דף פריט
29-08-2018

מדידת דיספוזיציה מחקרית של מורי מורים: פיתוח כלי

מאת: Hanne Tack

Tack, H., & Vanderlinde, R. (in press). Measuring teacher educators' researcherly disposition: Item development and scale construction, Vocations and Learning. Retrieved from

המאמר סוכם מאנגלית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מטרת המחקר המוצג במאמר לקדם הבנה אמפירית של דיספוזיציות מחקריות של מורי מורים, כחלק מבירור המשמעות של תהליכי התפתחות מקצועית של מורי מורים ע"י פיתוח כלי למדידת דיספוזיציות אלה (TERDS*). הנחה מקובלת אך שגויה היא שמורי מורים עוסקים במקרה בהכשרה ומלמדים את תחום ההתמחות שלימדו כמורים בבית הספר (Berry, 2007). כתוצאה מכך התפתחותם המקצועית היא אישית, מקומית ומקרית (Berry, 2013, Smith, 2010). בניגוד להנחה זו יש הרואים בהכשרת מורים מקצוע ייחודי ובמורי מורים אנשי מקצוע "מסדר שני" או "מורים למורים בעלי "ידע מסדר שני" המלמדים "בהקשרים מסדר שני" (Murray & Male, 2005). עם זאת, המעבר לתפקיד של מורי מורים מהווה לא אחת התנסות מבלבלת בעולם בלתי מוכר ובתחושות של חוסר מיומנות וחוסר כיוון (Berry, 2013).

הרקע המושגי - שני מושגים תיאורטיים: 1) תיאוריות של למידה טרנספורמטיבית (Mezirow, 1991) - כותבי המאמר מנסים להמשיג התפתחות מקצועית של מורי מורים כמסע טרנספורמטיבי (Mezirow,1991,2007) תוך התמקדות בפיתוח דיספוזיציה מחקרית הקשורה אינהרנטית לשיפור המקצועיות שלהם לחקור את הפרקטיקות שלהם, להיות צרכנים נבונים של מחקרים ולהעריך את הרלוונטיות שלהם לתפקידם (Loughran, 2014).

2) המחקר על דיספוזיציות (Billett, 2008, Perkins et al., 1993). דיספוזיציה מחקרית של מורי מורים מומשגת במאמר כמבנה תיאורטי בן שלושה ממדים הקשורים ביניהם (Tack & Vanderlinde, 2014):

א) ממד רגשי או נטייה להיות מורה מורים חוקר - הכוונה למידה שבה מורה המורים מעריך את תפקידו כמורה מורים חוקר. ממד זה כולל הערכה של מעורבות במחקר ואמונה שהדבר קריטי למקצועיותו.

ב) ממד קוגניטיבי או היכולת הנתפשת להיות מורה מורים חוקר – הכוונה ליכולת הנתפשת ליצור או לצרוך ידע מחקרי. על מורה המורים להכיר מחקרים בתחום, להבין מהי מעורבות במחקר ולהיות בעל יכולת לבצע מחקר התורם לידע בתחום (Loughran, 2014, Cochran-Smith, 2005).

ג) ממד התנהגותי או הרגישות להיות מורה מורים חוקר – הכוונה לנטייה למעורבות בפעילויות מחקריות, לקרוא ולהשתמש בממצאי מחקר בעבודה והצורך לנהל מחקר על עבודתו כדי ליצור ידע מקומי וציבורי רלוונטי להכשרה.

על המחקר – בשלב הראשון פותח כלי להערכה עצמית (בן 20 פריטים) של מורי מורים את הדיספוזיציות המחקריות שלהם שהועבר ל-472 מורי מורים (בפלנדריה, בלגיה). בשלב השני נחקרה הדיספוזיציה המחקרית תוך שימוש בכלי שפותח במטרה לבחון הבדלים בין תת-קבוצות בעלות רקע התנסותי שונה (ותק בהוראה בחינוך חובה, התנסות במחקר, משך העבודה כמורה מורים) והקשרי העבודה (סוג מוסד ההכשרה).

מה נמצא במחקר?

א) המחקר מציג כלי שפותח למדידה של דיווח עצמי של מורי מורים את הדיספוזיציות המחקריות שלהם במהלך עבודתם המקצועית. יש בכך גישה מבטיחה לפיתוח מקצועי של מורי מורים.

ב) הניתוח הסטטיסטי איפשר זיהוי של ארבעה גורמים שונים: (1) הערכת מחקר (valuing research) או המידה שבה מורה המורים מעריך את תפקידו כחוקר; (2) צרכנות נבונה של מחקר או המידה שבה מורה המורים מסוגל להשתמש במחקרים קיימים לצורך עבודתו; (3) יכולת לבצע מחקר או השיעור שבו מורה המורים מסוגל לנהל מחקר בנושים של ההכשרה - הממד הקוגניטיבי שלעיל; (4) ביצוע מחקר כמורה מורים או העשייה המחקרית בפועל - הממד ההתנהגותי שלעיל. לא ניתן היה לשלב את שני הגורמים האחרונים. המחקר על טיבן של דיספוזיציות הראה כי הן עשויות לעכב אנשי מקצוע ממימוש היכולות הקיימות שלהם (Billett, 2008).

ג) הדיון של החוקרים נסב על דרכי בניית הכלי מבחינה סטטיסטית ועל התוקף והמהימנות שלו ועל חשיבותו לשאלה הנחקרת.

TERDS – the Teacher Educators' Researcherly Disposition Scale*

ביבליוגרפיה

Berry, A. (2007). Tensions in teaching about teaching: Understanding practices as a teacher educator, Dordrecht: Springer.

Berry, A. (2013). Teacher educators' professional learning: A necessary case of "on your own?" PP at the International Study Association of Teachers and Teaching, Belgium, 1-5, July.

Billett, S. (2008). Subjectivity, learning and work: Sources & legacies, Vocations and Learning, 1(1), 149-177.

Loughran, J. (2014). Professionally developing as a teacher educator, Journal of Teacher Education, 65(4), 1-13.

Mezirow, J. (1991).Transformative dimensions of adult learning, San Francisco: Jossey-Bass.

Murray, J., & Male, T. (2005). Becoming a teacher educator: Evidence from the field, Teaching and Teacher Education, 21(2), 125-142.

Perkins, D.N., Jay, E., & Tishman, S. (1993). Beyond abilities: A dispositional theory of thinking, Merill Palmer Quarterly: Journal of Developmental Psychology, 39(1), 1-21.

Smith, K. (2010). Professional development of teacher educators, in: International Encyclopedia of Education, (3rd edition), Amsterdam: Elsevier.

Tack, H., & Vanderlinde, R. (2014). Teacher educators' professional development: Towards a typology of teacher educators' researcherly disposition, British Journal of Educational Studies, 62(3), 297-315.

מה דעתך?

Berry, A. (2007). Tensions in teaching about teaching: Understanding practices as a teacher educator, Dordrecht: Springer.
Berry, A. (2013). Teacher educators’ professional learning: A necessary case of "on your own?" PP at the International Study Association of Teachers and Teaching, Belgium, 1-5, July.
Billett, S. (2008). Subjectivity, learning and work: Sources & legacies, Vocations and Learning, 1(1), 149-177.
Loughran, J. (2014). Professionally developing as a teacher educator, Journal of Teacher Education, 65(4), 1-13.
Mezirow, J. (1991).Transformative dimensions of adult learning, San Francisco: Jossey-Bass.
Murray, J., & Male, T. (2005). Becoming a teacher educator: Evidence from the field, Teaching and Teacher Education, 21(2), 125-142.
Perkins, D.N., Jay, E., & Tishman, S. (1993). Beyond abilities: A dispositional theory of thinking, Merill Palmer Quarterly: Journal of Developmental Psychology, 39(1), 1-21.
Smith, K. (2010). Professional development of teacher educators, in: International Encyclopedia of Education, (3rd edition), Amsterdam: Elsevier.
Tack, H., & Vanderlinde, R. (2014). Teacher educators’ professional development: Towards a typology of teacher educators’ researcherly disposition, British Journal of Educational Studies, 62(3), 297-315.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?