דף פריט
30-08-2018

סקירת ביקורת על "מנהיגות מהיסוד: לימוד יעיל בבתי ספר בעלי ביצועים נמוכים באופן מסורתי"

סקירת ביקורת הספר נכתבה ע"י : Beth Ann Loveland Sennett


Loveland-Sennett, B. A. (March 15, 2013). Review of Leadership from the ground up: Effective schooling in traditionally low performing schools, by M. A. Acker-Hocevar, M. I. Cruz-Janzen, & C. L. Wilson (Eds.). Teachers College Record. Retrieved March 21, 2013, from the World Wide Web:  

בספרן שיצא לאור לאחרונה, "מנהיגות מהיסוד: לימוד יעיל בבתי ספר בעלי ביצועים נמוכים באופן מסורתי", המחברות/עורכות סיכמו ממצאים חשובים משבעה מחקרי מקרים הבוחנים את ההצלחה המתמשכת של שבעה בתי ספר שהפרופיל שלהם תואם את אלו בעלי תכניות עם ביצועים נמוכים מבחינה היסטורית. בהביטן מעבר להתמקדות קפדנית באיסוף נתונים, ניתוח והתערבות אישית, מחברות אלו רצו להבין את הגורמים שהובילו להישג הלא טיפוסי של אוכלוסיות אלו הנמצאות בסיכון לביצועים נמוכים.

אוכלוסיות בית הספר שנחקרו כאן אופיינו כשייכות למעמד חברתי-כלכלי נמוך, הרכב רב-גזעי ורב-אתני, ואחוזים גבוהים של לומדי השפה האנגלית. מחקרי המקרים תחת פיקוחן של מחברות הספר כללו בתי ספר יסודיים בפלורידה בעלי הצלחה מתמשכת והתקדמות בקריאה או במתמטיקה במשך שנתיים רצופות או יותר בתחילת המחקר. הישגים אקדמיים מתמשכים של תלמידים הם קשים להשגה כמעט בכל מסגרת, על אף ההיענות האינטנסיבית לנתונים, בייחוד בבתי ספר עם גיוון רב ביותר המושפעים באופן שלילי מבחינה חברתית וכלכלית.

מתודולוגיות המחקר שבהן השתמשו מחברות הספר עלו מתוך ביסוס הלימוד במחקר העשייה הבית-ספרית הקשור לשיפור בית הספר, לרפורמה המבוססת על סטנדרטים וליעילות בית הספר, והתפתחו ל(-Systems Alignment Model (SAM), מודל המבוסס על עשרה משתנים תיאורטיים. משתנים מפורשים (explicit variables) הקשורים לספרות לגבי רפורמה המבוססת על סטנדרטים זוהו כאחריותיות, הדרכה, אנשי צוות, משאבים וניהול מידע. משתנים מרומזים (implicit variables) המשובצים ברפורמה המבוססת על סטנדרטים כללו מנהיגות, מעורבות הורה/קהילה, קבלת החלטות, תרבות ואקלים, ותקשורת.

מחברות הספר מתארות מסגרת שאותה השוו לצורה ולתפקוד של אילן, המכונה "אילן למידה שיתופית" (Learning partnership tree, LPT). במודל זה, כל המרכיבים של הלמידה השיתופית מתייצבים זה לצד זה בגזע, המייצג ערכי ליבה תומכים וארגוניים מהותיים. המשתנים המקיימים (מנהיגות, קבלת החלטות, תרבות ואקלים, מעורבות ההורה והקהילה, ותקשורת) הם כשורשים המזינים של האילן. המשתנים המארגנים (אנשי צוות, אחריותיות, ניהול מידע, משאבים והדרכה) במסגרת מוארכים החוצה מהגזע התומך כפי שהיו עושים זאת ענפי האילן. מודל ה-LPT מכיר בתמיכה ההדדית שבין משתני מרכיבים לבין משתני ליבה מובילים. כשם שגזע האילן, הענפים והשורשים אוספים ומפיצים אנרגיה מהאדמה, מהמשקעים ומאור השמש כדי לטפח את האילן, ערכי הליבה, המשתנים המארגנים, והמשתנים המקיימים בבית הספר נמצאים באינטראקציה כדי להבטיח את תפקודו וצמיחתו של בית הספר.

המחברות הסיקו מניתוחי חקרי המקרים שלהן שאף פתרון מומלץ יחיד לא יצר את התוצאות יוצאות הדופן שהושגו בשבעת בתי הספר שהן בחנו. חדשות אלה יאכזבו את אלו המחפשים פתרון בודד עבור הגברת ההישגים החינוכיים של התלמידים על בסיס מתמשך. במקום זאת, לפחות בכל אחד מהמקרים המוצגים בספר זה, הורכב צרוף כלשהו של מרכיבים מהותיים, והאינטראקציה בין המשתנים העיקריים הנוכחים השתנתה והותאמה באופן מיוחד לסביבה המסוימת. מנהיגים, מורים ובעלי עניין אחרים העובדים בתכניות ספציפיות אלו שיתפו פעולה כדי לנצל את כישוריהם האישיים בדרכים מגוונות ומשמעותיות בהתאם לצרכים המתפתחים של סביבתם.

על פי המחברות, הגורמים שבלטו באופן עקבי לאורך כל שבע התכניות המצליחות הללו היו כינון של שותפויות למידה, אשר טיפחו יחסי עבודה חזקים ויעילים בקרב על בעלי העניין; שימוש נרחב במנהיגות מפולגת ומשותפת, אשר יצרה תרבות ואקלים חיוביים באופן עקבי; וגישה למשאבים, אשר סיפקה את התמיכה המוחשית והבלתי מוחשית הנחוצה לתכנית. אף פתרון יחיד לא יצר תוצאות אקדמיות חיוביות מתמשכות. יחד עם זאת, חשיבות מכרעת בכל התכניות המצליחות שהודגשו בחקרי המקרים הייתה לתחושה שתרבות ואקלים חיוביים חזקים חייבים לבטא לימוד חיבורי (additive schooling): הבדלים אישיים וקולקטיביים בקבוצות בעלי העניין בתכנית נתפסו כנכס וכובדו ככזה.

מתוך שבעת חקרי המקרים עולה מסגרת חדשה, אשר המחברות מכנות "שיפור בית ספרי מתמשך" (Sustainable School Improvement, SSI). כתאוריה בפעולה, מסגרת זו מדגישה את יעילות הליבה של שבעת בתי הספר, הנובעת מלימוד חיבורי, פילוסופיה הומניסטית, תושייה, מנהיגות משותפת ואחריותיות.

כאמור, האינטראקציות המורכבות ורבות הפנים בין המשתנים בכל סביבה מבהירות שאף הסבר פשוט או נוסחה אינם יכולים להבטיח את שכפול ההצלחות שבחנו המחברות. לאור הממצאים הנוכחיים הן ממליצות על המשך המחקר אודות מבנה העבודה האנושי הפנימי והקשרים בתוך סביבת בית הספר, הואיל ונושאים אלה אינם מובנים היטב. בנוסף, המחברות מציינות שהספרות האמפירית העניקה תשומת לב מועטה לכישורי העבודה הספציפיים הקשורים למנהיגים של בתי ספר מצליחים שאוכלוסייתם נמצאת באופן טיפוסי בסיכון הגבוה ביותר לכישלון. הן טוענות שיש להתייחס לדרך שבה מורים ומנהלים באותם בתי ספר פגיעים מפעילים את תכניותיהם במהלך קורסי הכשרה של מורים ומנהלים. באותה מידה הן מתעקשות שתכניות ההכשרה הלאומיות של מורים ומנהלים אינן מצליחות להכין מועמדים לשיתוף פעולה עם בעלי עניין כדי להבטיח מענקים, להשיג תמיכה עסקית מקומית, לעודד תמיכת משפחות לפעילויות בית-ספריות וכדומה. האחרונים הם כישורים מעשיים שהיו מהותיים להצלחתם של כל שבעת בתי הספר שנבחנו בידי המחברות.

במקום להכשיר מורים ומנהלים למשרות מבודדות בבתי ספר דמויי מפעל שגרתיים, יש להכין את הבוגרים לתפקידים גמישים ומגוונים בתכניות ייחודיות לצרכים של הקהילות שהם משרתים. המחברות מתארות מערכת המסובכת בסכסוכים כאשר פרטים ובתי ספר שואפים להגיב בהצלחה ללחצים המופעלים לאחריותיות מבוססת סטנדרטים הכפויה מבחוץ. הציפיות שמחנכים ומובילי בתי ספר יבטיחו הישגים מתמשכים לתלמידים והתפתחות אקדמית הן חלק קבוע מהנוף. על פי ספר זה, קבלת החלטות המונעת מנתונים היא רק חלק אחד מהפתרון, אף על פי שהוא קריטי. יחד עם זאת, על פי מחברות אלו, הדרך הטובה ביותר להשגת מטרת ההצלחה המתמשכת בבתי הספר ובמערכות בית-ספריות היא באמצעות פיתוח ודבקות בנוקשות בערכי הליבה, מהיסוד.

קישור לספר בAmazon.com

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?