16-09-2018

קוגניציה – מבוא ועקרונות

ד"ר דב שמחון

משמעות חיובית (הדורשת השקעת אנרגיה) משמרת או מגדילה את רמת הסדר של האינפורמציה, בניגוד להתפרקות האינפורמציה של האנטרופיה.

לתהליך המתואר לעייל אפשר לקרוא 'למידה'. ארגון עצמי הוא למידה מן הניסיון. מערכת קוגניטיבית רוכשת, באמצעות הניסיון, יכולות והתנהגויות חדשות. מרגע שנלמדו הן נשמרות לשימוש אפשרי עתידי בזיכרון. לפיכך פעילות קוגניטיבית תלויה בקיומה של למידה וזיכרון. ארגון עצמי איננו יכול להיות רק מולד ומתוכנת. אם הוא מולד לא יכול להיווצר בו חידוש שמביא לאינטראקציות חדשות עם הסביבה. אם אין אינטראקציות חדשות אין צורך בלמידה ובזיכרון.

ארגון עצמי משתמש ולומד באמצעות יכולת הניבוי. הייצוגים 'מדמיינים' את הפעילות ומנבאים מה יהיו תוצאותיה. לולאת המשוב המעשי מחזקת או ממתנת פעילות על פי הניבוי הצפוי. הפעילות מאמתת או שוללת את הניבויים וכך מתרחשת הלמידה.

כדי שיהיה ארגון עצמי לומד צריך שתהיה בסביבה עודפות. עודפות היא תוספת מידע שאיננו הכרחי ואיננו צפוי. אם כל המידע הינו הכרחי וצפוי, אנו חוזרים למצב המתוכנת שאיננו יכול ליצור ווריאציות. עלייה בכמות האינפורמציה, המביאה לעודפות, היא שמביאה לפעולות הנראות לכאורה כשגויות, ומשגיאות לומדים. למידה נובעת מהיכולת לחבר מין לשאינו מינו. היצור הקוגניטיבי מארגן את עצמו דרך למידה כיצד לנווט בעודף המידע הפונקציונלי.

למידה זו יוצרת את האינדיבידואליות של הפרט. כל פרט, עם ניסיונו הבונה את זיכרונו שלו, יכול לארגן קצת אחרת את עודף המידע וליצור מבני משמעות קצת שונים. יצורים קוגניטיביים, בניגוד ליצורים לא קוגניטיביים, לומדים באופן אינדיבידואלי ושונים אלו מאלו כפרטים. כלב אחד למד כי קפיצה על הדלת היא זו שתוציא אותו לטיול המיוחל, והאחר למד כי משיכת המכנס של בעליו תביא לתוצאה הרצויה, והשלישי מילל מול השעון הגדול בסלון, והרביעי….

למידה יוצרת למידה גדולה יותר. מכיוון שלמידה היא היכולת ליצור משמעויות מועילות מעודף של אינפורמציה, למידה טובה יכולה "לספח" עוד אינפורמציה ולעבדה. המשמעויות החדשות הן שדה פוטנציאלי לקליטה, עיבוד וניצול של מידע נוסף. ארגון עצמי לאורך זמן יכול להביא לקצב הולך וגובר של תהליך הארגון העצמי.

ארגון עצמי מתקדם ללא תכנון או הכוונה. דחיפות אקראיות מביאות לאינטראקציות המביאות ללמידה. במבט לאחור אפשר לנתח את אסטרטגיית ההישרדות של היצור, אבל במבט קדימה איננו יודעים מה ילד יום. ובכל זאת, הארגון העצמי פועל להישרדות של הקיים בתוך הסביבה הקיימת. שוב, ממבט של ציפור מגביהה עוף, "תכליתו" של ארגון העצמי לשמר את הקיים ולשכללו בתנועות זעירות שאינן מביאות להרס הקיים.

ארגון עצמי מתרחש רק תוך כדי תנועה. קוגניציה מתהווה, משנה ו"משפרת" מתוך עשייה, מתוך אינטראקציה. אינטראקציות של חילופי מידע ופעילות הם ממהות הפעילות הקוגניטיבית.

לסיכום המלא שנכתב ע"י ד"ר דב שמחון

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?