30-08-2018

רפורמת אופק חדש הובילה לעלייה בשיעורי הנשירה מהוראה, האומנם?


ד"ר רינת ארביב אלישיב , סמינר הקיבוצים
מאמר תגובה : מחקר ראשוני: עלייה בנשירה של מורים חדשים לאחר "אופק חדש"

נשירה של מורים הינה תופעה מעוררת דאגה. מחקרים בארץ ובעולם מלמדים כי בכל שנה מורים רבים, בעיקר חדשים, נוטים לעזוב את המערכת, לרוב לאחר השנה הראשונה. נשירה מהוראה יוצרת בעיות בהתנהלות של בית הספר. היא גורמת למחסור של כוח אדם, ובמידה רבה היא מניעה תחלופה גדולה של צוות ההוראה. אלו פוגעים, לא אחת, באיכות הלמידה ובקשר בין מורים ותלמידים. הבעיה חמורה בעיקר לנוכח ממצאים אמפיריים המצביעים על כך ששיעור גבוה מבין המורים שעוזבים את ההוראה הינם מורים טובים עם כישורים גבוהים.

מחקרו של מעגן מהלמ"ס אשר הוצג בכנס האגודה הישראלית לכלכלה טוען כי רפורמת אופק חדש לא הצליחה בהשגת אחד מיעדיה המרכזיים: צמצום נשירה של מורים מהמערכת. מסקנה זו מסתמכת על השוואת שיעורי הנשירה של מורים טרם הרפורמה, לפני שנת 2008, ובשנתיים שאחריה: 2009 ו- 2010. בהתאם לממצאים שיעורי הנשירה עלו ל- 22% בממוצע.

מנתוני המחקר עולות מספר תהיות. ראשית, לא ברורה ההגדרה ואופן המדידה של הנשירה מההוראה. יתרה מכך, לא מצוין האם היא מבחינה בין נשירה קבועה לנשירה זמנית. במחקר חדש אודות תופעת הנשירה מההוראה במערכת החינוך הישראלית, הנערך במכון מופ"ת בשיתוף משרד החינוך, ומבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמצא כי שיעור הנשירה בקרב מורים בשנה הראשונה עומד על 16% בממוצע. נתון זה מייצג נשירה קבועה, קרי עזיבה לצמיתות של המערכת החינוכית. חשוב לציין כי הוא נמדד בין השנים 2000 עד 2005, לפני רפורמת אופק חדש, אך הוא מבוסס על מעקב של לפחות חמש שנים בקריירה המקצועית של המורה (עד שנת 2010). יוצא אפוא, שהוא מנוקה מהשפעות אפשריות של נשירה זמנית מהמערכת. המחקר המתואר לעיל, כמו מחקרים אחרים, מצביע על כך שמורים חדשים רבים שבוחרים לעזוב את ההוראה בשנה הראשונה חוזרים למערכת לאחר מספר שנים, לרוב עד חמש שנים מתחילת הקריירה. כך, שמורים רבים המוגדרים במחקר של הלמ"ס כנושרים יחזרו בסבירות גבוהה למערכת החינוך.
דבר נוסף, העלייה הנצפית, בהתאם למחקר של הלמ"ס, בשיעורי הנשירה של מורים חדשים בשנתיים הראשונות שלאחר תחילתה של רפורמת אופק חדש בהחלט ראויה לבדיקה, אלא שהקביעה שעלייה זו היא תוצאה ישירה של רפורמה אופק חדש הינה בעייתית. בין השנים 2009-2010 עדיין לא כל בתי הספר פעלו בהתאם למתכונת של אופק חדש, מה גם שהנתונים המוצגים אינם מבחינים בין בתי הספר שפעלו בהתאם לרפורמה לבין אלו שלא נכנסו לרפורמה. העלייה בנשירה של מורים בשנים 2009-2010 לא בהכרח קשורה באופק חדש. יתכן והיא חלק ממגמה כללית של עלייה בנשירה ממקצוע ההוראה המאפיינת את העשור הראשון של המאה ה- 21 או אולי ממניעים הקשורים להתנהלות במוסדות החינוכיים. הסקה סיבתית במקרה זה הינה בגדר ספקולציה בלבד, ורצוי היה לבחון את התוצאות בזהירות רבה יותר.

הטבה בתנאים התעסוקתיים של המורים, כפי שבא לידי ביטוי ברפורמת אופק חדש, הינה רכיב חשוב למען שימורם במערכת. המחקר שנערך במכון מופ"ת מלמד כי הן התנאים הגולמיים והן התנאים הרגשיים מניעים את תהליך ההשתלבות בבית הספר, אלא שזהו רק חלק אחד של התמונה. רכיב מרכזי נוסף בצמצום הנשירה מהוראה, בעיקר בקרב מורים חדשים, קשור בהבניית מסגרות משמעותיות לקליטה טובה במערכת. תכניות ההתמחות בהוראה נועדו למטרה זו. הן מקלות את הכניסה של המורה המתחיל למערכת החינוך, מפחיתות את תחושות הבדידות, מסייעות לו בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, מחזקות את מיומנותו הפדגוגית, ואף מקנות לו תמיכה אישית ורגשית. לאחרונה, שלב ההתמחות בישראל הורחב משנה אחת לשנתיים נוספות. המטרה של הרחבת תהליך הכניסה להוראה לשלוש שנים קשורה בהכרה שתקופה זו הינה בעלת השפעה מכרעת על אופן ההשתלבות של המורה במערכת החינוך ובשאיפה להעמיק את תהליכי ההתפתחות הפרופסיונאלית של המורה המתחיל, ובמידה רבה גם בהחלטתו להישאר בה. כל מחקר הדן בנשירה מהוראה ראוי שיתייחס לסוגיה זו.

המאפיינים התעסוקתיים של המשרה שנמצאו המשמעותיים ביותר בניבוי תהליכי הנשירה מהוראה, מניעים את תהליך ההשתלבות בארגון. בהקשר זה מצב של חסך מוביל לתחושות של מצוקה ובמידה רבה לשחיקה, בעוד שמצב של שביעות רצון מוביל לתחושות שייכות לארגון. כל אלו מכריעים את הכף בהחלטה האם לנשור או להתמיד בתחום ההוראה.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?