דף פריט
30-08-2018

ראיון עם פרופ' לאה קוזמינסקי נשיאת מכללת קיי

הלר, ע' (2014). ראיון עם פרופ' לאה קוזמינסקי נשיאת מכללת קיי. קולות, 7, 6-4.

סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר מערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

"השאלה האם למכללה יש שליחות בעולם היא שאלה שחשובה לי," פותחת פרופ' לאה קוזמינסקי, המשמשת כנשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מאז פתיחת שנה"ל תש"ע (2010-2009). "אני רואה את השליחות של קיי לפיתוח החינוך בנגב."

"ההיסטוריה של המכללה החלה בשנת 1954, עם ההקמה של "המדרשה החד-שנתית למורי כפר". המדרשה הוקמה על ידי אריה סימון ובמצוותו של שר החינוך דאז בן-ציון דינור. מטרתה של המדרשה הייתה להכשיר מורים לנגב. בנגב לא היה כוח מיומן במקצועות שונים. מורים שהובאו מהמרכז נשארו רק תקופת זמן קצרה בנגב ומיהרו לחזור למקומותיהם. הרעיון היה פיתוח מורים מהקהילות בנגב. הרעיון הזה רלוונטי גם היום."

הזיקה הישירה לאזור ולתושביו מעסיקה את מכללת קיי גם שישים שנים אחרי צעדיה הראשונים: "המכללה רואה את עצמה כ'מכללה בהקשר'. ההקשר הוא הנגב. אנשים שחיים בנגב יכולים להכשיר את עצמם להוראה ולחזור לקהילות שלהם. כשאני מדברת על מכללה בהקשר, זה לא רק ההקשר הגאוגרפי אלא גם התרבותי, שבו הייצוג של התרבויות השונות בנגב בא לביטוי בהרכב הסטודנטים והסגל. 'מכללה בהקשר' מתבטאת גם בהקשר של הזמן: כיצד המכללה מובילה תפיסות של הוראה ולמידה שמתאימות למאה העשרים ואחת ורלבנטיות לחיינו."

את המאפיינים הייחודיים של מכללת קיי מדגימה פרופ' קוזמינסקי באמצעות חמישה תחומים, או עוגנים כלשונה, המלווים את עשיית המכללה. העוגן הראשון הוא הסטודנט, כפי שהיא מפרטת: "הסטודנט כאדם, על זהותו האישית והתרבותית, נצמא במרכז תהליכי הלמידה. אנחנו לא 'מיישרים' את הסטודנטים שלנו כך שיתאימו לתוכניות לימודים. ההיפך, אנו מעמידים את הסטודנטים, את זהותם ואת סגנונות הלמידה שלהם במרכז."

פרופ' קוזמינסקי מרחיבה ומתארת את שאיפתה גם ברמת בתי הספר: "הייתי רוצה שתלמיד שיצא מבית הספר בתום שתים עשרה שנות לימוד יהיה אדם המאמין ביכולות שלו, צעיר שמכיר מה מעניין אותו, שיודע איך ללמוד עם עצמו ועם חברים. תלמיד שמרגיש שהמערכת מקבלת אותו כאדם ומאמינה בו בתור אדם. תלמיד כזה יאמין בעצמו כאדם, וירגיש שאחרים מאמינים בו כבן אדם טוב."

העוגן השני, שמפרטת פרופ' קוזמינסקי, הוא העוגן הפדגוגי, והוא נגזרת של העוגן הקודם המתמקד בלומד. לדבריה: "הפדגוגיה היא הדיסציפלינה של קיי, ולכן אנו משקיעים בעוגן זה את החשיבה הרבה ביותר; אנחנו מנסים להבין את המרחב שנמצא בין ההוראה לבין הלמידה, בין הלומד לבין המלמד ובינם לבין סביבת הלמידה. מתוך ההסתכלות הזאת אנחנו מנסים כל הזמן לבקר ולשפר את הפדגוגיה."

"בשנים האחרונות בקיי עוסקים רבות בחדשנות פדגוגית, כמו העיסוק בלמידה מבוססת פרויקטים (PBL) בה הלומד נמצא במרכז, ותחומי הדעת הרלוונטיים לו באופן אישי הם במרכז, כמו היוזמות שלו לבחור את ערוצי הלמידה המעניינים ביותר בעבורו והמתאימים ביותר לכוחותיו." הפרשנות שקיי פתחה ללמידה מבוססת פרויקטים קשורה לעוגן השלישי, שמתארת פרופ' קוזמינסקי, והוא עוגן הקהילתיות.

"כל הפרויקטים שאנו מעודדים את הסטודנטים לפתח קשורים לקהילה: הקהילה בתוך מכללת קיי ובסביבה הפיסית והחינוכית הקרובה, אבל גם לקהילה מחוץ למכללה כמו בעיר באר שבע או בישובי הנגב. ההיבט הקהילתי בא לידי ביטוי בתוצרים שהם לתועלת הקהילה ובמעורבות החברתית. אנו מעודדים את הסטודנטים למעורבות קהילתית והקמנו לצורך כך לפני שנתיים מרכז מיוחד – מרכז קורן, שמטרתו היא קירוב לבבות בין סטודנטים ממגזרי האוכלוסייה השונים, והחיים בשיתוף בין יהודים לבדואים."

העוגן הרביעי של מכללת קיי, לפי פרופ' קוזמינסקי, הוא העוגן של הרב-תרבותיות: "אנחנו חיים בנגב, וערים לתרבויות השונות שנמצאות בנגב. אנו משרתים את התושבים של הנגב. החיים בשיתוף במרחב הנגב הם חלק מהשליחות החינוכית שלנו. הדבר מתבטא, כאמור, בפעילויות של מרכז קורן, אך גם בתוכניות הלימודים הפורמליות באמצעות החשיפה לקורסים דוגמת 'זהות תרבותית' והכרת תרבות האחר כקורסי חובה במהלך ההכשרה."

העוגן החמישי של המכללה הוא עוגן השותפות. דוגמה אחת מתוך השותפויות הרבות של מכללת קיי היא מאגד בתי הספר: "בשנה שעברה הקמנו מאגד של בתי ספר, שאנו עובדים איתם בשיתוף. למפגש האחרון, למשל, הגיעו ארבעים מנהלים מבתי ספר שונים. כשדיברנו על הציפיות שלנו ושלהם, הם רצו ללמוד יותר על חדשנות פדגוגית בדמות למידה מבוססת פרויקטים. אנחנו מצידנו רצינו ללמוד מהם על הידע הצבור שלהם בהוראה ואיך ניתן להפוך את הידע הזה להיות גורם משפיע יותר במערך ההכשרה וההתנסות של הסטודנטים שלנו."

פרופ' קוזמינסקי מציגה גם דוגמאות נוספות לשותפויות פנים מכללתיות, האחת היא קהילת פורצים גבולות: "'פורצים גבולות' היא קהילת אנשי סגל המבקשים לחשוב ולשאול ביחד על אודות ההכשרה להוראה. אחת לחודש אנחנו נפגשים ללמידה משותפת, ובכל פעם מישהו אחר מהקהילה מעלה שאלה ומערער על העשייה. חברי הקהילה חושבים יחד כיצד הופכים את ההכשרה למשמעותית ולרלבנטית יותר כך שתתאים יותר לצרכים ולתפיסות החינוך שלנו."

הדוגמה הנוספת שמעלה נשיאת מכללת קיי נוגעת בכתב העת הזה – קולות: "גם כתב העת קולות הוא מסגרת שבה אנשי מכללה ואנשי חינוך מחוץ למכללה חושבים ביחד על חינוך והופכים חשיבה זאת למרכז ההתלבטות או הדיון."

על השאלה כיצד את רואה את מכללת קיי בעוד שישים שנים, משיבה פרופ' קוזמינסקי: "אני חושבת שהמכללה נמצאת במתח מתמיד, ובשישים השנים הקרובות המתח הזה יהיה אף בולט יותר בין הלוקלי לגלובלי. מצד אחד, אנו 'מכללה בהקשר' ואנו מנסים לעשות הכול כדי להיות רלוונטיים לחינוך בנגב ולאוכלוסיה בנגב. יחד עם זאת, ברור לנו שאנו צריכים לחשוב גם על היבטים כמו בנאום תכניות הלימודים שלנו והדרך להפוך את הסטודנטים שלנו לחלק מחברה גלובלית עם הכרה והתלבטות מול התפיסות החינוכיות בעולם."

נקודה נוספת היא האופי העתידי של לימודי ההכשרה להוראה, כפי שמפרטת פרופ' קוזמינסקי: "אני מאמינה שהכשרה להוראה תהיה השלב של אחרי הלימודים הדיסציפלינאריים. שלב שבו אנשים שלמדו דיסציפלינה אקדמית מלאה באים לעשות תואר שני בהכשרה להוראה. זה אומר, להרחיב מאוד את התוכניות לתואר שני ולהיכנס למהלך להענקת תואר שלישי בחינוך ובהוראה. זאת תפיסה אחרת של מקום המכללות לחינוך, ותפיסה זו מתייחסת למורה שהוא גם חוקר, והמשלב היבטים של מחקר בעבודה שלו כמורה."

לסיכום מוסיפה פרופ' קוזמינסקי יעד נוסף וקשה במיוחד לחיזוי והוא הרלוונטיות של החינוך לחברה בעוד שישים שנה והשלכתו על עיצובו של המורה העתידי: "כמו שאף אחד מאיתנו לא ניבא את ההתעסקות שלנו בקהילות המקוונות ואת העובדה שחלק גדול מהפעילויות של הילדים נעשית באופן מקוון, כך קשה מאוד להתנבא באשר לחינוך בעתיד."

"לכן היעד הצפוי יותר ויותר של הכשרת המורים יהיה להכשיר מורים גמישים מספיק ובעלי מיומנויות בסיסיות שיוכלו לערער ולשאול שאלות, לפתח בעצמם דרכי הוראה ולהציב יעדים חינוכיים שמותאמים לזמן שלהם."

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?