30-08-2018

מקורות של ידע תרבותי: סקירת מחקרים

מאת: L Hogg

Hogg, L., (2011). Funds of knowledge: An investigation of coherence within the literature, Teaching and Teacher Education, 27, 666-677.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: הכשרת מורים, חינוך רב-תרבותי, מקורות ידע תרבותי (Funds of knowledge = FoK)

המאמר הוא סקירה של ספרות מחקרית העוסקת במושג/ברעיון של מקורות ידע תרבותיים והשפעתו על הוראה, במיוחד הוראה לילדים בעלי הישגים נמוכים הבאים מקבוצות של מיעוטים. הסקירה כללה טקסטים מארה"ב (רוב המאמרים), אוסטרליה, בריטניה וקנדה (מאמר אחד).

ממצאים של מחקרים מצביעים על השכיחות של תיאוריית החסר (Deficit) בקרב מורים בעולם כולו (Gee, 1996). תיאוריה זו "מאשימה" בתת-ההישגיות את התלמידים עצמם, את משפחותיהם ואת תרבויותיהם(Bishop, 2001), ואינה רואה את חלקו של בית הספר בכך. תפיסה זו, אף שהיא נקוטה בידי המורים עשויה להיות סמויה , בגלל חוסר מודעות לעמדות ולאמונות שלהם וחוסר הבנת השפעתן על תת-הישגיות של תלמידים.

מקורות ידע תרבותיים – מחקרים העוסקים בנושא זה מתעניינים בנושאים של צדק חברתי ושל השפעת תיאוריית החסר על היווצרותם של "בתי ספר מקופחים תרבותית"(Ryan, 1972 ). חוקרים שעסקו בהתנסויות בית-ספריות של קבוצות מיעוטים שונות במהלך השנים תיארו את הברוטליות של השיטה שאינה "רואה" את הילדיםSpindler & Spindler, 1983) ), בצידם היו מחקרים שמצאו קשר בין התייחסות לידע התרבותי של תלמידים לבין שיפור הישגיהם (Brice-Heath, 1983 ). למרות גוף הנתונים העשיר שנבנה על בסיס עבודותיהם של אנתרופולוגים חינוכיים ועבודות רבות בתחום של חינוך רב-תרבותי המסביר את התוקף של הוראה רלוונטית תרבותית (Banks, 2004, Gay, 2007) הפופולריות של תיאוריות החסר ממשיכה להתקיים (Shields et al., 2005) במערכות החינוך והיא מחזקת את העדויות המדאיגות בדבר עומק העמדות והפרקטיקות של המורים כנ"ל.

בהכנסת המושג מקורות ידע תרבותיים ( FoK) יש ניסיון לערב את המורים בלמידה ובמחקר, בקישור תיאוריה למעשה כדי שיעמדו פנים אל פנים מול אמונותיהם, וייווכחו שהעושר של התנסויות החיים של ילדים נוטה לחרוג אל מעבר להתנסויותיהם הבית ספריות (Andrews & Yee, 2006). מחקר מקורות הידע התרבותיים מציע מסגרת התייחסות מושגית חדשה ללמידה על עבודה בכיתות הטרוגניות מבחינה תרבותית. הוא מתמקד בעיקרון שלפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד על החיים והרקעים היא באמצעות התמקדות בחיי היומיום הביתיים של הלומדים, למידה מה אנשים עושים ומה הם אומרים על מה שהם עושים(Gonzalez, 2005). הפוטנציאל של גישה זו הוא ביכולתה לזהות מה קיים ולא מה חסר, להבין את התלמידים ולא להתנהל על פי סטראוטיפים והנחות מוקדמות.

למה מתכוונים כותבים במקורות ידע תרבותיים? – מן החומר שנסקר עולים תחומי של אי-הסכמה לגבי הבנת המושג: (1)האם FoK הוא מקור ידע או תחום (area) ידע ?, Fitts, 2009); (2) איזה ידע נכלל ב- FoK? האם רק היבטים חיוביים בעולמות הילדים או גם עולמות שליליים(אלימות, שתיינות, ועוד)? איזו פדגוגיה ביתית חוו הילדים? (Zipin, 2009)? (3) של מי הידע שראוי לכלול ב- :FoK ידע ההורים, ידע אנשים שונים בקהילה שכולם בעלי יכולת וידע והתנסויות חייהם העשירו אותם בידע ידע התלמידים עצמם? Gonzalez and Moll, 2002, Hughes & Pollard, 2006), (4)  זיהוי הבסיס הקונצפטואלי.

סיכום – הממצאים (המסוכמים במאמר גם בטבלאות) מאפשרים בסיס לרפלקציה על המשגות שונות של המושג ומקור למחקרים נוספים.

1) המורים וההוראה - הממצאים מאתגרים את המורים לחזור ולחשוב על ההמשגות שלהם בדבר ידע לומדים, לפתח פדגוגיה מגיבה תרבותית, לכוון את מבטם על חיי התלמידים ומעבר לנתוני הערכה קודם, לפתח חזון רחב בדבר המקורות, ההיקף והעומק של הידע התרבותי של התלמידים ולשקול כיצד הם יכולים לפתח מודעות לכך.

חשוב שמורים ישקלו את ההמשגות השונות הקיימות למושג מקורות ידע תרבותי, שכן כל המשגה מאירה גורמים שונים ומתעלמת מאחרים. וחשוב שמורים יבינו את ההמשגה שהם מאמצים והשתמעויותיה להוראה. יש הסכמה רחבה שידע תרבותי ניתן לשימוש לקידום התנסויות הלמידה של ילדי אוכלוסיות מיעוטים, בכך שהוא תומך בלמידה וברכישה של ידע אקדמי (Lee, 2001). מקורות ידע תרבותי יכולות להוות בסיס לשיקולים מה ללמד וכיצד לעשות זאת.

2) הכשרת מורים – המשגות של מקורות ידע תרבותי ומיומנויות ואסטרטגיות הקשורות לכך רלוונטיים לתוכניות הכשרת מורים. FoK מספק מסגרת מושגית למסר מרכזי למתכשר להוראה: בראש וראשונה יש להכיר את הלומד. זה חייב להתקיים בתוכניות הכשרה שכוללת התייחסות לצדק חברתי, תמיכה במורי העתידה כך שיעבדו בדרך אפקטיבית בבתי ספר שיש בהם רמות גבוהות של שונות תרבותית. ראוי לפתח בקרב המתכשרים מודעות חברתית-תרבותית כבסיס לכך שיפרצו את הגבולות התרבותיים הקיימים בינם לבין תלמידיהם (Villegas & Lucas, 2002). גם התנסות מעשית בבתי ספר המתאפיינים בשונות תרבותית עשויה לתרום בכיוון זה (Hogg, 2008).

הסקירה הנוכחית תורמת להצגה ולניתוח של מגוון המשגות של מקורות ידע תרבותי המופיעות במחקר. הספרות שנסקרה פותחת פתח להמשך מחקר עשיר בתחום., להתפתחות בהכשרת מורים ובהוראה בפועל.

ביבליוגרפיה

Andrews, J., & Yee, (2006). Children's funds of knowledge and their real life activities: two minority ethnic children learning in out-of-school contexts in the UK, Educational Review, 58(4), 435-449.
Bishop, R. (2001). Changing power relationship in education: Kaupapa Maori messages for mainstream institutions in: C. McGee& D. Frazer (Eds.), The professional practice of teaching (2nd ed.), Palmerstone North: Dunmore Press, 201-219.
Fitts, S. (2009). Exploring third space in a dual-language setting: Opportunities and challenges, Journal of Latinos and Education, 8(2), 87-104.
Gee, J. P. (1996). Social linguistics: Ideology in discourses, London: Falmer Press.
Gonzalez, N. (2005). The hybridity of funds of knowledge, in: N. Gonzalez et al., (Eds.), Funds of knowledge: Theorizing practices in households, communities and classrooms, New Jersey: Lawrence Erlbaum.29-46.
Heath, S. B. (1983). Ways with words, Cambridge: Cambridge University Press.
Hogg, L. (2008). Transcending monoculture life experiences for Pakeha trainee teachers, New Zeeland Annual Review of Education, 18, 89-106.
Hughes, M., & Pollard, A. (2006). Home-school exchange in context, Educational Review, 58(4), 385-395.
Lee, C. D. (2001). Is October Brown Chinese? A cultural modeling activity system for underachieving students, American Educational Research Journal, 38(1), 97-141.
Ryan, W. (1972). Blame the victim, New York: Vintage Books.
Spindler, G., & Spindler, L. (1983). Review essay: The case studies in education and culture: From cradle to grave, Anthropology and Education Quarterly, 14(2), 73-80.
Villegas, A., & Lucas, T. (2002). Educating culturally responsive teachers: A coherent approach, New York: State University Press.
Zipin, L. (2009). Dark funds of knowledge, deep funds of pedagogy: Exploring boundaries between life worlds and schools, Discourse: Studies in the Cultural Politics of Education, 30(3), 317-331.

מה דעתך?

Andrews, J., & Yee, (2006). Children’s funds of knowledge and their real life activities: two minority ethnic children learning in out-of-school contexts in the UK, Educational Review, 58(4), 435-449. Bishop, R. (2001). Changing power relationship in education: Kaupapa Maori messages for mainstream institutions in: C. McGee& D. Frazer (Eds.), The professional practice of teaching (2nd ed.), Palmerstone North: Dunmore Press, 201-219. Fitts, S. (2009). Exploring third space in a dual-language setting: Opportunities and challenges, Journal of Latinos and Education, 8(2), 87-104. Gee, J. P. (1996). Social linguistics: Ideology in discourses, London: Falmer Press. Gonzalez, N. (2005). The hybridity of funds of knowledge, in: N. Gonzalez et al., (Eds.), Funds of knowledge: Theorizing practices in households, communities and classrooms, New Jersey: Lawrence Erlbaum.29-46. Heath, S. B. (1983). Ways with words, Cambridge: Cambridge University Press. Hogg, L. (2008). Transcending monoculture life experiences for Pakeha trainee teachers, New Zeeland Annual Review of Education, 18, 89-106. Hughes, M., & Pollard, A. (2006). Home-school exchange in context, Educational Review, 58(4), 385-395. Lee, C. D. (2001). Is October Brown Chinese? A cultural modeling activity system for underachieving students, American Educational Research Journal, 38(1), 97-141. Ryan, W. (1972). Blame the victim, New York: Vintage Books. Spindler, G., & Spindler, L. (1983). Review essay: The case studies in education and culture: From cradle to grave, Anthropology and Education Quarterly, 14(2), 73-80. Villegas, A., & Lucas, T. (2002). Educating culturally responsive teachers: A coherent approach, New York: State University Press. Zipin, L. (2009). Dark funds of knowledge, deep funds of pedagogy: Exploring boundaries between life worlds and schools, Discourse: Studies in the Cultural Politics of Education, 30(3), 317-331.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?