תכניות התערבות באלימות בית ספרית – במסגרות של חינוך מיוחד

פנינה שפי, יפה בר-זיו. "תכניות התערבות באלימות בית ספרית - במסגרות של חינוך מיוחד",  , דפי יוזמה , כתב עת ליוזמות חינוכיות , תשס"ט 2008 ,  מכון מופ"ת .
המאמר דן בנושא אלימות בית ספרית לצורותיה השונות; בוחן את המקורות לתופעה ואת דרכי ההתערבות הנגזרות מהם דרך ארבע פרספקטיבות מרכזיות: התסכול, הלמידה, האינטראקציה החברתית והאפיזודה האלימה ודרך מודל-על המשלב בין ארבעתן. המאמר מתאר תכניות התערבות הנהוגות במסגרות חינוכיות תוך התמקדות בחמישה בתי ספר לחינוך מיוחד המאכלסים תלמידים בעלי הפרעות התנהגות. הממצא המרכזי העולה מתוך הדברים גורס שתכניות התערבות יעילות מותנות בהפעלת מודל מערכתי שכולל אנשי הצוות, מורים ותלמידים מחויבים לו, ומוביל אותו מנהל בית הספר.
תארנים: אלימות בית ספרית, אקלים בית ספרי, דרכי התערבות, מנהיגות חינוכית, הפרעות התנהגות, מודל מערכתי.

סיכום ומסקנות
קיימת היערכות בית ספרית למתן מענה לבעיית התסכול המשותפת לכלל האוכלוסייה המהווה את אחד ההסברים הראשונים לתופעת האלימות. בהתבסס על נתוני הרקע של התלמידים עולה כי המשותף לאוכלוסיית התלמידים בבתי הספר לחינוך מיוחד הוא חוויית הכישלון המתמשכת שחוו פעמים רבות בגיל הרך ובמסגרות הלימוד שמהם הגיעו/הונשרו. קיימות תכניות התערבות רבות ביותר העוסקות בכך. מגמה זו בולטת בבית הספר "ברוש", שבו קיימים כמעט כל סוגי התרפיות האפשריות  , )מדי שנה נוספות תרפיות חדשות  מתוך כוונה לתת מענה ייחודי לתלמיד
הבודד. בבית ספר "נטע" מאפשרים לכל תלמיד להתנסות בדרך ההוראה המותאמת לו ולבחור את סגנון הלמידה הייחודי שלו. כתגובה לתיאוריה של תסכול-תוקפנות צמחה תיאורית הלמידה: לפיה בתי הספר מייחסים להשפעת המחנכים, הצוות והסביבה החיצונית השפעה מכרעת על התנהגות הפרט. בבית ספר "שבילים"  מתקיימת לפיכך הקפדה יתרה על קליטת אנשי צוות חדשים . בבית ספר "ארז" קיימת מיום הקמתו תכנית לעיצוב התנהגות, הכוללת חוקי חיים בסיסיים והצבת גבולות ברורים, שאינם ניתנים לפרשנות וכן תיעוד ורישום מדוקדקים של התנהגות התלמיד בתום השיעור: ( גרפים שונים  ) לאחר כל שעת לימוד ובדרך כלל על בסיס יומי, שבועי, חודשי וחצי שנתי. בבית ספר "ברוש" מתקיימים כל השנים שלושה חוקי יסוד מחייבים:  1. ביה"ס "ברוש" הוא היכל התרבות;   2 . מילה של מורה היא קודש הקודשים. 3 . אין לעזוב את שטח בית הספר ללא רשות".
פרספקטיבת האפיזודה האלימה מתייחסת להתרחשות אחת ותוחמת את דרכי התגובה לאירוע האלים הספציפי. היא ממקדת את תשומת הלב לא בתלמיד או בחברה אלא בסיטואציה החד-פעמית. לסיטואציות אלימות יש דינאמיקה משלהן הגוררת מערכת סנקציות כתגובה לכל אפיזודה אלימה קלה כחמורה: הרחקה מפעילות חברתית, עונשי השעיות, סוג של תיקון והגברת המודעות למעשה האלימות האנטי-חברתי, "אפס סובלנות", משטרה קהילתית וכדומה.
האינטראקציה החברתית מפרשת את ההתנהגות האלימה כהתנהגות של התלמיד המנסה לכפות את דעתו על הזולת בכוח. ההסבר למקור האלימות מאפיין את אוכלוסיית התלמידים בעלי הפרעות התנהגות: חוסר ביטחון עצמי, אי-יכולת לשקול את מחיר ההתנהגות בעתיד, פחד, רצון להרשים, שמירה על כבוד וסמכות, נורמות של הגנה עצמית ותחושות קיפוח. מטרות-העל של בית הספר לחינוך מיוחד - שיקום הפרט במסגרת הקבוצה – נגזרות מפרספקטיבת האינטראקציה החברתית. הביטויים הנגזרים מתיאורית האינטראקציה החברתית מתייחסים לפיתוח כישורים חברתיים בקרב התלמידים. דרכי ההתערבות כוללים: טיפוח אקלים של צמיחה, התייחסות בכבוד לכל תלמיד, האצלת סמכות ואחריות לתלמידים, עבודה עם הפרט דרך קבוצת ההשתייכות, שיחות אישיות ושיחות להערכה ומודעות עצמית, תכניות עבודה עם הורים, תכניות לסנגור עצמי, שימוש בכלי גישור ועוד.
לסיכום,  הביטויים המאפיינים את הפרספקטיבות משלימים זה את זה ויוצרים תיאוריה אחת "גדולה" המאחדת את התיאוריות השונות הקיימות . תיאוריה זו עדיפה על תיאוריות מצומצמות בשל היותה חסכונית, בעלת זווית הסתכלות רחבה יותר על היבטים שונים, בעלת כוח הסבר טוב יותר לתופעה ואשר מאפשרת ליצור תכניות התערבות מקיפות יותר. מנהלי בתי ספר לחינוך מיוחד מיישמים תיאוריה זו: אופי ניהולם של בתי ספר לחינוך מיוחד מהווה גורם מכריע בהתמודדות עם האלימות הבית ספרית. מתברר כי בבתי ספר אלו הניהול הוא תקין, יעיל והוגן, מתקיים שיתוף פעולה בין צוות המורים וההנהלה, ונשמרים יחסים תקינים בין אנשי הצוות השונים לבין התלמידים. מנהלי בתי ספר אלו הם בעלי תכונות של מנהיגות, חריצות, יכולת ארגונית, מסירות לתפקיד ולחינוך תלמידים ובעלי יכולת ללכד סביבם צוות מורים, שחשים גאווה מקצועית, סיפוק בעבודה, נכונות להקרבה והסכמה על מטרותיו ושיטותיו וכך תורמים להפחתת האלימות.
 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?