דף פריט
29-08-2018

האם מדיניות האחריותיות דוחקת את המורים החוצה?

Ingersoll, R., Merrill, L., & May, H. (2016). Do accountability policies push teachers out? Educational Leadership, 73(8), 44-49.

רפורמת האחריותיות של בתי הספר, הנחשבת לאחת הרפורמות השנויות במחלוקת והמשמעותיות ביותר מבין הרפורמות העכשוויות, החלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. במסגרת רפורמה זו, בתי הספר זוכים לתמריצים ולסנקציות בהתבסס על הישגי התלמידים מתוך הנחה שהדבר יביא לשיפור בביצועיהם.

מאמר זה מתאר מחקר, שבחן, אם רפורמת האחריותיות בבתי הספר (קביעת סטנדרטים, הערכה לפי סטנדרטים ושימוש בתמריצים/סנקציות) משפיעה על יכולתם לשמר את המורים העובדים בהם. כן בחן המחקר את השפעתם של תנאי העבודה של המורים, באופן ספציפי איכות מנהיגות בית הספר, כמות המשאבים בכיתה, התמיכה הניתנת למורים ורמת הסגל הכללית על ההחלטה אם לעזוב את המקצוע. לבסוף, המחקר ביקש לבחון אם דרגת האוטונומיה של מורים בכיתה משפיעה על היחס שבין מידת האחריותיות שלהם והחלטתם לעזוב את המקצוע.

לכאורה, הגברת האחריותיות של בית הספר עלולה להעלות את הלחץ על המורים ולקדם נשירה של מורים במיוחד במסגרת בתי הספר שלהם הערכות נמוכות. מאידך, הרחבת הדגש על אחריותיות וביצוע בתי הספר עשויים להגביר את המנהיגות הבית-ספרית וניהולו ועל-ידי כך לשפר את תנאי העבודה ולהביא לשימור של שיעור גבוה יותר של מורים.

מחקר מראה, שנשירה של מורים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים דומה לזה של שוטרים אך גבוהה משיעור הנשירה של אחיות, ובפער גבוה יותר מזה של עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים, רוקחים או אנשי אקדמיה (Ingersoll, Merrill, & Stuckey, 2014). אף שחלק מהמורים עוזב את המקצוע לטובת ביצוע עבודות מנהלתיות או תפקידים הקשורים בחינוך, חלק מהם עוזב לאחר שהסיק, כי מקצוע ההוראה אינו בשבילו. בכל מקרה, נשירה של מורה מותירה חלל אחריה, שיש למלא.

הספרות מצביעה על כך שנשירת מורים מהווה גורם ראשון במחסור במורים (בעיקר במתמטיקה ובמדעים) (Ingersoll & Perda, 2010) והיא מושפעת על-ידי תנאי עבודה ופעולות מצד הנהגת בית הספר (Ingersoll & May, 2012).

המחקר נסב על סקר מייצג של בתי ספר וסגל בית ספר בארה"ב לשנים 2004-2003 (Schools and Staffing Survey) והשלמתו בסקר מאוחר יותר לשנים 2005-2004 (Teacher Followup Survey). המחקר בוצע שנים ספורות לאחר כינונה של רפורמת האחריותיות בחקיקה פדראלית (No Child Left Behind Act). חקיקה זו הביאה להכפפה של בתי הספר לסטנדרטים ולהערכות ביצוע. הוא כלל איסוף בנוגע לסטנדרטים, להערכות ביצוע, לתמריצים ולסנקציות שהופעלו בשנים אלה.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שחלק ממאמצי רפורמת האחריותיות התקשרו באופן חזק עם נשירת המורים בעוד שחלק אחר לא הראה קשר כאמור. כן נמצא שעוצמת האחריותיות הייתה תלויה באופן חזק בתנאי העבודה של המורים בבית הספר.

המחקר מעלה, שיותר ממחצית מבתי הספר עמדו בסטנדרטים שהוצעו להם, וש-39% מאלה קיבלו על כך תמריץ חיובי כלשהו. מבין אלה שלא עמדו בסטנדרטים המוצעים, כמחצית נענשו או סבלו מסנקציות כלשהן. הסנקציות היו מגוונות מבחינת תדירות והיקף. הסנקציה הנפוצה ביותר כללה דרישה לחבר תכנית לשיפור ביצועי בית הספר, ולאחר מכן בשכיחותה הופיעה הסנקציה של היצמדות ללוחות זמנים מוגדרים לצורך ביצוע השיפורים. בשכיחות הרבה יותר נמוכה נמצאו צעדים עונשיים כמו הפחתה במשאבים או "השתלטות" על הנהגת בית הספר וסגלו.

באשר להשפעת הרפורמה על פרקטיקות המורים, נמצא, ש-91% מהמורים דיווחו שתלמידיהם השתתפו בתכניות ההערכה המנדטוריות ומורים רבים עשו שימוש בסטנדרטים להערכות הביצוע. חלק גדול מהם ציין, כי הסטנדרטים שימשו להכוונת ההוראה וכי הם השתמשו בציונים שהתקבלו במבחני ההערכה השונים לצורך שינוי תכנית הלימודים והערכת חולשות התוכן או פרקטיקות ההוראה שלהם. כן נמצא, שבשל ביצועי התלמידים בבחינות המדינתיות, כשליש ממורים אלה, המשולבים במערכת החינוך הציבורית, מודאגים או מודאגים מאוד מהביטחון התעסוקתי שלהם. מאידך, כ-45% מהמורים ציינו, כי לסטנדרטים המדינתיים או המחוזיים יש השפעה חיובית על הסיפוק האישי מעבודתם.

המחקר מראה, כי לעובדה שלבית הספר יש סטנדרטים לביצוע התלמידים המשמשים גם להערכותיהם לא הייתה השפעה שלילית על שימור המורים. עם זאת, להישגי בתי הספר במבחני ההערכה הייתה השפעה על שימור ו/או נטיית המורים לעזוב את המקצוע. בתי ספר שהצליחו יותר במבחני ההערכה נטו להצליח יותר גם בשימור המורים. לתמריצים שניתנו לבתי הספר שביצועיהם היו גבוהים היה משקל נמוך, אם בכלל, לעניין שימור המורים. לעומת זאת, הסנקציות שהושתו על בתי הספר שביצועיהם היו נמוכים הרעו בהרבה את יכולת השימור של המורים שהייתה ירודה גם כך. במיוחד שימשה לכך העובדה שבתי הספר נמצאו תחת מחזור הערכה הכפוף לתאריכי יעד (deadlines).

המחקר מצביע על הבדלים משמעותיים בתנאי העבודה, שנבדקו בבתי הספר, ולכך יוחסה השפעה על שימור המורים. לבתי ספר עם רמות גבוהות של תמיכה מצד מנהיגות בית הספר, השפעה בית-ספרית רחבה, משאבים רבים או אוטונומיה כיתתית היו שיעורי נשירה נמוכים באופן משמעותי. הגורם שלו יוחסה ההשפעה הגדולה ביותר בביטול ההשפעות של רפורמת האחריותית בבתי ספר נמוכים על נשירת המורים הוא אוטונומיה כיתתית. כך, היחס שבין הסנקציות המוטלות על בית הספר לבין נשירת המורים מושפע במיוחד ממידת האוטונומיה שניתן היה לממש בכיתה בעניינים מרכזיים כמו בחירת ספרי הלימוד וחומרי ההוראה, בחירת התוכן, הנושאים והמיומנויות שאותם יש ללמד, הערכת התלמידים, בחירת טכניקות הוראה, החלטה בנוגע לכמות שיעורי הבית והמשימות המוטלות על התלמידים וענישה של תלמידים.

בממוצע, 12.6% מהמורים בבתי הספר, שזכו להערכות גבוהות, עזבו את המקצוע בהשוואה ל-15.7% מהמורים בבתי הספר, שזכו להערכות נמוכות (נכשלו באחד או יותר מהסטנדרטים). שיעור נשירת המורים בבתי ספר אלה, שהיו כפופים לסנקציות, הגיע ל- 20%. עם זאת בבתי ספר אלה, שהעניקו למורים יותר אוטונומיה כיתתית, שיעור הנשירה עמד על 12.2% והיה דומה לזה שבבתי ספר שזכו להערכות גבוהות. מכאן, שהעובדה שבית הספר כפוף לסנקציה בגין ביצוע נמוך אינה בהכרח משמיעה סיכוי גבוה יותר לנשירת מורים.

אף שקיימים טיעונים טובים בעד הנהגתה של רפורמת האחריות הבית-ספרית, הראיות מצביעות על כך שיישומה עלול לתרום לבעיות בביצוע בית הספר. באופן ספציפי, האופן שבו בתי הספר מאורגנים ומנוהלים עלול לערער את יכולת המורים לסייע לתלמידיהם ללמוד. כדי שמורים יעמדו בסטנדרטים של ביצוע על בתי הספר להיות מאורגנים כך שהם יתנו למורים כלים, יכולות ומשאבים שהם נדרשים לביצוע משימותיהם, במיוחד אוטונומיה ושליטה בקשר להחלטות הוראה בכיתה. מסקנה זו תקפה במיוחד עבור בתי הספר הזוכים להערכות נמוכות – שם נדרש מתן אוטונומיה ושליטה מספקת למורים על הנעשה בכיתה.


ביבליוגרפיה

Ingersoll, R., & May, H. (2012). The magnitude, destinations and determinants of mathematics and science teacher turnover. Educational Evaluation and Policy Analysis, 34(4), 435-464. Retrieved from www.gse.upenn.edu/pdf/rmi/MathSciTeacherTurnover.pdf

Ingersoll, R., Merrill, I., Stuckey, D. (2014). Seven trends: The transformation of the teaching force, updated April 2014. CPRE Report (#RR-80). Philadelphia: Consortium for policy research in Education, University of Pennsylvania. Retrieved from www.cpre.org/sites/default/files/workingpapers/1506_7trendsapril2014.pdf

Ingersoll, R., & Perda, D. (2010). Is the supply of mathematics and science teachers sufficient? American Educational Research Journal, 47(3), 563-594.

הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מה דעתך?

Ingersoll, R., & May, H. (2012). The magnitude, destinations and determinants of mathematics and science teacher turnover. Educational Evaluation and Policy Analysis, 34(4), 435-464. Retrieved from www.gse.upenn.edu/pdf/rmi/MathSciTeacherTurnover.pdf
Ingersoll, R., Merrill, I., Stuckey, D. (2014). Seven trends: The transformation of the teaching force, updated April 2014. CPRE Report (#RR-80). Philadelphia: Consortium for policy research in Education, University of Pennsylvania. Retrieved from www.cpre.org/sites/default/files/workingpapers/1506_7trendsapril2014.pdf
Ingersoll, R., & Perda, D. (2010). Is the supply of mathematics and science teachers sufficient? American Educational Research Journal, 47(3), 563-594.
הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?