דף פריט
17-09-2018

למידה תוך שירות ומחקר בקהילה – מנוף בהתפתחות מקצועית בהכשרת מורים

 מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
 
 
מאמר זה מציג את תוכנית שס"ק (שירות סטודנטים בקהילה) הפועלת במסלול הסבת אקדמאים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים. תוכנית שס"ק מהווה חלק מתוכנית אב רחבה יותר,'יש דרך', בה מתקיימת ברית של שיתוף פעולה חינוכי בין מכללת סמינר הקיבוצים ובין העיר חולון, בין האקדמיה ל'שדה'. המאמר יציג את התוכנית והרציונל שלה, מרכיביה, משתתפיה, ומטרותיה, כמו כן יוצגו פעילויות הסטודנטים בקהילה ומחקרי פעולה על עבודתם.
מודל ה'למידה תוך שירות' (
Service-learning) החל להתפתח באופן פעיל בארה"ב כבר בראשית שנות השמונים, כתגובה למאמרים אקדמיים, שנושאם היה גילויי האדישות של הסטודנטים לקהילה ((Stukas & Dunlap, 2002). מודל זה עשוי להתאים גם בישראל, שכן נוכח הפערים החברתיים הגדלים והולכים, נדרש לחנך ליתר מודעות חברתית ולהשתתפות פעילה ב'חברה האזרחית'.
מודל ה'למידה תוך שירות' (
service-learning) שונה משירות בקהילה (community-service) בכך שבמסגרתו הסטודנטים לא רק מעורבים בפעילות חברתית (דוגמת פר"ח), אלא משלבים למידה עיונית ומחקר במסגרת קורס אקדמי עם התנסות בעבודה בקהילה.'למידה תוך שירות' החלה להתפתח כמודל הוראה המקובל בתחומי דעת שונים הנלמדים במוסדות להשכלה גבוהה (Stanton, Giles & Cruz, 1999) וכיום, למעלה מ-2000 חברי סגל עוסקים בהוראת קורסים אקדמיים המשלבים למידה ושירות ביותר מ-500 מוסדות שונים להשכלה גבוהה בארה"ב. גם מדינות אחרות אימצו תוכניות של למידה תוך שירות: אנגליה, צרפת, סקוטלנד, צ'כיה, הודו וארצות אחרות בדרום אמריקה. בארץ נמצא מודל זה בחיתוליו (הראל ופייגין, 1998).
מחקרים שונים הבוחנים את תרומת השירות בקהילה לסטודנטים בחינוך גבוה מציינים, ששירות בקהילה מחזק את המחויבות של הסטודנטים לקהילה ומקדם את הקשר בין הקהילה לאקדמיה (
Bringle & Hatcher, 2003). יתרה מכך, מודל זה הינו כלי רב-עוצמה, שבאמצעותו ניתן להגביר את תחושת המסוגלות העצמית (self efficacy) של הסטודנט, להשיג מטרות אקדמיות ולהעצים את מודעותו ומעורבותו החברתית (סדן, 1996). שירות בקהילה מחזק בקרב סטודנטים אשר בחרו לעסוק במקצועות סיוע וטיפול את זיקתם לבחירה זו ואף מחזק אצל סטודנטים המתלבטים בקשר לקריירה עתידית נטייה לפנות למקצועות אלו. (Astin, Vogelgesang, Ikeda, & Yee,2000).

ל'למידה תוך שירות ('
service- learning) בהכשרת מורים שני היבטים: האחד, מתייחס לדיואי ומבטא פילוסופיה חינוכית הדוגלת בלמידה תוך התנסות ( (experiential education (, Dewey 1938/1951) והאחר מבטאת שיטת הדרכה המזמנת למידה אותנטית מלווה בהדרכה פדגוגית, שבה השירות תומך בלמידה והלימודים משבחים את השירות (Anderson, 2005; Parsons, (1993; Swick, 2001; Rowls & Swick, 2000.

מחקרים אשר בחנו את תרומת השירות בקהילה של סטודנטים להוראה מצאו, כי מודל זה מאפשר שילוב של שירות אותנטי בקהילה עם למידה אקדמית ומחקר
 
השירות בקהילה מקדם את כישורי הסטודנטים כלומדים בכך שהוא מקשר בין הידע העיוני לידע פרקטי ויוצר חיבור משמעותי של המתכשרים להוראה לחיי אחרים. במהלך השירות בקהילה הסטודנטים מתעדים ומפרשים סיפורים ואירועים מן השירות, הקשורים למצבים אנושיים בעייתיים. במהלך הקורס הם דנים בהם ומקבלים סיוע בהתמודדות עם חומרים טעונים שעולים מהם. תהליכים אלה מהווים בסיס למחקר'הצומח מן השדה'

השירות בקהילה מרחיב את ההסתכלות על החינוך בכך שההתנסות איננה מצטמצמת לכיתת הלימוד ולבית הספר, ומזמן לסטודנטים הזדמנות לבחון את זהותם כלומדים, כמלמדים, כאנשי חינוך בעלי מודעות חברתית (
Millikien, 1999). ההסתכלות הרחבה וההתנסות מאפשרות לסטודנטים לחוש שהם יכולים להוביל שינוי בקהילה. תחושה זו מעמיקה את תחושת הכוח של המורים לעתיד, ממחישה להם את יכולתם להוות סוכני שינוי ואת כוחם להשפיע על חיי אחרים (Swick, 2001; Claus & Ogden, 1999).

תוכנית שס"ק במכללת סמינר הקיבוצים
א. מטרות התוכנית
א.1 לתת מענה לצורכי הסטודנטים בהסבת אקדמאים (אבישר ודביר, 2003) תוך הגמשה של תוכנית הלימודים ואתגורם מבחינה אינטלקטואלית ומקצועית;
ליצור העצמה מקצועית באמצעות פעילות חינוכית בסביבה אותנטית, יצירה וחשיפה של ידע אישי-פרקטי, טיפוח לומד עצמאי ורפלקטיבי החוקר את עבודתו, והכשרת הסטודנט לתכנון, לבצוע ולחקירת פעילות חינוכית; כמו כן התוכנית מבקשת ליצור העצמה חברתית על ידי חשיפת הסטודנט לאוכלוסיות מוחלשות ויצירת מודעות ומחויבות לקהילה; התוכנית אף חותרת ליצור העצמה אישית של הסטודנט במתן ביטוי לכישוריו המקצועיים הקודמים ולרקע האקדמי שלו.
א.2 לתת מענה לצורכי הקהילה בה פועלים הסטודנטים על ידי מתן תגבור לימודי ותמיכה רגשית בילדים ונוער וכן יצירת ידע פרקטי, שעשוי לשפר את איכות השירותים הקהילתיים הניתנים בה.

ב. מרכיבי התוכנית
התוכנית היא בהיקף של 6 ש"ש והיא כוללת שלושה מרכיבים: שירות בקהילה (לפחות שעתיים שבועיות לאורך השנה האקדמית); השתתפות בקורס אקדמי שנתי מלווה במחקר פעולה.

ג. מפעילי התוכנית ומנחיה
צוות מעשי מורכב מנציגי העיר חולון ומפעילי התוכנית במכללה. עוסק בהשמת הסטודנטים במקומות השירות, בתכנון הפעילות בשירות, בתמיכה ובמעקב אחרי הפעילות.
צוות אקדמי, מנחי התוכנית, שאחראי על התכנים העיוניים של הקורס, הנחיה במחקר, ליווי ותמיכה של הסטודנטים בשירות.

ד. משתתפי התוכנית
התוכנית פועלת החל משנת 2003 ועד היום. בכל שנה משתתפים כעשרים סטודנטים, שמתקבלים לאחר ראיון אישי. כל הסטודנטים המשתתפים לומדים בתוכנית הסבת אקדמאים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים. ייחודם של הסטודנטים הלומדים במסלול ההסבה הוא בגילם המבוגר יחסית (30 בממוצע), רובם נשואים ובעלי משפחות, בעלי מטען אישי עשיר ורקע אקדמי מקצועי מגוון. הלומדים מתאפיינים ברצינות ובנכונות להשקעה, במוטיבציה גבוהה, באכפתיות ובמחויבות חברתית, ביכולות אקדמיות גבוהות ובתפיסת ההוראה במובן הרחב של המילה (אבישר ודביר, 2004, 2003).

ה. מקומות ההשמה ופעילויות הסטודנטים
במהלך השנתיים הראשונות להפעלת התוכנית התאפשר לסטודנטים לבחור את מהות הפעילות, אוכלוסיית היעד ומקום הפעילות. בחירתם נבעה מן הרקע האישי, האקדמי והמקצועי שלהם, או מהרצון שלהם להתנסות בתחום ההתמחות בהכשרתם להוראה. הסטודנטים עסקו בעיקר בתמיכה לימודית ורגשית לילדים ובני נוער. בעקבות קשיים במעקב אחר התנהלות הסטודנטים במקומות ההשמה וכן בשל הצורך ליצור המשכיות של פרוייקטים לאורך שנים, הוחלט לשנות את מדיניות ההשמה, לצמצם את אפשריות הבחירה ולהתרכז בשכונה ותיקה אחת בחולון - ג'סי כהן.

ו. מחקר הסטודנטים ותרומתו להכשרה ולקהילה
מחקר הפעולה של הסטודנטים נועד לקדמם בהיבט האקדמי והמקצועי וליצור ביניהם זיקות משמעותיות. הסטודנטים מתנסים בסביבה חינוכית אותנטית, נפגשים עם "האחר", לומדים על מציאות חייו, מתעדים אירועים וסיפורים, מזהים מצוקות וקשיים, אוספים עדויות, מפרשים אותן, ממשיגים אותן לסוגיות מחקר ומעגנים בתיאוריות. עבודות המחקר מוצגות כהיצגים בכנס שנתי או בפוסטרים ומאוגדות ב'ספר תקצירים' של הכנס. התהליך משפר את העשייה בשירות, ותורם להתפתחותם המקצועית. בנוסף, התובנות והלקחים הציבוריים מהשירות העולים מן המחקרים עשויים לתרום לשירותים הקהילתיים. (
Denzin, 2001).
 

מה דעתך?

ביבליוגרפיה באתר הכינוס

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?