דף פריט
29-08-2018

שיטות ההערכה החלופית ויישומה

בר-לב, א' (פברואר, 2015). שיטות ההערכה החלופית ויישומה. קשר עין, 246, 33-30.

הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות היא לב-לבו של כל לימוד. הילד שטעה צריך להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין הדרך שבה הוא פירש אותה, ולבצע "חישוב מסלול מחדש". בכך, גורס פיאז'ה, מקדם הילד את יכולת חשיבתו בנוגע לתכנים דומים. אלא שבמרבית מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע התלמיד הזדמנות ללמידה, אלא כישלון, ודואגים להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת. גישת הקריטריון, המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם לקריטריון אחיד, ושולטת במרבית מערכות החינוך בעולם, מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון, שאינו מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד, אלו שאינן נמדדות.

כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של התלמידים, שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון? להלן אביא את הגישות העיקריות בספרות.

 דרכי ההערכה החלופית המוצגות כאן סודרו לפי מדרג של מורכבות, והראשונות קלות יותר ליישום בכיתה לעומת האחרונות.

כרטיסיות יציאה (Exit Cards): המורה מלמד חומר מסוים ומקיים עליו דיון כיתתי וקבוצתי בין התלמידים. לקראת סוף השיעור הוא מבקש מכל תלמיד להכין כרטיסייה (ייתכן גם דף אישי של התלמיד) ובה מענה לשאלה, שיבהיר עד כמה הבין את הנושא, ומושאר על השולחן. המורה אינו נותן ציון לכל כרטיסייה, אלא מסווג את הכרטיסיות לפי מידת ההבנה שהראו התלמידים (למשל: 1-2-3). על ידי כך ידע המורה עד כמה הובן הנושא שהוא לימד, ויוכל לזהות מי מתקשה כדי לסייע לו בהמשך. התלמידים חשים מחויבות להיות ערנים במהלך השיעור כי הם יודעים שתישאל שאלה מאתגרת שעליה הם יהיו חייבים לענות.

הערכת ביצוע: בספרות מוגדרת הערכת ביצוע (Performance Assessment): הערכה המתייחסת לביצוע בתחומים ממשיים (אותנטיים), כמו משחק, אמנות וחינוך גופני, אם כי ניתן ליישמה גם בתחומים עיוניים. ומוצאים בספרות את דרך ההערכה הזאת: במשימה בעלת אפשרויות ביטוי ופעולה רבות אמץ יותר מדרך אחת לפתרון נכון, תגמל על העזה ונטילת אתגר בביצוע המשימה, תגמל על דרכי קבלת ההחלטות בהקשר של המשימה, הצג שאלות שעל התלמיד יהיה להתמודד עמן בהקשר של המשימה שהוא ביצע.

מצגות: קבוצת תלמידים מטפלת בנושא נתון באמצעות הכנת מצגות, המובאות במועד מוגדר לפורום הכיתתי. יכולתם הטכנולוגית של התלמידים תשפיע על רמת המורכבות של המצגות, ורמתם האקדמית – על איכות הנושאים שיוצגו. לאחר הצגת המצגות יבצעו התלמידים רפלקציה על טיבה של ההצגה ויציינו נקודות לשיפור בעתיד. יש שדווקא מזהירים מפני תחכום יתר של המצגות הנעשות בידי תלמידים מחוננים, כי אז עלולה לסטות תשומת לבם של תלמידי הכיתה מהנושאים עצמם לעבר הפעלולים.

תצוגות (Exhibitions): הכיתה מתארגנת לקראת תצוגה בנושא לימוד מסוים שבה היא תציג את תוצרי הלמידה שלה להורים, לחברים ולצוות. חשוב שלכל תלמיד תוקצה פינה או פריט, וכך הוא יהיה שותף בתצוגה. מאחר שתצוגה היא מהלך מסכם, חשוב לשמור תיעוד של השלבים שהובילו להכנתה, כדי ללמוד מהם על התהליך, ולא רק על תוצריו. תצוגה יכולה להיות גם בקבוצות של תלמידים ובנושאים מגוונים, לפי בחירתם של התלמידים והמורה.

חיקויי מציאות (סימולציות): התלמידים בונים תסריטים דמיוניים המחקים את המציאות בתחומים שונים. בספרות אנו מוצאים דוגמה לכך מתחום סיפורי ההיסטוריה: תלמידים נכנסים לעורן של דמויות היסטוריות ומקבלים החלטות בהסתמכות על אילוצים שמכתיב להם המורה בזמן אמת.

ויכוח (Debate): תלמידים בוחרים, בסיוע המורה, נושא שעליו יצטרכו לקיים ויכוח עם חבריהם, לומדים אותו לעומק, ובמועד מוגדר מקיימים ויכוח עליו בפורום הכיתתי (אפשר גם בפורום שכבתי ואפילו בית ספרי). הוויכוח יכול להתקיים כאשר קבוצה אחת מתעמתת עם דילמות ושאלות שעולות בנושא שהיא בחרה, או בין שתי קבוצות מתווכחים, שכל אחת מהן מציגה עמדה המנוגדת לאחרת. לאחר הוויכוח מתקיים שלב הרפלקציה, שבו המתווכחים נותנים דין וחשבון על הצלחותיהם ועל נקודות החולשה בוויכוח ומציעים דרכים לשיפורו בעתיד.

עבודת חקר: נעשית בזוגות או באופן פרטני. נבחרים נושאים לימודיים, והתלמידים חייבים להיות מודרכים באופן יסודי כיצד לאסוף חומרים עליהם, לארגנם ולבנות מערך מחקר שיאפשר מענה לשאלות הנבדקות בכל נושא. העבודה אורכת זמן רב, לרוב, ודורשת שעות רבות של הנחיה מצד המורה. לרוב, עם הגשת העבודות, מקיימים אירוע להצגתן, בנוכחות הורים. גם עבודת הגשה בנושא ספציפי (מטלה שגורה בקרב מורים המלמדים בדרך לימוד "מסורתית") שייכות למשפחה זו. על הערכתה להיות מוקפדת, ואת פרטי ההערכה (על מה יינתן ניקוד ובאילו אחוזים מסך ההערכה) יש להציג לתלמידים מראש.

משימת פורטפוליו (Portfolio assignment): קבוצת תלמידים מכינה עבודת חקר או משימה קבוצתית מאתגרת כלשהי, ובתוך כך מתעדת חומרים שהיא השתמשה בהם ותהליכים שהיא עברה, וכך כל תלמיד בקבוצה יכול לבדוק עד כמה הוא התקדם בלמידתו ובאילו תחומים הוא תרם לביצועיה של הקבוצה. אחת לתקופה נתונה הקבוצה מציגה את הפורטפוליו לפני הכיתה והמורה, ועל התלמידים בה להתמודד עם שאלות שונות, המופנות אליהם על פי התחומים שבהם התמחו במסגרת הקבוצתית. פעולה זו היא חלק מקבלת האחריות ללמידה שעל כל תלמיד להראות. ייתכנו גם משימות פורטפוליו אישיות, בעיקר לתלמידים שמעדיפים ללמוד ללא שיתוף אחרים.

קבוצות למידה משתפות: התלמידים מחולקים לקבוצות, ומוצגת להם משימה מורכבת. הרכבה של כל קבוצה צריך להיות הטרוגני ככל האפשר, כדי שלא תיווצר הניעה נמוכה לפעולה בקבוצות החזקות פחות. יש לדאוג שאופי המשימה הקבוצתית ימנע השתלטות של תלמידים יחידים (מוכשרים או דומיננטיים) על עבודת הקבוצה, וכל אחד יוכל לתרום משהו לתוצר המשותף. ניתן להגיע לכך באמצעות טכניקת הג'יקסו, שלפיה, לכל תלמיד תהיה משימה מוגדרת, שבלעדיה לא תהיה העבודה הקבוצתית שלמה. עם סיומה של המטלה על התלמידים לפרט במה תרמו לקבוצה ובמה נעזרו בה. בדרך זו מתמודד כל תלמיד עם האתגר של יכולתו לתרום למאמץ כללי ולומד על תרומתה של הקבוצה לביצועיו.

למידת עמיתים: בדרך זו התלמידים נעזרים זה בזה, בעיקר בזוגות, כדי ליצור עניין בלמידה ואחריות בהערכת איש את רעהו. יש שתי דרכים עיקריות להפעלת שיטה זו: בדרך האחת על המורה להציג שאלה מאתגרת לכיתה, וכל זוג תלמידים דן כמה דקות בבעיה ובהמשך הם נדרשים להציג את התובנות שאליהן הגיע כל אחד מהם. בדרך זו כל תלמיד נחשף למכלול התשובות של האחרים, ויכול להעריך את תשובתו. בדרך האחרת כל צמד מורכב ממדריך ומודרך והם מתחלפים ביניהם. מוצגת בעיה, והמדריך בתורו צריך "ללמד" את המודרך כיצד לפתור אותה. בהמשך השיעור מציג כל "מודרך" את הדרך שלפיה למד לפתור את הבעיה, וכך ניתן להעריך הן את יכולתו לפתור אותה הן את טיב ההדרכה שקיבל לצורך זה. אחד האמצעים היעילים בכלי למידה והערכה זה הוא ניתוח דרמתי (מוקלט, מוסרט או מומחז) של בעיות מן המציאות.

משימה רב-נושאית (Interdisciplinary task): תלמיד או קבוצת תלמידים בוחרים נושא לעבודה, שיתבסס על כמה דיסציפלינות (תחומים מדעיים וחברתיים), ומגישים אותו כעבודה והרצאה כיתתית. בדרך זו הם ועמיתיהם לומדים לקשר בין תחומים שונים, מיומנות המקרבת אותם להתמודדות בחיים "האמיתיים". הנושא לעבודה יכול להתבסס על בעיה נתונה (לפי שיטת הלמידה LBP) או חיבור בין תחומים שונים הנוגעים לנושא נתון. הערכת הפרויקט צריכה להתבסס על הקישור הנכון בין הנושאים השונים, ופחות על העמקה בתחום אחד. ייתכן שילוב בעבודה בין תלמדים בעלי כישורים ונטיות שונים, שיתרמו כל אחד בתחום החזק שלו.

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע

מה דעתך?

    ממש אשמח לקבל לינק למקור המאמר או את המאמר עצמו. מאוד דחוף לי לעבודה בפדגוגיה שאני עושה.תודה רבה!!

    פורסמה ב 02/07/2015 ע״י עמית אוחיון
    מה דעתך?