דף פריט
30-08-2018

מחקר: הפדגוגיה הפדגוגית הדיגיטאלית כמשבשת הרגלי הוראה ותיקים בכיתה

 תקציר

במשך למעלה מ-40 שנה, המטרה של שימוש בטכנולוגיות בתוך תהליכי ההוראה והלמידה בכיתה הייתה תמיד לאחד אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את משימת הלמידה. בדרך כלל,  המטרה הזו לא הושגה . ממצאי מחקרים חדשים שנערכו לאחרונה  באנגליה מלמדים כי ניתן להשיג מטרה זו ע"י חשיפת המורים לטכנולוגיה החדשנית בהשתלמות שנתית רציפה המלווה את תהליכי הכנסת השינוי לכיתה לכל אורך הדרך. הליווי של המורים אינו בהכרח טכנולוגי אלא נעשה ע"י מנחים פדגוגיים המלווים את המורים ומבטיחים כי הרגלי ההוראה הקודמים ישתנו. מחקר זה בדק את השילוב של טכנולוגיית לוח אינטראקטיבי עם תוכן דיגיטלי. השילוב של טכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראה הניע את התלמידים והן את המורים, לחשוב מחדש על הפדגוגיות שלהם. רוב המשתתפים עברו לצורות חדשות של ניהול עבודתם כמורים. כתוצאה מכך, שתי הטכנולוגיות דרבנו אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את העבודה של הוראה ולמידה


John G. Hedberg, " Towards a disruptive pedagogy: changing classroom practice with technologies and digital content", Educational Media International, Volume 48, Issue 1, 2011, Pages 1 – 16.


שימוש בטכנולוגיות של תקשורת ומידע בכיתות
השימוש בטכנולוגיות של תקשורת ומידע (ICT) בהוראה, הוביל תומכים נלהבים לטעון בזכות תפקיד החשוב שיש לטכנולוגיות אלה בהפיכה של פעולות הלמידה לרלוונטיות ומחוברות להקשרים ויזואליים ולהקשרים מציאותיים. אולם טיעונים אלה לא קיבלו תמיכה אוניברסלית מצד המורים.
מורים רבים מעולם לא השתמשו בעצמם כלומדים באסטרטגיות למידה המבוססות על ICT, מורים אלה מעולם גם לא הוכשרו, או היו בעלי ניסיון קודם בהוראה בעזרת טכנולוגיות אלה. ההקשר הטכנולוגי המשתנה במהירות שבו מתרחשות פעילויות הלמידה בכיתה הופך את האתגר שבפניו ניצבים מורים אלה לקשה יותר.

שימוש בלוחות אינטראקטיביים (whiteboards) ובעזרי למידה בכיתה
הממשלות בעולם מנסות יותר ויותר לספק מגוון של טכנולוגיות לכיתות המסורתיות. החידושים הראשונים לא אתגרו במיוחד את השיטות המסורתיות והסתיימו בניסיון חינוכי יקר יותר אך לא כזה שיגרום לחשוב מחדש על השיטות.
לאחר מכן הגיעו מספר אפשרויות חדשות:

1. לוחות אינטראקטיביים שיאפשרו למורים להפעיל דוגמאות ויזואליות ולהבטיח שקבוצות של תלמידים מסתכלות על אותה תמונה או על אותה דוגמא אינטראקטיבית;
2. עזרי למידה שסיפקו דוגמאות קטנות וויזואליזציה של חלקים מתכנית הלימודים;
3. רשת המתחברת לכיתה כדי לאפשר גישה בזמן אמת למידע הממוקם במקומות אחרים.

כאשר משלבים בין חידושים טכנולוגיים-כגון: מחשבים ניידים מיני (netbook) זולים- לבין התוכן של תכנית הלימודים, המורה לא נדרש ללמוד מיומנויות חדשות אלא המורה יכול להציג את העזרים הנבחרים בכיתות מתי וכאשר יש צורך בכך.
במהלך חמש השנים שחלפו, מספר מחקרים, במיוחד בבריטניה, הצביעו על היכולת של לוחות אינטראקטיביים להדגים מושגי מפתח בדרכים רבות.

עזרי למידה דיגיטליים
עזרי הלמידה הדיגיטליים שבהם משתמשים באופן נרחב בכיתות הם אלה הקשורים לנושאים שבתוך הסילבוס. עזרי למידה מעין אלה נוטים להוות תחליף ישיר לטקסטים המסורתיים ולצורות הצגה אחרות שאינן אינטראקטיביות.
איסוף נרטיבים מכיתות המאפשרות שימוש בטכנולוגיה .

המאמר הנוכחי אסף דוגמאות ממספר בתי ספר יסודיים ותיכוניים שהוזמנו לעבוד עם עזרי למידה דיגיטליים ועם לוחות אינטראקטיביים, אך תוך הדגשה ששילוב זה יהיה אפקטיבי ויגרום למורים לחשוב מחדש על הפדגוגיה שלהם. בתי הספר שהשתתפו בהתנסות זו נתמכו במאמציהם על-ידי יועץ לתכנית הלימודים שעבד עם המורים במהלך הפרויקט. ששת בתי הספר שהשתתפו בכל תקופת המחקר היו בתי ספר יסודיים ותיכוניים, בתי ספר מקומיים ואזוריים, על פני ארבע מערכות של בית הספר.
בתחילה הציגו למורים את החידושים ולאחר מכן תמכו בשימוש בחידושים אלה, באמצעות שלוש סדנאות בנות יומיים שבהן השתתפו כל המשתתפים, גישה מתמשכת ליועץ לתכנית הלימודים, ביקורים של החוקרים בבתי הספר שלהם, ובמספר מקרים, באמצעות שיתוף פעולה עם מורים מבתי ספר אחרים שהשתתפו במחקר, איסוף הנתונים נמשך על פני שנה.

הנתונים למחקר זה נאספו מסקרים שנערכו עם המורים שהשתתפו במחקר ועם התלמידים שלהם; ראיונות עם המורים שהשתתפו ותצפיות בשיעורים שלהם במהלך ביקורים של החוקרים בבתי הספר; ומצגות שהוצגו על-ידי המורים שהשתתפו בסדנא המסיימת.
כל מורה התבקש לציין את המטרות שלשמן השתמש בכל עזר למידה דיגיטאלי .

מסקנה
מחקר זה בדק את השילוב של טכנולוגיית לוח אינטראקטיבי עם תוכן דיגיטלי. למשתתפים במחקר ניתנו שלוש דרישות שנמצאו בספרות המחקרים לצורך יישום מוצלח של ICT בכיתה-שיתוף פעולה בין מורים למומחים, התנסות מוצלחת בהוראה עם טכנולוגיות והשתתפות בקהילה תומכת-בעת שהוצגו להם החידושים, ולאחר מכן הם קיבלו תמיכה לשימוש בחידושים אלה באמצעות סדנאות לכל המשתתפים, גישה מתמשכת ליועץ לתכנית הלימודים, ביקורים של החוקרים בבתי הספר שלהם, ובמספר מקרים, שיתוף פעולה מצד מורים מבתי ספר אחרים.

בסוף המחקר שארך שנה, רוב המורים שהחלו את הפרויקט סיימו אותו. בית ספר אחד עזב את הפרויקט, מאחר שמוקד של בית הספר הופרע/הוסח בגלל שינויים בצוות בית הספר, ושינוי של משתתף אחד התרחש בשלושה מבתי הספר. אולם, ההמשכיות בפרויקט בדר"כ נמשכה. כמעט כל המשתתפים הגיעו לרמות גבוהות יותר של שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות. כל המשתתפים היו משתמשים בעלי יכולת וחלק מהם היו משתמשים מתוחכמים. רוב המורים הפכו מודעים יותר לחשיבותה של הצגה מגוונת של עזרים דיגיטליים, התומכת בהנעה של התלמיד בהוראה מבוססת משאב שלהם.

המורים הכירו בחשיבות של אחראי התמיכה בתכנית הלימודים לצורך פיתוח המיומנויות שלהם ויכולתם להתנסות בלוחות אינטראקטיביים; וגם במיקום התוכן הדיגיטלי המדויק. לאורך הדרך,

 כל המורים שהשתתפו בפרויקט הפגינו:

* יעילות אישית מוגברת
* השגת תוצאות הלימוד שנקבעו;
* הבנה טובה יותר של הקשרים בין הרעיונות והמושגים;
* שינויים בפרקטיקות הפדגוגיות שלהם, המבוססים על הוכחה לאימוץ אסטרטגיות חדשות;
* הבנה גדולה יותר של מסלולי הלמידה של תלמידים אינדיבידואליים;
* התמקדות באינטראקציה ובאופני הצגת התכנים הלימודיים לצורך שיפור היעילות של ההבנה של התלמידים שלהם.
המורים שאימצו את הטכנולוגיות הדיגיטאליות טענו שהשימוש בחידושים אפשר לתלמידיהם לעסוק יותר בלמידה ממוקדת ולהגיע לרמות ביצוע גבוהות יותר מאשר לפני כן.

במצגות הדיגיטליות שלהם בסדנא האחרונה, נמצא שלרוב המורים שהשתתפו הייתה רמה מוגברת של מודעות לתפקידן של שתי הטכנולוגיות בהשגת תוצאות הלמידה הרצויות. אלה שהשיגו רמות מתוחכמות יותר של חדשנות ושל שימוש בטכנולוגיה זיהו את היתרונות זמינות שבשילוב בין הלוחות האינטראקטיביים והתוכן הדיגיטלי, כולל:

* יכולת להכין רצף אינטראקטיבי מראש לשיעורים, ולאחר מכן לבדיקה מחדש;
* הרחבה של יכולת ההוראה באמצעות יצירה של רצף מוקלט שהתלמידים יכולים להפעילו מחדש לפי הצורך, בין לצורך פרקטיקה או בדיקה מחדש;
* גישה ישירה למשאבים באמצעות מסדי נתונים מקומיים ותוכן דיגיטלי וגישה עקיפה באמצעות קישור לרשת;
* רכישה מהירה יותר של מושגים מצד התלמידים באמצעות גישה למגוון צורות של הצגה ורצף אינטראקטיבי שיכולה להדגים במהירות מושג וגם להפחית תפיסות מוטעות וקשיים בפרשנות;
* יכולת להפעיל טווח של כלי הבניה (לדוגמא, מד זוית וירטואלי) כחלק מאוסף עשיר של משאבים שיוצרים חלק מהתוכנה של הלוח האינטראקטיבי.

לכן, השילוב של טכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראה הניע את התלמידים והן את המורים, לחשוב מחדש על הפדגוגיות שלהם. רוב המשתתפים עברו לצורות חדשות של ניהול עבודתם כמורים. כתוצאה מכך, שתי הטכנולוגיות דרבנו אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את העבודה של הוראה ולמידה. הדוגמאות מראות שהשינוי מתרחש אבל בעזרת כלים טכנולוגיים חדשים יותר והפעילויות של הלומד אינן נשלטות עוד על-ידי מנחה החסר מיומנויות טכנולוגיות.

קישור לתקציר המאמר באנגלית


המאמר תורגם מאנגלית ע"י מיכל זרזבסקי , מידענית ועורכת תוכן במכון מופ"ת

מה דעתך?

    הערות קצרות למאמר המאלף:1. אנו חייבים להיגמל מהנטייה להתנפל על כל מחקר אודות הוראה בכתה עם ICT. הנסיון המצטבר הנו בהיקף מאד זעום שלא מעיד על הכלל, שולי ולא בשל, וכך גם המסקנות. אין מה ל'שות, צריך לחכות ליותר נסיון משמעותי כדי להסיק מסקנות משמעותיות, לצד, כמובן עידוד ותמיכה פדגוגית בנדון. למשל המאמר דנן מדבר יותר על מסקנות חלקיות מסדנת מורים יותר מאשר על הוראה בכתה בתכלס, למרות שמדובר גם על תלמידי המורים,ש לא ברור מה נבדק וכד'…. העובדה העגומה עדיין, שאין ניסיון שמונחל לשטח, להוציא הצהרות לא תכלתיות כמו כאן "הרחבה של יכולת ההוראה באמצעות יצירה של רצף מוקלט שהתלמידים יכולים להפעילו מחדש לפי הצורך, בין לצורך פרקטיקה או בדיקה מחדש"…. סליחה?2. יש עדיין בלבול מושגי אודות הלוח האינטראקטיבי. באנגלית חל שינוי בכינויו והוא מכונה החל משלהיי המאה ה- 21 כ- "לוח לבן אינראקטיבי" – IWB – interactive white board, ובעברית הצענו זה מכבר את לוא, (לו"א – לוח אינטראקטיבי) לצד ה-לוח הישן והמוכר.רק טוף :>)

    פורסמה ב 09/05/2011 ע״י אברום רותם
    מה דעתך?