דף פריט
30-08-2018

מאפיינים של המורה העתידי – ממצאי חיפוש במאגרי מידע

 
 
השאילתא הורצה בכל מאגרי המידע האקדמאיים הבינלאומיים העוסקים בחינוך וכן בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת.
·        נבדקו כל המחקרים במאגר ERIC  , מאגר PROQUEST , SAGE   וכן מאגר   Wilson education full text
·        כמו כן, נבדקו מנועי החיפוש המובילים כגון   Google scholar (הגרסה האקדמאית המלאה של גוגל).
הממצאים כוללים גם עיקרי דברים בכנסים (הקלטות) של מומחי חינוך באקדמיה באנגליה ,ובארה"ב (מרצים בכירים לחינוך וחוקרים מובילים) על ההוראה העתידית ומאפייניה.
קובץ מלא של ממצאי החיפוש מצורף בסרגל מצד ימין .
 
עיקרי הממצאים שנמצאו בחיפוש הממוחשב
 
בעקבות כשלון הרפורמה החינוכית בארה"ב הידועה בשם No Child Left Behind's   סבורים מומחי החינוך בארה"ב  ובאירופה כי הדגש בעתיד  הנראה לעין יעבור מהוראת תכנים להוראת מיומנויות . המורה העתידי יצטרך להיות בעל יכולות יותר בתחומי שיטות הוראה ולא בהכרח רק בעל יכולות בהוראת תוכן והעברת תכנים . הדרישות מהמורה העתידי הם  לגלות רפרטואר הרבה יותר מגוון של דרכי הוראה ושיטות פדגוגיות שיחזקו אצל התלמידים מיומנויות כגון שפות, תקשורת , קריאה והבנה ולא בהכרח הספק של תכנים ( ראה פריט מס'  17 ) .
 
*      תפקידו  של המורה בעתיד יהיה באופן פעיל לתווך מידע ולא ללמד אותו, ותפקידו לאפשר לילד להיות חושב עצמאי, תהליך ההוראה יתמקד בתהליכים ולא בתוצרים (Feuerstein, Klein, & Tannenbaum, 1994).  החוקרים סבורים כי השפעה נוספת של תהליך זה הינה העלייה במוטיבציה ללימודים (פריט מס' 2 ב') ושיקולי מוטיבציה במערכות חינוך בעולם  יילכו ויקבלו חשיבות יותר גדולה .
 
*     הכשרתו של המורה העתידי צריכה לחרוג משליטה בכללי השפה ומידע בנושאי תרבות, ולהביא אותו ליכולת לעשות הקשרים ואינטגרציה בין תוכן לצורה, ליצור קשר בין סוגות (ז'אנרים), להבין את ההקשר החברתי-תרבותי-פוליטי שבו צומחת יצירות, ולהבין את המשמעויות הניתנות ליצירה לאחר כתיבתה במעגלים החברתיים-תרבותיים-פוליטיים המקומיים,( פריט 001 ) .
 
*      המורה  בעתיד יהיה חייב להכיר במגוון תהליכי החשיבה שמוביל לתוצרים ברכישת הידע, רק כך נוכל  להגיע למצב בו אנחנו אכן מכינים את תלמידנו להיות עצמאיים בחשיבתם ( פריט מס' 2 ב' ) .
 
*      האחריות של המורה העתידי לא תהיה להישגי התלמידים בלבד אלא גם לזיהוי שיטות הוראה והתאמתן לצרכי הלומדים ויש להכשיר אותו   מראש למיומנות יותר גבוהה בתחומי אסטרטגיות ההוראה ופחות לתכנים ( פריט מס' 3 א' ) .
 
*      על המורה העתידי תוטל האחריות המלאה על תהליך התחנכותו של הילד הבודד ושל הכיתה כולה , הרבה מעבר להוראת התכנים. עפ"י תפיסה זו אומרת ד"ר מירה קרניאלי , "כל מורה צריך להתבונן בסביבת עבודתו ולא לקבלה כמובנת מאליה" ( פריט מס' 41 ) .
 
*      המורה  העתידי יידרש יותר מהיום   "להכיר לעומק את תלמידיו ולהתמקד בהם  ובמעשיהם. עליו להציג את התופעה כשאלה הדורשת חיפוש תשובות מהימנות , בצורה זו הוא ייפתח את היכולת לזהות אירועים , תהליכים , התנהגויות ודפוסי תרבות , ויגביר את יכולתו לחוש את רגשותיו ואת מחשבותיו של הזולת , לתעדם באופן מהימן ומקצועי וללמוד מהם על עולמו הפנימי של התלמיד" ( פריט מס' 41 ).
 
*      היבט אחד חשוב של ידע מורים אשר צפוי להתעניינות בעתיד הוא המכלול של הבנת המורים את התפיסה הרגשית של התלמידים. במיוחד חסרה כיום התובנה לגבי הדרכים בהם מורים יכולים לסייע לתלמידיהם לבצע את הקישורים הרגשיים לתחומי דעת ספציפיים ולמושגים הקשורים לתחומי דעת אלו. תובנות  חשובות אלו יהיה צורך להקנות לפרחי הוראה עוד בשלבי ההכשרה במוסדות המכשירים ( פריט מס' 42 ) .
 
 
*      אחת הבעיות שניצבות בפני מחנכים ומורים היא אותם לומדים שתחומי העניין ומידת העניין שלהם בשיעור הם ירודים ומידת העניין שלהם פוחתת משיעור לשיעור. לפיכך, יצירת סקרנות אצל לומדים היא אחת האתגרים החשובים שאיתם יידרשו מורים להתמודד בעתיד ( פריט מס' 37 ) .
 
*      בהשוואה למציאות בכיתה כיום  יידרש המורה העתידי לטפח מרחב סקרנות בו ישתלבו התלמידים בלמידתם הפעילה. הוא יידרש , על כן, להיות בעצמו בעל תכונות של אדם סקרן ובעלת יכולת ברורה לחקירה עצמית ( פריטים מס' 21, 41 ) .
 
*      המורה העתידי יידרש , הרבה יותר מאשר כיום , לעבוד בעבודת צוות הוא יידרש לעבוד תוך שותפות עם עמיתים לעבודה בביה"ס כחלק מלמידה ארגונית מתמדת. ההוראה בעתיד תהיה יותר תהליך קבוצתי של העצמה , גיבוי וסיוע הדדי ( פריט מס' 17 ) .  על המוסדות המכשירים לקחת זאת בחשבון ולתכנן קורסים שיכשירו פרחי הוראה להוראה בצוות כבר מהתחלה ולא רק בשלב התואר שני למורים .  
 
*       הפעילות של המורה העתידי בביה"ס תהיה במקרים רבים חלק מקבוצות עניין וחקר  inquiry) groups)   והכשרת המורים תירש לקחת זאת בחשבון ( פריט מס' 15 ).
 
*       עידן המידע והאינטרנט אשר ילך ויתעצם בעשור הבא יחייב את המורה העתידי לא רק לסגל עצמו להוראה ולמידה משמעותית באמצעות מחשבים אלא גם לגלות מסוגלות-עצמית בפיתוח ובהפקת חומרי למידה מתוקשבים (מרבית המורים כיום לא מעורבים  בחומרי למידה מתוקשבים כמפתחים אלא כצרכנים). בהתאם לכך, המורה העתידי יידרש ללמד עם שליטה והפנמה של תיאוריות פדגוגיות של הפקת תכנים וחומרי למידה. מיומנות זו יידרשו המוסדות המכשירים להקנות לו לאורך כל מסלול ההכשרה  ( ראה פריטים מס' 4  ומס' 11, מס' 24  ).
 
*      הדרישה להקניית מיומנויות ( כגון קריאה , הבנה , חקר וניהול פרויקטים ) תהיה הרבה יותר חד-משמעית בהשוואה למציאות כיום בה המורה נדרש בראש ובראשונה להעביר תכנים ולדאוג להספק החומר. ההכרה בעליונות של מיומנויות חקר , כתיבה והפקה תהיה בעתיד ערך עליון למורים העתידיים שילמדו בבתי הספר. התחזיות הם כי בסופו של דבר תוכניות הלימוד המרכזיות וההערכה הארציות תחלשנה בעתיד והמורה יהיה יותר מעורב בהערכה בית-ספרית  בלמידת חקר ובלמידה מאתגרת בעיות  ( פריטים מס' 25 , 36 , 38 , 40 ) .
 
*       פרופסור לי שולמן סבור כי המורה העתידי יידרש להיות בקי ומשכיל  מאד בתחומי ההערכה , הוא יידרש לשימוש מקביל ומשלים בכמה מכשירי הערכה על מנת לגבש שיפוט טוב יותר של הלמידה, הוא חייב להיות מיומן עם תחושת זהירות ממדידה טכנית בלבד של הישגים ובעל יכולת להפעלת ההערכה המעצבת תוך כדי הלמידה ולא בהכרח בסוף התהליך. הוא יידרש לשלוט היטב בכל המכלול של הערכה מבוססת-פורטפוליו ולגלות יכולות להכוונת למידה מבוססת פורטפוליו בכיתה.  (ראה פריטים מס'  19, 20 ) .
 
*      עפ"י המלצות פנל המומחים של OSTED  בבריטניה ( רשות ההערכה הפדגוגית המרכזית ) ההוראה של המורה בעתיד חייבת לאתגר את התלמידים ולהיות מותאמת (personalized teaching  ) לתלמידים ברמות שונות ולא לממוצע הכיתתי כפי שנהוג היום. עפ"י המלצות מומחי הפדגוגיה בבריטניה OFSTED VISION 2020) ) דרישת יסוד למורה עתידי היא יכולת העברת החומר בצורה מאתגרת ומרתקת ולא רק העלאת הישג התלמידים הנורמטיביים . כבר כיום באה לידי ביטוי דרישה זו בהנחיות ההערכה של OFSTED   לגבי מורים בבתי הספר ( ראה פריט מס' 22 , ראה פריט  43 ) .
 
*      פרופסור דיוויד פרקינס  סבור ההוראה העתידית תתבסס יותר ויותר על למידה מבוססת בעיות כדוגמה טובה.  למידה מבוססת בעיות היא נוהל רופף שמבקש להציג ללומדים מקרים ולערב אותם בלמידה שיתופית , שבמסגרתה לומדים יחידים מחפשים את המידע הדרוש להם ומלמדים זה את זה את החומר . ( ראה פריטים מס'  29  ומס' 36 ) .
 
*       לדעת פרופסור פרקינס , תכונות חיוניות למורה טוב בעתיד, יהיו מבוססות יותר מתמיד על  מאפיין אחד שכמעט תמיד יהיה רלוונטי : אמפטיה. "אין כוונתי ליחס חם ומפנק, אלא ליכולת ולנטייה להעמיד את עצמך בנעלי הלומד, לראות את הנושא מנקודת מבטו ולהבין את האתגרים הקוגניטיביים והרגשיים שהוא עומד לפניהם. "אינני בטוח שאמפטיה היא תכונה. ייתכן שכן וייתכן שלא . בכל מקרה היא חשובה מאד להוראה וללמידה. מורים שחסרים את היכולת הזאת יחמיצו את מה שדרוש ללומדים"  ( פריט מס' 29 ) .
 
 
*      לדעת פרופסור יצחק פרידמן ועמיתיו למחקר המציאות הקיימת היום בבית הספר אינה מאפשרת למורה להתכנס בתוך כיתתו, והוא חייב להיות בעל התכוונות ארגונית, ברמות שונות של שליטה ועשייה , החל מהיכרות עם הארגון וכלה במנהיגות והובלת הארגון. תפיסת התפקיד של "המורה המבודד בכיתתו" מפנה מקום בעתיד לתפיסת המורה כפדגוג וכאיש ארגון בבית הספר. לכך יש השלכות מבחינת הכשרת המורים אשר צריכה לקחת זאת בחשבון כמיומנות נדרשת בעתיד ולא באופן סלקטיבי לקבוצות מצומצמות של מורים לומדים רק בתואר השני ( פריט מס' 30 ) .
 
*      ההיערכות הרצינית ביותר לקראת הכשרת מורים עתידיים נעשית היום בסינגפור שם עוברת מערכת החינוך ממציאות של סטנדרטים ותפוקות למערכת פדוגית המדגישה מיומנויות (shifted from an 'efficiency-driven' to an 'ability-driven' education system ) . אין זה מקרה כי הסינגפורים נערכים עתה לשינוי תפיסתי של מערכת החינוך ומציבים אבני דרך למורים בעתיד שיעבדו במערכת כזו . הסינגפורים הם במקום ראשון בעולם מבחינת הצלחה במבחני הישגים בינלאומיים של תלמידים ( ראה פריט מס' 11 ) .
 
 
 

מה דעתך?

    עמי ואירינה – תודה על הלקט החשוב הזה. עשיתם עבודת חיפוש רצינית שסייעה לי מאוד, ואני בטוחה שרבים ישתמשו בה. חשוב שבפורטל יעמדו לרשותנו עבודות איסוף וביאור שבאות בעקבות שאילתות – ניתן להעזר בהן מפנים שונות ולצרכים שונים של מחקר וכתיבה. כל הכבוד על העבודה היסודית!

    פורסמה ב 07/03/2009 ע״י לאה שגריר
    מה דעתך?