30-08-2018

שאר-הרוח ובית הספר

ד"ר אברהם פרנק , מומחה במדיניות ומינהל החינוך, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בית הספר הוא מוסד שקם במקורו להצמיח את הרוח . תחילה היה זה לטובת השכלה בסיסית, אחר-כך לטובת השכלה רחבה, ואחר-כך להשכלה רחבה עוד יותר. תקופות לא מבוטלות היה בית הספר גם מוסד “מחנך" , כלומר, מעניק כללי התנהגות וערכים. אולם מחקריו של הסוציולוג החינוכי האמריקני ג'יימס קולמן ( Coleman, S. J.)  בשנות ה 60- ואילך של המאה ה 20- – המטלטל ביניהם היה “דוח קולמן ( Coleman, 1966 ) –"הצביעו על יכולת השפעה מועטה של בית הספר על תלמידיו בהשוואה לבית ההורים והקהילה שממנה באו. קולמן לא התייחס דווקא לתחום הרוח אלא לכלל האינטראקציות שבין התלמיד לבית ספרו. התיזה שלו זכתה במהלך השנים לחיזוקים רבים סביב הקשר ההדוק בין מצב סוציו-אקונומי לבין הישגים, אולם ידע וניסיון מצטברים מצביעים גם על כך, שהטכנולוגיה יוצרת השפעות הדדיות גלובליות, הרבה מעבר לבית הפרטי או לקהילה המקומית (ברנדס, 2011.).

כדי לגבש אתוס או חזון חינוכי בר-יישום דרושה כאמור מידה רבה של אוטונומיה בית-ספרית ה"מחייבת" את המנהל ואת צוותו להוכיח במעשה את הייחוד החזוני שעיצבו. מרבית המרחב הזה נמנע מבתי הספר בישראל. עבודה עיונית חשובה ביצע הרפז (2009 ) בהגדרתו את “המודל השלישי" , שיאפשר חינוך חווייתי ומשמעותי לתלמידים ולמוריהם, אבל זו אינה “שימושית" במציאות הישראלית.

החינוך המתואר כאן התאפיין בגישה ערכית מלאת שאר-רוח ובאוטונומיה מרבית לעוסקים במלאכה. אין ספק שאיננו יכולים או צריכים לחזור במדויק אל הדפוסים ההם . אבל אין גם ספק, שללא מידה יתרה של אוטונומיה לצוותי החינוך כולל ה"פוחת משעותיו של מקצוע זה ומוסיף על זה מחד גיסא, וללא האחריות שיחושו צוותי ההוראה על “מלאכת החינוך" מאידך גיסא – לא תתאפשר יצירת התנאים לתובנה, לפתיחות, לסקרנות אינטלקטואלית , לחקרנות ולעומק מחשבה, הלא הם מרכיביו של שאר-הרוח .

למאמר המלא של ד"ר אברהם פרנק בגיליון נובמבר 2012 של ביטאון מכון מופ"ת , עמודים 71 – 76.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?