דף פריט
29-08-2018

צרכי הלמידה המקצועיים וסדרי העדיפויות של הכשרת מורים בהשכלה הגבוהה

Czerniawski, G., Gray, D., MacPhail, A., Bain, Y., Conway, P., & Guberman, A.  (2018). The professional learning needs and priorities of higher-education-based teacher educators in England, Ireland and Scotland, Journal of Education for Teaching: International research and pedagogy, 1-16

המאמר סוכם ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת.

 

רקע והקשר - תחום המחקר המרכזי המטופל במאמר הוא למידה מקצועית של מורי-מורים. המאמר מציג חלק מממצאי מחקר בינלאומי רחב על למידה מקצועית שנערך בפורום בינלאומי של מורי-מורים (Info-TED) שבו השתתפו 1,158 מורי-מורים ממדינות שונות (2017 ,Czerniawsk). המאמר מתמקד בהתייחסות של מורי מורים בשלוש מדינות – אנגליה, אירלנד וסקוטלנד – לצרכי הלמידה המקצועית שלהם. המונחים "התפתחות מקצועית" ו"למידה מקצועית" מופיעים בספרות המחקרית לעיתים כמונחים נרדפים  לתיאור תהליכים פורמליים ובלתי-פורמליים המאפשרים למורי מורים לשפר את עבודתם המקצועית. "מורי מורים" במאמר הוא מונח הכולל את המעורבים מקצועית בתוכניות הכשרת מורים באוניברסיטאות, במכללות ובבתי ספר. המאמר מציג הגדרות שונות הקשורות להתפתחות מקצועית של מורי מורים, ומעגן תהליכים אלה בהקשרים השונים של המשתתפים.

למאמר המלא

למידה מקצועית של מורי-מורים – מחקרים העוסקים בהתפתחות מקצועית של מורי-מורים בחנו דגמים שונים של למידה ובהם אימון, תפיסת-חסר, סטנדרטים, חונכות, קהיליות מעשה ועוד. כבוד הדדי, נטילת סיכונים, נחישות להשתפר ושיח מקצועי מתקדם גם הם נחקרו לא מעט בהקשר זה (Bates et al, 2011 Beauchamp et al., 2015) ומצוינים כחיוניים ללמידה מקצועית et al., 2008) Schuck,).

לקריאה נוספת:

התפתחות מקצועית של מורי מורים: מה הם עושים? ממצאים ממחקר אקספלורטיבי בין-לאומי

מטאפורות של ידיעה, עשייה והווייה: התנסות בהוראה ובהכשרת מורים

 

ניתן להבחין בין שתי צורות למידה בהקשר של התפתחות מקצועית (Lipowski et al., 2011: 1). תוכניות השתלמות רשמיות למורים בפועל המתקיימות במוסדותיהם, ונחשבות לדרך מרכזית לתמיכה מתמשכת; 2. למידה התנסותית מתמשכת המאפשרת הזדמנויות למידה בלתי פורמליות התורמות לפרקטיקה היומיומית ואין להתעלם מחשיבותן (MacPhail, et al., 2014). במחקר זה יש התייחסות לשתי צורות אלה כמאפשרות שיפור מקצועי של מורי-מוריםet al., 2017)  Czerniawski,).

שלושה הקשרים לאומיים – כאמור, המאמר מתמקד בשלוש מדינות דוברות אנגלית ועוסק במשותף להן במונחים של רציונל, הבניה ועיצוב ההכשרה, ובמבדיל כפי שהתפתחו ב-25 השנים האחרונות כשכל אחת פנתה לנתיב שונה. בעמ' 3 – 6 במאמר ניתן למצוא תיאור של שלוש המערכות שנחקרו.

על המחקרשאלות המחקר: 1. אילו פעילויות של למידה מקצועית מעריכים מורי המורים שבמחקר? 2. מהי הדרך הטובה ביותר למימוש פעילויות אלה? אוכלוסייה: 157 מורי-מורים מאנגליה,  54 מאירלנד ו- 61 מסקוטלנד . המשתתפים ענו על שאלון סקר בן ארבעה חלקים: עדויות ללמידה מקצועית, גורמים המשפיעים על השתתפות בפעילות, עמדות כלפי  מחקר והתנסות בעבודת מורה-המורים, תיאור תפקיד ומידע רקע.

מה נמצא במחקר?

מהחלק הכמותי:

א. הערכת חשיבות פעילויות למידה מקצועית ע"י מורי המורים – רוב מורי המורים בכל אתרי המחקר בטאו שביעות רצון מתונה מהתנסויות הלמידה המקצועית שלהם. פעילויות שדורגו כבעלות חשיבות גבוהה היו: מחקר, קריאה אישית, שיחות לא רשמיות עם עמיתים והזדמנויות לפיתוח פדגוגי. הפעילויות הפחות מוערכות כללו: למידה מקוונת, תצפיות של עמיתים, אימון-עמיתים והכשרה במוסד. יש התאמה די גבוהה בין דעות מורי-המורים בכל המדינות שנבדקו.

ב. תחומי למידה מקצועית שיש לחזק/להרחיב –תחומים הדורשים חיזוק והרחבה של למידה מקצועית הם: התפתחויות עכשוויות בהכשרת מורים, פיתוח קוריקולרי, כתיבה של מאמרים/פרקים בספרים/ חומרי למידה ומחקרי פעולה. תחומים שאינם דורשים חיזוק: התמחות בניהול, חונכות ואימון של מתכשרים, וסקירות מאמרים לכתבי-עת .

ג. הגורמים המשפיעים ביותר על מעורבות של מורי-מורים בהתפתחות ולמידה מקצועית: הגורמים בעלי ההשפעה הגבוהה ביותר: המידה שבה הפעילות קשורה להוראה ולמידה, זהות האחראי על הלמידה המקצועית, הימצאות ממלאי מקום בזמן הלמידה המקצועית. הסיכוי להעלאת שכר לא הוזכר כגורם משפיע. 

מהחלק האיכותני:

ד. מהם שני הצרכים המקצועיים החשובים לך?אנגליה: פעילויות של מיומנויות מחקריות, התעדכנות בידע פדגוגי, דיסציפלינרי וקוריקולרי; אירלנד: התעדכנות מתמדת בדרכי הוראה חדשניות ומציאת זמן פנוי למחקר וכתיבה; סקוטלנד: התעדכנות בידע חדש בתחום הדעת, בנושאים קוריקולריים ובפדגוגיה והזדמנות למעורבות בכתיבה אקדמית.

ה. אילו הזדמנויות ללמידה מקצועית ענו על צרכים אלה?אנגליה וסקוטלנד: נגישות לעבודה שיתופית רבה יותר עם עמיתים במוסד ומחוץ לו, מעורבות ברשתות של מורי מורים, קשר עם חונכים/חברים בפורומים בלתי פורמליים לשיתוף במחשבות ובהתלבטויות; אירלנד: הזדמנות לשדרוג פעילויות כמו סדנאות וסמינרים. לא צוינו מוקדי ללמידה ספציפיים.

דיון – נקודת המוצא ללמידה מקצועית של מורי-מורים מצויה בפרקטיקה שלהם הממוקמת בהקשרים גלובליים, אזוריים, לאומיים ומקומיים. ב-20 השנים האחרונות סדר היום הדומיננטי במדינות המערב היה לפתוח את הכשרת המורים לכוחות שוק, לדרגולציה ולצמצום עלויות (Davey, 2013). סדר יום זה הוביל לרציונליזציה ולהבניה מחדש של ההכשרה. שני מכנים משותפים לשלוש המדינות ראויים להדגשה: 1. שיתופיות והתעדכנות - כניסה לעיסוק בהכשרת מורים היא לרוב הזדמנות המתרחשת באמצע הנתיבה המקצועית של מורים ולא בתחילתה., בדרך כלל מדובר במורים בעלי ניסיון בהוראה בבתי ספר. חרף ניסיון הוראתי מקצועי רחב זה,  מורים אלה לרוב חסרים ניסיון ומיומנויות מחקריים. חלק גדול מהמשתתפים במחקר אכן מצויים בקטגוריה זו, אף כי חלקם עובדים צמוד לעמיתים צעירים בעלי רקע מחקרי חזק יותר. עבודה משותפת של שתי קבוצות אלה דורשת מיקוד בתרבויות הארגוניות של מוסדות ההכשרה לכיוון של חיזוק השיתופיות בעבודה (Van der Klink et al., 2017). הצורך המובע להתעדכנות וליצירת שיח שיתופי וביקורתי בלמידה מקצועית בקהיליות למידה נמצא גם במחקרים אחרים (Loughran, 2014.et al., 2014 MacPhail,); 2. פיתוח דיספוזיציה מחקרית -הלחץ של דירוגים בינלאומיים ולאומיים של אוניברסיטאות משמעותו הגדלת הלחץ על מורי-מורים, ללמוד לתואר שלישי ולפרסם מאמרים בכתבי עת שיפוטיים בשיפוט-עמיתים (Stern, 2016). פיתוח דיספוזיציה מחקרית דורש מהם לחקור את עבודתם ולפתח ידע ברמה מקומית וברמה ציבורית (Tack & Vanderlinde, 2014). אם העדר בטחון של מורי-מורים ביכולות המחקר והכתיבה שלהם והעדר זמן לצורך זה מהווים חסמים, כי אז יש ליצור הזדמנויות לשלב מחקר בפרקטיקה היומיומית במסגרת ההכשרה. הכרה בחסמים אלה חשובה גם כדי שיהיו די מורי בתי-ספר שישתלבו בהכשרת מורים.

לסיכום, ממצאי המחקר מראים שמורי המורים במדינות המדוברות רואים חשיבות בלמידה מקצועית מתמשכת ובמחקר כחלק ממנה. טענת המחקר היא שהפעלת הערכים המקצועיים שצוינו ע"י מורי המורים שבמחקר קריטיים לקידום ההכשרה , מעמד מורי המורים ומעמד המורה בכלל. אחד ההישגים של האיחוד האירופי הוא תשומת הלב שניתנה לחשיבות ההון של הידע והמומחיות של מורי מורים (Cochran-Smith, 2006, European Commission, 2015) לפיתוח מקצוע ההוראה. ראוי לשמר גישה זו כדי למנוע רדוקציה של ההכשרה להוראה לכלל אומנות או מלאכה (McNamara & Murray, 2013).

ביבליוגרפיה

Bates, T., Swennen, A., & Jones, K. (2011). The Professional Development of Teacher Educators, London: Routledge

 

Beauchamp, G., Clarke, L., Hulme, M., Jephcote., M., Kennedy, A., Magennis, G. & Menter, I. (2015). Teacher Education in times of Change. Bristol: Policy Press

 

Cochran-Smith, M. (2006). Policy, practice and politics in teacher education, Thousand Oaks, CA: Corwin Press.

 

Czerniawski, G., MacPhail, A. & Guberman, A. (2017). The Professional Development Needs of Higher Education-based Teacher Educators: An International Comparative Needs Analysis, European Journal of Teacher Education, 40,1,127–140

 

Davey, R. (2013). The Professional Identity of Teacher Educators – Careers on the Cusp? New York: Routledge.

 

European Commission, (2015). Strengthening teaching in Europe: New evidence from teacher compiled by Eurydice and CRELL, retrieved from: http://ec.europa.eu/education/library/policy/teaching-profession-practices_en.pdf

 

Loughran, J. 2014. “Professionally Developing as a Teacher Educator.” Journal of Teacher Education 65, 4, 271–283

 

MacPhail, A., Patton, K., Parker, M., & Tannehill, D. (2014). Leading by Example: Teacher Educators’ Professional Learning through Communities of Practice, Quest 66: 39–56

 

McNamara O., & Murray, J. (2013). The School Direct Programme and its implications for research informed teacher education and teacher educators, in: L. Florian & N. Pantic (Eds.), Learning to teach: Exploring the history and role of higher education in teacher education, London: Higher Education.

 

Morgan, N. (2015). Speech Delivered by the Secretary of State for Education on 21st January 2015 at the BETT Show, Excel London. https://www.gov.uk/government/speeches/nicky-morgan-speaks-at-the-2015-bett-show

 

Schuck, S., Aubusson, P., & Buchanan, J. (2008). Enhancing Teacher Education Practice through Professional Learning Conversations, European Journal of Teacher Education 31, 2, 215–227

 

Stern, A. (2016). Building on Success and Learning from Experience – An Independent Review of the Research Excellence Framework. Crown copyright: ref: IND/16/9

 

Tack, H., & Vanderlinde, R. (2014). Teacher Educators’ Professional Development: Towards a Typology of Teacher Educators’ Researcherly Disposition, British Journal of Educational Studies, 62, 3, 297–315

 

Van der Klink, M., Kools, Q. Avissar, G. White, S. & Sakata, T. (2017). Professional Development of Teacher Educators: What Do They Do? Findings from an Explorative International Study, Professional Development in Education, 43, 2, 163–178

 

 

 

 

 

מה דעתך?

Bates, T., Swennen, A., & Jones, K. (2011). The Professional Development of Teacher Educators, London: Routledge
 
Beauchamp, G., Clarke, L., Hulme, M., Jephcote., M., Kennedy, A., Magennis, G. & Menter, I. (2015). Teacher Education in times of Change. Bristol: Policy Press
 
Cochran-Smith, M. (2006). Policy, practice and politics in teacher education, Thousand Oaks, CA: Corwin Press.
 
Czerniawski, G., MacPhail, A. & Guberman, A. (2017). The Professional Development Needs of Higher Education-based Teacher Educators: An International Comparative Needs Analysis, European Journal of Teacher Education, 40,1,127–140
 
Davey, R. (2013). The Professional Identity of Teacher Educators – Careers on the Cusp? New York: Routledge.
 
European Commission, (2015). Strengthening teaching in Europe: New evidence from teacher compiled by Eurydice and CRELL, retrieved from: http://ec.europa.eu/education/library/policy/teaching-profession-practices_en.pdf
 
Loughran, J. 2014. “Professionally Developing as a Teacher Educator.” Journal of Teacher Education 65, 4, 271–283
 
MacPhail, A., Patton, K., Parker, M., & Tannehill, D. (2014). Leading by Example: Teacher Educators’ Professional Learning through Communities of Practice, Quest 66: 39–56
 
McNamara O., & Murray, J. (2013). The School Direct Programme and its implications for research informed teacher education and teacher educators, in: L. Florian & N. Pantic (Eds.), Learning to teach: Exploring the history and role of higher education in teacher education, London: Higher Education.
 
Morgan, N. (2015). Speech Delivered by the Secretary of State for Education on 21st January 2015 at the BETT Show, Excel London. https://www.gov.uk/government/speeches/nicky-morgan-speaks-at-the-2015-bett-show
 
Schuck, S., Aubusson, P., & Buchanan, J. (2008). Enhancing Teacher Education Practice through Professional Learning Conversations, European Journal of Teacher Education 31, 2, 215–227
 
Stern, A. (2016). Building on Success and Learning from Experience – An Independent Review of the Research Excellence Framework. Crown copyright: ref: IND/16/9
 
Tack, H., & Vanderlinde, R. (2014). Teacher Educators’ Professional Development: Towards a Typology of Teacher Educators’ Researcherly Disposition, British Journal of Educational Studies, 62, 3, 297–315
 
Van der Klink, M., Kools, Q. Avissar, G. White, S. & Sakata, T. (2017). Professional Development of Teacher Educators: What Do They Do? Findings from an Explorative International Study, Professional Development in Education, 43, 2, 163–178
 
 
 
 
 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?