דף פריט
29-08-2018

מחקר ופרקטיקה בשדה החינוך: הילכו יחדיו?

וינברגר, י' (דצמבר, 2016). מחקר ופרקטיקה בשדה החינוך: הילכו יחדיו? הרצאה בכנס מדעי בנושא מחקר איכותני בשירות הכשרת מורים: תכנית רביבים כחקר מקרה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

סיכום ההרצאה* נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

בהרצאה ניתנת סקירה על הספר חינוך בעידן של אי-ודאות (הוצאת רסלינג), וכן הוצג המאמר של המחברת בספר.

הספר שואל שאלה מרכזית מהותית: איך אנו יכולים לשפר את ההכשרה להוראה מנקודת הנחה שאנו נעים בתהליך הזה. הספר מציע תשובה מרכזית לשאלה הזו והיא להשתמש במתודות של המחקר האיכותני כפרקטיקות שיכולות לסייע למורים להתמודד עם העמימות, ועם אי-הוודאות של השדה החינוכי. כל הפרקים שבספר מתייחסים לתופעת אי-הוודאות בחינוך ודנים במתודות איכותניות שמתמודדות עם היבטים מסויימים של תופעה זו. בשער הראשון, הדגש של המאמרים להציף את המורכבות בשדה החינוכי, לרבות הכשרת מורים. בשער השני, מוצעות מגוון מתודות להתמודד עם המורכבות הזו.

הבעיה המרכזית, שמוצגת בספר, היא הטענה החוזרת של סטודנטים, בוגרים ומתמחים בשדה החינוך, שעם כל הכרת התודה למה שנעשה כשהם מגיעים לבית הספר עליהם להתמודד עם סוגיות, שההכשרה לא נותנת להן מענה. בסמינר הקיבוצים מושם דגש חזק על הפרקטיקה. ועל-כן, טענה זו נראית מפתיעה: כיצד סטודנטים מרגישים שאין להם את הכלים להתמודד עם השדה החינוכי לאחר התנסות אינטנסיבית בתכנית ההכשרה. הספר מנסה להבין טענה זו ולהתמודד איתה.

הגרעין המרכזי של הכותבים כולל מרצים בקורס "מחקר איכותני בעבודת החינוך" במכללת סמינר הקיבוצים. המדובר בקורס ייעודי, שפותח לתכנית של הכשרת אקדמאיים להוראה. בד"כ החלק הפרקטי בתכנית זו הוא די קצר. הקורס נועד לתת מענה לעובדה זו. מטרתו להפנות את תשומת הלב של המתכשרים להוראה פנימה כדי לעזור להם לגבש תפיסת עולם מקצועית חינוכית. חוקרים נוספים ממוסדות להכשרת מורים הצטרפו למערך הכתיבה. קבוצת הכתיבה הזו שימשה גם קבוצת דיון והתבוננות בתכני הספר.

הספר מעלה תופעה של היעדר הכנה מתאימה להוראה. הדגש בו הוא על עידן של שינויים חברתיים ופוליטיים ועל התפתחויות טכנולוגיות מואצות. עולים בו עניין משבר הסמכות (של הורים, מורים, מבוגרים), שינויים פוליטיים בחברה (הטרוגניות הולכת וגדלה) ונושאים טכנולוגיים (מרכזיות הטכנולוגיה בחיי הסטודנטים). כל העניינים הללו מייצרים עידן חדש, שמאופיין באי-ודאות. למתכשרים להוראה יש תפיסות מגובשות על חינוך שאיתן הם מגיעים להכשרה החינוכית והכללים המסורתיים הללו מקשים עליהם להתמודד עם המצב הזה. לכן, עולה הצורך בהתארגנות מחדש של הכשרת המורים. הרעיון המרכזי המוצע הוא לעשות שימוש במתודות ובפרקטיקות של מחקר איכותני בעשייה חינוכית שוטפת.

הספר כולל בתוכו שני רעיונות מרכזיים: המורכבות במעשה החינוכי והאיכותנות. לעניין המורכבות, הספר ממשיך את תורת המורכבות (complexity science) של לזלי קון (Kuhn, 2008) ומדגיש את הטענה על אודות מציאות חינוכית ופרקטיקות חינוכיות סבוכות (Osberg & Biesta, 2010). בתוך כך, הוא מחזק ומוסיף על הפדגוגיה של האי-ודאות (Shulman, 2005), הנראית עוד בכתביו של אפלטון, שטען כי ערעור מוביל להבנה. הטענה היא, ששיח המורכבות אינו שולל סדר או משמעות. הסדר הוא רכיב אפשרי ולא ודאי בשדה החינוכי. בכל מקרה, אין לראות במורכבות איום שמחבל בעבודת המורה. המחקר האיכותני מציע שפה יישומית להתמודד עם מורכבות זו.

החידוש בספר מצוי בהוספה שהוא מציע על הגישות המסורתיות ובכלל זה: פיתוח מיומנויות מקצועיות של מורה חוקר (Bogdan & Biklen, 2007); מחקר כמשמש ומקדם שינויים במערכת; מחקר כמאשפר העצמה אישית ומקצועית (קרינאלי, 2010); מחקר כערוץ להשמעת קולות ביקורתיים משדה החינוך (אלפרט, 2006); ניצול ידע מעשי לשיפור העשייה החינוכית. הנדבך שהספר מציע הוא הוראה של מחקר איכותני. הדגש הוא לא על מתודולוגיה אלא על מתודות, דהיינו חינוך של מיומנויות של הקשבה פעילה, התבוננות בפרטים, הפקת משמעויות, הנחה בצד של התפיסות המוקדמות כדי לפעול בפועל בסיטואציה החינוכית ועוד.

ההנחה היא, שכל סיטואציה חינוכית תהיה חדשה גם אם המורה מגיע אליה עם ניסיון מעשי. מה שקורה בכיתה הוא אינטראקציה אנושית, בלתי צפויה ועמומה. היא תמיד מורכבת ולעולם תכיל רכיב של אי-ודאות. כך, המורה המתנסה ומשתתף באותה אינטראקציה לא יודע לצפות לאן זו תתפתח. ולכן, גם אם מורי המורים יכינו היטב את הסיטואציות הצפויות בהוראה (דרך הכנת שיעור או הרצאה) לעולם יהיה משהו שהמורה יופתע בו וממנו. מכאן שיש להציב בפני המתכשרים להוראה מסר ברור והוא דיון גלוי ואמיץ במאפיינים המשתנים של השדה החינוכי.

לכאורה, המסר הזה אינו מחדש. אלא שהחלק הזה מוצנע עד כה בדיונים שבספרות ובפרקטיקות של הכשרת המורים. החוקרים בספר מבקשים להתמקד באי-הוודאות והעמימות. המצב כיום מניח, שיש לנו פתרונות לכל המצבים ושאם מורי המורים ילמדו את המתכשרים להוראה בהתאם לתחזית של אותם מצבים, אלה ידעו מה לעשות כשייפגשו איתם. הספר מבקש להפוך את הקערה. הוא מציע לטפח את התפיסה שההפתעה היא חלק מהפרקטיקה של אנשי חינוך. על כן, יש לנסות להכשיר את הסטודנטים להוראה בצורה מיטבית עם הדברים העמומים. בזה טמונה גם המקצועיות של אנשי החינוך: היכולת להבין את הסיטואציה ולבחור את הפתרונות הטובים ביותר.

הפרק הראשון בספר, שנכתב על-ידי המחברת, עוסק בקשר שבין מחקר ופרקטיקה ובמיוחד בפער ביניהם. המחקר המוצג בחן את תפיסות הסטודנטים שלמדו בקורס "מחקר איכותני בעבודת החינוך" ביחס לזיקות והפער בין מחקר ופרקטיקה. עיקר תפיסות אלה קשור ברצונם של הסטודנטים לדעת מה לעשות בכיתה - רצון שלכאורה מתנגש עם מחקר בכלל, ומחקר איכותני בעבודה החינוכית בפרט.

המתודה שנבחרה למחקר היא פרדיגמה איכותנית פרשנית. השתתפו במחקר 562 סטודנטים, שלמדו את הקורס במהלך 8 שנים אצל 8 מרצים שונים. החוקרת אספה את משובי ההוראה של הסטודנטים שלמדו בקורס ומתוכם ניתחה את החלק של השאלות הפתוחות. מתוך כלל ההיגדים נעשתה התייחסות רק להיגדים, שהתמקדו בנושא המתח והפער שבין המתודות המחקריות לבין הפרקטיקות. היגדים אלה נותחו באמצעות כלים איכותניים מקובלים.

ממצאי המחקר מצביעים על שלושה היבטים של הסוגיה הנחקרת:

  1. התייחסות לעניין הרלבנטיות של מחקר להכשרה להוראה;
  2. האתגרים והקשיים הנוספים שעלו בקורס;
  3. תהליך הדרגתי של בניית תובנות.


באשר להיבט של הרלבנטיות של ההתנסות בכלי מחקר להכשרה להוראה השתקפו שתי גישות שונות בתשובות הסטודנטים. הגישה האחת רואה בחינוך מדע יישומי, דהיינו גוף ידע מאורגן ומסודר שכדי להטמיע אותו יש ללמוד אותו בצורה מסודרת. לפי תפיסה זו, החוקרים הם אלה שאמונים על ביצוע המחקר והמתכשרים להוראה לומדים את הידע הנחקר. ההנחה שבתפיסה זו היא, שככל שידע זה יילמד, יש בכך כדי להפוך את המתכשרים להוראה למורים מיטביים. גישה שנייה, שהשתקפה בתשובות הסטודנטים רואה בהוראה עיסוק פרקטי. במסגרת תפיסה זו, תכנית להכשרת מורים אמורה ליצור את המסד לגיבוש הזהות המקצועית של המתכשרים להוראה, תוך הפניית הזרקור למה שהם עושים ולשאלה מדוע מה שהם עושים הוא באמת חשוב.

היבט שני שעלה במחקר נגע לסיטואציות, שנחקרו על-ידי הסטודנטים בעצמם, אשר עניינו אותם. במובן הזה, הקורס היה מאוד תהליכי ועמום. הוא לא שם על השולחן שאלות פתוחות אלא איפשר לסטודנטים להסתכל פנימה בתופעות הנחקרות, במה שהן מעידות עליהם, בקשר שבין רפלקציות אלה לשאלה "איזה סוג של מורה" הם יהיו, וכיו"ב. הממצאים הראו, שהתהליכים האלה לא תאמו את הציפיות של הסטודנטים כיוון שהם כבר למדו תואר במוסד כלשהו והגיעו לתכנית ההכשרה עם ניסיון ותפיסה של הוראה פרונטלית כשבתכנית ההכשרה התהליכים היו שונים ממה שהכירו. אלה שבאו מהתחום של מדעים מדוייקים לא ראו ותפסו את המחקר האיכותני כלגיטימי.

באשר להיבט השלישי המחקר חשף תהליך של בניית תובנות אצל חלק מהסטודנטים כתוצאה מהוראת המתודות האיכותניות והעיסוק בהן.

לבסוף, המחקר מעלה מספר שאלות לדיון ולמחשבה:

  1. מהי המהות של ההעוסק בהוראה ומה צריכה לכלול ההכשרה בתחום? שאלה זו צריכה להידון יחד עם הסטודנטים.
  2. מהו מחקר חינוכי ומה נחשב לגיטימי במסגרתו?
  3. מהם המאפיינים של הכשרה מקצועית במוסד אקדמי ומהם תהליכי הלמידה המתאימים בהכשרה להוראה?


* לתכנית הכנס באתר מרכז מלטון

ביבליוגרפיה

אלפרט, ב' (2006). שני אופני השתתפות במחקר איכותי בבית הספר: החוקר כאתנוגרף והחוקר בצוות מחקר פעולה. בתוך: ד. לוי (עורכת), מחקר פעולה: הלכה ומעשה, זיקות פילוסופיות ומתודולוגיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמת המחקר האיכותי (עמ' 213-197). תל אביב: מכון מופ"ת.

קרניאלי, מ' (2010). סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. תל אביב: רמות.

Bogdan, R., & Biklen, S.K. (2007). Qualitative research for education: An introduction to theories and methods. (5th ed). Boston, MA: Pearson Allyn & Bacon.

Osberg, D., & Biesta, G. (Eds.) (2010). Complexity theory and the politics of education. Rotterdam: The Netherlands: Sense Publishers.

Kuhn, L. (2008). Complexity and educational research: A critical reflection. Educational Philosophy and Theory, 40(1), 177-189.

Shulman, L.S. (2005). Pedagogies of uncertainty. Liberal Education, 91(2). available at: https://www.aacu.org/publications-research/periodicals/pedagogies-uncertainty

מה דעתך?

אלפרט, ב’ (2006). שני אופני השתתפות במחקר איכותי בבית הספר: החוקר כאתנוגרף והחוקר בצוות מחקר פעולה. בתוך: ד. לוי (עורכת), מחקר פעולה: הלכה ומעשה, זיקות פילוסופיות ומתודולוגיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמת המחקר האיכותי (עמ’ 213-197). תל אביב: מכון מופ"ת.
קרניאלי, מ’ (2010). סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. תל אביב: רמות.
Bogdan, R., & Biklen, S.K. (2007). Qualitative research for education: An introduction to theories and methods. (5th ed). Boston, MA: Pearson Allyn & Bacon.
Osberg, D., & Biesta, G. (Eds.) (2010). Complexity theory and the politics of education. Rotterdam: The Netherlands: Sense Publishers.
Kuhn, L. (2008). Complexity and educational research: A critical reflection. Educational Philosophy and Theory, 40(1), 177-189.
Shulman, L.S. (2005). Pedagogies of uncertainty. Liberal Education, 91(2). available at: https://www.aacu.org/publications-research/periodicals/pedagogies-uncertainty

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?