דף פריט
16-09-2018

מסוגלות עצמית, תפיסת תרבות והעצמת נשים: משמעויות מגדריות וחברתיות אצל מורות ומורים בחינוך הערבי

שפירא, תמר, רחל, הרץ-לזרוביץ, לימור, שפר. "מסוגלות עצמית, תפיסת תרבות והעצמת נשים: משמעויות מגדריות וחברתיות אצל מורות ומורים בחינוך הערבי", עיונים במינהל ובארגון החינוך, כרך 32, 2011 (תשע"ב), 215-185.

המשפחה הערבית בישראל ניזונה מהמורשת התרבותית של החברה הערבית, שהיא בעלת מסורת פטריארכלית מושרשת. נשים צעירות לומדות את תפקידיהן המגדריים המסורתיים מהוריהן והאישה נתפסת ככפופה לסמכות הגבר. הנורמות החברתיות מונעות מנשים להשתתף בפעילויות ציבוריות הכוללות אינטראקציה עם גברים, מגבילות את תעסוקתן לסביבה המקומית והמשפחתית, ומעכבות את השתתפותן בפעילות הכלכלית. נשים אמורות גם לוותר על קידומן המקצועי לטובת גברים.

באמצעות הסדרה מגדרית, השואבת את כוחה מן הדת, נוכחותה של האישה הערבייה במרחב הציבורי אינה נתפסת כמתיישבת עם תפקידיה המסורתיים. כתוצאה מכך, על מנת למלא את חובותיה החברתיים היא נדרשת להישאר במרחב הפרטי בגבולות ביתה.

למרות העלייה בהשכלה של נשים ערביות והפמיניזציה המתרחבת של מקצוע ההוראה במערכת החינוך הערבית, נראה שעדיין אין בכך כדי לבטל את הפונקציות המגדריות המסורתיות המקובלות בין שני המינים. המאמר מבוסס על מחקר שכלל 461 עובדי הוראה מהחינוך היסודי הערבי מקרב העדה המוסלמית, הנוצרית והדרוזית. באמצעות שאלון עמדות נבחנו ששת המדדים הבאים:

1. תחושת המסוגלות העצמית של מורים.
2. חדשנות פדגוגית וארגונית.
3. פעילות ציבורית בקהילה.
4. תפיסת התרבות כשוויונית.
5. עמדות כלפי מעמד שוויוני לנשים.
6. עמדות כלפי העצמת נשים בחינוך.

ההשערה המרכזית הייתה שיימצאו הבדלים מובהקים בין נשים לגברים בכל המדדים. נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית של נשים אכן נמוכה יותר משל גברים מבחינת היכולת להשפיע על הארגון הבית ספרי. אולם לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים במדד החדשנות. מבחינת הפעילות הציבורית, נשים הביעו נטייה מועטה יותר למעורבות בפעילות חינוכית, חברתית ופוליטית מעבר לתחום בית הספר.

התרבות אליה הן משתייכות נתפסת בעיני הנשים כמסורתית יותר וכפחות ליברלית ושוויונית מאשר תופסים אותה גברים. עמדת הנשים הייתה ליברלית ושוויונית יותר כלפי אפשרות השוויון בין נשים לגברים מבחינת הקידום המקצועי, פיתוח קריירה ושילובה עם חיי המשפחה. כמו כן, נשים תמכו יותר מגברים בהתפתחות ובקידומן של נשים לתפקידי מנהיגות במערכת החינוך.

התוצאות מצביעות על עמדות ביקורתיות כלפי הנורמות השמרניות של התרבות ועל שאיפתן של הנשים לקדם את מעמדן החברתי. אולם, למעט מספר מצומצם של נשים הנהנות מתמיכת הבעל בנושא, עולה שהמורות בחברה הערבית הישראלית עדיין לא הצליחו לפרוץ אל המרחב הציבורי.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

מה דעתך?

    האם אפשר להשיג את המאמR המקורי

    פורסמה ב 25/01/2013 ע״י סוזאן

    אפשר לקבל ממני את המאמר בפניה אישית לטלפון 0547580802

    פורסמה ב 01/07/2013 ע״י תמר שפירא

    אפשר לקבל ממני את המאמר בפניה אישית לטלפון 0547580802

    פורסמה ב 01/07/2013 ע״י תמר שפירא
    מה דעתך?