דף פריט
30-08-2018

תוכנית הלימודים במתמטיקה: קולם של המורים לא נשמע

גורב, ד' וגוברמן, ר' (2013). תוכנית הלימודים במתמטיקה: קולם של המורים לא נשמע. עיונים בחינוך, 8-7, 282-260.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

מסקירת הספרות עולה, שאם אנו חפצים בהטמעת תוכנית הלימודים במתמטיקה בהצלחה עלינו להקפיד שהיא תעלה בקנה אחד עם עמדותיהם של המורים. מכאן עולות השאלות הניצבות בבסיסו של מחקר זה: 1) כיצד תופסים אנשי החינוך המתמטי והמורים למתמטיקה את הידע הדרוש למורה למתמטיקה בבית-הספר היסודי על תוכנית הלימודים כדי שיוכל למלא את תפקידו בצורה מיטבית? 2) כיצד תופסים מורים למתמטיקה את תרומתם ליצירת ידע בתוכניות לימודים?

בשלב הראשון של המחקר נערכו ראיונות מובנים למחצה עם תשע מרצות ומורות העוסקות בחינוך המתמטי. מטרתם של ראיונות אלה היתה להאיר את נושא הידע המתמטי הדרוש להוראה מנקודות מבט שונות ולהבהיר את דרכי ההמשגה לצורך בניית שאלון. בשלב השני של המחקר הועבר השאלון ל-118 מורים למתמטיקה בבית-הספר היסודי. השאלון כלל שאלות סגורות ופתוחות.
הראיונות קודדו בהתבסס על הקטגוריות העוסקות בידע מורים שפותח על ידי שולמן (Shulman, 1986): ידע של תחום התוכן, ידע פדגוגי-מתמטי וידע של תוכנית הלימודים במתמטיקה. במאמר זה מציגות המחברות את הממצאים הנוגעים לידע על תוכניות לימודים. המושג "תוכנית לימודים" כולל את מטרותיה של ההוראה ופירוט של תוכני ההוראה, חומרי הלמידה וחומרי ההערכה.

מההשוואה בין מורות למרואיינות העוסקות בחינוך מתמטי בהצגת הידע על תוכניות הלימודים הנדרש למורה למתמטיקה עולה, שהיתה רק התייחסות מועטה לסוג זה של ידע בראיונות, ופרט למרואיינת העוסקת בהוראה למורים שהרחיבה בקטגוריה זו, לא נתנו עליה רוב המרואיינות את דעתן. מכאן הסיקו מחברות המאמר כבר בשלבים הראשונים של המחקר שההכרה בסוג ידע זה כידע נחוץ להוראה מיטבית לוקה בחסר.

הניתוחים האיכותניים (הן של הראיונות והן של החלק הפתוח של השאלון) מצביעים על הקריטריונים הנחשבים מרכזיים עבור אנשי החינוך המתמטי, ולאלה הנדונים במחקרים העוסקים בחינוך מתמטי. הניתוחים הכמותיים חיזקו את ההשערה שעל פיה קולם של המורים למתמטיקה בבית-הספר היסודי בנוגע לידע על תוכניות לימודים אינו נשמע. וגם כאשר המורים מתבקשים להביע את דעתם, אין להם מה לומר.

במחקר זה נמצא שהידע של המורים למתמטיקה בבית-הספר היסודי בישראל בכל הנוגע לתוכניות הלימודים הוא מועט, ומתוצאות המחקר עולה, שרוב המורים סבורים, שאין להם צורך בסוג כזה של ידע כדי לבצע את עבודתם כראוי. מחברות המאמר מציינות כי אפשר לומר שמצאו, שלמורים אין ראיה כללית ורחבה של ההוראה ועל כן אין להם פרשנות משלהם לתוכנית הלימודים.

המסקנה המתבקשת היא שיש לטפל באופן יסודי בידע על תוכניות הלימודים עבור מורי בית-הספר היסודי הן במסגרת הכשרת המורים והן במהלך התפתחותם המקצועית בשנים שלאחר מכן, כדי שיוכלו לבסס דעה משלהם על התוכנית על סמך הידע המצטבר והפרקטיקה. הטיפול הנדרש הוא מעבר להיכרות מעמיקה עם תוכנית הלימודים במתמטיקה. מחברות המאמר ממליצות לא רק לבנות הבנה טובה של הרציונל של תוכניות לימודים, אלא לפתח תהליך של פרשנות אישית של תוכניות לימודים.

פרשנות זו חיונית לא רק לצורך הוראה מיטבית אלא גם לצורך השמעת קולם של המורים בתחום תוכניות הלימודים ולשם פיתוח שיח בין מפתחי התוכניות לבין המורים למתמטיקה בבית-הספר היסודי. קבלת מוצר מוגמר בדמות תוכנית לימודים והערכתם של המורים בעיקר על סמך הישגיהם של תלמידיהם מונעות התפתחות מקצועית רחבת אופקים מאותם מורים המסוגלים לכך, וזו מובילה את תלמידיהם לראייה צרה של המתמטיקה.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

Shulman, L. S. (1986). Those who understand: Knowledge growth in teaching. Educational Researcher, 15(2), 4-14.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?