דף פריט
30-08-2018

רכיב החונכות בהתמחות בהוראה (קורסי חונכות) מנקודת מבטם של מנהלי בתי ספר

שוובסקי, נ' ושץ-אופנהיימר, א' (2012). רכיב החונכות בהתמחות בהוראה (קורסי חונכות) מנקודת מבטם של מנהלי בתי ספר. שבילי מחקר, 18, 78-65.

המחקר המוצג בודק את תפיסותיהם של מנהלי בתי ספר כלפי קורס ההכשרה למורים חונכים. זהו חלק ממחקר רחב-היקף בנושא ההתמחות בהוראה. בשנת תש"ס (2000) החלה לפעול בכל מערכת החינוך במדינת ישראל תכנית ההתמחות למורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה. אחד הרכיבים המבנים את ההתמחות הוא קבלת חונכות בידי מורה חונך לאורך השנה. תפקיד החונכות הוא חדש במערכת, ובשנים האחרונות משרד החינוך פיתח מערך של קורסים להכשרת חונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות.

המחקר נערך בשיטת המחקר הכמותי, והנתונים נאספו באמצעות שאלון מקוון למנהלי בתי ספר במהלך שנת תשע"א. במחקר השתתפו 231 מנהלים, ביניהם מנהלים אשר בבית ספרם נערכה התמחות ומנהלים אשר בבית ספרם לא התקיימה כזו. במאמר הנוכחי מתייחסות החוקרות ל-191 מנהלים בלבד, אשר בבית ספרם התקיימה התמחות במהלך שלוש השנים האחרונות. מדגם המרואיינים והמשתתפים בשאלון נקבע על-פי קריטריונים מייצגים למגזרים, לסוגי פיקוח, לשלבי החינוך ולאזורים בארץ. לצורך המחקר חובר שאלון אנונימי, מקוון, לדיווח עצמי.

ממצאי הנתונים מצביעים על שביעות רצון של מרבית המנהלים מן ההתמחות בבית ספרם, ומעט פחות מן ההתמחות במשרד החינוך. שביעות רצון זו עולה בקנה אחד עם המגמה הכוללת שבדיווחיהם של המנהלים לגבי מעורבותם ואחריותם כלפי ההתמחות בבית ספרם. ממצאים אלה מעידים על כך שמנקודת מבטם, המנהלים מודעים לתהליך הכשרת המורים המתחילים בבית ספרם ומעורבים בו כראוי.

עיקר השיקולים של המנהלים בבחירת חונכים קשורים קודם כול להיבטים אישיותיים של המורים ורק אחר-כך להיבטים מקצועיים. לעומת זאת, באשר לציפיותיהם של מנהלי בתי הספר לגבי התכנים הנלמדים בקורס ההכשרה לחונכים, בלטו דווקא היבטים מקצועיים, כגון: דרכים למתן משוב, הערכת מתמחים, צפייה בשיעורים, והתמודדות עם קשיי המורה המתחיל. בהלימה למגמה זו, שעל-פיה תופסים המנהלים היבטים מקצועיים כמשניים לעומת היבטים אישיותיים בבחירתם את החונכים, ניתן להבין כי הם אינם מעניקים חשיבות רבה להשתתפותם של מורים חונכים בהכשרה לתפקידם בקורס החונכים. ביטוי לכך נמצא בדיווחיהם על השתתפות מעטה יחסית של מורים בקורס ההכשרה למורים חונכים.

הימנעות המנהלים מלחייב מורים לצאת לקורס, למרות הצורך העולה מן השטח בהכשרתם, עשויה ללמד על תפיסתם את שלב הכניסה להוראה בכלל ואת ההתמקצעות הנדרשת לשלב זה בפרט כפחותי ערך. הסיבות להימנעות מהשתתפות בקורס החונכים מלמדות שמורים מחויבים להשתלמויות חובה אחרות, שאינן מאפשרות יציאה לקורס החונכים וכי סיבות ארגוניות ואישיותיות-מקצועיות אחרות מונעות אף הן את יציאתם של מורים לקורס החונכים, כגון, ההנחה שמורה טוב אינו זקוק להכשרה נוספת. מרבית המנהלים אשר בבית ספרם נערכת התמחות, גם דיווחו כי אין להתנות את מינוי החונכים בהשתתפות בקורס. עם זאת חשוב לציין שרק מעט מנהלים לא ידעו על קיום קורס הכשרת החונכים.

ייתכן כי לו היו המנהלים ערים יותר לחשיבות שבהכשרת החונכים ולתרומה למתמחה ולחונך, היו יוצרים מחויבות לתפקיד החונכות ורואים את שלב הכניסה להוראה כשלב הכרוך במשמעות רגשית מקצועית ולא כשלב טכני פורמלי בלבד. כמתועד בספרות המחקרית, מתמחים שהונחו בידי מורים שקיבלו הכשרה כחונכים במוסדות להכשרת מורים, היו מרוצים יותר מעמיתיהם שהונחו בידי מורים שלא הוכשרו לכך. חשוב, אם כך, שמנהלי בתי הספר יהיו ערים לחשיבותם ולתרומתם של קורסי ההכשרה למורים החונכים ולבית הספר.
לצורך כך, המחברות חותמות את המאמר בשורה של המלצות אופרטיביות המופנות אל קובעי המדיניות, מובילי מערכת החינוך, מנהלי בתי הספר וקהילת המחקר.

לגליון המלא של שבילי מחקר, 18

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?