דף פריט
30-08-2018

צדק ואכפתיות: כוח, פוליטיקה ואתיקה במנהיגות אסטרטגית

מאת: J Glanz

Glanz, J. (2010). Justice and caring: Power, politics and ethics in strategic leadership, ISEA, 38(1), 66-85.

מילות מפתח: מנהיגות אסטרטגית, מנהל בית הספר

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מנהיגות אסטרטגית היא תחום במחקר של "אחדות"  (Eacott, 2008a),  לפי Eacott קיים מצב של העדר תשומת לב למנהיגות אסטרטגית ע"י מנהיגות בתי ספר, העדר ספרות תיאורטית וקיומו של דגש על כתיבה מרשמית בתחום. מאמר זה מביא סקירה ביקורתית ובחן חלק מהאסטרטגיות המומלצות בתחום של הפרקטיקה מבעד לעדשות אתיות. ליבת המאמר היא רפלקציה וניתוח של מנהיגות אסטרטגית.

תשומת הלב המחקרית שהוקדשה להיבטים של אתיקה ומוסר בקרב מנהיגי/מנהלי בתי ספר מועטה מידי. חלק מכך הוא ניתוח של מקורות בסיסיים של סמכות בעבודת המנהלים. Sergiovanni (1992a) איפיין מדיניות מנהלית או הדרכתית על-ידי אחד מארבעה מקורות כלליים של סמכות, או צרופים שונים ביניהם: ביורוקרטי- הישענות על היררכיה, חוקים וסטנדרטים לביסוס סמכות, אישי- שימוש בתכונות אישיות כמו כריזמה ובטכניקות של קשרים בינאישיים, מקצועי – הישענות על קודים פרופסיונליים פורמליים של התנהגות ומוסרי - על פי רוב מנהלים אינם מודעים לסמכות מוסרית כבסיס לעבודתם ( Starratt, 2007 & Sergiovanni.).

סקירת ספרות העוסקת במנהיגות חינוכית מראה שהדגש בה מושם על התנהגויות מנהיגים המכוונות בראש וראשונה לקידום הישגי תלמידים (למשל, Gordon et al., 2006). העדר הטיפול במנהיגות מסורית מעניין בכך שהספרות על מנהיגות חינוכית מזניחה מחקר על הממדים המוסריים או אתיים בעבודתם של מנהלי בתי-ספר (Cotton, 2003, Bailey et al., 2004). מחקרים שכן עוסקים בכך מראים שמנהיגות בית ספרית אינה מודעת להיcטים המוסריים או האתיים הקיימים בעבודתה (Mahoney, 2006,Campbell, 1997,) . במקרה הטוב אתיקה נתפשת כשיקול סמוי, שאינו רלוונטי מעשית כמקור סמכות או כגורם בקבלת החלטות (Shapiro & Stefkovich, 2005).

על מנהלים להיות "אינטליגנטיים אסטרטגית" כדי לנהל ולשמר רפורמות חינוכיות בארגון (Davies, 2006, Davies & Davies,2005), וכדי לשפר תוכניות הוראה, להעמיק שיתופיות עם רשויות ולהפוך את בתי הספר לקהיליות לומדות. ככלל, מנהיגים אסטרטגיים מחויבים לשיפור ארגוניהם ברמות שונות. על מנהלים כאלה: לתאם בין כל התפקידים ודרכי העבודה בבית הספר כדי שהכל יפעל בתיאום לקראת מטרה משותפת, להבטיח שלכל השותפים בבית הספר מטרות משותפות, להעריך את היכולת של הארגון להתגבר על משברים חברתיים, פוליטיים או בינאישיים, לכוון את חזון הארגון כך שיעמוד בחידושים מתפתחים, לחזות אפשרויות מגוונות לעתיד ומצד שני – אין תיאור או הסבר ברור בדבר תפקיד האתיקה והמנהיגות האסטרטגית.

מנהיגות מיקרו-פוליטית – לפוליטיקה המערבת אינטרסים של פרטים וקבוצות בתוך ארגונים יש תפקיד מפתח בעיצוב התנהגות ובמה שמושג או לא מושג בבית-הספר. חקר הפוליטיקה חשוב כדי להבין ולנווט את נוף החינוך בבית הספר. תכנון וקבלת החלטות הם חלקים חשובים של מנהיגות אסטרטגית, ואינם מתרחשים בבידוד ממציאויות פוליטיות או מצבי דחיפות הקיימים בבתי הספר. התייחסות לאינטרסים, לסמכות ולכוח חיוניים כדי לבצע יוזמות אסטרטגיות. אין רע בכוח ובפוליטיקה, אך השימוש בהם צריך להיעשות בדרך אתית (Duffy,2001, 2003 Bolman & Deal, 1997.) .  הצבת חזון אסטרטגי דורשת שותפות עם אחרים, בנייה וטיפוח של קבוצות תמיכה תוך הבנה שקבוצות כאלה כוללות משתתפים בעלי זוויות ראיה ויכולות שונות. מנהיגים אסטרטגיים מקבלים בברכה שונות כזו המחזקת את החזון וביצועו, ומתווכחים על דעותיהם מבלי לפגוע בזכויות ונקודות המבט של אחרים.

מסגרת מושגית מוצעת לבחינת מנהיגות אסטרטגית - במאמץ להראות את הדרך שבה מסגרת מושגית עשויה להנחות פיתוח אסטרטגי בחינוך כדי לסייע לנווט בסביבות הפוליטיות המורכבות שמנהיגים חינוכיים פועלים בהן יום יום מציג הכותב רציונל טנטטיבי, כדבריו, לדיון אתי או לבחינת תוכניות דרך עדשות אתיות. מדובר בבחינה של מטרות ויעדים אסטרטגיים, מקורות מידע, יזומות הורים, הזדמנויות להתפתחות מקצועית, שיקולי תקציב ומרכיבים אחרים המופיעים בתוכניות אסטרטגיות.

צדק חברתי – הנושא הרחב של קידום צדק חברתי בבתי ספר טופל רבות לאור הביקורת על ביטויי אי-שוויון חברתי, פוליטי, כלכלי וחינוכי בבתי-ספר החוזרים ומחזקים לטענת המבקרים ביטויים אלה(למשל, Furman & Shields, 2005, Brown, 2008). לגישות ולדרכי עבודה המבטאים הדרה חינוכית יש השתמעויות פדגוגיות, קוריקולריות, מנהיגותיות ומוסריות משמעותיות ביחס לעבודה החינוכית. על מנהיג אסטרטגי להיות מחויב לשיפור ההוראה והלמידה בבית הספר "ולהבטיח שאנשים יצירתיים ובעלי תשוקה, דמיון אופוזיציוני ומחויבות לצדק חברתי...יישמעו, יקבלו תמיכה ויכובדו..." (Rapp, 2002:222).

אתיקה של אכפתיות – מוסריות חברתית מבוססת על אכפתיות (Dewey, 1981). אתיקה של אכפתיות ((Noddings, 1992 טוענת שעל מורים וילדים להיות חברים אכפתיים, מוסריים ומועילים בחברה ((Jordan Irvine, 2001. אכפתיות תמיד כוללת קבלה של נקודת המבט של האחר, היענות למודעות הצומחת מכך והתמדה במחויבות לאחרים ולקשר. מחנך אכפתי מפתח קשרים המהווים בסיס להנעה ולהשראה של אחרים להצטיין, ומגלה רגישות לצרכים ולרגשות של כל תלמידיו, ולא תמיד דווקא בהתאמה לצרכי בית הספר.

צדק ואכפתיות במנהיגות אסטרטגית – הדגם המוצע בוחן את פעילויות המנהל האסטרטגי מבעד לעדשת האתיקה. בכל נקודת מפנה צריכה להישאל השאלה: "האם הפעולה מקדמת את המחויבות לחזון המוסרי המשותף של התוכנית?". על מנהיג אסטרטגי להיות: 1)מודע לאחריותו האתית והמוסרית, 2)מחויב לבחינת כל פעולה מבעד לעדשות האתיקה הנ"ל, 3)מודע ללחצים פוליטיים ואחרים שעשויים להשפיע על בית הספר, 4) נכון להיענות ליוזמות מתוך ראיה לטווח ארוך, 5) מתחשב במשאבי הארגון, 6) מודע לחוזקות ולחולשות של הפרטים בבית הספר, 7) מוכן ליצור סדרי עדיפות בכל הנדרש להפעלת תוכנית, 8)מודע לכך שתכנון אסטרטגי אינו תהליך ליניארי נקי והוא מצריך שינויים מתמידים, 9)מעוניין בהצבת מטרות ותכוניות ממשיות להשגה, 10)ממושמע ומאורגן, 11)לעולם לא מרוצה מהצלחות, 12) מחויב לשיפור מבוסס מוסרית וצודק אתית של בית הספר. שלבי הפעולה הם: ארטיקולציה, בניה, יצירה הגדרה וזיהוי. יש בספרות הצעות רבות אחרות ליישום ולמעקב אחר יוזמות אסטרטגיות (למשל, Mittenthal, 2002). אולם ההיבט האתי בהקשר זה חשוב ביותר והוא משוקע במסגרת המושגית המודגמת במאמר זה. 

חשיבה אתית על מנהיגות אסטרטגית – מוטיב חוזר במאמר זה הוא הצורך להכיר בחשיבות של מסגרת אתית, תיאורטית ומעשית, להנחיית פיתוח אסטרטגי בבתי-ספר, כיצד מנהלים ומורים מתנהלים בעולם של כוח, פוליטיקה ואתיקה בבית הספר, ובהקשר הנוכחי, של מנהיגות אסטרטגית. תכנון אסטרטגי צומח ממחויבת עמוקה לשיפור בית הספר ולהתנסויות המזומנים ללומדים בהם, והוא נבנה תוך שימוש בעדשות אתיות כדי להבטיח שהמטרות והיעדים מתואמים עם החזון הרחב של בניית קהילייה מוסרית. אסטרטגיה בחינוך, כמוצג במאמר זה, משרתת את האידיאלים הגבוהים של חינוך שוויוני ומכיל המוביל את כול התלמידים להצלחות ולהישגים באווירה של תמיכה, אכפתיות וצדק.

לסיכום, המאמר בוחן מנהיגות אסטרטגית , על שלביה וביטוייה השונים, מבעך לפרדיגמה של צדק חברתי ואתיקה של אכפתיות החסרים ברוב מה שנכתב ונחקר בתחום. נדרשים קולות, זוויות ראייה ובעיקר מאמצי מחקר נוספים כדי לקדם ידע על הקשרים בין כוח, פוליטיקה ואתיקה בהקשר של מנהיגות כזו שהיא במהותה מנהיגות מכניסת שינוי. קל לשנות בתי ספר באורח שטחי אך אז השינויים הם זמניים. יש צורך בהתייחסות לאמונות ולערכי ליבה כמו גם לבסיס אתי כדי שהשינוי יופנמו ויוטמעו . במאה ה-21 על מנהיגים חינוכיים לטפח תחושה של מטרה מוסרית עמוקה, ידע של תהליכי שינוי, יכולת לפתח קשרים בין אנשים שונים, כישורים בבניית ידע ובשותפות בידע ויכולת להיות מעורבים יחד ם אחרים בעשיה לכידה בסביבות של חידושים רבים (Fullan, 2003c).

ביבליוגרפיה

Bailey, J., et al., (2004). Helping School Leaders Develop the Capacity Necessary for Continuous Improvement: McREL’s Balanced Leadership Framework (ED-01-CO-006) (Washington, DC: McREL).
Bolman, L.G. & Deal, T.E. (1997), Reframing Organizations: Artistry, Choice, and Leadership, San Francisco: Jossey-Bass.
Brown, K.M. (2008). Preparing Future Leaders for Social Justice, Equity, and Excellence: Bridging Theory and Practice Through a Transformative Andragogy Norwood, MA: Christopher-Gordon.
Campbell, E. (1997). Ethical School Leadership: Problems of an Elusive Role, Journal of School Leadership, (3): 287–300.,
Cotton, K. (2003). Principals and Student Achievement: What Research Says? Alexandria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development.
Davies, B. (2006), Leading the Strategically Focused School, London: Sage.
Davies, B. & Davies, B.J. (2005), Strategic Leadership, in B. Davies (ed.), The Essentials of School Leadership, Thousand Oaks, CA; Corwin Press.
Duffy, F.M. (1991), Q2 – Power, Politics, and Ethics: The Arena for Effective Leadership in Higher Education, College and University Personnel Association Journal, 42(3) (fall): 1–6.
Duffy, F.M. (2003), Courage, Passion, & Vision: A Guide to Leading Systemic School Improvement, Lanham, MD: The Scarecrow Press.
Eacott, S. (2008a), Strategy in Educational Leadership: In Search of Unity, Journal of Educational Administration, 46(3): 353–375.
Fullan, M. (2003c), Implementing Change at the Building Level, in: W.A. Owings & L.S. Kaplan (Eds) ,Best Practices, Best Thinking, and the Emerging Issues in School Leadership, Thousand Oaks, CA: Corwin, 31–36.
Furman, G.C. & Shields, C.M. (2005), How Can Educational Leaders Promote and Support Social Justice and Democratic Community in Schools?, in: W.A. Firestone & C. Riehl (Eds), A New Agenda for Research, Educational Leadership, New York: Teachers College Press, 119–137.
Gordon, R., et al (2006), Identifying Effective Teachers: Using Performance on the Job, Cambridge, MA: The Hamilton Project, The Brookings Institution.
Jordan Irvine, J.J. (2001), Caring, Competent Teachers in Complex Classrooms, Washington, DC: American Association of Colleges for Teacher Education.
Mahoney, D. (2006), Ethics and the School Administrator: Balancing Today’s Complex Issues, Lanham, MD: Rowman & Littlefield.
Mittenthal, R. (2002), Ten Keys to Successful Strategic Planning, Briefing paper Philadelphia, PA: The Conservation Company.
Noddings, N. (1992). The Challenge to Care in Schools: An Alternative Approach to Education, New York: Teachers College Press.
Rapp, D. (2002), Social Justice and the Importance of Rebellious, Oppositional Imaginations, Journal of School Leadership, 12(3): 226–245.
Sergiovanni, T.J. (1992a), Moral Authority and the Regeneration of Supervision, in: C. Glickman (ed) ,Supervision in Transition, Alexandria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development.
Sergiovanni, T.J. & Starratt, R.J. (2007), Supervision: A Redefinition, Boston: McGraw-Hill.
Shapiro, J.P. & Stefkovich, J.A. (2005), Ethical Leadership and Decision Making in Education: Applying Theoretical Perspectives to Complex Dilemmas, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.

מה דעתך?

Bailey, J., et al., (2004). Helping School Leaders Develop the Capacity Necessary for Continuous Improvement: McREL’s Balanced Leadership Framework (ED-01-CO-006) (Washington, DC: McREL). Bolman, L.G. & Deal, T.E. (1997), Reframing Organizations: Artistry, Choice, and Leadership, San Francisco: Jossey-Bass. Brown, K.M. (2008). Preparing Future Leaders for Social Justice, Equity, and Excellence: Bridging Theory and Practice Through a Transformative Andragogy Norwood, MA: Christopher-Gordon. Campbell, E. (1997). Ethical School Leadership: Problems of an Elusive Role, Journal of School Leadership, (3): 287–300., Cotton, K. (2003). Principals and Student Achievement: What Research Says? Alexandria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development. Davies, B. (2006), Leading the Strategically Focused School, London: Sage. Davies, B. & Davies, B.J. (2005), Strategic Leadership, in B. Davies (ed.), The Essentials of School Leadership, Thousand Oaks, CA; Corwin Press. Duffy, F.M. (1991), Q2 – Power, Politics, and Ethics: The Arena for Effective Leadership in Higher Education, College and University Personnel Association Journal, 42(3) (fall): 1–6. Duffy, F.M. (2003), Courage, Passion, & Vision: A Guide to Leading Systemic School Improvement, Lanham, MD: The Scarecrow Press. Eacott, S. (2008a), Strategy in Educational Leadership: In Search of Unity, Journal of Educational Administration, 46(3): 353–375. Fullan, M. (2003c), Implementing Change at the Building Level, in: W.A. Owings & L.S. Kaplan (Eds) ,Best Practices, Best Thinking, and the Emerging Issues in School Leadership, Thousand Oaks, CA: Corwin, 31–36. Furman, G.C. & Shields, C.M. (2005), How Can Educational Leaders Promote and Support Social Justice and Democratic Community in Schools?, in: W.A. Firestone & C. Riehl (Eds), A New Agenda for Research, Educational Leadership, New York: Teachers College Press, 119–137. Gordon, R., et al (2006), Identifying Effective Teachers: Using Performance on the Job, Cambridge, MA: The Hamilton Project, The Brookings Institution. Jordan Irvine, J.J. (2001), Caring, Competent Teachers in Complex Classrooms, Washington, DC: American Association of Colleges for Teacher Education. Mahoney, D. (2006), Ethics and the School Administrator: Balancing Today’s Complex Issues, Lanham, MD: Rowman & Littlefield. Mittenthal, R. (2002), Ten Keys to Successful Strategic Planning, Briefing paper Philadelphia, PA: The Conservation Company. Noddings, N. (1992). The Challenge to Care in Schools: An Alternative Approach to Education, New York: Teachers College Press. Rapp, D. (2002), Social Justice and the Importance of Rebellious, Oppositional Imaginations, Journal of School Leadership, 12(3): 226–245. Sergiovanni, T.J. (1992a), Moral Authority and the Regeneration of Supervision, in: C. Glickman (ed) ,Supervision in Transition, Alexandria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development. Sergiovanni, T.J. & Starratt, R.J. (2007), Supervision: A Redefinition, Boston: McGraw-Hill. Shapiro, J.P. & Stefkovich, J.A. (2005), Ethical Leadership and Decision Making in Education: Applying Theoretical Perspectives to Complex Dilemmas, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?