דף פריט
16-09-2018

עושים גלים": מעקב אחר אנשי חינוך שהשתתפו בפרויקט "כיתה מתוקשבת חושבת"",

ולדמן, ניצה, ברטה, טסלר. ""עושים גלים": מעקב אחר אנשי חינוך שהשתתפו בפרויקט "כיתה מתוקשבת חושבת"", דפים, כרך 54, 2012 (תשע"ב), 104-68.

פרופסור חיים הררי, נשיא מכון ויצמן לשעבר (2001-1988) עמד בראש "הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי – 'מחר 98' ". הוועדה מונתה בידי שר החינוך זבולון המר בשנת 1990, ומסקנותיה הוגשו לשרת החינוך שולמית אלוני בשנת 1992. אחת ההמלצות הייתה לערוך ניסוי שבו יושאלו מחשבים ניידים לפרחי הוראה ולמוריהם למשך כל שנות הכשרתם. מטרת הניסוי, כפי שציין הררי, דומה להשלכת אבן למים והתבוננות בגלים שהיא יוצרת. הניסוי התקיים בין השנים 2002-1995 וכונה "כיתה מתוקשבת חושבת" או "פרויקט הררי".

המחקר המתואר במאמר זה התבצע בשנת 2009 והתמקד בבוגרות מכללה אחת מתוך שתי המכללות לחינוך אשר השתתפו בפרויקט הררי. מטרת המחקר היא בדיקת ההשפעה של ההכשרה במכללה, שבמסגרתה השתמשו הבוגרות במחשבים ניידים, על העבודה המקצועית שלהן כמורות וכמחנכות בפועל. במחקר נבדקו 92 בוגרות אשר החלו את לימודיהן בשנים 1998-1995 ואשר הוכשרו להוראה במסלולי הגיל הרך והחינוך המיוחד-יסודי. קבוצת הניסוי כללה 57 בוגרות, וקבוצת הביקורת כללה 35 בוגרות עם הכשרה זהה למעט ההשתתפות בפרויקט.

המחקר התבצע במתודולוגיות איכותניות וכמותיות אשר כללו ראיונות עומק חצי מובנים, קבוצת מיקוד ושאלון. הממצאים מעלים מספר קטן של הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי לבין קבוצת הביקורת. ראשית, הנבדקות התבקשו להגדיר את השלב שהן נמצאות בו בהווה בכל הקשור לשימושים אישיים ופדגוגיים בכלים מתוקשבים. נמצא שאחוז גבוה יותר של בוגרות בקבוצת הניסוי דיווחו על שילוב תקשוב בהוראה ואף על פיתוח דרכי הוראה חדשות בעקבות השימוש בתקשוב. לעומתן רק מעט בוגרות בקבוצת הביקורת תיארו את עצמן כמשלבות תקשוב בהוראה, אף על פי שכשני שלישים השתלמו בנושא מאז סיימו את לימודיהן.

בהתאם לספרות המחקר נמצא שהבוגרות שהשתתפו בפרויקט זוכרות יותר מעמיתותיהן שלא השתתפו בו את הדוגמה שנתנו המרצים בעלי המחשבים הניידים בעת ההכשרה במכללה, הן בקורסים ממוקדי תוכן והן באלה הממוקדים בשיטות הוראה. כמו כן אחוז גבוה של בוגרות הפרויקט דיווחו על תחושות של מיצוב מקצועי מכובד בעקבות ההכשרה עם המחשב הנייד. 81% מהן מדווחות על כך שהפרויקט קידם אותן מבחינה מקצועית ואישית. חלק מהן התקבלו לעבודה בזכות מיומנויות אלה, חלקן שימשו בעבר או משמשות כיום כמרכזות בתחום או כמורות למחשבים בבתי ספר או במסגרות אחרות (לעומת בוגרת אחת בלבד בקבוצת הביקורת), וחלקן השפיעו על התרבות הארגונית בבית הספר.

בבדיקת האינטראקציה בין מסלולי ההכשרה לבין קבוצת המחקר בנושא ההשתתפות בהשתלמויות נמצא הבדל מובהק בין שתי קבוצות המחקר במסלול לחינוך המיוחד-יסודי, אך לא נמצא הבדל מובהק ביניהן במסלול לגיל הרך. כמחצית הבוגרות בקבוצת הניסוי מהמסלול לחינוך המיוחד-יסודי השתלמו, בעוד שבקבוצת הביקורת כמעט כולן השתלמו. לעומת זאת במסלול לגיל הרך כמחצית מהבוגרות השתלמו הן בקבוצת הניסוי והן בקבוצת הביקורת.

לבסוף, המאמר קורא להמשיך ולחקור את שימושי התקשוב במהלך ההכשרה במוסדות להכשרת מורים, במיוחד בקורסים העוסקים בשיטות הוראה הכוללים גם את ההתנסות המעשית, את הקשרים בין מורי המורים המכשירים את הסטודנטים לשליטה בכלים לבין המדריכים הדידקטיים שבהנחייתם פרחי ההוראה מיישמים את שאספו ב"ארגז הכלים" הטכנולוגי שלהם. כמו כן, כדאי לבחון את שימור השימוש בתקשוב או את דעיכתו בקרב בוגרי מכללה לאחר כמה שנות הוראה בפועל.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?