דף פריט
30-08-2018

מסגרת קונספטואלית לניתוח שילוב תקשוב בביה"ס תיכון עפ"י טיפוסי מורים


Dermot Donnelly, Oliver McGarr, John O’Reilly. "A framework for teachers’ integration of ICT into their classroom practice", Computers & Education 57 (2011) 1469–1483.

בניסיון לשלב משאב משמעותי המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT)בבתי ספר תיכוניים, יש לשקול חסמים פוטנציאליים רבים. חשוב במיוחד, רבים מהחסמים הללו סובבים סביב המורה היחיד ולכן הם מהווים נקודת פתיחה חשובה בהבנת תהליך השינוי בבתי הספר.

ההקשר של המחקר
בשנת 2000, צוות במחלקה לכימיה של אוניברסיטת קרנגי-מלון (Carnegie-Mellon University) הקים את ה- Chemcollective, מאגר מקוון של משאבי כימיה. בתוך מאגר זה נמצאת המעבדה הוירטואלית לכימיה (Virtual Chemistry Laboratory (VCL).

מחקר זה מתמקד בפוטנציאל של שילוב מתוקשב של משאב זה בבתי ספר תיכוניים באירלנד.

המאפיינים של המעבדה הוירטואלית לכימיה (VCL)
המעבדה הוירטואלית המתוקשבת לכימיה שונה מאוד ממעבדות וירטואליות אחרות בכך שיש לה תשתית פתוחה שבה כל המשתנים נותרו לשימוש התלמידים במערך הניסויי. התלמידים יכולים לבחור מתוך מסד נתונים ענק של פתרונות, לערבב ביניהם בכל דרך שאותה הם מוצאים כמתאימה לשולחן העבודה שלהם ולראות את המידע המפורט לגבי כל פתרון עבור כל תוספת שהם הכניסו. בנוסף, עם מאגר שיעורי בית נרחב, המעבדה הוירטואלית המתוקשבת לכימיה מספקת לתלמידים אפשרויות רבות לשימוש בנתונים כך שהיא מאתגרת אותם לפתור מגוון של בעיות. המעבדה הוירטואלית לכימיה זמינה בחינם באופן מקוון וניתן להוריד אותה מהאתר.

עבודה זו מתארת ניסיונות לשלב משאב המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) - מעבדת כימיה וירטואלית (Virtual Chemistry Laboratory) בתוך פרקטיקה של מספר מורים למדעים בתוך מערכת החינוך האירית.

מתודולוגיה
המחקר הראשוני כלל ראיונות עם שבעה מורים למדעים וששה בעלי עניין חינוכיים מרקעים מקצועיים שונים- כגון: הוועדה הלאומית לבחינות (the State Exams Commission), אנשים ממערך המפקחים ומורי מורים למדעים- לגבי נושאים הקשורים לחינוך במדעים, שילוב ICT ושימוש במעבדה הוירטואלית לכימיה.

מחקר המעקב כלל חמישה מורים מתמחים לכימיה שהשתמשו בהתמחות שלהם במעבדה הוירטואלית לכימיה כדי להדגיש גורמים שעלו באופן שבו הם שילבו את המעבדה הוירטואלית לכימיה בפרקטיקה שלהם. חמשת המשתתפים במחקר המעקב היו בחלקם מבין המורים שהשתתפו בראיונות הראשוניים וחלקם מורים שעליהם המליץ ה- Second Level Support Service .

מאמר זה משתמש באלמנטים משני המחקרים ובספרות רלוונטית בניסיון לפתח מודל שיתאר את השילוב של משאב תקשוב חינוכי ICT בקרב מורים שונים למדעים. המודל שמוצג במאמר זה מזהה ארבעה סוגים של מורים ביחס לשילוב תקשוב חינוכי ICT בפרקטיקה שלהם. ארבעה סוגים אלה הם:

 1) שומר מסורת/שמרן שבע רצון  ( Contented Traditionalist  )

2) מסתגל בררן  ( Selective Adopter )

3) משתמש בהיסח הדעת  (Inadvertent User )

ו-4) סתגלן יצירתי  (Creative Adapter).

ארבעה הסוגים הללו של המורים מוצבים גם בנוסף במונחים של שני תחומי קונפליקט עיקריים של המורים העולים מתוך המחקר ומשפיעים על השילוב של המורים את ה-ICT, כלומר, העצמה (empowerment) לעומת פטליזם (fatalism) ומיקוד בלמידה (learning focus) לעומת מיקוד בהערכה (assessment focus).

ראשית, לגבי העצמה לעומת פטליזם, הממצאים מדגישים כיצד חלק מהמורים רואים את ה-ICT כהזדמנות עבורם לעשות משהו חדש ומעניין עם התלמידים שלהם במונחים של כיצד התלמידים לומדים בעוד מורים אחרים מרגישים שזה מעבר לשליטתם לעשות משהו לגבי הסוגים של משאבי ה-ICT שיש להם בכיתה. מורים בעלי תחושה של בעלות (ownership) ידחפו לעבר מגוון גדול יותר של משאבי ICT בכיתה.

שנית, במונחים של למידה והערכה הממצאים מראים בבירור את הקושי של המורה בניסיון לשלב באופן אפקטיבי תקשוב חינוכי CT לאור הערכה שמעדיפה למידה חוזרת ונשנית של התוכן.

מודל של שילוב ה-ICT על-ידי המורה (Teacher ICT Integration Model).
למטרות מודל זה ובהתבסס על סוגים רבים של הערכה עכשווית (למידה חוזרת ונשנית של התוכן - content regurgitation), מורים הממוקדים בהערכה נתפסים כמתיישרים לפי גישות המרוכזות במורה בעוד שמורים הממוקדים בלמידה נתפסים כמתיישרים לפי גישות המרוכזות בתלמיד.

מוקד של שומר מסורת שבע רצון/שמרן  (Contented Traditionalist), בעלות ופדגוגיה מסוג PCK -pedagogical content knowledge
שומר המסורת/השמרן שבע רצון מתמקד בהערכה עם שימוש מוגבל במתודולוגיה. הסיבות השוכנות בבסיס המוקד שלו הן גורמים חיצוניים, כגון: תכנית הלימודים, המנהל, הנהלת בית הספר ועוד.
מורים מסוג זה יודעים לפי מה הם נמדדים (תוצאות המבחנים של התלמידים) והם לא חשים כל צורך ללמד מעבר למה שצריך עד שישתנו הגורמים החיצוניים.
מורים השייכים לסוג "שומר מסורת שבע רצון" או שמרן חסרים את תחושת הבעלות וההעצמה במונחים של מה יכולות להיות הפעילויות שהם יוזמים בכיתה ולכן הפעולות שלהם בכיתה יושפעו מהתרבות השלטת בבית הספר. הם לא יטילו ספק בסילבוס ויראו את תפקיד המורה כטכנאי.

מורים השייכים לסוג "שומר מסורת שבע רצון" או שמרן ייחשבו כבעלי פדגוגיה בתחומי הדעת מסוג PCK (pedagogical content knowledge) נמוכה. ייתכן שהם יתחילו להשתמש ב-ICT אם השימוש בו ייהפך לנורמה בתרבות של בית הספר, אבל אפילו אז הם יטענו שהם אינם צריכים להשתמש בו לצורך ההוראה בכיתה. אפילו כאשר הם ישתמשו ב-ICT, מורים מסוג זה ישתמשו ב-ICT בניסיון לשפר את הציונים של תלמידיהם ולא ישאלו עצמם אילו אלמנטים ב-ICT יובילו להבנה טובה יותר אצל התלמידים. במונחים של מתודולוגיית ההוראה שלהם הם יהיו מאוד משוכנעים שאם זה לא שבור, למה לתקן.

מוקד של מסתגל בררן (Selective Adopter),  ופדגוגיה בתחומי הדעת מסוג PCK (pedagogical content knowledge)
המוקד של "המסתגל הבררן" יהיה בהערכה עם שימוש במתודולוגיה משתנה. הסיבות שבבסיס המוקד שלהם ינבעו מגורמים חיצוניים ופנימיים יחדיו.

 למסתגל הבררן יהיה רצון עז שהתלמידים שלו יצליחו ומורים מסוג זה יעבדו היטב בתוך המערכת שבה הם נמצאים כדי למקסם את ההצלחה של תלמידיהם. למרבה הצער, מערכת ההערכה שבה הם עובדים לא תתגמל משתנים שונים של למידה של התלמידים ולא כדי לשפר את איכות ההוראה. מסתגלים בררניים יאמצו וימשיכו להשתמש במשאב ה-ICT רק אם זה יעזור לתלמידיהם לשפר את ביצועיהם בהערכה הסופית.

למסתגלים הבררניים יש תחושה חזקה של בעלות ושל העצמה בכך שהם שואפים להצליח מאוד בתוך המערכת שבה הם נמצאים. תלמידיהם יקבלו ציונים טובים מאוד במבחנים הסופיים מאחר וזה גורם ההנעה המהותי עבור המורה. כאשר מורים מסוג זה ניצבים מול שילוב ICT חדש הם ישמחו לנסות אותו אם הם ירגישו שזה שייך לפרספקטיבות הקיימות שמתגמלות אותם במערכת הנוכחית. אם מורים מסוג זה ירגישו כי הבעלות שלהם פוחתת באופן כלשהו על-ידי אימוץ ICT,תקשוב חינוכי מסוים הם קרוב לוודאי יפסיקו להשתמש בו.

פדגוגיה בתחומי הדעת מסוג PCK -pedagogical content knowledge של מורים מסתגלים בררניים תיחשב לגבוהה אבל רק במובן הצר. הם יידעו כיצד לעזור לתלמידיהם ללמוד אבל יקריבו את ההבנה של התלמידים. הם יעזרו לתלמידים להגיע לציונים טובים תוך שימוש בשיטות הוראה מסורתיות של הרצאות בכיתה (אבל גם בשילוב ICT).

מוקד של משתמש בהיסח הדעת (Inadvertent User ), בעלות ופדגוגיה מסוג PCK -pedagogical content knowledge
למשתמשים בהיסח הדעת לא יהיה מוקד לכשעצמם בכך שהם משתמשים באופן מקרי ב-ICT מסוים בכיתתם. הם לא ירגישו כשירים במיוחד להשתמש ב-ICT חדש. התרבות השלטת בבית הספר שלהם עשויה לעודד את השימוש במשאב מתוקשב הקשור ל-ICT מסוים והם ישתמשו במכשיר זה מתוך לחץ חיצוני ו/או עירוב מסוים של סקרנות והיסוס. השימוש במשאב יניע את המורה לקראת התמקדות בלמידה וגישה המרוכזת בתלמיד אבל המורה לא יהיה מודע להשלכות של מה שמתרחש בכיתה שלהם.

למשתמשים בהיסח הדעת חסרה תחושת הבעלות בשימוש שלהם במשאב חדש בכיתתם. הסיבה לכך היא שהמנהל או מורה אחר דחפו אותם להשתמש במכשיר או שהוחלט כי הם ישתתפו במחקר, בכל מקרה הם נאלצו להשתמש במשאב. בכל אופן, אותם מורים לא יחפשו את החדשנות, אלא זו תגיע אליהם. והם יחפשו עזרה ממי שהמליץ להם להשתמש במשאב.

למורים מסוג זה יש פדגוגיה בתחומי הדעת מסוג PCK -pedagogical content knowledge) נמוכה למדי. הם לא יטילו ספק ולא ישקפו את הידע שלהם ותהיה להם חרדה מסוימת לגבי רעיונות חדשים של הוראה. ברוב המקרים, מורים אלה יסתמכו על משוב ממקורות אחרים לגבי מה לעשות בכיתתם. למורים מסוג זה יהיה ביטחון עצמי נמוך ביכולתם.

סתגלן יצירתי (Creative Adapter), בעלות ופדגוגיה מסוג PCK-pedagogical content knowledge לסתגלתנים היצירתיים יהיה מוקד חזק בגישות המרוכזות בתלמיד שמסייעות בלמידה משמעותית.
למורים מסוג סתגלן יצירתי תהיה תחושה עזה של העצמה בהוראה שלהם. הם יטילו ספק בחומר הכלול בסילבוס. מורים מסוג זה לא יראו עצמם ככבולים על-ידי המערכת אלא ינסו להתגבר על מגבלות המערכת באופן אפקטיבי ככל יכולתם.

למורים מסוג זה תהיה מגוון עשיר וטווח רחב של פדגוגיה מסוג PCK שאותו הם ינצלו בכל פרקטיקה בכיתה שלהם. הם יהיו מאוד רפלקטיביים לגבי הפרקטיקה שלהם וישקלו בזהירות את ההשפעה שיש למשאב חדש על הלמידה של התלמידים. הם יהיו מאוד ביקורתיים במונחים של גישות אפשריות להוראה שבהן הם ישתמשו כדי לסייע לתלמידיהם בהבנת התוכן.

מסקנות
מודל אנליטי זה עשוי לשמש כנקודת התחלה לבעלי עניין בחינוך רבים שמתכננים לשלב משאב המבוסס על תקשוב ICT בבתי הספר. המודל מספק תיאורים שימושיים של סוגי המורים השונים וכיצד הם מתייחסים להכנסת ICT תקשוב חינוכי חדשני לבתי הספר. בעזרת פרשנות ברורה לגבי באיזה שלב נמצא כל מורה, בעלי העניין החינוכיים יוכלו לקבל נקודת פתיחה טובה ביישום בביה"ס התיכון , כלומר , כאשר הם ישקלו את האסטרטגיות הרלוונטיות שאותן הם יוכלו לאמץ לצורך שימוש אפקטיבי במשאב המבוסס על ICT על ידי המורים. המודל עשוי גם לשמש כמכשיר רפלקטיבי עבור מורים כאשר הם שוקלים לאיזה סוג טיפוס הם מתאימים במודל והסיבות ששוכנות בבסיס כל טיפוס של מורה המתמודד עם הטמעת תקשוב חינוכי בכיתה.

התקציר נכתב ע"י מיכל זרזבסקי , עורכת תוכן ומידענית במכון מופ"ת

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?