דף פריט
20-09-2019

מסוגלות עצמית לקידום חינוך לקיימות בקרב מורים לעתיד בישראל

Gan, D., Gal, A. 2018. Self-efficacy For Promoting EfS Among Pre-service Teachers In Israel, Environmental Education Research, 24:7, 1062-1075

  • המחקר משלב לראשונה בין שני נושאים: חינוך לקיימות ומסוגלות עצמית
  • מטרתו לזהות את המנבאים של מסוגלות עצמית עבור מחנכים לעתיד שיוכלו לקדם חינוך לקיימות
  • קל יותר להכשיר סטודנטים להוראה לחינוך לקיימות מאשר להפוך מורים ותיקים למפתחי חינוך לקיימות
  • המכללות להוראה אינן מדגישות מספיק את החינוך לקיימות
  • נמצא כי מיומנות היא המפתח לתחושת מסוגלות עצמית בקרב מורים לעתיד שיהפכו לסוכני שינוי חברתי וסביבתי
  • יש לשלב במכללות קורסים לחינוך לקיימות בשנה שלישית ולא בראשית הלימודים כדי להגביר את פוטנציאל היישום של הקורס

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

חינוך לקיימות: התחייבות לסביבה במסגרת הכשרת מורים ללימודי מדעים ומתמטיקה

הוראת אקולוגיה בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה: מודל מדגים הוראה-למידה פורצת דרך לאוריינות במאה ה-21

מוטיבציה, מסוגלות עצמית ואינטליגנציה רגשית כמדדים להצלחה או לכישלון של סטודנטית במעבר מהמכללה אל השדה: מעקב בן חמש שנים אחר שתי סטודנטיות

מבוא

התנהגות פרו-סביבתית היא אחת מהמטרות המרכזיות של החינוך לקיימות , EFS, (להלן: חל"ק). חוקרים ואנשי שטח מנסים להשיג מטרה זו בדרכים שונות, בעיקר על ידי הפצת הידע ויצירת גישה חיובית לסביבה (Ernst, 2007). אף על פי כן, המאמצים vרבים שהושקעו בטיפוח הגישה הפרו-סביבתית באמצעות ידע לא נשאו פרי. במקביל, ידוע כי מסוגלות עצמית היא מרכיב חשוב בחל"ק אך בהקשר זה היא מעולם לא נחקרה כראוי. בנוסף אף לא הוענקה תשומת לב ראויה לסוגיית החל"ק במכללות להכשרת מורים ולמעשה קיים חוסר מחקרי על מסוגלות עצמית של סטודנטים להוראה בהקשר של יישום חל"ק (Malandrakis, 2017), במיוחד בכל הנוגע להתנהגות פרו-סביבתית בזירה הפרטית והציבורית. לבדיקת ענין זה מוקדש המחקר.

מטרת המאמר הנוכחי היא כפולה:

  1. לזהות את המנבאים של מסוגלות עצמית עבור יישום של חל"ק.
  2. לחקור האם קורסים של חל"ק מפתחים מסוגלות עצמית עבור יישום של חל"ק בכיתה (המרחב הפרטי) ובקהילה (המרחב הציבורי)

חינוך לקיימות בהכשרת מורים

כדי להגיע להכרות גדולה יותר ולהעמקה גדולה יותר עם קיימות ובמיוחד על מנת לקצר תהליך הכרות זה, שכן הזמן דוחק, ראוי להכשיר כבר את המורים לעתיד לקחת בכך חלק, פעולה פשוטה יותר מאשר להכשיר את המורים שכבר מלמדים, אם כי השניים אינם מוציאים זה את זה (Hopkins and McKeown, 2007). ולמרות זאת, לא רבות הן המכללות להוראה המציעות קורסים של קיימות או של חל"ק. הסיבות לכך נעוצות הן בלחצים כלכליים שאינם מאפשרים תפיסות פרו-סביבתיות, הן הצורך להדגיש נושאי ליבה כגון מתמטיקה ואוריינות והן הצורך להתאים את מערכת השיעורים לתכניות הלימוד של בתי הספר (Tal, 2005).

יוזמות אחדות קיימות בעולם. באוסטרליה למשל 10% מכלל המכללות מלמדות קיימות ובארצות אחרות כגון שוויץ, פקיסטן וספרד קיימות נוכחת הן בשיעורים, הן במחקר והן ביוזמות שונות מטעם המכללות (Hopkins and McKeown, 2007).

בישראל מכללות מאמצות תוכניות קיימות בהדרגה במיוחד בעשר השנים האחרונות וחלקן מתמקדות בקשר בין חל"ק לבין מעורבות אזרחית ופעילות בזירה הציבורית (Goldman, Ben-Zvi Assaraf and Shaharabani, 2012). בהתאמה, נעשו גם כמה מחקרים על חל"ק במסגרת הכשרות המורים בישראל. באופן כללי המחקרים מעלים כי רמת הפרו-סביבתיות בהכשרות המורים היא נמוכה למדי וכי יש צורך בהגברתה, אלא שצורך זה באחריות סביבתית גדולה יותר, שגם המורים לעתיד עצמם מכירים בו, אינו מתורגם עדיין לפעולה. מחקרים אחרים שנעשו על מתן הכשרות למורים ותיקים מעלים כי ענין זה קשה בעיקר משתי סיבות: 1. החל"ק הוא תחום אינטר-דיסציפלינרי מובהק ומורים ותיקים חונכו באופן מסורתי לדבוק בדיסציפלינה שלהם, 2. החל"ק מציב אתגר בפני המורה הוותיק כי הוא מחייב אופני ההוראה ולימוד חדשים שהמורים שהוכשרו בעבר אינם רגילים לו.

חשוב, אם כך, לשלב חל"ק בהכשרות המורים בישראל ולשם כך חשוב שהמורים לעתיד יהיו בעלי מסוגלות עצמית בקידום והפצת חל"ק, אך נושא זה עדיין לא נחקר. בכך עוסק המאמר הנוכחי.

מסגרת תיאורתית: חינוך לקיימות ומסוגלות עצמית

המחקר משלב בין תיאוריית המסוגלות העצמית לבין התפיסה התיאורטית של החל"ק.

מסוגלות עצמית היא אמונתו של אדם ביכולתו ונכונותו להתנסות במטלות שונות. אפשר לעשות שימוש בקטגוריה זו על מנת לחזות התנהגות עתידית באורח יעיל ואמין למדי. תיאוריית המסוגלות העצמית מבית מדרשו של בנדורה (Bandura, 1977) מזהה כמה גורמים ותנאים המשפיעים על המסוגלות העצמית כגון חשיבה ביקורתית, התנסות בהשלמת משימות ואסטרטגיות של ניהול עצמי (Bandura, 2006).

התפיסה התיאורטית של חל"ק, לעומת זאת, מדגישה שימוש או ניצול של משאבים טבעיים הן על ידי האזרח הפרטי והן על ידי הקהילה כולה לקידום גישה של צדק חברתי (Tilbury, 1995). בבסיס החל"ק עומדת גישה הוליסטית המאחדת דיסציפלינות ושנות ומדגישה את יחסי הגומלין בין ידע, עמדות והנהגות. התנהגות סביבתית נחלקת לשתי קטגוריות, המרחב הפרטי והמרחב הציבורי. כאשר מדברים על המרחב הפרטי מתכוונים בדרך כלל להתנהגויות אינדיבידואליות המשפיעות באופן ישיר על הסביבה כגון מיחזור, שימור אנרגיה ומים והדשנה או הכנת קומפוסט (Stern, 2000). התנהגות סביבתית ברמה הציבורית כרוכה בהתנהגויות חברתיות המכוונות להשפיע באופן עקיף על הסביבה כגון תרומות, שותפות באירגונים סביבתיים ופרויקטים קהילתיים.

שאלות המחקר

שתי שאלות המחקר שהציגו החוקרים ומתבססות על שילוב בין תיאוריית המסוגלות העצמית ועל המסגרת המושגית של החל"ק הן:

  1. מהם מאפייני הסטודנטים להוראה במונחי המסוגלות העצמית שלהם לקדם חל"ק במרחב הפרטי והציבורי?
  2. מה הוא תרומתו של קורס החל"ק בהגברת המסוגלות העצמית לקידום חל"ק הכולל התנהגות פרו-סביבתית בכיתה ובקהילה?

מתודולוגיה

המשתתפים היו 80 סטודנטים מקורס קיימות בקמפוס הירוק בבית ספר לחינוך במרכז ישראל. רוב הסטודנטים היו בשנתם השניה ללימודיהם וחלקם בשנה בשלישית. הסטודנטים הגיעו מהחוגים לחינוך לגיל הרך או חינוך יסודי. 74 מהם נולדו בישראל. גילם הממוצע 26.

המחקר הוא איכותני והסטודנטים ענו על שאלונים שחוברו לצורך המחקר. איסוף המידע נעשה בשתי שיטות: שאלונים מקוונים ושאלונים מודפסים.

תוצאות, דיון והשלכות על הכשרות המורים

המחקר התבצע בשני שלבים מרכזיים: זיהוי סטודנטים בעלי רמה גבוהה של מסוגלות עצמית, ומציאת נתונים היכולים לנבא מסוגלות עצמית בקידום חל"ק.

נמצא שמיומנויות, skills, מהוות גורם מנבא מרכזי למסוגלות עצמית בקידום חל"ק. יש, אם כך, להטמיע מיומנויות המכוונות לפיתוח וקידום התנהגות פרו-סביבתית במרחב הפרטי והציבורי בקרב מחנכים. מיומנויות אלה דורשות מן המורה למשל להוות מודל עבור התלמידים, להדריכם ללוותם ולהוביל אותם להשתתפות פעילה ביוזמות ובפעילויות פרו-סביבתיות. בנוסף, פדגוגיה ייחודית כגון סיורים בקמפוסים ירוקים, קבוצות דיון והשתתפות פעילה בפרויקטים שמטרתם שינוי ההתנהגות הסביבתית עולים כחשובים במיוחד בעידוד התנהגות פרו-סביבתית במרחב הפרטי ומגבירים את המסוגלות העצמית לקיום חל"ק. בהתאמה לתפיסת בנדורה, מודל אישי הוא מרכיב חשוב בהעלאת המסוגלות העצמית.

תוצאות נוספות, לפיהן יש פער בין גישה חיובית לסביבה לבין הרצון לפעול למען יצירת שינוי חברתי וסביבתי, הן במרחב הפרטי והן בזה הציבורי, תואמות מחקרים שנערכו ברחבי העולם (Kollmuss and Agyeman, 2002). השפעת הפעילות במרחב הציבורי, גם אם היא מאד דלילה, גדולה יותר מפעילויות המתקיימות במרחב הפרטי ולכן חשוב ליזום ולקיים פעילויות במרחב הציבורי.

קיימים מחסומים רבים וקשיים  בדרך להטמעת התנהגויות פרו-סביבתיות בחל"ק במרחב הציבורי: מורים אינם חשים בנוח לפעול מחוץ לכיתה בה הם רואים לעתים קרובות את גבולות הגזרה שלהם. בנוסף התחום סובל מחוסר תקציבי, מהיעדר זמן ומשאבים אנושיים האמורים לסייע בהוצאת התלמידים מחוץ לכיתה אל המרחב הציבורי (Powers, 2004). אלא שבניגוד למורים, ארגונים חוץ ממשלתיים פועלים רבות במרחב הציבורי וסביר שהם יכולים לתמוך בפירוק החסמים הללו, מתוקף תפקידם כסוכני שינוי חברתי.

בעקבות נתונים אלה עולה כי המחקר הנוכחי עשוי לעזור למחנכים סביבתיים, לאירגונים חוץ ממשלתיים ולארגונים פרו-סביבתיים אחרים לזהות את המחנכים בעלי רמה גבוהה של מסוגלות עצמית לקידום חל"ק. מחנכים אלה הם שיובילו בסופו של דבר לשינוי סביבתי ברמה הפרטית והציבורית.

מכאן שקורסים בחל"ק עשויים להשפיע לטובה על המסוגלות העצמית של מורי החל"ק העתידיים. מתוצאות השאלונים עלה כי פוטנציאל השפעה זה אינו תלוי בפרמטרים דמוגרפיים כמו אתניות. יתרה מזאת, על פי ממצאי המחקר הנוכחי, יש להכניס למערכת קורסים בחל"ק בשנה השלישית ללימודים (ולא בשנה הראשונה), מכיוון שסטודנטים בשנה זו כבר מכירים את המערכת מעט יותר ועשויים להבין טוב יותר את היישום המעשי של הידע שהם יקבלו. הקורס צריך לשים דגש על שילוב מיומנויות מעשיות ופדגוגיות ליישום חל"ק, ולא להתמקד בייצור ידע ומודעות סביבתית בלבד.

לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על שתי רמות של שיקולים שיש להפעיל בהקשר עידוד החל"ק:

  1. הגברת הדגש על חל"ק במערכות החינוך
  2. פרקטיקות בקורסים של חל"ק במכללות להוראה

ברמת המדיניות יש צורך לעודד התנהגות פרו-סביבתית בתחום הפרטי והציבורי כמרכיב בסיסי של חל"ק: ידע ועמדות חיוביות אינם מספיקים כדי לקדם התנהגות פרו-סביבתית. ברמת הקורס, עליו להתמקד יותר בפעולות ופחות בידע.

מסקנות

המחקר מצא כי יש צורך הן בלימוד והן באימון והתנסות, על מנת להדגיש את המסוגלות העצמית בקידום חל"ק בתוך הכיתה ומחוצה לה. כדי להגביר את המסוגלות העצמית, הקורסים צריכים לשים דגש על הקניית מיומנויות לקידום חל"ק, ובמיוחד התנהגויות פרו-סביבתיות בתחום הפרטי והציבורי. למרות החסמים העומדים בדרכם של הרוצים ליישם חל"ק ובמיוחד כנגד התנהגויות פרו-סביבתיות בתחום הציבורי, בתי ספר יזדקקו לסיוע מצד ארגונים חוץ ממשלתיים, המשפיעים בדרך כלל על מקבלי ההחלטות ומצדדים בהתנהגויות פרו-סביבתיות בתחום הציבורי והפרטי. כדי שקורסי החל"ק יוכלו באמת להכשיר מורים לעתיד ולהפכם לסוכני שינוי חברתי וסביבתי, גם מערכת החינוך, והמכללות בפרט, תידרשנה להשקיע משאבים כספיים ואנושיים. כותבי המאמר ממליצים על מחקר נוסף של מסוגלות עצמית לקידום חל"ק והתנהגות פרו-סביבתית בקרב מורים מלמדים. במקביל נדרשת רפלקציה עצמית של הלימוד והיישום של החל"ק כדי לזהות ולפתח את השיטות הטובות ביותר להטמעת חל"ק בעולם כולו.

 

מה דעתך?

Bandura, A. 1977. “Self-efficacy: Toward a Unifying Theory of Behavioral Change.” Psychological Review 84 (2): 191

 Bandura, A. 2006. “Guide for Constructing Self-efficacy Scales.” In Self-efficacy Beliefs of Adolescents, edited by F. Pajares and T. Urdan, vol.5.Greenwich, 307–337. CT: Information Age Publishing

Ernst, J. 2007. “Factors Associated with K-12 Teachers’ Use of Environment-Based Education.” The Journal of Environmental Education 38 (3): 15–32

Goldman, D., O. Ben-Zvi-Assaraf, and D. Shaharabani. 2012. “Influence of a Non-formal Environmental Education Programme on Junior High-School Students’ Environmental Literacy.” International Journal of Science Education 35 (3): 515–545

Hopkins, C., and R. McKeown. 2007. Good Practices in Teacher Education Institutions, vol. 1. Paris: UNESCO

Kollmuss, A., and J. Agyeman. 2002. “Mind the Gap: Why Do People Act Environmentally and What Are the Barriers to pro-environmental Behavior?” Environmental Education Research 8 (3): 239–260

Malandrakis, G. 2017. “Influencing Greek Pre-service Teachers’ Efficacy Beliefs and Self-confidence to Implement the New ‘Studies for the Environment’ curricula.” Environmental Education Research 13: 1–27

Powers, A. L. 2004. “An Evaluation of Four Place-based Education Programs.” The Journal of Environmental Education 35 (4): 17–32

Stern, P. C. 2000. “New Environmental Theories: Toward a Coherent Theory of Environmentally Significant Behavior.” Journal of Social Issues 56 (3): 407–424

Tal, T. 2005. “Implementing Multiple Assessment Modes in an Interdisciplinary Environmental Education Course.” Environmental Education Research 11 (5): 575–601

Tilbury, D. 1995. “Environmental Education for Sustainability: Defining the New Focus of Environmental Education in the 1990s.” Environmental Education Research 1 (2): 195–21

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?