דף פריט
30-08-2018

מהוראת אקולוגיה למודעות לאיכות סביבה ולקיימוּת דרך עבודה על קונפליקטים ביחסי אדם-סביבה

מקור וקרדיט :  במכללה , מחקר,  עיון ויצירה . גיליון חורף תשס"ט , 2008  המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
מאמרן של חגית טישלר ומיכל מוטרו מתאר את התהליך החינוכי המתקיים בקורס "אקולוגיה כללית". מטרתו לפתח בסטודנטים אוריינות סביבתית פעילה ויכולת לנקיטת עמדה ועשייה באשר לקונפליקטים שונים ביחסי אדם סביבה.
המטרות בקורס לאקולוגיה המוצג במאמר זה הן ללמד היבטים שונים של המשבר הסביבתי בארץ ובעולם (יושבי כדור הארץ כורתים את הענף שעליו הם יושבים); לפתח מודעות לקונפליקט ביחסי אדם-סביבה בקרב הסטודנטים, כצרכנים, כ"אזרחים סביבתיים" וכמחנכים; להכיר סגנונות התמודדות עם הבעיה: העדפת הרווח בטווח הקצר; ניסיון לשמר את הסביבה ולהתנגד לפיתוח, וקיימות. המטרה היא אפוא לפתח מודעות לכך שיש להתנהלות בחיי היום-יום השפעה על המערכת האקולוגית שהסטודנטים הם חלק ממנה ועל קצב העלמות משאבים הדרושים להם בחייהם. המאמר מתאר דרכים שבהן אנו נוקטות כדי להרחיב את האוריינות הסביבתית, כלומר את הידע ואת הכלים הנדרשים להתמודדות מודעת ומושכלת עם המשבר הסביבתי, ואת המעורבות המוסרית-האזרחית הנדרשת לשם התמודדות זו. בתום הכשרתן ילוו סטודנטיות אלו תלמידים בבתי הספר ובגנים בהתמודדות עם המשבר האקולוגי ברמה מקומית וברמה עולמית. העיסוק בפגיעה במערכות אקולוגיות ובניצול יתר של משאבים, עשוי לקרב את רעיון הקיימות על היבטיו השונים למודעות הציבור, ולהפוך אותו לחלק מוחשי ואינטגראלי מאורח החיים היום-יומי. הכרת הסביבות השונות – על רגישויותיהן המיוחדות – מאפשרת הבנה עמוקה יותר של השפעת האדם עליהן ושל הקונפליקטים המתעוררים בין צורכי האדם לבין הצורך בשמירה על הסביבה (, Ballantyne & Packer .(2002.

במשך שמונה השנים שבהן אנחנו מלמדות את הקורס, אנו נתקלות מדי שנה בשנה בקושי של הסטודנטיות להתמודד עם בחירת נושא לקונפליקט ביחסי אדם סביבה ועם הבנת מורכבותו. השערתנו היא שהקושי נובע מידע לא-מספיק ובצורך בהבנה טובה יותר של מרכיבי סביבה, יחסי גומלין בין יצורים חיים והשפעות גורמים א-ביוטיים וביוטיים על מרכיבי המערכת. השערתנו זו נתמכת במחקרים שונים, שנעשו בעיקר על תלמידים בבתי ספר ופחות על סטודנטים. נראה כי תלמידים צעירים מבינים את הסביבה מההיבט האקולוגי השטחי – הסביבה היא מקום שבו חיים בעלי חיים, הסביבה תומכת ומספקת משאבים ליצורים חיים. התלמידים אינם מבינים כי ישנו מִחזור וגלגול אנרגיה בסביבה וכן אינם מבינים את המורכבות של יחסי הגומלין בין יצורים חיים וההשפעות המורכבות של גורמים א-ביוטיים על יחסי גומלין אלה  (Shepardson, 2005  ) .
פיתחנו אסטרטגיית הוראה שעיקרה יציאה מ"הקרוב", הרלוונטי בחיי היום-יום ל"כללי" ו"לרחוק" יותר  גם בממד הזמן וגם בממד המרחבים האזורי, הארצי והעולמי.
בחלקו הראשון של הקורס עוסקים השיעורים בהוראה של מושגים ותהליכים בסיסיים באקולוגיה: מאפיינים של מערכות אקולוגיות על היבטיהן הא-ביוטיים והביוטיים. בשלב זה אנו מתחילים לבסס ולהטמיע אוריינות סביבתית.
בחלקו השני של הקורס, בוחרות סטודנטיות נושאים שמייצגים קונפליקטים ביחסי אדם-סביבה, אוספות מידע ומעבדות אותו להצגה במליאה. הצגה זו כוללת ייצוג מושכל, הנשען על מידע רלוונטי ועדכני לכל  צד בקונפליקט והצעת דרכים לגישור, לפשרה, או לפתרון שיש בהן יתרון לשני הצדדים בקונפליקט. בשלב זה ישנו יישום והמשך הטמעת האוריינות הסביבתית והיכרות עם מושג הקיימות. רוב הנושאים שעולים בהקשר זה נדונים ברמות שונות בציבור הרחב ומופיעים בעיתונות היומית (כך למשל: נושאי הבנייה ב"שטחים ירוקים", חיות בר וכלבת, עמק הצבאים בירושלים ונזקי מחצבות . השלב האחרון בקורס, הוא שלב הקישורים. בשלב זה סטודנטיות מקשרות בין הנושא שלהם, הקונפליקט אותו הציגו, לנושאים שהציגו אחרים, וגם מקשרות בין נושאים שונים שהוצגו. שלב זה מאפשר הכללה ונגיעה כללית יותר בהיבטים השונים של קונפליקטים ביחסי אדם-סביבה.
מקורות שונים מראים שלהוראה באמצעות טיפול בדילמות או בקונפליקטים יתרונות רבים. התמודדות מושכלת עם דילמות מחייבת אינטגרציה בין תחומי דעת רבים: מדעי הסביבה, מדעי החיים, כלכלה  ,סוציולוגיה וכן הלאה ( פלג, אל ניר ולהט, 2006 ).  הדילמה מזמנת העלאת שאלות רחבות וכוללניות המאפשרות מענה דיפרנציאלי ללומדים בעלי תחומי עניין שונים, העדפות שונות וסגנונות למידה שונים. נוסף לידע ולתכנים נבנות גם מיומנויות וכישורי חשיבה ובהם איסוף מידע וארגונו, פתרון בעיות וקבלת החלטות, הצגת המידע והידע. עיסוק בדילמות מזמֵן חינוך לשיפוט ולהערכה, כך ובאמצעות זאת מזמֵן טיפוח סובלנות ופתיחות כלפי דעות שאינן מקובלות והסתכלות על דברים מנקודות מבט שונות )פלג, אל ניר ולהט2006.).
הקורס מועבר בידי שתי מורות בו-בזמן, בכיתה ובסיור הוראת עמיתים ( מיכל – ביולוגית המתמחה בתחומי זואולוגיה ואקולוגיה. חגית – גאולוגית המתמחה במדעי כדור הארץ, אקלים, גאולוגיה ואוקיינוגרפיה ). השילוב מאפשר גישה בין-תחומית שמקנה הזדמנות ללמוד בד בבד היבטים שונים של נושא, משום שכפי שצוין בתחילת המאמר, היכולת להתמודד עם הבעיות בדרך הקיימוּת מצריכה ראיה רחבה המביאה בחשבון הן את עולם החי והן את הסביבה הדוממת. צורת הוראה כזו מקלה על הבעייתיות בלמידת כל תחום בנפרד ועל הקושי ביצירת הקשרים בין התחומים, עצמאית לאחר מכן.

המאמר המקורי מצורף כקובץ מלא PDF  מצד ימין
 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?