דף פריט
30-08-2018

מחקר והוראה: בניית יכולת לשיפור-עצמי של מערכת החינוך

British Educational Research Association. Action and Research Centre. (BERA-RSA). (2014). Research and the teaching profession: Building the capacity for a self-improving education system. Oxford: BERA.

תקציר המנהלים של הדו"ח סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

במוקד הדו"ח העוסק במקומו של מחקר בהכשרת מורים עומד הנושא של פיתוח מערכות חינוך המשתפרות עצמאית שבהן המורים בעלי אוריינות מחקרית ובעלי הזדמנויות למעורבות במחקר ובחקר. כמה תנאים נדרשים לכך: בניית בתי-ספר ומכללות כסביבות מחקר עשירות, שיתופיות בין כל העוסקים במחקר וביטול הדיכוטומיה הקיימת בין הכשרת מורים במסגרות ההשכלה הגבוהה לבין גישות המבוססות על הכשרת מורים בבית הספר.

• מבוא והקשר

הדו"ח כולל הגדרות רחבות וכוללות למונח "מחקר", וככלל מזהה ארבע דרכים מרכזיות שבהן ניתן לתרום להכשרת המורים באמצעות מחקר:

1) להוות מקור לתכנים של תוכניות ההכשרה שניתן לבססן על מידע מחקרי ועל מגוון של דיסציפלינות אקדמיות ומסורות אפיסטמולוגיות,

2) להוות בסיס לתכנון ולהבניה של תוכניות ההכשרה,

3) לעודד מורים ומורי-מורים למעורבות במחקר ולצרכנות ואוריינות מחקריות,

4) להוביל מורים ומורי-מורים לנהל מחקרים משל עצמם, אינדיווידואלית או בשיתוף, לחקור את ההשפעה של התערבויות כאלה ואחרות או לבחון השפעות חיוביות ו/או שליליות של דרכי הוראה וחינוך.

הדו"ח גם מביא המלצות המתייחסות למגוון של שלבים והקשרים הוראתיים: מהשנים הראשונות עד לחינוך מתקדם, בתי-ספר, מכללות ומומחים, גישות מסורתיות, ייחודיות וחלופיות וכדו'.

הגדרת "הכשרת מורים" בדו"ח זה היא הגדרה הכוללת משרע רחב: תוכניות ההכשרה הראשוניות בכל צורה ודגם, תוכניות של התפתחות מקצועית ותוכניות לפיתוח וקידום מנהיגות חינוכית.

העדויות שנאספו מתייחסות גם להשפעה החיובית של אוריינות ומעורבות מחקריות על תוצרי הלומד. מורים יכולים להיות מעורבים בפעילות מחקרית ברמות שונות כחלק מלמידה ולא כנטל. מדובר בהדגשת ההיבט של העצמת מנהיגות מורים, בתי-ספר ומכללות על כל העובדים בהם, ובהבנה טובה יותר כיצד הם יכולים לקדם את דרכי עבודתם ולהגביר את השפעתם בכיתה ומעבר לה. מדובר בפיתוח יכולות של הערכה עצמית ושיפור עצמי בתהליך מתמשך של רפלקציה וחקר מקצועיים.

• עדויות

המחקר המוצג נשען על בסיס נתונים פנימי (UK) ובין-לאומי : מערכת של שבעה מחקרים שנעשו ע"י מומחים בהכשרת מורים ובמחקר חינוכי, עדויות שנענו לקול קורא ותוצרים של מגוון פגישות וישיבות עם מובילים וארגונים במדינה. המחקר התבסס גם על משוב של קבוצת התייחסות שכללה נציגים של ארגוני חינוך מובילים במדינה ויועצים מומחים. על פי כל העדויות:

1) בית ספר עשיר-מחקרית וסביבות למידה מחקריות במכללות הם אבני היסוד של מערכות חינוך בעלות ביצועים גבוהים,

2) כדי להיות יעילים ביותר על מורים ומורי-מורים להיות מעורבים במחקר ובחקר – להיות מעודכנים בהתפתחויות בתחומי הדעת שבהם הם עוסקים ובדיסציפלינת החינוך,

3) מורים ומורי-מורים צריכים להיות בעלי יכולות לנהל מחקרים ולצרוך אותם, להיות בעלי יכולת, הנעה, ביטחון עצמי והזדמנויות לעשות זאת,

4) יש להתמקד בהוראה מבוססת-חקר במהלך הכשרת המורים הראשונית ולאורך נתיבת ההתפתחות המקצועית כולה. כך ניתן לבסס חידושים דיסציפלינריים וחקר שיתופי בחיי המכללות ובתי-הספר ולהפוך זאת מדרך חריגה או ייחודית לדרך של שיגרה.

• חזון

הממצאים הובילו לחזון לפיו ראוי לקיים מערכות חינוך עשירות/מבוססות-מחקר ובעלות יכולת שיפור עצמי, מערכות שבהן עדויות מחקריות מזינות את העשייה והמדיניות ושבהן קובעי מדינות, מורים וכלל הקהילייה החינוכית החוקרת עובדים בשיתופיות לטובת הלומדים. ראוי לעודד תרבות שבה, לאורך זמן, מעורבות במחקר הופכת לחלק מן הזהות המקצועית המורית. מקצוע שהוא בעל אוריינות ומעורבות מחקריות ייטה להיות בעל בטחון עצמי רב יותר, יצירתי והרפתקני – תכונות שנהוג לחשוב שמורים אינם מצוידים בהן ושאין להן ביטוי בהוראה. הדו"ח מציג מעורבות זו על רצף אפשרי מ'מינימום' עד 'מקסימום':

בית ספר או מכללה: עוני בנתונים: שימוש מקרי/מקוטע בנתונים ובמחקר, עושר בנתונים: שימוש במחקר באופן שגרתי לתמיכה בשיפור, עושר במחקר: שימוש שיטתי בעדויות ממגוון מקורות בבתי ספר, במכללות ובכיתות.

בהכשרה ובפיתוח המקצועי: נפרדות: המחקר נפרד מההכשרה ומהפיתוח המקצועי, מקושרות: המחקר מהווה בסיס חלקי לתכני תוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי, אינטגרליות: מחקר מבוסס מהווה בסיס חשוב בתכנון ובתכנים של ההכשרה והפיתוח המקצועי.

• עקרונות

1. הוראה ולמידה – במערכת כזו:

• כל לומד זכאי להוראה הניזונה מהמחקר העדכני ביותר,
• כל מורה זכאי לעבוד בסביבה עשירת/מבוססת מחקר התומכת בפיתוח אוריינותו המחקרית, ומציעה נגישות לאמצעים ולמקורות התומכים במעורבותו במחקר.

2. זהות ועשייה מקצועיות -

• במערכת כזו: מורים חולקים אחריות משותפת להתפתחות המתמשכת של אוריינותם המחקרית. הדבר תומך בכל ההיבטים של עבודתם המקצועית וכלול בתוכניות ההכשרה הראשוניות וההמשכיות,
• במהלך הנתיבה המקצועית שלהם מראשית ההכשרה יש למורים הזדמנויות למעורבות במחקר ובחקר, לעבודה משותפת עם עמיתים בבתי ספר אחרים ובמכללות ועם חברי קהיליית המחקר הרחבה.

3. מנהיגות בית הספר ומכללה - במערכת כזו:

• לאוריינות מחקרית יש מקום בולט בפיתוח תוכניות למנהיגים, לארגוני הורים ולקובעי מדיניות אחרים כך שפיתוח הסביבה הזו הוא חלק מאחריות מרכזית של מנהיגות חינוכית,
• יש לראות את חשיבותה של אוריינות מחקרית בגיבוש זהות מקצועית ופרקטיקה מקצועית של מורים, וכדרישת קדם לשיפור בית-הספר והמכללה. תרבות מחקרית צריכה להיות מאפיין מרכזי של הצטיינות.

4. תחומי אחריות ברמת המערכת – במערכת כזו:

• קובעי מדיניות מעודדים ונענים לממצאי מחקר חינוכי בקבלת החלטות מדיניות ובביצוע אסטרטגיות,
• מתקיימת יכולת שיטתית מתפתחת של תמיכה במחקר חינוכי ברמת בית-הספר או מכללה וגם תוך שיתוף של קהיליית המחקר הרחבה יותר הכוללת אוניברסיטאות ואחרים.

5. יצירת מחקרים – במערכת כזו:

• האחראים/היוזמים של מחקר חינוכי בונים מעורבות מורים בתהליכי המחקר כך שבכל מקום שהדבר אפשרי הם פעילים בפעילות מחקרית ולא נתפשים כצרכנים סבילים בלבד,
• יוצרי ידע מחקרי חדש, אוניברסיטאות, מוסדות הכשרה ועוד כמו גם בתי ספר שונים פועלים להפצת ממצאי המחקר שלהם ולנגישות קלה אליהם.

• המלצות  - בבניית תרבות של עושר במחקר ואוריינות מחקרית מורים וקובעי מדיניות בבריטניה עומדים בפני אתגרים שונים ומתחילים מנקודות התחלה שונות והמלצות הדו"ח הותאמו לכך. הן מכסות: הכשרת מורים, התפתחות מקצועית, מנהיגות ויכולות מחקריות מעורבות מורים.

• שתי תובנות כלליות: (א) יש מקום להעמקת הדיאלוג בין קובעי מדיניות לבין מורים מהקיים היום, וכך גם בין מורים, חוקרי-מורים וקהיליית המחקר הרחבה; (ב) תמיכה ביצירת התרבות הארגונית הנ"ל לטובת לומדים ומורים היא באחריות של כל מי שנמצא בעמדת מנהיגות בכל הרמות.

קישור לדו"ח המלא באנגלית

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?