דף פריט
29-08-2018

מורים מובלים. פרויקט חדש יוצא לדרך

דיין, א' (2016). מורים מובלים. פרויקט חדש יוצא לדרך. הד החינוך, צ(4), 21-18.

בחודשים האחרונים, מנוהלת במכון מופ"ת אחת היוזמות החדשניות והמעניינות ביותר במערכת החינוך בנושא "מורים מובילים". יוזמה זו נועדה לאפשר למערכת החינוך לאתר מורים, העונים להגדרה זו, וליצור עבורם תנאים ארגוניים, תקציביים ואקדמיים כדי שיצליחו להקים "קהילות מורים לומדות". באמצעות קהילות אלה יוכלו מורים מובילים להנחיל את הידע והכישורים שלהם למספר רב של מורים עמיתים.

מובילי יוזמה זו מאמינים, שהצלחותיה ניכרות כבר בשלב ניסיוני זה, ושהפיכתה למיזם קבע החל משנת תשע"ז מובטחת. מי שעומד בראש אותה יחידה במכון מופ"ת הוא ד"ר ניר מיכאלי, חוקר ומרצה בתחום החינוך וקודם לכן יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. לפי ד"ר מיכאלי, היוזמה מחוללת שינוי בתרבות הפרופסיונאלית של אנשי ההוראה בישראל ובפיתוח המקצועי שלהם. הדרך לכך עוברת בהקמת קבוצות למידה שבמסגרתן מורים נפגשים באופן קבוע עם עמיתים, משוחחים איתם, מובילים או מדריכים אותם בנושא שיפור הוראתם ושיפור תהליכי הלמידה של תלמידיהם.

לפי מוטי רוזנר, העומד יחד עם ד"ר מיכאלי בראשו של גוף המנהל הלכה למעשה את המיזם, לא מדובר רק במיזם או בתכנית אלא בהשקפה. זוהי השקפת עולם פדגוגית שיישומה צפוי לשנות את כל התפיסה שלפיה מורים בישראל משתלמים ומפתחים את הידע המקצועי שלהם. רוזנר ניהל עד לא מכבר את האגף לפיתוח מקצועי במשרד החינוך וכיום הוא סגן מנהל מינהל עובדי ההוראה במשרד שמכוחו הוא מיישם את מדיניות המשרד בנושא המורים המובילים.

תחילת התכנית של מורים מובילים נעשתה בהקמת צוותי דיון וחשיבה במימון קרן יד הנדיב וקרן טראמפ. צוותים אלה ביקשו לבחון את מודל ה-master teacher (מורה רב-אמן). בסוף התהליך, הוחלט לאמץ את מודל ה-leading teacher (מורה מוביל). בעוד שהמורה רב-אמן הוא בעל כישורי הוראה מעולים אך לא בהכרח מצויד בעניין או בכישורים להוביל אחריו מורים אחרים, המורה המוביל הוא כזה, שאף שאינו מושלם מבחינת הוראה, יש לו רצון בולט להשפיע על הסביבה המקצועית שלו ולהיות מעורה בהתפתחות עמיתיו.

בשנה זו, ארבעה מחוזות ממשרד החינוך מיישמים את התכנית עם קרוב ל-200 מורים. בשנה הקרובה, צפויים להצטרף עוד ארבעה מחוזות ויפעלו במסגרת התכנית כ-500 מורים מובילים. ההערכה היא, כי בתוך חמש שנים יכללו בתכנית כ-4,000 מורים. התכנית פועלת דרך מחוזות ולא דרך מטה המשרד בשל השונות הגדולה שבין המחוזות. למשל, במחוז המרכז, הוחלט, שהרכזים המקצועיים יהיו המורים המובילים והדגש הוא על השיח הפדגוגי. במחוז תל אביב, לעומת זאת, מושם דגש חזק על חדשנות ויזמות ואילו במחוז הצפון המגמה היא להפוך את המורים המובילים לסוכני שינוי פנימי בבית הספר.

המורים המובילים, שנבחרו השנה, נפגשים פעם בחודש למפגשי הכשרה בני חמש שעות כל אחד. הם נחשפים בפני מחקרים בתחום ולומדים כיצד לארגן את עבודתם. כן ניתן להם סיוע בפתרון בעיות קונקרטיות. לשם כך, בכל אחד מארבעת המחוזות מלווה גוף אקדמי. לרשות כל מורה מוביל עומדים חצי יום הדרכה שבועי ומכסת שעות ההוראה שהוא מחויב לה פוחתת בארבע שעות שבועיות. קהילות המורים הלומדות בנויות על בסיס בית ספרי ונפגשות פעם בשבוע לשעה וחצי. בכל קהילה כזו משתתפים בממוצע 7 מורים. ההשתתפות בפגישות נחשבת כשעת השתלמות לצורך מכסת שעות ההשתלמות של המורה בהתאם למשרתו.

סדר היום של מפגשי הקהילות הלומדות נקבע על-ידי המורה המוביל בשיתוף עם עמיתיו. כל קהילה מתאימה את סדר היום לצרכיה. ברוב המקרים, חלק ניכר מהמפגשים מוקדש לדיון בסוגיות ספציפיות שעלו מהכיתות במהלך השבוע החולף, למשל סוגיות משמעת, סוגיות פדגוגיות, סוגיות הקשורות למבחנים או סוגיות מהותיות ובעלות משמעות פוליטית ואקטואלית (איך לציין את יום השואה?).

המאמר מביא מדבריהן של שתי מורות מובילות, יעל ויינברגר, סגנית מנהלת בית הספר "בגין" שבקריית מוצקין ולנה מואסי, יועצת חינוכית בבית הספר האיזורי המשותף לכפרים מייסר ואום אל-קוטוף בדרום ואדי ערה. שתיהן מרגישות שתרומתן לעשייה החינוכית בבית הספר גדלה בהתמדה ובמהירות והן משוכנעות בפוטנציאל הרב שיש לפרויקט. לפי ויינברגר, יישום הפרויקט בבית הספר עורר בקרב המורות רצון לחלוק חוויות וקידם תחושה של שותפות. מואסי הדגישה את השפעתם של חלק מהרעיונות שעלו במפגשי הקבוצה הלומדת על הנעשה בכיתה ועל האווירה בקרב התלמידים והוריהם.

פעילותה של ויינברגר כמורה מובילה כוללת פגישה בשתי קבוצות קטנות עם שלוש מורות בכל קבוצה לצורך הדרכה שבועית בת שעה-שעה וחצי. כן היא כוללת צפייה בשיעורים של מורות אלה ודיון בהם במפגש הקבוצתי. פעילות כזו, לדבריה, שוברת את המחיצות בין המורות בהיותה מאפשרת למורות לשוחח על מה שקרה בכיתה ולהתייעץ כיצד לשפר את ביצועיהן.

מואסי מתארת את פעילותה כמורה מובילה באופן שונה. זו כוללת פגישה שבועית עם חמישה-עשר מורים ומחנכים במוסד. אין תכנית מובנית למפגשים ובסוף כל מפגש נקבעת התכנית למפגש הבא. המפגשים מאפשרים התייעצות, החלפת דעות וגיבוש בצוותא של דרכי פעילות שמתאימות לתלמידים.

ויינברגר ומואסי מציינות לחיוב את מפגשי ההדרכה המחוזיים בהם נפגשים כל המורים המובילים במחוז ומקיימים דיון ברמה גבוהה ועם הדרכה מעולה. המורים מגיעים עם ברק בעיניים ומקבלים את מה שדרוש להם לעבודה.

תכנית המורים המובילים זוכה לשבחים רבים במשרד החינוך בכל דרגי המערכת. נטען, כי התכנית מקדמת את ההכרה במומחיות ובמקצועיות של המורים והיא גם מוקירה את המומחיות של מורים בעלי ניסיון ומאפשרת להפוך את הידע הפדגוגי הרב שצברו לידע משותף. התכנית מעצימה את המורים ואת בתי הספר שבהם הם פועלים.

לדעת רוזנר, אם עד עכשיו מורים עסקו בעיקר בהעברת חומר לתלמידים, כעת הם אנשי מקצוע המפתחים בעצמם את חומרי ההוראה שלהם. זהו מעבר מהוראה מעבירנית להוראה משמעותית. יתרון נוסף של התכנית הוא בכך שהוא הופך את המורה לחלק מקהילה. קהילה זו מציעה למורה מרחב בטוח ופתוח לניתוח פרקטיקות ההוראה שלו.

המחבר מציין, כי אף שבמסמך היסוד של האקדמיה הלאומית למדעים היו אמורים לפעול שלושה סוגים של מורים מובילים בשלוש מתכונות שונות ונפרדות (מורה מוביל מנחה, המנחה קבוצות למידה של מורים; מורה מוביל מפתח, שעוסק בפיתוח ידע וכלים פדגוגיים; ומורה מוביל אמן, שמדגים את אמנתו לעמיתיו ומעורר את השראתם), יישום התכנית כולל סוג אחד של מורים מובילים הפועל במתכונת אחת. הפורמט של מורים מפתחים ומורים אמנים, שהיו אמורים לפעול גם במתכונת דיסציפלינרית ובמתכונת של יוזמות אישיות, טרם יצא אל הפועל.

לפי ד"ר אמנון כרמון, מרצה לחינוך במכללות בית ברל וספיר ומלווה מטעם מכללת בית ברל את יישום התכנית במחוז הצפון, למהלך כולו יש מספר מטרות שונות הנמצאות במתח עמוק. לטענתו, המערכת טרם הכריעה לאיזו מהן היא חותרת כשכל מחוז מיישם את התכנית לפי דגם אחר. נוצרים הבדלים גדולים בין הדגמים השונים, כך שללא התמקדות במטרות מרכזיות, החשש הוא שהמשך קיומה של התכנית נמצא בסכנה. עם זאת, עדיין מדובר במהלך חשוב הניתן להצדקה מכיוונים שונים וכבר כעת ניתן להצביע על הדברים היפים שנעשים במסגרתו.

הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

ראו גם:

הגיליון הראשון של "השקפה מחקרית"

פיתוח מקצועי של מורים באמצעות מורים מובילים – סקירת מידע

קהילות למידה מקצועיות למורים – סקירת מידע

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?