דף פריט
29-08-2018

תכנית חותם – מודל הכשרה "תוך-תפקידית" (on the job training)

אלמוג, א' ומילשטיין, א' (2014). תכנית חותם – מודל הכשרה "תוך-תפקידית" (on the job training). ביטאון מכון מופ"ת, 53, 122-116.

ד״ר אורית אלמוג ואילנה מילשטיין | המכללה האקדמית בית ברל

תכניות ייחודיות להכשרת מורים במכללה האקדמית בית ברל

המכללה האקדמית בית ברל הייתה מהראשונות שפיתחו תכניות הכשרה חלופיות לצד תכניות מסורתיות (חלקן תוארו בהרחבה במאמר של אלמוג ווגנר, 2010). עיקר התכניות שפותחו במכללה בשנים האחרונות הן: תכניות מואצות להכשרת אקדמאים להוראת אנגלית, להוראת מתמטיקה ולהוראת מדעים. תכנית מואצת להכשרת מהנדסים להוראת מקצועות הטכנולוגיה, הכשרת בוגרי תנועות הנוער העובד והלומד במתכונת של "בית מדרש למורי עם", הכשרת פורשי צה"ל/כוחות הביטחון להוראה בעל-יסודי – תכנית צוות "הטובים בחינוך", תכנית חותם שהמחברות יתארו בהרחבה במאמר זה, והשנה תיפתח במכללה האקדמית בית ברל תכנית חדשה להכשרת אקדמאים/מהנדסים להוראת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות בשיתוף קרן טראמפ - "מתמטיקה מעל ומעבר".

ייחודה של תכנית חותם בכך שעיקר ההכשרה של המורים מתבצע במשך שנת ההוראה הראשונה, שנחשבת גם לשנת סטאז', שבה הם עובדים כמורים במשרה כמעט מלאה (on the job training). דגם זה התפתח משנה לשנה תוך תהליך של מעקב ולמידה מתמיד שכלל הערכה מעצבת, הסקת מסקנות, קבלת החלטות וביצוע שינויים והתאמות אשר תרמו לשיפור התכנית.

תכנית ההכשרה מתקיימת בשיתוף פעולה בין המכללה האקדמית בית ברל לבין אוניברסיטת חיפה וצוות חותם ועד היום הוכשרו כ-300 מורים בארבעה מחזורי לימוד. המועמדים המתקבלים לתכנית מתחייבים לשנתיים של הוראה במערכת החינוך ומתוך הנתונים שנאספו עד כה, שיעור הנשארים כמורים במערכת, מעבר לתקופת המחויבות, עומד על כ-80%.

מהי תכנית חותם?

תכנית חותם היא הגרסה הישראלית לתכנית האמריקנית Teach For All) TFA).

מטרתה של התכנית היא לתת מענה לאי-שוויון הזדמנויות בחינוך במדינת ישראל באמצעות גיוס אקדמאים צעירים ואיכותיים, בעלי חזון ומוטיבציה גבוהה כדי שיטביעו חותם כמורים מחוללי שינוי. יודגש כי מורי חותם משתלבים בכל רחבי הארץ, בבתי ספר ציבוריים המקבלים אליהם אוכלוסייה של תלמידים מהפריפריה החברתית או הגאוגרפית, אשר נדרש בהן תגבור של כוחות ההוראה הקיימים. החזון של חותם, כפי שהגדירוהו מנהליה הוא "שכל תלמיד יזכה לחינוך איכותי ומעולה כדי שיתאפשר לו לבחור את עתידו ללא קשר לרקע שממנו הוא בא".

חזון חותם

חותם היא תכנית השואפת לצמצם פערים חברתיים על ידי הכשרת צעירים איכותיים להיות מורים ומנהיגים בפריפריה החברתית והגאוגרפית במערכת החינוך בישראל. מצופה מבוגרי התכנית שיפעלו כמורים מעוררי השראה המאמינים בחשיבותה של העשייה החינוכית ושל התרומה החברתית. השאיפה היא שהשמתם של צעירים מצוינים אלו בבתי ספר שבהם לומדים תלמידים מרקע סוציואקונומי נמוך, תלמידים שלעתים איבדו תקווה וחלקם נמצאים על סף ההדרה - תתמוך במאמץ למימוש החזון של תכנית חותם. נוסף על כך, מצופה מה׳חותמיסטים׳ (כך מכונים מורי חותם) להוביל תהליכי שינוי בתוך בית הספר כקבוצה המגיעה עם חזון ועם יעדים משותפים.

אפיונים ייחודיים לתכנית חותם

גיוס ואיתור - לתכנית מאותרים צעירים מצטיינים שלא בחרו מלכתחילה במקצוע ההוראה. מוצעת להם תכנית אטרקטיבית, מואצת, שבה יעסקו בהוראה לפחות שנתיים בטרם יפנו לקריירה אחרת. בשונה מתכניות הכשרה מסורתיות, נערך תהליך אקטיבי של איתור וגיוס מועמדים לתכנית באמצעות רכזי גיוס מצוות חותם. המועמדים (כ-100 בכל מחזור) נבחרים מבין יותר מאלף פונים בכל שנה.

מיון - לתכנית מתקבלים אקדמאים בעלי תואר ראשון לפחות, מצטיינים בכישורים אישיים ובהישגים אקדמיים, בעלי מודעות ומחויבות חברתית אשר מגלים יכולות הובלה, הנהגה ויזמות. מועמדים אשר הפגינו תחושת שליחות ורצון לתרום לחינוך ולחברה בישראל. בשונה מתכניות מסורתיות, תהליכי המיון בחותם הם סלקטיביים מאוד ומדגישים תפיסות חינוכיות וערכיות. המיון מבוצע על ידי גורמים מקצועיים מתחום האבחון וההשמה, ואחוז הנשירה מהתכנית הוא קטן ביותר.

השמה - המועמדים המתקבלים לתכנית משובצים להוראה בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים לאחר שעברו ריאיון התאמה אצל מנהל/ת בית הספר. בשונה מתכניות מסורתיות שבהן הבוגרים מחפשים עבודה באופן עצמאי לאחר סיום הלימודים, בחותם, השיבוץ וההשמה בבתי הספר נעשים עוד לפני תחילת הלימודים בתכנית על ידי מנהלת חותם. זו דואגת לאתר ולגייס מנהלי בתי ספר המזדהים עם החזון של חותם ועם מטרותיה, אשר יוכלו לקלוט לפחות שלושה מורים לבית ספרם ב-80% משרה כל אחד.

תנאים - המשתתפים בתכנית מקבלים מלגה למימון שכר הלימוד ומלגת מחייה. הטבות אלו נועדו לאפשר ללומדים בתכנית להקדיש את מרב זמנם ללימודים ולהוראה. כמו כן, הם זכאים למלגה ללימודי תואר שני החל מהשנה השנייה בהוראה. הטבות אלו מהוות גורם משיכה בעיקר לצעירים שסיימו לא מכבר את לימודי התואר הראשון.

מבנה הלימודים – מבנה הלימודים בחותם מותאם ליעדי התכנית. הלימודים מתקיימים בשלושה סמסטרים: סמסטר קיץ אינטנסיבי הנמשך חמישה שבועות בתנאי פנימייה ואשר מהווה כשליש מהיקף ההכשרה המלאה. תכנית הקיץ כוללת גם התנסות בהוראה של תלמידים במתכונת של "בית ספר קיץ". סמסטר ב׳ ו-ג׳ כוללים יום לימודים שבועי מרוכז לאורך שנת הלימודים האקדמית וכן ליווי ותמיכה אינטנסיביים בתוך בתי הספר (כפי שיפורט בהמשך) שבהם החלו החותמיסטים ללמד מיד בתום הכשרת הקיץ.

במאמר זה מתמקדות המחברות בתיאור ההכשרה המעשית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלושת הסמסטרים.

ההכשרה המעשית בתכנית חותם

ההתנסות בהוראה היא מרכיב מרכזי בכלל התכניות להכשרת מורים המתקיימות במכללה האקדמית בית ברל. עם זאת, בתכנית חותם מרכיב זה היווה אתגר ייחודי משום שמדובר בהכשרה של מורים תוך כדי עבודתם כמורים. לפיכך, פותח דגם ייחודי המביא בחשבון את האתגרים ואת הצרכים של המורים בשנת העבודה הראשונה. דגם זה נשען גם על הספרות המקצועית המדגישה את החשיבות של הדרכה והנחיה פרטניות המבוססות על הוראה בפועל בפני תלמידים ועל התנסויות במצבי הוראה אותנטיים.

מורי חותם נקלטים במערכת החינוך לאחר פרק זמן קצר ואינטנסיבי של הכשרה ראשונית בסמסטר קיץ. זו כוללת התנסות מעשית קצרה של שבועיים הוראה ב"בית ספר קיץ" שבמהלכם משולבים שיעורים דידקטיים ופדגוגיים במודל של "למידה מתוך הקשר". סגל מורי התכנית צופים בחותמיסטים מלמדים שיעורים בתחום הדעת שלהם או בחינוך, נותנים להם משוב אישי ובהמשך היום מקיימים מפגש קבוצתי שבו מנתחים אירועים שנצפו במהלך השיעורים. בניתוח האירועים דנים באופן רפלקטיבי בסוגיות דידקטיות-דיסציפלינריות, במיומנויות הוראה, בתכנון שיעור, בניהול כיתה ועוד. נוסף על כך, בסמסטר הקיץ נעשה שימוש רב במתודות הוראה-למידה הכוללות הוראת עמיתים, סימולציות הוראה, ניתוח מקרים, micro-teaching וכדומה. כל זאת במטרה להכין את הסטודנטים לכניסה מהירה להוראה.

מרבית ההכשרה נעשית במהלך סמסטר ב׳ ו-ג׳, תוך כדי עבודתם כמורים (on the job training). לפיכך, תכנית הלימודים תומכת בהם באופן אינטנסיבי ומלווה את קליטתם במערכת תוך כדי הפעלת מסגרות תומכות הן בתחום המקצועי-דיסציפלינרי, הן בתחום הפדגוגי והן בתחום האישי.

במהלך שנת הלימודים החותמיסט מתפקד בשלושה סטטוסים שונים. במכללה הוא "פרח הוראה", בבית הספר הוא "מורה מתחיל בשנה ראשונה" ובה בעת הוא גם מתמחה -"סטאז'ר". כל תפקיד מייצר מערכת שלמה של דרישות, ציפיות, קשיים, דאגות ואתגרים מצד אחד ומערכת של צרכים שיש לתת להם מענה מנגד. כץ (Katz, 2003) מתארת את השלב הראשון של ההתפתחות המקצועית של מורים כשנה של הישרדות. בשנה זו הדאגה העיקרית של המורה המתחיל היא איך לשרוד את האתגרים היום-יומיים הנובעים מהיותו אחראי ללמידתן ולהתפתחותן של קבוצות תלמידים. נוסף על קשיי ההישרדות המוכרים של מורים בשנת ההוראה הראשונה, מצופה ממורי חותם לפעול למימוש החזון של חותם, שמשמעותו חינוך והוראה של תלמידים מרקע סוציואקונומי חלש, תלמידים שחוו כישלונות רבים ופיתחו חוסר אמון בעצמם ובמערכת.

מורי חותם מגיעים למערכת ללא ניסיון קודם בהוראה ותהליך הכניסה שלהם לבית הספר הוא חד ולא הדרגתי. מופעלות עליהם ציפיות גלויות וסמויות להצליח לחולל שינוי ומהר. מצופה מהם ליזום ולקבל על עצמם תפקידים נוספים בבית הספר - וכל זאת מתוך התמודדות ראשונית עם תכניות לימודים במקצוע שלעתים אינו התחום שלמדו בתואר הראשון. זו עשויה להיות התמודדות עם נורמות ועם ערכים בית-ספריים שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם החזון של חותם, ולעתים המפגש עם המציאות מורכב מזה שציפו לו. הם נדרשים ללמד בהיקף של 80% משרה (מתמחים בשנה הראשונה יכולים לעבוד שליש משרה בלבד ואכן זו גם ההמלצה של אגף ההתמחות) ולעתים גם מקצועות שאינם בתחום ההתמחות שלהם.

באיזה אופן תכנית ההכשרה והליווי, שגובשה ויושמה בתכנית חותם בשנים תשע"א-תשע"ד, תומכת בשלב הכניסה להוראה ?on the job החותמיסטים של על פי תפיסת מחברות המאמר, הכשרה מעשית המתנהלת במודל של "הכשרה תוך-תפקידית" כוללת הן את הליווי של המורים בשדה והן את תכנית הלימודים המתקיימת במכללה כמערך שלם. תפיסה זו מניחה שידע בהוראה (להבדיל מידע על ההוראה) נרכש ומתפתח תוך כדי התנסות ממשית בהוראה, תוך כדי ליווי התהליך בלמידה, בחשיבה וברפלקציה מתמדת על העשייה.

תכנית הלימודים – דגש רב הושם בתכנית על הידוק הזיקות שבין התאוריה והפרקטיקה. בשיעורים אשר נלמדו במכללה התקיים דיאלוג סביב מקרים אותנטיים, ניתנו משימות לביצוע בכיתות הלימוד, הסטודנטים הציגו דילמות אמיתיות וניתחו אירועים שקרו להם. חלק מהקורסים כמו "ניהול וחינוך כיתה" או "מתודיקה של הוראת המקצוע" היו מכוונים לתמוך במורה המתחיל ולהקנות לו כישורים ומיומנויות שהוא יוכל ליישם מידית בכיתות שבהן לימד. בתכנית הלימודים בשנה זו משולבת סדנת סטאז' המתנהלת בדומה למתכונת של סדנאות הסטאז' הרגילות במכללה שבהן מנתחים מקרים הלקוחים מעולמם של המורים המתחילים ומסייעים להם להתמודד עם קשיים באופן קבוצתי תומך. בקורס "חדשנות פדגוגית", למשל, רכשו הסטודנטים כלים לשילוב טכנולוגיה בהוראה ונדרשו לתכנן שיעורים ברוח העקרונות שלמדו וליישמם בכיתותיהם. לאחר מכן הם חזרו ושיתפו את הקבוצה במסקנות, קיבלו הצעות לשיפור, נחשפו לפעילויות של עמיתים ויצרו מאגר שבו יכלו להשתמש בתחומי הדעת השונים. לעובדה שהסטודנטים בקורס היו מורים בפועל הייתה תרומה משמעותית ללמידה בקורס וליישום הנלמד בשטח.

גורמים מקצועיים מלווים ותומכים

מנטור בית-ספרי – כל קבוצה של חותמיסטים המלמדים באותו בית ספר (שלושה במספר) מלווה בידי מנטור שמנהל בית הספר בוחר. תפקידו ללוות את הקבוצה במהלך השנה הראשונה ולדאוג לסוציאליזציה שלה בתוך בית הספר. המנטור בונה עם החותמיסטים קהילת מורים המהווה קבוצת תמיכה משמעותית עבורם. הוא מסייע להם לפתור בעיות הקשורות לעולמם של מורים מתחילים בשנה הראשונה. תפקידו לשמש מורה-דרך של המורים בתהליך קליטתם בבית הספר ולהנחותם באתגרים המורכבים הניצבים בפניהם. בתכניות ההתמחות הרגילות מוצמד חונך אישי דיסציפלינרי לכל מורה חדש; המנטור בחותם הוא מורה ותיק בבית הספר, אך אינו בהכרח מתחום הדיסציפלינה של שלושת החותמיסטים. יש לו שעה שבועית קבועה במערכת שבה הוא נפגש עם כל שלושת החותמיסטים כקבוצה נוסף על פגישות אישיות.

רכז הכשרה וליווי – המשתתפים בתכנית חותם מחולקים לקבוצות על פי אזורים. לכל קבוצה אזורית מוצמד רכז הכשרה וליווי מטעם חותם. תפקידו ללוות כל אחד מהחותמיסטים לאורך תקופת ההכשרה ולסייע בבניית תכנית עבודה אישית הכוללת הצבת מטרות ברוח ערכי חותם, בניית דרכי ביצוע והערכת התכנית. הליווי האישי כולל גם צפייה בשיעורים ושיחות משוב בדגש על שילוב ערכי חותם בשיעורי חינוך ובהוראה. רכזי ההכשרה נפגשים גם עם קבוצות במתכונת של "מעגלי שיח" אחת לשלושה שבועות כחלק מיום הלימודים במכללה.

מלווה דידקטי-דיסציפלינרי - המלווה הדידקטי הוא מורה בעל ותק של 5 שנים לפחות בהוראה, בעל ניסיון בהדרכת מורים, מומחה בהוראת תחום הדעת שעבד כמורה בפועל בשנים האחרונות. מטרת הליווי הדידקטי-דיסציפלינרי היא לתמוך במורה המתחיל, לסייע לו להתפתח מבחינה מקצועית, לתת מענה לסוגיות דיסציפלינריות העולות מהתצפיות בשיעורים, לשפר ולקדם מיומנויות ההוראה וכישוריה, להוות כתובת להתייעצות בנושאים הקשורים להוראת המקצוע ולהעריך את עבודתו כמורה (בהיותו עדיין פרח הוראה). תפקידו לסייע למורה לעשות את האינטגרציה בין הידע התאורטי לידע הפרקטי ולהעניק לו תמיכה מקצועית ורגשית תוך כדי דיאלוג ושיתוף הדדי, לחזק את תחושת הביטחון שלו בהוראה ולהעצימו כמורה מיומן בתחום הדעת.

עבודת המלווה מהווה דגם להדרכה המבוססת על חקר הפרקטיקה ועל למידה מתוך משוב ורפלקציה. הליווי הדידקטי הוא פרטני ולכל חותמיסט מוצמד מלווה בהתאם לתחום ההתמחות שלו בהוראה. המלווה מקיים לפחות 4 תצפיות בשנה במורים המלמדים בעל-יסודי ו-6 תצפיות לפחות אצל מורים המלמדים ביסודי. ההערכה במהלך השנה היא הערכה מעצבת שנועדה לשפר ולקדם את כישורי ההוראה של החותמיסט. בתום השנה המלווה מעריך את החותמיסט באופן המסכם את עבודתו במהלך השנה.

הערכת מודל הליווי הדיסציפלינרי

במהלך ארבע השנים שבהן הופעל מודל הליווי, העבירו מחברות המאמר לסטודנטים שאלון הערכה. מטרות השאלון היו לבדוק את מידת שביעות הרצון מהמלווה הדידקטי שלהם וממודל הליווי וכן לקבל הצעות לשיפור המודל.

נמצא כי הסטודנטים הביעו שביעות רצון רבה ממודל הליווי הדידקטי הן בהיבט המקצועי והן בהיבט האישי. בתשובות לשאלות הפתוחות ציינו רבים את הקשר המשמעותי והמקצועי שנוצר בינם לבין המלווה הדידקטי שלהם ותמכו בהמשך מודל הליווי גם בשנה השנייה.

בניתוח התכנית, עם תום ארבע שנים להפעלתה, ניתן להצביע על קשיים ועל יתרונות אלו:

קשיים

בשל עומס רב המוטל על מורי חותם בשנה הראשונה, לא תמיד הם פנויים ללמידה משמעותית.

המחויבות לשנתיים של הוראה מציבה את ההוראה כמקצוע זמני לטווח קצר ולא כהכשרה תהליכית ארוכת טווח.

ההכשרה של מורים תוך כדי הוראה מחייבת התמקדות בפרקטיקה ובפתרון בעיות ומעוררת מתח עם תפיסות הכשרה אחרות השואפות לטפח מורה בעל ידע רחב בתחומי חינוך והוראה.

מורים לא מנוסים מקבלים על עצמם ללמד כיתות קשות ללא הכשרה מספקת להתמודדות במיוחד בשנת ההוראה הראשונה. מורי חותם נדרשים לעתים ללמד מקצועות שלא הוכשרו אליהם וכך נוצרים קשיים ועומס נוסף.

ההוראה מלווה לעתים בתסכול הנובע מפער בין הציפיות הגבוהות של החותמיסטים מעצמם ומהמערכת לבין יכולתם לממש ציפיות אלו, כמו גם מהרצון שלהם להוביל שינוי ולממש את חזון חותם (בפרק זמן קצר); זאת לעומת המציאות החינוכית והבית-ספרית שהם נפגשים עמה (ותהליכי שינוי שלעתים אורכים זמן).

מבנה התכנית אינו מאפשר צפייה בשיעורים של מורים מומחים טרם הכניסה להוראה.

אין עדיין עדויות אמפיריות מספקות המבססות את יתרונותיו של דגם הכשרה זה.

יתרונות

בחירת מורים מתוך מאגר של סטודנטים מצטיינים בתחומי דעת שונים עשויה לשנות דרמטית את פרופיל המורה ולהוות מרכיב משמעותי בשינוי תדמית מקצוע ההוראה.

בתי ספר זקוקים למורים צעירים, מוכשרים וחדורי תחושת שליחות. מורי חותם מוכנים להעיז, ליזום ולהתנסות בהוראה בשיטות לא מסורתיות. נראה שרבים מהם מצליחים ליצור קשרים משמעותיים עם תלמידים בכלל ועם תלמידים מתקשים בפרט.

אחד הגורמים שתרמו להצלחת ההשתלבות בבית הספר היה השיבוץ של שלושה מורי חותם באותו בית ספר. היכולת של מורה יחיד להשפיע או לחולל שינוי במערכת היא קטנה ביותר, אך שלושה מורים הפועלים יחד כקבוצה עשויים להוות כוח משמעותי יותר, מעבר לכך שהם היוו זה לזה קבוצת תמיכה שסייעה להם להתמודד עם האתגרים ועם הקשיים של השנה הראשונה.

מודל הכשרה של מורים תוך כדי עבודתם מאפשר הכשרה המבוססת על הוראה אותנטית והתמודדות עם מצבי הוראה אמיתיים. הלמידה מאפשרת יישום מידי של תובנות ומסקנות. למידה מן השדה אל התאוריה מאפשרת למידה רלוונטית, משמעותית ומאתגרת.

למרות הביקורת המושמעת כלפי תכנית המציבה מורים בכיתות ללא הכשרה מקיפה והתנסות מקדימה, מציינות מחברות המאמר כי פגשו חבורה של אנשים צעירים, מוכשרים, שנרתמו בהתלהבות לרעיון להפוך למורים ולמחנכים. מורים שמאמינים שאפשר ללמד אחרת ואפשר ללמוד אחרת. אין להן ספק שחלקם "יידבק" בחיידק החינוך לאורך זמן ואילו האחרים שיישארו במערכת שנים מועטות, יצליחו להזרים אליה רעננות וחיוניות, שכן איכות ההוראה תלויה בראש ובראשונה באיכות המורים. תכנית חותם מוכיחה שניתן לגייס למערכת החינוך מועמדים מעולים, שבאמצעות תכנית הכשרה מותאמת וליווי מתמשך אל תוך השדה ניתן להפוך אותם למורים מעולים. העדות המשמעותית לכך היא שמרבית מנהלי בתי הספר הקולטים את מורי חותם מביעים שביעות רצון רבה ומעריכים מאוד את תרומתם לבית הספר ולתלמידים ומעוניינים להמשיך ולקלוט מורים נוספים מדי שנה.

מקורות

אלמוג, א' ווגנר, ת' (2010). תכניות חלופיות בהכשרת אקדמאים להוראה. ביטאון מכון מופ"ת, 25-21 ,41.
בק, ש' (2014). בשביל(י) ההכשרה להוראה: מבט פילוסופי על הכשרת מורים. תל-אביב: מכון מופ"ת.
זילברשטרום, ש' (2011). דבר מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה. בתוך א' שץ אופנהיימר, ד' משכית וש' זילברשטרום (עורכות), להיות מורה בנתיב הכניסה להוראה (עמ' 13-9). תל-אביב: מכון מופ"ת.
שץ-אופנהיימר, א׳, משכית, ד׳ וזילברשטרום, ש׳ (2011). להיות מורה בנתיב הכניסה להוראה. תל-אביב: מכון מופ״ת.

Katz, L. G. (2013). General issues in teacher education. In M. Ben Peretz, S. Kleeman, R. Reichenberg, & S. Shimoni (Eds.), Embracing the social and creative: New scenarios for teacher education (pp. 49-50). Tel-Aviv: Mofet Institute.

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?