29-08-2018

חילוץ ההוראה מהמשבר המובנה בתוכה – נייר עמדה

מרבך, ע', רובוביץ-מן, ט', גולדרט, מ', רייטר, ש' ופרנק, א' (2016). חילוץ ההוראה מהמשבר המובנה בתוכה. ביטאון מכון מופ"ת, 58, 85-74.

ד״ר עמיקם מרבך, ד״ר טלי רובוביץ-מן, ד״ר מירי גולדרט, ד״ר שושי רייטר, ד״ר אברהם פרנק[1]

נייר העמדה המלא מופיע כקובץ PDF בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

אנו טוענים כי המשבר בהוראה מתרחש לא משום שההוראה מתבצעת בדרך לא תקינה. נהפוך הוא. המשבר מתרחש דווקא משום שההוראה ממלאת בקפדנות רבה את מה שמוכתב לה, ומה שמוכתב לה הוא הבעיה. הנחת היסוד של ההוראה מבוססת על הרעיון שיש ידע מסוים שהיחיד חייב לדעת אותו. מאחר שהידע זהה לכל התלמידים, אין דרך פעולה חסכונית יותר ויעילה יותר מאשר העברתו על-ידי מורה אחת למספר רב של תלמידים בה בעת, והם חייבים לחזור ולשננו. העברת הידע על-ידי מורה אחת לתלמידים רבים בדרך פרונטלית בעיקרה אמורה להבטיח את ההספק, והשינון של התלמיד אמור להבטיח את ההישג (לם, 1976).

כדי להקל על התלמיד לקלוט את הידע ולהבין את מה שהמורה רצתה שיבין, הידע מפוצל לחלקיקים קטנים. חלקיקי ידע אלה מועברים במינון יומי של שש-שמונה יחידות, במסגרת של 45 דקות כל יחידה, לאורך 12 שנים, על-ידי מנגנון תקשורת חד-סטרי (מן-המורה-לתלמיד) השבוי בסדר היום הזה - 1X40X50X6/8X12 - שפירושו: מורה אחת מעבירה ידע מוכן ומעובד לארבעים תלמידים "הכלואים" (ירון, 2015) בחמישים מטר רבועים, שש או שמונה שעות כל יום, במשך שתים-עשרה שנים. כל זאת בליווי סדרי משמעת קשוחים, בחינות ו"צלצולים" (Marbach, 2013).

מנגנון תקשורת חד-סטרי זה - כמו כל מדיום אחר שקובע את קנה המידה ואת תרבות ההתקשרויות והפעולות האנושיות (מקלוהן, 2003 ,15) - הוא שקובע במקרה שלנו את תרבות ההתקשרויות והפעולות האנושיות של התלמידים, המורה והידע (כרמון, 2010). שלושת הכוחות הפועלים הללו נדחסים אל תוך סביבה גדושה ביחידות הוראה פרונטליות ארוכות ומייגעות, נעדרת אותנטיות, שאינה מכבדת - לא את הנפשות הפועלות בה וגם לא את ערכי החינוך והלמידה (ענבר, 2013). אשר לתלמידים, מנגנון זה מייתר במקרים רבים את הרגלי הלמידה ואת מיומנויות הלמידה שלהם; מנטרל את החשיבה הביקורתית והיצירתית  (מרבך, 2014א; 2011, Matusov) ומגביל אותם - במקרה הטוב - ל"חשיבה תגובתית", שאינה מבוססת על יוזמתם האישית ועל יכולתם ליצור בכוחות עצמם (דה בונו, 1994א; 1994ב; פולק, 2014); מבטל את ייחודיותם; מותיר אותם במקרים רבים ללא מענה לצורכיהם האישיים; ומשאיר במקרים רבים את החלשים מאחור.

אשר למורות, מנגנון זה "משנע אותן מתא לתא" בכל 45 דקות על פי צלצול הפעמון, כדי לדבר מחדש כל פעם אל כיתה, וברוב המקרים בלי שיש להן אפשרות לדבר עם התלמידים; בעיקר הן נאלצות ללמוד "להחזיק" את הכיתה (מושג שהקשר שלו לפדגוגיה איכותית הוא מועט) (אריאלי, 1995 ;Kennedy, 2005). המנגנון מנחית עליהן חדשות לבקרים תכניות לימודים ותכתיבים מטעם מערכת ביורוקרטית קשוחה, מונע מהן להחליט את החלטותיהן באופן עצמאי ומעקר את יכולותיהן לפעול בצורה מקצועית (2002, Gatto ;השוו גם פניגר ולפסטיין, 2014). הידע הוא עיוני בעיקרו, רחוק במקרים רבים מתחומי העניין של התלמידים, ונשאר במקרים רבים להתבלות בין דפי הבחינות שלהם (ברונר, 1968 ,37?38 ;רייך, 2012 ,34). רק לעתים רחוקות הוא קשור להיבטים חברתיים, רגשיים וערכיים החיוניים לפיתוח אישיותם. ואקום חינוכי זה יוצר נתק בין תלמידים מנוכרים שאינם מוצאים עניין בבית הספר (National Center for Educational Statistics, מצוטט על-ידי פלד ורותם, 2008 ,11 ;ראו גם כרמון 2010; 2013; Yazzir-Minz, 2006; Hart, 2006) לבין מורות לבין חסרות אונים (קופפרברג ונידרלנד, 2012 ;רייכל, 2012), ואילו הידע במובן העמוק של המושג נותר יתום.

מה שמחריף את המשבר עוד יותר הוא ששרשרת הפיקוד, אשר הייתה אמורה להוביל את השינוי והשיפור הפדגוגי, משמרת ומנציחה אותו. יתרה מכך: במקרים רבים הגורמים ו/או הארגונים השונים הנמנים עמה פועלים לפי האינטרסים הפרטיים שלהם, כאילו הם ארגונים המשרתים את עצמם.

___________

[1] חברי וחברות הצוות: עמיקם מרבך - רכז הצוות. חוקר ומרצה בתחום הדרך אל הידע תוך התמקדות בתהליך החקר, במיומנויות המידע ובחשיבה האקדמית. לימד בעבר באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללות להכשרת מורים. בעל תואר שלישי במדע המידע מאוניברסיטת שפילד (1990), שאליה נשלח מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
טלי רובוביץ-מן - חוקרת ומרצה בתחום הוראת האנגלית, פיתוח המודעות לתהליכים מטא-לשוניים ולתהליכי רכישת שפה זרה, ופיתוח יכולות אישיות ובין-אישיות בקרב פרחי הוראה ומורים. ראש המסלול להוראת אנגלית בחמדת הדרום - מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים בנתיבות, ורכזת פורום מכון מופ"ת לראשי החוגים לאנגלית במכללות להוראה. לימדה בעבר באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר שלישי בבלשנות אנגלית ותאורטית מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2001).
מירי גולדרט - חוקרת בקתדרת אונסקו לזכויות אדם, דמוקרטיה, שלום וסובלנות, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן. תחומי מחקר מרכזיים: חינוך בלתי פורמלי והתפתחות מקצועית. יועצת ארגונית, מנחה יישומים חינוכיים מבוססי תורת האילוצים ומפתחת משחקי חשיבה. מילאה בעבר תפקידי מפתח בשלטון המקומי בתחומי הנוער והקהילה. בעלת תואר שלישי בחינוך מאוניברסיטת בר-אילן (2014).
שושי רייטר - חוקרת ומרצה בתחומים של ויסות עצמי ולמידה ארגונית במכללה האקדמית בית ברל. חוקרת רב-תרבותיות במכון מופ"ת.  יוזמת HUB עירוני לנוער ועסקים. יועצת עצמאית ומפתחת יישומי תורת האילוצים בהיבטים ניהוליים ופדגוגיים. מילאה בעבר תפקידי ניהול שונים, ובהם ניהול בית ספר יסודי אזורי בערבה וריכוז פדגוגי בחטיבת ביניים בכפר סבא. בעלת תואר שלישי בחינוך מאוניברסיטת חיפה (2010).
אברהם פרנק - חוקר בתחום המינהל ומדיניות החינוך, וכן בתחום החשיבה מסדר גבוה תוך התמקדות ב"שאילת שאלות". בעבר היה מורה, מחנך כיתה, מנהל תיכון "גוונים" במועצה האזורית מנשה, ומדריך מנהלים במסגרת מכון "אבני ראשה" ואוניברסיטת בן-גוריון. בעל תואר שלישי בחינוך מאוניברסיטת תל-אביב (2012).

[2] במאמר זה נתייחס למורה ולמורים בלשון נקבה.

מקורות

אריאלי, מ' (1995). אי-נחת בהוראה. תל-אביב: רמות.

ברונר, ג'"ס (1968). תהליך החינוך. תל-אביב: יחדיו.

דה בונו, א' (1994א). למד את ילדך לחשוב. ירושלים: מכון ברנקו וייס (מהדורה ב').

דה בונו, א' (1994ב). אני צודק - אתה טועה. ירושלים: מכון ברנקו וייס.

ירון, ע' (2015). סקירה על המחקר "קולם של התלמידים". הוצגה במסגרת יום עיון שנערך במכון מופ"ת ב-9 ביוני 2015 על הנושא: קולם של התלמידים. תל-אביב: מכון מופ"ת.

כרמון, א' (2010). הדיסציפלינה הפדגוגית: לקראת ארגון מחדש של הידע בבית הספר. הלכה למעשה בתכנון לימודים, 21, 114-69.

כרמון, א' (2013). מדיניות מורים בשבר גאולוגי-פדגוגי. בתוך החינוך ושברו: לקראת פרדיגמה חדשה בחינוך (עמ' 5?16). חוברת הכנה לכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לם, צ' (1976). ההגיונות הסותרים בהוראה. תל-אביב: ספרית פועלים.

מקלוהן, מ' (2003). להבין את המדיה. תל-אביב: בבל.

מרבך, ע' (2014א). המשבר הוא התכונה של ההוראה. שאנן, כ', 396-371.

ענבר, ד' (2013). מבוא. בתוך החינוך ושברו: לקראת פרדיגמה חדשה בחינוך (עמ' 3). חוברת הכנה לכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פולק, א' (2014). מבעד לדלת הפתוחה: מיומנו של חוקר בכיתה ה'. בתוך א' פולק, ע' סיגל וא' ולפסטיין (עורכים), פדגוגיה בישראל: פעילות ושיח בכיתות הלימוד (עמ' 15?20). באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.

פלד, י' ורותם, א' (2008). לקראת בית ספר מקוון. תל-אביב: מכון מופ"ת.

פניגר,י' ולפסטיין, א' (2014). פדגוגיה בישראל: הלכה למעשה - מסקנות. בתוך א' פולק, ע' סיגל וא' ולפסטיין (עורכים), פדגוגיה בישראל: פעילות ושיח בכיתות הלימוד (עמ' 134?140). באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.

קופפרברג, ע' ונידרלנד, ד' (2012). להיות מורה בישראל במאה ה-21. בתוך ר' קלויר ול' קוזמינסקי (עורכות), הבניית זהות מקצועית: תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים בישראל (עמ' 411?434). תל-אביב: מכון מופ"ת.

רייך, ד' (2012). חשוב להמשיך במהפכה בחינוך. קשר עין, 211, 34.

רייכל, נ' (2012). דמות "המורה הראוי" והתנאים להתפתחותה באספקלריה של מאמרי המערכת בביטאוני הארגונים המקצועיים של המורים 1980?2000. בתוך ר' קלויר ול' קוזמינסקי (עורכות), הבניית זהות מקצועית: תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים בישראל (עמ' 435?468). תל-אביב: מכון מופ"ת.

Gatto, J. T. (2002). A different kind of teacher: Solving the crisis of American schooling. Berkeley, Ca.: Berkeley Hill Books.

Hart, P. D. (2006). Report findings: Based on a survey among California ninth and tenth graders. http://www.connectedcalifornia.org/downloads/irvine_poll.pdf

Kennedy, M. M. (2005). Inside teaching: How classroom life undermines reform. Cambridge, MA: Harvard University Press.

Marbach, A. (2013). The crisis is the main feature of teaching. in N. Adi, S. Braizblatt, R. Heimann, M. Mor, E. Ruchin, R. Serlin, & B. Tauber (Eds.), The 6th International Conference on teacher education. Changing reality through education: Conference abstracts (p. 248). Tel-Aviv: The Mofet Institute.

Matusov, E. (2011). Authorial teaching and learning. in E. J. White & M. Peters (eds.), Bakhtinian pedagogy: Opportunities and challenges for research, policy and practice in education across the globe (pp. 21-46). NY: Peter Lang pub.

Yazzie-Minz, E. (2006). Voices of students of engagement: A report on the 2006 high school survey of student engagement.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?