16-09-2018

שיחה וסוגה בגן הילדים – מחקר

מקור: "הד הגן",  חוברת ב', כסלו תשס"ג, הסתדרות המורים

מדוע יש מקום לחקור את שיחתם החופשית של ילדים?

במחקרן של בלום-קולקה וטגליכט (2002) המתמקד בשיחות ילדים, תואר עולם השיחות של הילדים בשתי זירות: בזירה החברתית-תרבותית של עולם הילדות, עליה מדבר קורסארו (Cosaro, 1997) ובזירה ההתפתחותית, שבה השיחה משמשת את הילדים כהזדמנות לרכישת כישורי שיח שונים. לפי תפיסת המחברות, שתי הזירות הן שתי הזדמנויות ומהוות זירת ההזדמנות הכפולה.
המחקר מתמקד בשיחותיהם של הילדים, במטרה להבין כיצד השיחות מבנות את עולמם. ההתייחסות לשיחות הילדים בזירה ההתפתחותית נשענת על חקר שיח הילדים כהזדמנות להבין כיצד ילדים רוכשים כישורי שיח. כמו כן מאפשר חקר השיח לעמוד על הסוגות המופיעות בשיחות הילדים ולעקוב אחר הדרכים בהן השימוש בסוגות מאפשר לילדים לרכוש שליטה לשונית עצמאית בסוגות השונות.

מתודולוגיה ומהלך

המחקר התנהל באוניברסיטה העברית במהלך שלוש השנים מתחילת תש"ס ותוכנן להימשך שלוש שנים נוספות. מטרתו המרכזית של המחקר היא לחשוף את האופן בו ילדים רוכשים כישורי שיח שונים וכיצד הם משתמשים בכישורים אלה במהלך שיחותיהם היומיומית.

לצורך המחקר הוקלטו ילדים בשלושה גנים בארץ בשיחה חופשית אחת לשנה במהלך שלוש השנים. הילדים הוקלטו בשעת פעילות חופשית בגן. מכשיר ההקלטה הקליט את שיחותיו של הילד במשך כחצי שעה. בכל פעם, ילד אחר מילדי הגן נשא את מכשיר ההקלטה.

ניתוח השיחות נעשה בכלים של חקר השיח ומנקודת מבט אתנוגרפית-לשונית. הוא התמקד במהלך השיחה, באינטראקציות בין הדוברים ובשימוש הלשוני והפרגמאטי שהילדים עשו במילים. חקר השיח הוא ענף מחקר בבלשנות העוסק ביחידות לשוניות טקסטואליות נושאות משמעות הגדולות מהמשפט הבודד. חקר השיח במחקר זה בא ללמוד על שפת ילדים מתוך שיחות ילדים שלמות וארוכות, המתבצעות בזמן אמיתי בין הילדים לבין עצמם. הוא מאפשר להתבונן בתופעות לשוניות בהקשרן הטבעי ומאפשר לבחון את השיחה בנושא מסוים הן כיחידה שלמה והן את היחידות הלשוניות המרכיבות אותה.

סוגי שיח

בדיקת שיחות הילדים העלתה עושר רב של סוגי שיח המשמשים את הילדים. המיגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות של סוגי שיח: "שיח שיחה" ו"שיח אורייני".

שיח שיחה הוא שיח ספונטאני הנוצר בשיתוף פעולה בין שני משוחחים ומתפתח בהתאם ליחסי הגומלין בין בני השיח. הטקסט בשיח זה מיוצר בזמן אמת והוא אינו מתוכנן לפרטיו מראש. הוא אינו מיועד למיצוי של נושא, או להעברת מסר מפורש. שיח השיחה הוא השיח הנפוץ ובעל השימוש הרחב ביותר. בגן-הילדים ניתן לשמוע אותו במשך רוב שעות היום ובעיקר בזמן שבגן מתקיימת פעילות חופשית.
שיח אורייני הוא שיח המאופיין ביסודות של תיכנון והוא שיח הנוטה להופיע ביחידות הגדולות מהמשפט הבודד. הוא מכיל סדרה של מבעים העוסקים באותו נושא. השיח האורייני יכול להופיע בשפה כתובה כמו בשפה דבורה. הטקסט בשיח האורייני הכתוב מיוצר על-פי עקרונות קבועים לתוכם יוצק הכותב את התוכן הייחודי שלו.

הופעתו של השיח האורייני בשפה הדבורה יכולה לבוא לידי ביטוי במאפיינים בודדים. למשל, דיוק באוצר המלים או ברצף לשוני בן כמה מבעים כמו בספור סיפורים, במתן הסברים, בדיון, בטיעון וכו'.
ההבחנה בין שיח שיחה לשיח אורייני אינה מצביעה על הבחנה דיכוטומית - אין קו חד המבחין בין שני סוגי השיח אלא הם אופני שיח השלובים זה בזה.

סוגות בשיחות ילדי הגן

סוגה היא קטגוריית-על של טקסטים שיש להם מטרה חברתית משותפת, אשר מתנה בחירות מסוימות במישור השיח והלשון. במחקר זה נבדקו מהן הסוגות המופיעות במהלך השיחות שתועדו בגן במטרה להבין כיצד ילדים רוכשים שליטה בביצוע ובבנייה של טקסטים באותן סוגות. הכרת הסוגות בהן משתמשים הילדים ובחינת הדרך לגבי אופן השימוש בהן עשויה לקרב אותנו הן להכרת עולמם של הילדים והן לבחינה של הדרך בה השימוש בסוגות מקדם רכישה של כישורי שיח אורייניים.

נמצא כי הילדים משתמשים בשפע של סוגות. הסוגות הבולטות הן: דיון, סיפור דמיוני כחלק ממשחק, הסבר וסיפור ריאלי.

הדיון הוא סוגה בה הילדים מחליפים רעיונות, מחשבות ושאיפות במטרה להגיע להבנה משותפת. נושאי הדיון הנפוצים בין ילדי הגן עוסקים בשיתוף או אי שיתוף של חברים במשחק, בדרכי ניהול משחק ובתפקידם במשחק של הילדים בקבוצה.

סיפור דמיוני כחלק ממשחק - המשחק הדמיוני תופס חלק ניכר מעיסוקם של ילדי הגן. לצורך מימושו וקידומו הם בונים סיפורים דמיוניים, המהווים שלד של המשחק.
המחברות סבורות כי יכולת של בניית סיפור דמיוני קשורה ליכולות הדרושות לבניית שיח אורייני משתי בחינות: ראשית, משום שיש בה עדות ליכולתם של ילדים כבר בגיל זה לבנות עולמות המרוחקים מהכאן והעכשיו ושנית, משום שתוך כדי בניית המשחק הדמיוני הם מתמודדים בהצלחה עם הצורך לשמור על קשר הגיוני רציף בבניית העלילה ובזיהוי הדמויות.

הסבר - ההסבר מופיע בדבריהם של ילדים כבר כשהם בשלב החד-מילי והוא נאמר בהזדמנויות שונות. הסברים אלה ממחישים את מודעותם של הילדים ורצונם להיות מובנים על-ידי הסובבים אותם, עד כי הם מפסיקים את הפעילות השוטפת שלהם לצורך מתן הסברים. ההסברים האלה מעידים על ניצנים של שיח אורייני מכמה בחינות:
ראשית, הסברים של תהליכים ותופעות שייכים מעצם טבעם ל"שיח המדעי" או ל"שיח האקדמי" הנלמד בבית-הספר. שנית, המאמץ להסביר מחייב את המסביר להתאמץ כדי להיות מובן לקהלו וזאת כאשר היכולת להתאים את המסר לרמת הידיעות המשוערת של המאזין או הקורא היא רכיב מרכזי בכישורים האורייניים של הדובר או הקורא הבשלים.

סיפור- יכולת הסיפור מתפתחת בשלבים, כך שניתוח הטקסט מאפשר לעמוד על ההיבט ההתפתחותי המופיע בסיפורים. ילדים עושים שימוש במוסכמות לשוניות בספרם סיפור. בין מוסכמות אלה ניתן למנות את השימוש בהתחלה ככותרת או משפט פתיחה פורמאלי כמו: "היה היה פעם", סיום בתבנית פורמאלית. אפלבי (1987) מציג מבנה טיפוסי התפתחותי לסיפורים שמספרים ילדים בגילאי שנתיים עד חמש. המבנים נעים ממבנה של סיפורי ערימות המאפיינים ילדים בני שנתיים-שלוש, לסיפורי הנרטיב של בני החמש-שש. סיפורי ערימות מאופיינים בקשרים מעטים בין המשפטים אותם מספר הילד, חלק ממשמעות המשפטים ברור למספר בלבד והדמויות קשורות זו לזו בקשר אסוציאטיבי חופשי. סיפורי הנרטיב מאפיינים ילדים בני חמש ומעלה. בסיפורים אלה יש פתיחה והצגה של הדמויות והמקום, יש הרחבה של מרכז הסיפור, הסיפור מתפתח בתנועה מתמדת קדימה ולעתים קרובות הוא מסתיים במוסר השכל ולקח שיש להפיק.

מקומה של הגננת בשיחות ילדים

הגננת יכולה להוות דוגמה לילדים במעשיה, בהתנהגותה ובאופן דיבורה. לכן, כאשר הגננת מספרת, מסבירה, מתארת ודנה בנושאים שונים עם הילדים במהלך שיחה חופשית, היא מעודדת את הילדים לספר, להסביר ולתאר דברים הקשורים לעולמם.

הגננת לא אמורה להיות שותפה לשיחות החופשיות של הילדים, אך עליה ליצור ולארגן את הגן כך שיאפשר קיומן של שיחות כאלה. תרומותיה המרכזיות של הגננת יכולות להיות בשני מישורים: ראשית, בארגון וביצירה של פעילויות המעודדות שיחה בין ילדים, כך שילדים יפתחו את שיחתם העצמאית בתוך חברת הילדים. שנית, עידוד השיחה של הילדים יכול להיעשות באמצעות האזנה קשובה לדבריהם של הילדים הפונים מיוזמתם לגננת. שיחות יזומות על ידי הילדים עם הגננת עשויות לקדם אותם כאשר הגננת מקשיבה בכוונה.

סיכום

מאמר זה בא להבליט את מקומה וחשיבותה של השיחה בגן, שכן גם באמצעות שיחה ניתן להגיע לפיתוח כישורים אורייניים ולבסס את מקומו של השיח האורייני בגן. הגננות אינן צריכות לשנות את סדרי עבודתן, אך ביכולתן להדגיש ולהבליט התנהגויות שונות:

  • להקשיב לילדים מתוך עניין אמיתי, סקרנות ופליאה.
  • להרחיב את דבריהם של הילדים על ידי בקשה אמיתית להבהרה, להסבר, להנמקה.
  • לקשר בין דברי הילדים לאירועים אחרים דומים, לטקסטים ספרותיים, לטקסטים תנכיים, לאירועים היסטוריים.
  • ליצור מצבים של שיחה חופשית בין קבוצה קטנה של ילדים, קבוצה אשר בה הילדים מקשיבים אחד לדברי השני, מגלים סקרנות ועניין בדברים הנאמרים, ומאפשרים לילדים שונים להשתלב בשיחה על פי הצורך.
  • הגננת עצמה משוחחת עם הילדים בשפה תקנית ועשירה בעלת אוצר מילים רחב ומגוון. בעשותה כך היא פותחת בפני הילדים את הכניסה לעולם האורייני.

לרשימת המקורות המלאה ולניתוח דוגמאות של שיחות ילדי הגן – ראו קישור למאמר המקורי.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?