה. מספר ההצעות שהוגשו היה רב. בתשע"ג הוגשו 91 הצעות, בתשע"ד – 52 הצעות ובתשע"ה 58.
  3. הקצאת שעות מחקר כחלק משעות משרה לחוקרים מבטיחים בראשית הדרך. השעות אושרו לשמונה חוקרים מ- 17 שהגישו בקשה, היקף השעות שהוקצה 22 ש"ש.
  4. סיוע לסגל במחקר עיבוד נתונים, כתיבה, תרגום ועריכה.
  5. סיוע כספי לסגל המשתתף בכנסים. תשע"ב – 30 פניות שנענו, תשע"ג – 60 פניות שנענו, תשע"ד – 74 פניות שנענו.

 

פעולות אלו שליוו את הפעילות של קהילות הלמידה הותירו חותם באווירה הכללית במוסד. המכפלה של ביטוי המומחיות, המוטיבציה וההזדמנויות שהמכללה מעניקה לסגל, שינתה את התרבות המכללתית והוסיפה לסממני תרבות החינוך וההוראה סממנים אקדמיים מחקריים.

ההצלחה של קהילות הלמידה המקצועיות של מורי מורים צריכה לדרבן מכללות לחינוך נוספות ללכת בכיוון שהוכיח עצמו.

ביבליוגרפיה

Bogdan, R.C., & Biklen, S.K. (1992). Qualitative research for education: An introduction to theory and methods. Boston, NY: Allyn & Bacon.

Creswell, J.W. (2003). Research design: Qualitative, quantitative, and mixed method approaches. Thousand Oaks, CA; London: Sage.

Davies, S., & Salisbury, J. (2008). Researching and learning together: inter-institutional collaboration as a means of capacity building. Paper presented at the the Annual Conference of the British Education Research Association, Heriot Watt University, Edinburgh.

McIntyre, D., & McIntyre, A. (1999). Capacity for research into teaching and learning: Report to the programme. Retrieved from http://www.tlrp.org/pub/acadpub/Mcintyre1999.pdf

Moustakas, C. (1994), Phenomenological research methods. Thousand Oaks, CA: Sage.

Murray, J. A., Campbell, I., Hextall, M., Jones, P., Mahoney, I., Mentor, R, Proctor & K. Wall (2008). Mapping the field of teacher Education on Research; Methodology and issues in research capacity building initiative in Teacher Education in the United Kingdom, European Educational Research Journal, 7(4), 459-474.

לדוח המחקר המלא באתר המידע הבין-מכללתי

מה דעתך?

Bogdan, R.C., & Biklen, S.K. (1992). Qualitative research for education: An introduction to theory and methods. Boston, NY: Allyn & Bacon.
Creswell, J.W. (2003). Research design: Qualitative, quantitative, and mixed method approaches. Thousand Oaks, CA; London: Sage.
Davies, S., & Salisbury, J. (2008). Researching and learning together: inter-institutional collaboration as a means of capacity building. Paper presented at the the Annual Conference of the British Education Research Association, Heriot Watt University, Edinburgh.
McIntyre, D., & McIntyre, A. (1999). Capacity for research into teaching and learning: Report to the programme. Retrieved from http://www.tlrp.org/pub/acadpub/Mcintyre1999.pdf
Moustakas, C. (1994), Phenomenological research methods. Thousand Oaks, CA: Sage.
Murray, J. A., Campbell, I., Hextall, M., Jones, P., Mahoney, I., Mentor, R, Proctor & K. Wall (2008). Mapping the field of teacher Education on Research; Methodology and issues in research capacity building initiative in Teacher Education in the United Kingdom, European Educational Research Journal, 7(4), 459-474.
לדוח המחקר המלא באתר המידע הבין-מכללתי

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?