דף פריט
29-08-2018

תהליכי העצמה בסדנאות התמחות בהוראה: השוואה בין קבוצות פנים-אל-פנים וקבוצות מקוונות – עבודת דוקטורט

רוטנברג-תדמור, י' (2014). תהליכי העצמה בסדנאות התמחות בהוראה: השוואה בין קבוצות פנים-אל-פנים וקבוצות מקוונות. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, חיפה.

המחקר עסק בסטודנטים הלומדים במכללות להכשרת מורים אשר השתתפו בסדנאות התמחות בהוראה במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם (המכונה "שנת ההתמחות"). מטרות המחקר היו: (א) לבחון איזה סוג מסדנאות ההכשרה – באמצעות מפגשי פא"פ או מפגשים מקוונים – הינה יעילה יותר בהשגת התוצרים הצפויים; (ב) למדוד את ההבדלים ברמת הלכידות הקבוצתית בשני סוגי ההתמחות ובכך ללמוד על הלכידות כגורם המסביר את התוצרים.

שנת הלימודים הרביעית או החמישית במסגרת ההכשרה במכללות להוראה היא תקופת ההתמחות בהוראה. המתמחים פועלים בתקופה זו כמורים בבית הספר, לפחות בשליש משרה, בליווי מורים חונכים. במהלך שנה זו הם משתתפים ב"סדנת התמחות בהוראה" הנמשכת לכל אורך שנת הלימודים. הסדנא מתקיימת במוסד האקדמי, בדרך כלל זה שהכשירם להוראה, והיא מנוהלת על ידי מנחה, על-פי-רוב מדריך/כה פדגוגי/ת. הסדנא מיועדת להיות מסגרת תומכת למתמחים – במישורים המקצועי והרגשי גם יחד – ובדרך כלל כך היא גם נתפסת על ידי המתמחים.

סדנאות ההתמחות בהוראה מתקיימות בכל המוסדות האקדמאיים שבהם מתקיימת תכנית לתעודת הוראה. ברוב מוסדות ההכשרה הסדנאות מתנהלות בקבוצות פנים-אל-פנים (פא"פ) בהן נפגשים המשתתפים בדרך כלל אחת לשבוע. בכמה מהמוסדות, סדנאות ההתמחות מתנהלות באמצעות תקשורת מקוונת, והמשתתפים "נוכחים" ומגיבים על אירועים ומטלות המועלים בפורום. בשני סוגי הסדנאות – פא"פ ומקוונות – מוצגים אירועים הלקוחים מההתנסות בפועל של המתמחים. המתמחים דנים בהם, מגיבים עליהם באורח רפלקטיבי וביקורתי ומעלים דילמות ותגובות משלהם. המנחה מצביע על עקרונות בפתרון הבעיות בשדה תוך היסמכות על ספרות מקצועית.

במחקר, נערכה השוואה בין קבוצות מתמחים שהשתתפו בסדנאות התמחות בהוראה שהתנהלו במפגשי פא"פ לבין קבוצות מתמחים שהשתתפו בסדנאות שהתנהלו במפגשים מקוונים (באמצעות פורומים).

המשתנים במחקר היו: משתנה תהליכי – רמת הלכידות הקבוצתית בסדנת ההתמחות, כפי שנתפסה על ידי  המשתתפים; משתני התוצרים של הסדנא – תפיסת מסוגלות-עצמית, רמת עמדות חינוכיות-דמוקרטיות, מידת יכולת התמודדות עם בעיות התנהגות בכיתה והערכת התפקוד העצמי.

המשתתפים במחקר נבחרו מארבע מכללות אשר התקיימו בהן סדנאות התמחות בהוראה משני הסוגים (פא"פ ומקוונות). אוכלוסיית המחקר כללה 117 משתתפים שהשתתפו בשמונה קבוצות פא"פ וחמש קבוצות מקוונות של סדנת ההתמחות בהוראה. למשתתפים חולקו ארבעה שאלונים לדיווח-עצמי פעמיים: בתחילת סדנת ההתמחות ועם סיומה. השאלונים מדדו את תפיסת רמת הלכידות הקבוצתית, רמת המסוגלות-העצמית בתחום ההוראה, רמת העמדות החינוכיות-הדמוקרטיות ומידת יכולת ההתמודדות עם בעיות התנהגות בכיתה. בנוסף, הועבר שאלון בסיום הסדנא באמצעותו נבחנה הערכת התפקוד של המשתתפים לפי תפיסתם העצמית.

בנוסף לשאלונים נערכו ראיונות אישיים עם 10 משתתפים מכל אחד משני סוגי הסדנאות. הראיונות נועדו ללמוד ולהבין באורח מלא יותר את חוויותיהם של המשתתפים. עיבוד הנתונים הכמותיים נעשה באמצעות ניתוח שונות מעורב רב-משתני במודל היררכי רב-רמות (Hierarchical Linear Models – Mixed), בשתי רמות, הפרט עצמו והפרט בתוך קבוצת התנסותו.

בהשוואת המשתנים התלויים בין שני סוגי הסדנאות – פא"פ ומקוונות – לא נמצאו הבדלים והתרומה למשתתפים הייתה דומה. בשני סוגי הסדנאות נמצאה עלייה דומה בתחושת המסוגלות העצמית ובשימוש באסטרטגיות מסייעות לפתרון בעיות התנהגות. בשני סוגי הקבוצות לא חל שינוי מובהק בעמדות החינוכיות-הדמוקרטיות. גם במרכיבי הערכת התפקוד העצמי שנבחנו – כמו תובנות שנרכשו והשינוי ההתנהגותי שחל במשתתפים – לא נמצאו הבדלים בין שני סוגי הסדנאות. הממצאים אף הראו כי לא חל במהלך השנה שינוי  בתפיסת הלכידות הקבוצתית וכי היא הייתה דומה בשני סוגי הסדנאות.

הממצא המרכזי של המחקר, שהוא בגדר חידוש, הוא שהתהליכים בשני סוגי הסדנאות והיעילות בהן אינה שונה. כלומר, הציפייה שימצאו הבדלים ביניהם לא קיבלה אישוש. ניתן להבין מכך כי כיום, כשהאמצעים הדיגיטליים הינם חלק טבעי מעולמו של אדם, אין בעיניו הבדל מהותי בין סדנת פא"פ לסדנא מקוונת מבחינת החוויה הלימודית והחברתית. כמו בתחומי חיים אחרים, בסיס הבחירה של האנשים הורחב.

תרומת המחקר בכך שהוא מלמד על:

א. חשיבותן של סדנאות ההתמחות בתהליך ההכשרה: הסדנאות מעניקות למשתתפים תמיכה בשלב המעבר בין תהליך הכשרת המורים לבין היותם מורים בפועל. לתמיכה זו שני מרכיבים: תמיכה מקצועית, המחזקת במתמחים את מיומנויות ההוראה ואת יכולותיהם להתמודד עם בעיות בכיתה, ותמיכה רגשית, המגבירה את תפיסת המסוגלות העצמית ואת ההערכה העצמית.

ב. היכולות והאפשרויות הטמונות בקבוצות הסדנא המקוונת: נוחות, התמשכות האינטראקציות הלימודיות והרגשיות בצורה המשכית, העברה יעילה של חומרי לימוד ועוד. מומלץ, אם כן, לאפשר (ואולי להמליץ) לסטודנטים לבחור את סוג הסדנא על-פי נוחותם ונטיית-לבם.

ג. כיוונים לשיפור אפיוניה של תרבות הקליטה במערכת הבית-ספרית, לפיתוח תכניות להעצמת המורים ולחיזוק החינוך לערכים בה. מתוך דיווחי המתמחים בסדנת ההתמחות על ניסיונם וחוויותיהם בבית הספר, עולים בבירור קשייהם וחרדותיהם (בעיות משמעת, לחצי ההנהלה, התערבות הורים) וכן מתגלה תפקודם המכוון להישרדות ולפתרון מיידי של בעיות מאיימות, לעתים תוך ויתור על חשיבה ערכית. שיתוף פעולה פורה יותר בין הכשרת המורים בכללה, ובמיוחד בין סדנת ההתמחות, לבין בית הספר, עשוי לעודד שכלול של תוכניות קליטה, ליווי והעצמה – בית ספריות ומשותפות לבית הספר ולמכללה – שיש בהן להבטיח תפקוד יעיל, בוטח וערכי יותר מצד המורים המתמחים.

לעבודת הדוקטורט באתר מרכז המידע הבין-מכללתי

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?