דף פריט
29-08-2018

סקר על חינוך אתי בתוכניות להכשרת מורים בחמש מדינות

Maxwell, M., Tremblay-Laprise, A., Filion, Boon, H., Daly, C., van der Hoven, M., Heilbronn, R., Lenselink, M., & Walters, S. (2016). A five-country survey on ethic education in preservice teaching programs, Journal of Teacher Education, 67(2), 135-151.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

הממצא המרכזי של מחקר-סקר זה הוא שאף כי מתוך רשימות קורסים וסילבוסים הדבר לא נראה, יש עיסוק רב ורחב בנושאים של אתיקה בחינוך בתוכניות להכשרת מורים במגוון מגמות וכיוונים. המאמר מדווח על תוצאות סקר בין-לאומי על חינוך אתי בתוכניות להכשרת מורים בחמש מדינות: ארה"ב, אנגליה, קנדה, אוסטרליה והולנד, ובוחן את הקשר בין תכנים של חינוך אתי לבין כיוונים רחבים יותר של הכשרה מקצועית (Warnick & Silverman, 2011). מטרות הסקר: לאשש (או לערער) ממצאי מחקר קודם שנעשה בתחום זה (Glanzer & Ream, 2007) ולבחון מתודולוגיות אחרות לאיסוף נתונים. שאלות הסקר: (1) כיצד תופסים מורי מורים לאתיקה את התכנים שהם מלמדים כהיבט של הכשרת מורים? (2) אילו גורמים מוסדיים מעכבים הפעלת קורסים של חינוך אתי? (3) מהן מטרות הקורסים הקיימים? אוכלוסיות הסקר: מנכ"לים של יחידות אקדמיות שיש בהן הכשרת מורים וחברי סגל ומורים שלימדו קורסים באתיקה בתוכניות הכשרת מורים בחמש השנים האחרונות. כלים: שאלון סקר מקוון.

מה נמצא בסקר?

א) שכיחות קורסים לחינוך אתי – הנתון נבדק על פי שני מקורות: רשימות קורסים בתוכניות ההכשרה ותשובות המשיבים. לפי כלל המשיבים 30% מהיחידות האקדמיות כללו לפחות קורס אחד בתוכניות ההכשרה, 26% - רק בחלק מהתוכניות ו-44% - לא כללו בכלל קורס בנושא. לפי הרשימות מספר הקורסים קטן בהרבה. למשל, על פי תשובות המשיבים בארה"ב ובאוסטרליה 33% וב-50% מהיחידות האקדמיות בהתאמה התקיים קורס באתיקה; על פי ניתוח התוכניות – רק 6% ו-8% בהתאמה.

ב) מטרות הוראה ולמידה ופורמט של קורסי חובה באתיקה בהוראה – מורי מורים שלימדו קורסים באתיקה דרגו מטרות אפשריות על פי חשיבותן (מהחשוב ביותר ומטה):

  1. פיתוח רגישות לנושאים אתיים
  2. העלאת מודעות לפרופסיונליות של ההוראה
  3. לקדם ערכים פרופסיונליים של הוראה
  4. הבהרת ערכי המתכשרים
  5. פיתוח פילוסופיה אישית על חינוך
  6. פיתוח תכונות מקצועיות כמו יושר, הוגנות, אמפתיה
  7. הבנת המחויבויות המקצועיות של המורה
  8. פיתוח כישורי חשיבה אתית
  9. הכרת מושגים אתיים רלוונטיים בהוראה
  10. זימון התנסויות אתיות משמעותיות
  11. עידוד מתכשרים להפוך לאנשים טובים יותר אתית
  12. הכרת ההקשר הרגולטורי והמשפטי המקומי
  13. שיפור כישורי תקשורת
  14. למידת הספרות על אתיקה של הוראה
  15. למידה על תיאוריות של אתיקה נורמטיבית.


ג) החשיבות של חינוך לאתיקה והשפעות על התפתחות מקצועית – המשיבים התבקשו לדווח על רמת ההסכמה שלהם ל-10 היגדים על החשיבות של חינוך אתי בהכשרת מורים. הרוב הביעו הסכמה לכך שזהו היבט חשוב בהכשרת מורים, ובעל השפעה פוטנציאלית חיובית על ההתנהגות האתית של מתכשרים כמורים. מורי הקורסים נטו להסכים לכך שקורס מבוא באתיקה צריך להיות בבחינת דרישת חובה, שלקורסים אלה עשויה להיות השפעה על התפתחות אתית של מתכשרים יותר מדרכים אחרות, למשל, צפייה ב-role models, ושתרבות הקורס שהם מלמדים אינה מעודדת התפתחות אתית בצורה מיטבית.

ד) מכשולים מוסדיים – המשתתפים התבקשו להתייחס למכשולים אפשריים: היעדר זמן, היעדר חברי סגל/מורים מוסמכים לנושא, מיעוט משאבי כסף לשכירת מורים/לפיתוח קורסים, היעדר קוריקולום, התנגדויות מצד הסגל/ההנהלות/הסטודנטים. השיקול של היעדר זמן צוין כמכשול הגדול ביותר העומד בפני הכנסת הנושא לתוכניות ההכשרה. שאר הפרטים - ניטרליות או התנגדות.

ה) מדוע קורסים בנושאי אתיקה בחינוך אינם מרובים בתוכניות הכשרה? – המשיבים התבקשו לדרג הסברים אפשריים (מדורג מהחשוב ביותר ומטה):

  1. תחרות אינטנסיבית על מרחב בתוכניות הלימודים עם מקצועות אחרים,
  2. המסורת הקיימת של שילוב תכנים אתיים בקורסים שונים,
  3. הכשרת המורים איטית באימוץ תכנים וכיוונים חדשים המתקיימים בהשכלה הגבוהה,
  4. נושאים אתיים מורכבים נדירים בהוראה,
  5. נושאי אתיקה בהוראה אינם מעניינים דיים כדי לפרנס קורס,
  6. הקשר בין אתיקה בהוראה לבין מה שמתכשרים להוראה צריכים לדעת קלוש,
  7. קורס חובה באתיקה דורש הסכמה של הסגל על חובות ואחריות אתיות של מורים, ואין זו דרישה מציאותית,
  8. לרוב אין להוראה בעיה עם אמון (trust) הציבור ולכן הנושא אינו חיוני,
  9. אין לחץ חיצוני לשלב קורס כזה,
  10. אתיקה היא אישית וסובייקטיבית מכדי לשלבה כנושא בהכשרה.


ה) מידת האינטגרציה של נושאים אתיים בתוכניות ההכשרה – ראשי היחידות נטו יותר ממורי קורסים לענות בחיוב על שאלה זו, אף כי רוב העונים העידו על שילוב תכנים אתיים במגוון קורסים. לשאלה "באילו קורסים משלבים המורים נושאי אתיקה?" ענו רק מיעוט מן המשיבים שהם עושים זאת ברוב הקורסים במפורש או בסמוי.

דיון

לדעת הכותבים, אף כי קורסים לחינוך אתי אינם בולטים בתוכניות להכשרת מורים, הממצא לפיו 22% מהיחידות האקדמיות כללו לפחות קורס אחד כזה וכי 24% העידו שיש לפחות קורס אחד שלתכניו יש קשר לאתיקה, מציב אותן מעל תחומים כמו הנדסה אך פחות בהרבה מרפואה למשל.

לשאלת הפער בין שני המחקרים - ההשוואה למחקר הקודם (Glanzer & Ream, 2007) לפיו רק 6% העידו על קיומו של קורס מעוררת תמיהה. הסבר אפשרי הוא שהמדגם במחקר הקודם נשען רק על עובדים במוסדות דתיים (או תחת חסות הכנסייה), ושם האתיקה בכל תחום ובכל קורס.

לשאלת הפער בין דיווחי המשיבים לבין רשימות הקורסים במחקר זה – הממצאים מצביעים לפעמים על הבדלים דרמטיים בין דיווחי המשיבים לבין ניתוח רשימות הקורסים המוסדיות. חלק מהמשיבים יצרו תמונה מוגזמת של תדירות קורסים באתיקה, אולי בגלל רציה חברתית, ואחרים נתנו הערכת חסר באותו עניין. ייתכן שלמורי מורים, ובמיוחד לאלה שאינם מלמדים ישירות על אתיקה בחינוך, קשה לדעת אם תוכניות ההכשרה כוללות קורסים באתיקה בחינוך. המציאות היא שקורסים שלפי כותרותיהם (כמו "בית הספר והחברה" או "המורה כמנהיג: התפקיד הפרופסיונלי" או "פילוסופיה חינוכית") אינם עוסקים באתיקה, כוללים בפועל נושאים אתיים רבים. לכן התשובה לשאלה על מידת קיומו של טיפול בשאלות של אתיקה בחינוך בלתי אפשרית כמעט.

לשאלת השוואה של חינוך אתי בהכשרת מורים לבין חינוך אתי בתחומי דעת אחרים – ממצאי מחקר זה, על המגוון הרחב של הצורות שחינוך אתי מקבל בהכשרת מורים, מעלים שאלות בדבר אפשרות השוואה ממין זה. שתי תוצאות בלתי צפויות עלו במחקר: תדירות הקורסים העוסקים בנושאים אתיים ומגוון הנושאים האתיים המטופלים בתוכניות הכשרה. הציפיה למצוא ברשימות קורסים העוסקים ישירות באתיקה לא התממשה, אך כאמור הטיפול בנושא בפועל קיים ובהדגשה.

טענת החוקרים היא שלא רק, כפי ששיערו החוקרים, שהכשרת המורים לא פיגרה אחרי האקדמיה בעיסוק בנושאי אתיקה, אלא ששורשי הנושא מצויים בה עצמה והיא אף הקדימה איתה אחרים. הסבר זה אף נתמך בכך שציפיות החברה ממורים היו והינן להיות מופת לתלמידים. האחריות שהחברה מציבה בפני המורים לתרום להתפתחות אישית חיובית של התלמידים משמעותה שתכנים אתיים הם חלק מעבודתם ומהכשרתם המקצועית. הפריבילגיה שיש למורים "לפלוש" לחייהם של ילדים של אחרים מחייבת אמון (trust) בינם לבין הקהילות והמשפחות ע"י כיבוד סטנדרטים מוסריים גבוהים. גם העבודה היומיומית הישירה עם ילדים מחייבת זאת, כדי שיגדלו להיות בני אדם ואזרחים טובים (Boon, 2011, Campbell, 2011, Stengel, 2013). אין זה מפתיע שהכשרת מורים פיתחה פתרונות משלה של נורמות אתיות של המקצוע, שעליהן מעיד העושר המגוון של קורסים העוסקים באתיקה, בערכים ובמוסריות בהכשרה שהתגלה במחקר זה.

הזדמנויות, אתגרים ומחקר עתידי – בסיום המאמר מביאים הכותבים הערות בדבר: (א) שאלת הצורך בבניית רשת שתעסוק בחינוך אתי למתכשרים להוראה. במאמר מובאות דוגמאות לרשתות מסוג זה; (ב) יצירת קשר בין זוויות ראייה על הערך של חינוך אתי לבין תוכניות הכשרת מורים; מתוך ממצאי הסקר ניכרת בעיתיות מסוימת בהקשר זה; (ג) העמדת גישה של אינטגרציה של אתיקה בקוריקולום בכלל אל מול הגישה של פיתוח קורסים ייחודיים – בעד ונגד.

גם אם לא ניתן להגיע לקונצנזוס על תכני ליבה של חינוך אתי בהכשרת מורים, הרי היא עצמה מהווה מקור עשיר לכך. חשוב לקדם אתיקה מקצועית ברורה באמצעות קידום של חזון משותף בהכשרה ובפורומים אחרים העוסקים בסוציאליזציה פרופסיונלית של מורים (Campbell, 2008a).

ביבליוגרפיה

Boon, H. (2011). Raising the bar: Ethics education for quality teachers, Australian Journal of Teacher Education, 36, 76-93.

Campbell, E. (2008). The ethics of teaching as a moral profession, Curriculum Inquiry, 38(4), 357-385.

Campbell, E. (2011). Teacher education as a missed opportunity in teacher education, In: L. Bondi, D. Carr, C. Clark & C. Clegg (Eds.), Towards professional wisdom: Practical deliberations in the people professions, Farnham, UK: Ashgate, 81-94.

Glanzer, P.L., & Ream, T.C. (2007). Has teacher education missed out the "Ethics boom"? A comparative study of ethics requirements and courses in professional majors of Christian colleges and universities, Christian Higher Education, 6(4), 271-288.

Stengel, B. (2013). Teaching moral responsibility: Practical reasoning in pedagogical wonderland, in: M. Sanger & R. Osguthorpe (Eds.), The moral work of teaching and teacher education: Preparing and supporting practitioners, New York, NY: Teachers College Press, 44-60.

Warnick, B., & Silverman, S.K. (2011). A framework for professional ethics courses in teacher education, Journal of Teacher Education, 62, 273-285.

מה דעתך?

Boon, H. (2011). Raising the bar: Ethics education for quality teachers, Australian Journal of Teacher Education, 36, 76-93.
Campbell, E. (2008). The ethics of teaching as a moral profession, Curriculum Inquiry, 38(4), 357-385.
Campbell, E. (2011). Teacher education as a missed opportunity in teacher education, In: L. Bondi, D. Carr, C. Clark & C. Clegg (Eds.), Towards professional wisdom: Practical deliberations in the people professions, Farnham, UK: Ashgate, 81-94.
Glanzer, P.L., & Ream, T.C. (2007). Has teacher education missed out the "Ethics boom"? A comparative study of ethics requirements and courses in professional majors of Christian colleges and universities, Christian Higher Education, 6(4), 271-288.
Stengel, B. (2013). Teaching moral responsibility: Practical reasoning in pedagogical wonderland, in: M. Sanger & R. Osguthorpe (Eds.), The moral work of teaching and teacher education: Preparing and supporting practitioners, New York, NY: Teachers College Press, 44-60.
Warnick, B., & Silverman, S.K. (2011). A framework for professional ethics courses in teacher education, Journal of Teacher Education, 62, 273-285.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?