דף פריט
29-08-2018

פדגוגיה בישראל: פעילות ושיח בכיתות הלימוד

פולק, א‘, סיגל, ע‘ ולפסטיין, א‘ (עורכים). (תשע“ה). פדגוגיה בישראל: פעילות ושיח בכיתות הלימוד. באר-שבע: המעבדה לחקר הפדגוגיה, המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המחקר המתואר בדוח זה מציע ניתוח שיטתי של הפדגוגיה בישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בכיתות בשני בתי ספר יסודיים השייכים לחינוך הממלכתי-עברי. אנו משלבים בין ניתוח השיח בכיתה לבין ניתוח הפדגוגיה ומציעים תמונת מצב עדכנית על המציאות בבתי הספר: על הדרך שבה מתנהלים השיעורים, הפעולות הננקטות במהלכם, התכנים הנלמדים, השאלות ששואלות המורות, המטלות שהתלמידים מתמודדים איתן ומבנה ההשתתפות בשיח.

אנו מבקשים להציע למעצבי מדיניות, לחוקרים ולבעלי עניין אחרים בתחום החינוך מידע שיטתי ומהימן על המציאות שחווים מורים ותלמידים בבתי הספר היסודיים: כמה זמן לוקח להתחיל שיעור? מי מדבר בכיתה? איך הוא מקבל רשות דיבור? כמה מדברים הבנים וכמה הבנות? האם המורה מרצה או מתדיינת? שואלת או קובעת? מה מעמד הידע? מה מלמדים בשיעור: תוכן או מיומנויות? האם עוסקים בערכים וכיצד? כמה נפח תופס העיסוק בהפרות סדר ובבעיות משמעת? שאלות אלו ואחרות יעמדו במוקד של דוח זה.

לצורך המחקר נבחרו שני בתי ספר יסודיים מהזרם הממלכתי ובכל אחד מהם עבד חוקר קבוע במשך רוב חודשי שנת הלימודים תשע“ג. החוקרים צפו והקליטו שיעורים שלימדה מחנכת הכיתה במקצועות עתירי המלל (בעיקר שיעורי עברית). שיעורים מסוג זה מרכיבים את השדרה המרכזית של מערכת השעות בבית הספר היסודי ומבחינה זו הם מציעים הזדמנות טובה לחשוף את תרבות הכיתה בהקשר הנפוץ ביותר שלה. בסך הכול הוקלטו 112 שיעורים בשבע כיתות בשכבות ג‘ עד ו‘. 58 שיעורים תועדו בצילום וידאו ו-54 שיעורים תועדו בהקלטת אודיו.

החוקרים שנוכחו בכיתות ערכו רישומי שדה ואספו חומרי לימוד ודפי עבודה. הם קיימו ראיונות עם המורות שהשתתפו במחקר ונעזרו גם באנשי צוות אחרים בבית הספר כדי לקבל תמונה מקיפה של החיים הבית-ספריים. לצורך השלמת התמונה הם נכחו גם בפעילויות מגוונות אחרות בבתי הספר כגון ערבי הורים, ישיבות פדגוגיות, טקסים ואירועים אחרים. על רקע היכרותם עם כלל אנשי בית הספר, עם המורות ועם תלמידי הכיתות שבהן צפו, החוקרים יכלו לשפוך אור על הנתונים לאורך כל שלבי הניתוח.

דוח זה בנוי משלושה שערים: הראשון מציג את האינטראקצייה והפעילות בבתי הספר, תחילה מתוך תיאור אתנוגרפי של חוויית החוקר הנכנס לבית הספר, ולאחר מכן על בסיס הניתוח הכמותי של שיח ופעילות בכיתות. בשער השני נפרסת סדרה של חקרי מקרה המתמקדים בסוגיות מרכזיות בפדגוגיה הישראלית: ריבוי המטרות בהוראה, חינוך לערכים, סוגי הידע ומעמדו, פיתוח מיומנויות ונושאים נוספים. בשער השלישי והאחרון של הדוח מוצגים הממצאים העיקריים מניתוח הדיונים בקבוצות המיקוד וכן מסקנות המחקר.

איתי פולק הוא תלמיד לתואר שלישי במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חוקר במעבדה לחקר הפדגוגיה את האקלים האפיסטמי בכיתות בבית הספר היסודי. קודם הצטרפותו למעבדה ריכז את הוועדה לשפה ואוריינות מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פולק אסף נתונים באחד מבתי הספר שהשתתפו במחקר, השתתף בעבודת הצוות של ניתוחי המקרה והוא העורך הראשי של הדוח.

עליזה סיגל היא חוקרת מתחום האנתרופולוגיה של החינוך. בעלת תואר שלישי מן האוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי עניינה כוללים שיח בכיתה ושיח מקצועי של מורים, עם דגש על סוגיות של זהות, יחסי כוח, וחינוך דתי. היא בעלת ניסיון בהוראה, בכתיבת תכניות לימודים ובהכשרת מורים. סיגל היא עורכת-שותפה של הדוח, וכן ניהלה את עבודת הצוות של ניתוחי המקרה.

אדם לפסטיין הוא פרופסור חבר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריו מתמקדים בקשרי הגומלין שבין מדיניות, פדגוגיה ואינטראקציה בכיתות הלימוד. בימים אלו הוא מוביל מחקר בקנה מידה גדול בנושא פיתוח מנהיגות ושיח פדגוגיים. לפסטיין ניהל את המחקר הנוכחי על כל מערכיו, היה שותף לעבודת הצוות של ניתוחי המקרה, ועורך שותף של הדוח.

להורדת הדוח המלא

ראו גם:

אני בכלל לא בטוח שיש דבר כזה הוראה פרונטלית

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?