השפעת סביבת האינטרנט על פרופיל השיפוט המוסרי של בני נוער

בוכניק, ד' ודשן, מ' (2015). השפעת סביבת האינטרנט על פרופיל השיפוט המוסרי של בני נוער. מגמות, נ(1), 128-99.

בעשור האחרון הפכה הסביבה האינטרנטית לנגישה ולמרכזית בעולם העבודה, הלימודים והפנאי. סביבה זו כוללת גירויים רבים בעלי פוטנציאל השפעה על תפקודיו הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים של הגולש. בהשוואה לאינטרנט שהוא חסר שלטון מרכזי, בחיי היומיום רווחים כללי מוסר מוסכמים, בעלי יישום ברור בדרך כלל. הואיל ובסביבת האינטרנט נעדרים כמעט בכלל תיווך והנחיה באמצעות מבוגרים, ניתן לצפות לחוסר בהירות באשר לקודים המוסריים ולהתפתחות קוד התנהגות ייחודי, שלא בהכרח דומה לזו שבחיי היומיום. בנוסף, משקלה העולה של קבוצת השווים והאינטראקציות הייחודיות שמתרחשות בסביבה זו מזמנים פוטנציאל ממשי לשינוי משמעותי בתהליכי השיפוט המוסרי של בני הנוער.

מחקרים שבחנו את השיפוט המוסרי של בני אדם לרוב מתמקדים בהערכת המצב העומד לשיפוט ורק מעטים בוחנים את הקשר שבין שיפוט מוסרי לבין התנהגות בפועל. לעתים, קיים פער בין אלה (ניסן, 2001). אכן, מחקרים מעטים הצביעו על קשר בין שיפוט מוסרי לבין התנהגות מוסרית. כך, ניסן (2001) הבחין בין מוסר מקובל, המתאר מערכת כללים מחייבת להתנהגות לבין מוסר מעשי, שמושפע לא רק מהנורמה אלא גם מתכונות הפרט, מערכיו, מתנאי המקום והזמן, ממחויבותו האישית ועוד. לפי תפיסה זו, בחירה מוסרית לא בהכרח חייבת להתאים למוסר המקובל. גישה אחרת גורסת, שאם אדם הגיע לידי רמה מתקדמת של שיפוט מוסרי, הרי שיש לצפות שבשלות חשיבתית מבחינה מוסרית תוביל להתנהגות ולפעולה מוסרית (אדר, 1988).

בספרות נמצא שאמפתיה פנימית יוצרת מוטיבציה המכוונת מוסריות פנימית (Hoffman, 1991). סביבה וירטואלית, שנעדרת רכיבים המסייעים לפיתוח אמפתיה עלולה לעכב את התפתחות השיפוט המוסרי. תיאוריות של שיפוט מוסרי חלוקות באשר להשפעתו של תוכן מבחין בין סיטואציות והתנסויות אישיות על השיפוט המוסרי (Lemming, 1978) לבין מבנה שאינו משתנה לפי תוכן הדילמה המוסרית (Kohlberg, 1984). ככל שתהליכי השיפוט המוסרי מושפעים בעיקר מהמבנה המוסרי, לא צפוי שוני בפרופיל זה במצבים שונים הן של קבוצה הן של יחידים. לעומת זאת, אם התוכן ההקשרי הוא המשפיע העיקרי על תהליכי שיפוט מוסרי, יש לצפות לשוני בשיפוט המוסרי בין מצבים בחיי היומיום לבין מצבים בסביבת האינטרנט.

לקראת סוף המאה הקודמת פותחה הגישה הרב-מימדית לשיפוט מוסרי, שרואה בתוכן הדילמה את הרכיב המרכזי בהכרעה המוסרית ושגורס, כי הפרופיל המוסרי מהווה שילוב של הנמקה והכרעה מוסרית. אדר ולסלוי (2002), שפיתחו גישה זו, הציגו פרופיל שיפוט מוסרי המורכב מחמישה סוגים של הכרעות. האחד, שיפוט הומני, הוא שיפוט שמבוסס על תפיסת הצדק כערך עליון ללא הבדלי דת, מגדר וכו. לפי סוג זה של שיפוט, המוסר הוא כלי המשרת את הפרט בחברה ולא מטרה בפני עצמה. סוג שני, הוא שיפוט אינטרסנטי אישי. זהו שיפוט לא מוסרי, אגוצנטרי, המונע מצרכים אישיים צרים. שיפוט מסוג שלישי הוא שיפוט אינטרסנטי חברתי. שיפוט זה מונע על-ידי צווי החברה והנורמות המקובלות, בחינת אגואיזם חברתי. שיפוט כפול ערך הוא סוג רביעי של שיפוט מוסרי. זהו שיפוט המעמת צרכים מנוגדים כמו צרכים אישיים מול צרכים חברתיים, ללא יכולת להכריע ביניהם. סוג חמישי הוא חוסר שיפוט, דהיינו העדר שיפוט אישי פנימי וקבלה אוטומטית של הנוהג הרווח בחברה עד כדי ניכור מהסביבה.

יוצא איפוא, שמהמחקרים השונים עולים ממצאים סותרים בכל הנוגע לקשר שבין שיפוט מוסרי לבין התנהגות מוסרית.

בסביבה האינטרנטית ניתן למנות מספר לא קטן של התנהגויות חיוביות, מוסריות ואף אלטרואיסטיות כמו כתיבה של מתכנתים ותרומת היישומים שפותחו לרווחת הכלל, תרומה בכתיבה לאתרים כמו וויקיפדיה ואחרים, מתן עצות מקצועיות ואישיות בפורומים, בקבוצות דיון וביומני רשת (בלוגים), סיוע של גולשים אלה לאלה במערכות סינכרוניות כדוגמת צ'אטים וברשתות לשיתוף קבצים. בד בבד, ניכרות גם התנהגויות אחרות, הנחשבות בלתי מוסריות, כדוגמת פריצה לאתרים, הפצת דואר זבל, בריונות ברשת, גלישה באתרים פורנוגרפיים, פגיעה בצנעת הפרט שבאה לידי ביטוי בחדירה למידע ובקריאת מידע של אנשים אחרים, התחזות לאנשים אחרים, הורדת מוזיקה וסרטים, העתקת תוכנות ושיעורי בית ועוד. הפרות אלה ניתנות לקטלוג לחמש קטגוריות: כבוד לרכוש, כבוד לטריטוריה ופרטיות, כבוד לזולת ונימוס, כבוד למוסדות וכבוד לעצמי (Willard, 1998).

ניתן לאתר שלוש גישות עיקריות במוסר ואינטרנט (בן זאב, 2007). גישה ראשונה, הגישה המוסרית, טוענת לתקפות מוסרית מחיי היומיום גם בסביבת האינטרנט (Shea, 1994). לפי גישה זו, אין הבדל בין הדילמות המוסריות בין שתי הסביבות, וככל שקיים פער בשיפוט המוסרי בין חיי היומיום לסביבת האינטרנט, הרי שפער זה נובע מהעדפה של בני הנוער שלא לציית לקוד המוסרי בשל גורמים שונים כמו מעורבות נמוכה של מבוגרים בסביבה זו, אפשרות לשמור על אנונימיות וסיכוי נמוך להיענש עקב כך. גישה שניה, הגישה הייחודית, מבקשת לייחס מוסר ייחודי המתאים לסביבת האינטרנט. גישה זו מניחה שהדילמות בסביבה הוירטואלית הן שונות מאלה שבחיי היומיום, ומשכך יש לפתח קוד מוסרי מתאים שיתמודד עם דילמות אלה. סביבה זו מייצרת הקשר חברתי עצמאי וככל שקיים פער בשיפוט מוסרי, הרי שהוא נובע מניסיון עקר ליישם בסביבת האינטרנט נורמות מוסריות לא רלבנטיות מחיי היומיום (Bradley, 2005). הגישה האבולוציונית היא גישה שלישית, המשלבת בין שתי הגישות הראשונות. לפי גישה זו, עקרונות המוסר מחיי היומיום עומדים בפני עצמם ללא תלות בטכנולוגיה, אך אותו מוסר לא יכול לתפקד באותה המידה בסביבה הוירטואלית ללא שינוי. ככל שקיים פער בשיפוט המוסרי בחיי היומיום לבין זה שבסביבת האינטרנט, הרי שהוא נובע מהגבלת הנורמות לעולם התוכן ולפילוסופיה המייחדת את המציאות היומיומית (Johnson, 2004).

הספרות מציינת כמה מאפיינים בסביבת האינטרנט שמהווים פוטנציאל להשפעה שלילית על ההתנהגות בסביבה זו (Willard, 1998). המאפיין האחד הוא חוסר במשוב אפקטיבי על ההתנהגות. כיוון שהמשתמשים בטכנולוגיה מרוחקים לרוב זה מזה ומכאן גם מן הנזק שהם עלולים לגרום וממשוב אפקטיבי, עלול להיווצר אצלם רושם מוטעה שהסביבה אינה ממשית ואף דמיונית. מאפיין שני נוגע לפחד מופחת מסיכוי להתגלות. הואיל ובסביבת האינטרנט הפיקוח מובהק פחות וקיימת תחושת אי-נראות, ישנו סיכוי נמוך יחסית להתגלות ולהיענש. מאפיין שלישי הוא אנונימיות. האנונימיות שנוצרת באינטרנט מעלה את הפוטנציאל לפעילות בלתי אתית ואף לפשיעה. בסביבה זו, נחלשים הרמזים החברתיים שקשורים לסביבה הפיזית ואין מסגרת ברורה של חוקים חברתיים. מצב זה מעלה את הסיכוי להתנהג התנהגות אנטי חברתית.

הכתיבה הקיימת כוללת מחקרים ספורים בנושא השיפוט המוסרי בסביבה מתוקשבת, ואולם חלקה התמקד בהיבטים ספציפיים של שיפוט מוסרי. בחלקה האחר, לא נחקרו בני נוער או שלא נעשתה אבחנה בין חיי היומיום לבין הסביבה הוירטואלית. כך, מחקר שנעשה בקרב תלמידי קולג' מצא שבסביבת אינטרנט השיפוט המוסרי של תלמידים בנושא רכוש וקניין רוחני הוא ברמה נמוכה יותר מזו שבחיי היומיום (Mobley & Deets, 2004). מחקר אחר, שהתמקד במדגם קטן יחסית של ילדים בבית ספר יסודי מצא, שאלה גילו דרגה גבוהה של שיפוט מוסרי באופן מובהק בדילמות שקשורות לחיי היומיום (Burnam & Kafai, 2001). כך גם מחקר, שנערך בקרב סטודנטים למערכות מידע באוניברסיטה בארה"ב אך שלא הבחין בין מצבים מחיי היומיום לסביבת האינטרנט מצא, שאלה קיבלו התנהגויות בלתי מוסריות ולא אתיות בסביבת מחשב בקלות רבה יותר בהשוואה לחיי היומיום (Woodward, Davis, & Hodis, 2007). מחקר שנערך בקרב בני נוער בארה"ב אך מרקע חברתי ותרבותי שונה מזה של בני הנוער בישראל ושלא התייחס לאינטנסיביות הגלישה ולהשפעתה על שיפוט מוסרי מצא, שהתלמידים נכונים לבצע הפרות מוסריות בניגוד לעמדתם המוסרית בסביבת האינטרנט יותר מאשר בחיי היומיום (Poole, 2007). המחקר היחיד בארץ שהתייחס ישירות לסוגיה זו הוא של יערי (2004). מחקר זה, שהתמקד בסטודנטים באוניברסיטה, מצא פער מובהק בעמדות ובנכונות הסטודנטים לבצע גניבת יצירות (פלגיאט) בסביבת האינטרנט יותר מהעתקה של חומר מודפס בחיי היומיום. המחקר לא התייחס לסיטואציות מוסריות אחרות, וכאמור, התמקד באוכלוסיה מבוגרת יותר מבני נוער.

מאמר זה מתאר מחקר חלוץ בהקשר הישראלי, שבוחן את הקשר של סביבת האינטרנט לשיפוט מוסרי. באופן ספציפי, המחקר בוחן אם קיים שוני בשיפוט המוסרי של בני נוער בחיי היומיום בהשוואה לזה שבסביבת האינטרנט ואם קיים קשר בין השיפוט המוסרי בסביבת האינטרנט לבין ההתנהגות בפועל בסביבה זו. הבחינה נעשית בהסתמך על פרופיל השיפוט המוסרי של אדד (1988), המבטא את שכיחות השימוש באופני שיפוט מוסריים תוך הנחה שהתוכן מוביל את ההכרעה המוסרית ושהשיפוט לא תלוי באופן בלעדי ברמה המוסרית שהאדם הגיע אליה ובעקרונות שהוא דוגל בהם בנוגע לטוב ולרע (מבנה מוסרי) אלא גם באירועים סביבתיים משתנים לפי הנסיבות. פרופיל זה, כאמור, מתייחס לחמישה סוגים של הכרעות מוסריות: שיפוט הומני (מוסרי), שיפוט אינטרסנטי אישי (לא מוסרי), שיפוט אינטרסנטי חברתי (לא מוסרי), שיפוט כפול ערך וחוסר שיפוט.

המחקר כלל חלוקת שאלון לתלמידים משישה בתי ספר תיכוניים שש-שנתיים בישראל, שנבחרו לפי מוכנות מנהליהם להשתתף במחקר (אחד בצפון, שלושה במרכז ושניים בדרום). בכל בית ספר חולקו השאלונים לתלמידים בשש כיתות, כיתה אחת בכל שכבה מ-ז' עד י"ב. המדגם הסופי כלל 1048 שאלונים ממולאים על-ידי משיבים בני 13-17 מתוכם 410 בנים ו-638 בנות. המחקר כלל שאלון פרטים אישיים ומאפייני גלישה באינטרנט, שאלון לבדיקת הפרופיל המוסרי בחיי היומיום באמצעות הצגת דילמות מוסריות שנגזרו משאלונים קודמים של אדד (1988) תוך התאמה למצבים רלבנטיים לבני נוער ושאלון לבדיקת הפרופיל המוסרי בסביבת האינטרנט, שכלל שש דילמות מוסריות בסביבה מתוקשבת שאף הן נגזרו מאדד (1988), למשל בתחום פיראטיות של תוכנות, זכויות יוצרים ובריונות ברשת. ביחס לכל דילמה, כל משיב התבקש לבחור את ההיגד המתאים לייצג אותו יותר מהאחרים. בנוסף, המשיבים נתבקשו לדרג את תכיפות מעורבותם בפעילויות שנחשבות בלתי מוסריות בסביבת האינטרנט. לכל משיב חושבו שלושה פרופילים של שיפוט מוסרי: פרופיל שיפוט מוסרי בחיי היומיום, פרופיל שיפוט מוסרי בסביבת האינטרנט, ופרופיל שיפוט מוסרי כללי המשקל את התשובות לכל הדילמות. התלמידים השיבו על השאלונים באופן אישי באחד השיעורים בעודם ישובים בקבוצה. הם הוגשו בעילום שם כשלתלמידים ניתנה אפשרות שלא להשיב על כל השאלון. שאלון שלא מולא בשלמותו לא נכלל במחקר.

נמצא, כי מבין המשיבים שיש בביתם מחשב ל-17.3% יש תוכנת סינון ועוד 20.1% אינם יודעים אם מותקנת במחשביהם תוכנה כזו. הבית הוא המקום המועדף להתחברות לאינטרנט ולאחריו בית של חבר. שני מקומות אלה מתאפיינים בפרטיות רבה יחסית ובמיעוט התערבות של מבוגרים. 46% מהמשיבים השתמשו באינטרנט שנתיים עד חמש שנים, ו-34% מהם השתמשו ברשת למעלה מ-5 שנים. 38% מהמשיבים השתמשו באינטרנט עד שעתיים ביום, 33% השתמשו שעתיים עד 5 שעות ביום, 19% השתמשו למעלה מ-5 שעות ביום.

באשר לפרופיל השיפוט המוסרי, חלקה היחסי של הבחירה בסוג השיפוט ההומני היה הגבוה ביותר בשלושת הפרופילים, לאחריו השימוש בסוג שיפוט אינטרסנטי חברתי ואחריהם בסדר יורד חוסר שיפוט ושימוש בסוג שיפוט כפול ערך. חלקו היחסי של סוג השיפוט האינטרסנטי האישי היה הנמוך ביותר. בכל הנוגע להבדלים בשיפוט בדילמות מחיי היומיום לעומת שיפוט בדילמות מסביבת האינטרנט נמצא שממוצע פרופורציית הבחירה בסוג שיפוט אינטרסנטני חברתי ובסוג שיפוט אינטרסנטי אישי גבוה יותר באופן מובהק סטטיסטית בדילמות העוסקות בסביבת האינטרנט לעומת אלה שעוסקות בחיי היומיום. כן נמצא, שממוצע פרופורציית הבחירה בסוג שיפוט הומני גבוה יותר במובהק בדילמות העוסקות בסביבת היומיום לעומת דילמות שנוגעות לסביבת האינטרנט. ביחס לסוגי השיפוט האחרים לא נמצאו הבדלים מובהקים.

כאשר משווים בין דילמות העוסקות באותו הנושא אך בנסיבות הקשורות לחיי היומיום לעומת סביבת האינטרנט עולה בכולן שוני מובהק סטטיסטית. למשל, בנושא הצקה לחבר בחיי היומיום לעומת חבר באינטרנט חלקה היחסי של הבחירה בשיפוט מסוג הומני בדילמה במסגרת היומיום גבוה במידה רבה מזה שבדילמה מסביבת האינטרנט. לעומת זאת, בנושאים אחרים, כמו העתקת עבודה מחבר לעומת עבודה מהאינטרנט, גניבת דיסק מחנות לעומת הורדת דיסק מהרשת וצילום ספר לימוד מלא לעומת העתקת תוכנה החלק היחסי של השיפוט ההומני בדילמות שבסביבת האינטרנט נמוך במידה רבה מזה שבבחירה בסוג שיפוט אינטרסנטי חברתי. בכל הנוגע למעורבות בפועל של הפרות אתיות, נמצא, ש-41.5% מהמשיבים הורידו עבודה מהאינטרנט לפחות פעם אחת, 92.9% מהם הורידו מוזיקה וסרטים לפחות פעם אחת, 25.2% הציקו לאחרים לפחות פעם אחת ו-32.5% מצהירים שמסרו על עצמם פרטים לא נכונים ברשת לפחות פעם אחת.

בכל הנוגע לקשר שבין פרופיל השימוש המוסרי לבין הדיווח העצמי על ההתנהגות בפועל בסביבת האינטרנט נמצא, שמי שבחר בסוג שיפוט אינטרסנטי חברתי או אינטרסנטי אישי בדילמה בנושא הורדת עבודות מהרשת נוטה להוריד עבודות מהאינטרנט בתכיפות גבוהה יותר בהשוואה לשאר המשיבים. בנוסף, מי שבחר בסוג שיפוט הומני בדילמה זו מדווח יותר על הורדת עבודות בפועל מהרשת בהשוואה לאחרים. גם בדילמה בנושא הצקה לאחרים נמצא קשר מובהק בין פרופיל השיפוט המוסרי לדיווח על ההתנהגות בפועל. כך, מי שבחר בשיפוט הומני נוטה לדווח על הצקה לאחרים ברשת פחות מאחרים. מי שבחר בשיפוט אינטרסנטי חברתי נוטה לדווח על הצקה לאחרים באינטרנט יותר מהאחרים. לעומת זאת, מי שבחר בשיפוט אינטרסנטי אישי, בשיפוט כפול ערך או בחוסר שיפוט נוטה לדווח על הצקה לאחרים ברשת פחות ממשיבים שבחרו בסוג שיפוט אינטרסנטי חברתי ויותר ממי שבחר בסוג שיפוט הומני.

מבחינת הקשר שבין היקף הגלישה ברשת לפרופיל השיפוט המוסרי הכללי והשיפוט בחיי היומיום ובסביבת האינטרנט, נמצא שככל שהמשתמש גולש ברשת יותר שעות, כך נטייתו להשתמש בסוג שיפוט אינטרסנטי חברתי חזקה יותר ונטייתו להשתמש בסוג שיפוט הומני חלשה יותר.

יוצא, שקיים שוני בין התפלגות סוגי השיפוט של בני נוער בדילמות בחיי היומיום לעומת אלה שהופעלו בסביבת האינטרנט. בזו האחרונה הבחירה בשיפוט הומני נעשתה במינון נמוך יותר ואילו השימוש בסוגי שיפוט שנחשבים "לא מוסריים" כמו שיפוט אינטרסנטי חברתי ושיפוט אינטרסנטי אישי גבוה יותר בהשוואה לסביבת היומיום. ממצאים אלה תומכים בממצאים קודמים בספרות ומחזקים את טענת למינג (Leming, 1978) ואדד ולסלוי (2002), לפיה בני נוער מכריעים במצבים שונים באופן שונה, דהיינו לפי תוכן הדילמה והקשרה. חיזוק נוסף לטענה זו נראה בהבדלים שבפרופילי השיפוט המוסרי בדילמות בסביבת האינטרנט בהשוואה לדילמות במצבי היומיום. כן נמצא ביחס להתנהגויות רבות, שבדילמות מחיי היומיום ננקט סוג שיפוט הומני בתכיפות גבוהה יותר בהשוואה לדילמות מקבילות בסביבת הרשת. עובדה זו נתמכת גם בהיקפי השימושים המדווחים של הפרות מוסריות הנוגעות לסביבת האינטרנט.

ממצאי המחקר דוחים את הגישה המוסרית (Shea, 1994), לפיה המוסר היומיומי תקף גם באינטרנט. החוקרים טוענים, כי השוני בשיפוט המוסרי בין שתי הסביבות עשוי לנבוע מהיעדר משוב אפקטיבי על ההתנהגות בסביבת האינטרנט. גם המרחק מהנזק שנגרם ופחד מופחת מענישה מביאים לכך שמנגנונים שונים, אשר מתחזקים את ההתנהגות המוסרית, לא יבוא לידי ביטוי בסביבת הרשת. נסיבות אלה מביאות את בני הנוער להיחלשות ברגישותם המוסרית ולצמצום יישום נורמות מוסריות מתחומי היומיום. החוקרים מציינים, כי על-מנת לחזק את המנגנונים המתחזקים את ההתפתחות המוסרית של בני נוער בסביבה וירטואלית ולחדד את הרגישות המוסרית העולה בה ניתן למשל לבנות שיעורי מחנך וקבוצות דיון לניתוח מצבים בסביבת האינטרנט.

המחקר תומך בגישה לפיה הדילמות המוסריות של בני נוער בסביבה וירטואלית שונות מאלה שבחיי היומיום אך לא בשלמותה. הטעם לכך הוא שהמחקר מראה, כי בדילמות בנושאים דומים מהותית לאלה שבחיי היומיום (למשל זכויות יוצרים מוחשיות וזכויות יוצרים וירטואליות) בני הנוער מבחינים בקוד המוסרי אף שמדובר בסביבת האינטרנט. בנוסף, המחקר תומך בגישה האבולוציונית (Johnson, 2004) לפיה עקרונות המוסר חלים על סביבת האינטרנט אך מחייבים גמישות והתאמה לסביבה החדשה. המחקר מצא הבדלים בפרופיל השיפוט המוסרי של כמה מהדילמות בחיי היומיום לעומת אלה שבסביבה הוירטואלית. הסיבה לכך היא אי-התאמה של הנורמות המוסריות מחיי היומיום לסביבה הוירטואלית, אי-בהירות החוקים החדשים בסביבה שמתפתחת במהירות ואי-בהירות בנוגע למותר ולאסור. קביעת קוד מוסרי ברור ומותאם יותר לסביבת האינטרנט תצמצם את ההבדל המצוי בשיפוט המוסרי שבשתי הסביבות. המחקר מחזק את התפיסה לפיה קיים איזור שלם של התנהגויות בסביבה הוירטואלית, שלגביהן מתעורר ויכוח בנוגע להיותן מקובלות או בלתי מקובלות ומוסריות, בעוד שויכוח כזה לא קיים ביחס לסוגיות מחיי היומיום.

לבסוף, המחקר מצא קשר בין בחירה בתכיפות גבוהה של סוגי שיפוט הנחשבים לא מוסריים כמו שיפוט אינטרסנטי חברתי או אינטרסנטי אישי לבין יחס נמוך של בחירה בסוג שיפוט הומני המלווה בנטייה גבוהה יותר להתנהגויות לא מוסריות. ממצאים אלה תואמים לרוב כתיבה קודמת שמצאה קשר בין רמת שיפוט מוסרי להתנהגות מוסרית. כן נמצא עוגן בממצאי המחקר בתפיסה שככל שנמצאים זמן רב בסביבה הוירטואלית ונמצאים זמן קצר יותר בהכוונת מוסרית של מבוגרים, השיפוט המוסרי נמצא בירידה. המחקר מתמקד בבני נוער ובתלמידים ועולה ממנו צורך להמשך מחקר בתחום התנהגות מבוגרים בסביבת האינטרנט וגם ברשתות החברתיות, ואולם המסקנות העולות ממנו מספקות ידע חשוב ומקורי בנוגע להשפעת הסביבה הוירטואלית על השיפוט המוסרי של בני נוער בישראל.

ביבליוגרפיה

אדד, מ' (1988). שפיטה מוסרית והתנהגות מוסרית. עיונים בחינוך, 49-50, 104-67.

אדר, מ' ולסלוי, א' (2002). שיפוט מוסרי של אירועים: השפעת הסיטואציה על שיפוט מוסרי. בתוך מ' אדר וי' וולף (עורכים.). עבריינות וסטייה חברתית (עמ' 385-373). רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.

בן זאב, א' (2007). וסקס וירטואלי עם קטינה בדויה זה בסדר? Ynet. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3351995,00.html אוחזר בתאריך 4.4.2016.

יערי, א' (2004). פלגיאט בדפוס ובאינטרנט: בחינת תפיסות הסטודנטים ונכונותם לבצע מעשי פלגיאט בעת כתיבת חיבור אקדמי. (עבודת מ"א). רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.

ניסן, מ' (2001). התפקוד המוסרי – כיוונים חדשים בפסיכולוגיה של המוסר. בתוך י' עירם, ש' שקולניקוב, י' כהן וא' שכטר (עורכים.). צמתים: ערכים וחינוך בחברה הישראלית (עמ' 233-190). ירושלים: משרד החינוך, לשכת המדענית הראשית.

Bradley, K. (2005). Internet lives: Social context and moral domain in adolescent development. New Directions for Youth Development, 2005 (108), 57-76.

Burnam, B., & Kafai, Y.B. (2001). Ethics and the computer: Children's development of moral reasoning about computer and internet use. Journal of Educational Computing Research, 25(2), 111-127.

Hoffman, M.L. (1991). Empathy, social cognition and moral action. In W.M. Kurtines & J.L. Gewirtz (Eds.) Handbook of moral behavior and development (vol. 1, pp. 275-299). Hillsdale, NJ: Lawewnce Eribaum.

Johnson, D.G. (2004). Computer ethics. In L. Floridi (Ed.), Philosophy of computing and information (pp. 65-75). Maldan, MA & Oxford, England: Blackwell.

Kohlberg, L. (1984). The philosophy of moral development: The nature and validity of moral stages. San Fransisco, CA: Harper & Row.

Leming, J.S. (1978). Interpersonal variations in stage of moral reasoning among adolescents as a function of situational context. Journal of Youth and Adolescence, 7, 405-416.

Mobley, A.D., & Deets, C.D. (2004). Moral reasoning and technology, Department of Psychology, MWSC. http://www.webclearinghouse.net/volume/7/MOBLEY-MoralReaso.php retrieved on 4 April 2016.

Poole, D. (2007). A study of beliefs and behaviors regarding digital technology. New Media & Society, 9(5), 771-793.

Shea, V. (1994). Netiquett. San Francisco, CA: Albion Books.

Willard, N. (1998). Moral development in the information age. Paper presented at the proceedings of the families, technology, and education conference. Chicago, IL, 1997, 0ctober 30 – November 1.

Woodward, B., Davis, D.C., & Hodis, F.A. (2007). The relationship between ethical decision making and ethical reasoning in information technology students. Journal of Information Systems Education, 188(2), 193-202.

הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מה דעתך?

אדד, מ’ (1988). שפיטה מוסרית והתנהגות מוסרית. עיונים בחינוך, 49-50, 104-67.
אדר, מ’ ולסלוי, א’ (2002). שיפוט מוסרי של אירועים: השפעת הסיטואציה על שיפוט מוסרי. בתוך מ’ אדר וי’ וולף (עורכים.). עבריינות וסטייה חברתית (עמ’ 385-373). רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
בן זאב, א’ (2007). וסקס וירטואלי עם קטינה בדויה זה בסדר? Ynet. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3351995,00.html אוחזר בתאריך 4.4.2016.
יערי, א’ (2004). פלגיאט בדפוס ובאינטרנט: בחינת תפיסות הסטודנטים ונכונותם לבצע מעשי פלגיאט בעת כתיבת חיבור אקדמי. (עבודת מ"א). רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
ניסן, מ’ (2001). התפקוד המוסרי – כיוונים חדשים בפסיכולוגיה של המוסר. בתוך י’ עירם, ש’ שקולניקוב, י’ כהן וא’ שכטר (עורכים.). צמתים: ערכים וחינוך בחברה הישראלית (עמ’ 233-190). ירושלים: משרד החינוך, לשכת המדענית הראשית.
Bradley, K. (2005). Internet lives: Social context and moral domain in adolescent development. New Directions for Youth Development, 2005 (108), 57-76.
Burnam, B., & Kafai, Y.B. (2001). Ethics and the computer: Children’s development of moral reasoning about computer and internet use. Journal of Educational Computing Research, 25(2), 111-127.
Hoffman, M.L. (1991). Empathy, social cognition and moral action. In W.M. Kurtines & J.L. Gewirtz (Eds.) Handbook of moral behavior and development (vol. 1, pp. 275-299). Hillsdale, NJ: Lawewnce Eribaum.
Johnson, D.G. (2004). Computer ethics. In L. Floridi (Ed.), Philosophy of computing and information (pp. 65-75). Maldan, MA & Oxford, England: Blackwell.
Kohlberg, L. (1984). The philosophy of moral development: The nature and validity of moral stages. San Fransisco, CA: Harper & Row.
Leming, J.S. (1978). Interpersonal variations in stage of moral reasoning among adolescents as a function of situational context. Journal of Youth and Adolescence, 7, 405-416.
Mobley, A.D., & Deets, C.D. (2004). Moral reasoning and technology, Department of Psychology, MWSC. http://www.webclearinghouse.net/volume/7/MOBLEY-MoralReaso.php retrieved on 4 April 2016.
Poole, D. (2007). A study of beliefs and behaviors regarding digital technology. New Media & Society, 9(5), 771-793.
Shea, V. (1994). Netiquett. San Francisco, CA: Albion Books.
Willard, N. (1998). Moral development in the information age. Paper presented at the proceedings of the families, technology, and education conference. Chicago, IL, 1997, 0ctober 30 – November 1.
Woodward, B., Davis, D.C., & Hodis, F.A. (2007). The relationship between ethical decision making and ethical reasoning in information technology students. Journal of Information Systems Education, 188(2), 193-202.
הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?