דף פריט
30-08-2018

שחיקה למתחילים

מקור וקרדיט :
 
בלה גביש , "שחיקה למתחילים", הד החינוך , אוגוסט 2009 , גליון מס' 07 , כרך פ"ג . ע"ע 102-105 .
 
מחקרם של גביש ופרידמן (2007 ) מראה כי מורים מגיעים להוראה מתהליך ההכשרה כשהם שחוקים. לממצא זה יש השלכות מרחיקות לכת והוא מחייב חשיבה מחדש על תהליך הכשרת המורים ועל מקצוע ההוראה.
 
תפיסת השחיקה כתהליך מתמשך הוציאה עד כה מתהליך השחיקה את המורים המתחילים. הם נחשבו למי שאינם נמצאים במעגל הסיכון שכן שחיקה דורשת זמן ואילו הם נכנסו להוראה זה עתה. לכן , מחקרים העוסקים בשחיקה התמקדו במורים ותיקים בלבד. אולם במחקר אורך שערכו פרידמן וגביש (2007) על מורים מתחילים נמצאו עדויות אמפיריות לשחיקה בקרב מורים מתחילים כבר בכניסתם להוראה.
במחקר זה בדקו גביש ופרידמן (2007) את רמות השחיקה אצל מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי הספר בשתי נקודות זמן: בתחילת השנה (נובמבר) ולקראת סיומה (מאי) . במחקר השתתפו 477 נבדקים (מאותם בתי ספר), מתוכם 324 נבדקים ( 67.9% עבדו בחינוך הרגיל ו-132 נבדקים ( 27.7% ) בחינוך המיוחד. 21 נבדקים ( 4.4% ) לא דיווחו על תחום התמחותם. 123 נבדקים זוהו בשמותיהם ועיבוד הנתונים מתייחס אליהם בלבד. שיטה זו אפשרה לחוקרים לעקוב אחר נתוני השחיקה של אותה קבוצת מורים לאורך השנה.  
 
כלי המחקר היה "סולם למדידת שחיקת המורה" (פרידמן , 1999 ) ובו 14 פריטים ערוכים על סולם ליקרט מ-1 עד 6 .
 
ממצאים:
 
  1. נמצאו רמות גבוהות של שחיקה בסך הכול ובכל רכיבי השחיקה בראשית השנה ובסיומה.
  2.  לא נמצא פער רב בין רמת השחיקה הממוצעת ( שחיקה- סך הכול) בתחילת שנת ההוראה הראשונה לבין רמת השחיקה הממוצעת לקראת סיום שנת ההוראה הראשונה, כלומר, רמות השחיקה גבוהות יחסית ויציבות במהלך כל שנת ההוראה הראשונה של המורים המתחילים.
  3. באשר לממדי השחיקה, לא נמצא פער גדול ברמת הדה-פרסונליזציה וברמת חוסר ההגשמה בין תחילת השנה לסיומה. בממד התשישות נמצא פער , נמוך מאד , בין תחילת שנת ההוראה לסיומה, כלומר , רמת התשישות יורדת מעט לקראת סיום השנה.
  4. בתחילת השנה רמת השחיקה הגבוהה ביותר היא בממד חוסר ההגשמה, ואילו רמת השחיקה הנמוכה ביותר בממד הדה-פרסונליזציה.
 
  1.  בסיום השנה רמת השחיקה הגבוהה ביותר היא בממד חוסר ההגשמה, ואילו רמת השחיקה הנמוכה ביותר היא בממד הדה-פרסונליזציה.
 
תרשים 1 במאמר  המלא של ד"ר בלה גביש מציג באופן גראפי את השינויים שחלו ברמות השחיקה וממדיה בין תחילת השנה ובין סוף השנה. מן התרשים ניתן לראות את היציבות ברמות הגבוהות של השחיקה וממדיה מראשית שנת ההוראה ועד לסיומה. יש לציין כי רמות השחיקה הללו גבוהות אף בהשוואה לרמות השחיקה שנמצאו בקרב מורים ותיקים במדגמים ארציים (  M=2.8 (פרידמן , 1999) .
 
מסקנות
 
אפשר לטעון שמורים מתחילים את דרכם בהוראה כשהם שחוקים. במילים אחרות, מורים פותחים את קריירת ההוראה שלהם כשהם תשושים ונעדרי מרץ וחיוניות, מרוחקים מתלמידיהם ואף מנוכרים להם ובעיקר מחזיקים בתפיסה עצמית-מקצועית נמוכה. בכל רמות השחיקה הם עולים אפילו על הרמות של מורים ותיקים. עוד בטרם התוודעו כראוי אל עולמם המקצועי מורים חשים תחושות קשות של כישלון מקצועי וערעור תחושת המסוגלות המקצועית. תחושות אלו נותרות על כנן עד לסיום שנת הלימודים. השלכותיה החמורות  של חווית השחיקה על המורה , על התלמיד ועל בית הספר כבר באות לידי ביטוי, אם כן , בקרב מורים שזה עתה נכנסו להוראה.
 
תקופת השבירה
 
השאלה המתבקשת היא מתי בעצם מתרחש התהליך שגורם לשחיקה?  כיוון ששני החודשים הפותחים את שנת הלימודים (ספטמבר, אוקטובר) הם פרק זמן קצר מדי להתהוות תהליך השחיקה, יש לחפש את מקורותיה בתקופת ההכשרה להוראה. בתקופה זו, ככל הנראה, נטמנים זרעי השחיקה ומתקיימים התנאים המקדימים המובילים לשחיקה, כלומר בתקופת הכניסה להוראה היא ככל הנראה "תקופת השבירה" . היא מתרחשת לאחר שניסיונות חוזרים ונשנים של המתכשרים להוראה לממש את ציפיותיהם נשברים על המציאות בכיתות. חווית הכישלון ההולכת ומתגבשת במהלך תקופה זו מגיעה לשיאה מיד עם הכניסה להוראה והיא נותנת את אותותיה בשחיקתם הנפשית של המורים המתחילים.
 
מה בתהליך ההכשרה להוראה מאכזב כל כך את המתכשרים עד כדי התחלתו של תהליך שחיקתם? מה מתיש אותם כל כך בתהליך ההכשרה ומערער את תחושתם שבחרו במקצוע הנכון? מה בקיצור, מביא מורים לנקודת הזינוק המקצועית כשהם כבויים למחצה? כיוון שבשלב זה אין בידינו תשובות מבוססות נוכל רק לשער השערות או להציב שאלות נוספות: האם יתכן שמורים מאוכזבים מהתנסותם בבתי הספר בבתי הספר כבר במהלך הכשרתם? האם כבר במהלך שנות ההתנסות הם חשים את מה שצפוי להם בעתיד? אולי התאכזבו מההוראה במוסדות ההכשרה? האם ציפו להכשרה שתוביל אותם בבטחה להתמקצעות בהוראה? אולי ההכשרה הקיימת מובילה אותם לתחושה של כישלון מקצועי? האם ייתכן שכל התיאוריות של מכשירי המורים מתגבשות בבועה מנותקת מן הצרכים האמיתיים של המתכשרים להוראה ? האם ייתכן שהרטוריקה העשירה על "העצמת המורה" ריקה ? האם ייתכן שהמתכשרים להוראה זקוקים יותר לאמצעים להורות מקצוע לימודים משהם זקוקים לדיבור על "פיתוח זהות מקצועית"? האם התחושה שההכשרה לא מכשירה אותם להוראה – הוראה אמיתית המתרחשת בכיתות" – היא שמתניעה את תהליך השחיקה?
 
יהיו התשובות אשר יהיו לשאלות אלה ואחרות , הממצא המכריע הוא שמורים מגיעים להוראה מתהליך ההכשרה כשהם שחוקים.
לממצא זה יש השלכות מרחיקות לכת והוא מחייב חשיבה מחדש על תהליך הכשרת המורים ועל מקצוע ההוראה.
 
מקורות שצוטטו בסיכום המאמר :
 
גביש , ב'. פרידמן , י. 2007 . " המורה כאדם ארגוני: תרומתה של סביבת העבודה הנתפסת על ידי המורה לניבוי השחיקה בתחילת שנת ההוראה הראשונה ובסיומה" , עיונים במנהל ובארגון החינוך, 29 , ע"י 55- 87.
 
 פרידמן , י'. 1999. שחיקת המורה: המושג ומדידתו , סולם למדידת שחיקת המורה , ירושלים, מכון סאלד.

מה דעתך?

    אני חושבת שבכל קושי שנתקלים בו בשנה ראשונה, צריך לדעת לצמוח ממנו ולהפוך את הקושי להזדמנות להחשל להיות מורה טוב יותר אני באופן אישי אוהבת ללמד חשוב לי ללמד את מה שאני יודעת ויש לי המון מה לתת.

    פורסמה ב 25/10/2009 ע״י לוי תהילה

    קשה לי לקרוא את הממצאים…אולי זו שאלה של הגדרה, למה הכוונה שחיקה?ובנוסף, אולי משהו במערכת אליה מגיעים אינה מטפחת העצמה וצמיחה?הלא על פי מחקרים שנה ראשונה (עד שלישית רביעית) הוא שלב הישרדות , לזה יקרא שחיקה?ומה קורה עם אותם "שחוקים" בשנים הבאות?קשה לי להגדיר שנה ראשונה "שחיקה"קשה…כן!מתיש…כן…………!השקעה רבה? ..כן!התמודדות עם מציאות חדשה..כן!טירונות…כן!אבל שחיקה????

    פורסמה ב 03/11/2009 ע״י דינה פרג'ון קדוש

    שנה ראשונה, שניה ושלישית אינן שנות שחיקה. הן שנים של קושי, לחץ וחששות. כמובן שלמערכת הבית-ספרית ישנה תרומה רבה לעניין (יחס ההנהלה והעמיתים, מערכת השעות, הדרכה, גיבוי, ועוד). שחיקה מתחילה כאשר הקושי, הלחץ והחששות, נוסף לחומר הלימוד המונוטוני, לבעיות אישיות של המורה ולאישיותו, הופכים ל"דרך-חיים". על מנת למנוע שחיקה בעבודה, על המורה: א) לדעת ולהבין היטב את חומר הלימודים. ב) להיות יצירתי בהעברת החומר לתלמידים, מה שדורש אינטליגנציה. ג) להיות קשוב לבעיות תלמידיו (אינטליגנציה רגשית). אלה אינם דברים קלים, ולכן מורים רבים, בעיקר אחרי שנות עבודה רבות -נשחקים.

    פורסמה ב 04/02/2014 ע״י נעמי ורדי
    מה דעתך?