דף פריט
17-09-2018

למידה פעילה: מדידת השפעה ארוכת טווח של סדנאות להכשרת מורים

 מקור: על הגובה 6, כתב עת לענייני הוראה בחינוך הגבוה, הוצאת רשות ההוראה – המסלול האקדמי המכללה למנהל, עמ' 7-12
 
מספר רב מאוד של מחקרים מצביע על כך שהלמידה הפעילה מגבירה את זכירת החומר לאורך זמן, את הבנתו, את כושר ניתוחו הביקורתי ואת היכולת ליישמו במצבים חדשים.
נשאלת השאלה כיצד יש להכשיר את המורים על מנת שיפעילו את תלמידיהם וידרשו מהם חשיבה ברמה גבוהה.
השיטה השכיחה ביותר להכשרת מורים בחינוך הגבוה היא באמצעות סדנאות קצרות, בנות יום או כמה ימים, רציפות או מפוזרות לאורך שבועות אחדים.
המחקר הנוכחי בא למלא את החוסר בהערכה מבוססת עדות (based evidence) של הכשרת המורים. הוא מדד באמצעות תצפית משתנים, שהוגדרו מראש על ידי תצפיות בשיעורים של משתתפי סדנה בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במהלך שנתיים אקדמיות לאחר סיום הסדנה.
מטרות הסדנה היו להגביר את ההשתתפות הפעילה של הלומדים בתהליך הלמידה ולהעלות את הרמה הקוגניטיבית הן של ההוראה והן של השתתפות הלומדים. בהתאם לכך המשתנים שנמדדו היו – מידת השתתפות הפעילה של הסטודנטים במהלך השיעור לעומת פעילותו של המורה והרמה הקוגניטיבית של פעילות שני הצדדים המשתתפים.
 
מבנה הסדנה
הסדנה בת שלושה ימים, שכונתה "שיפור רמת ההוראה", נערכה שבע פעמים בסמסטר אחד לקבוצות בנות 8-9 חברי סגל בכל פעם, ובסך הכל ל-60 מורים שחולקו באופן אקראי למחזורים השונים.
הסדנה נערכה בשיטת ה"הוראה זוטא" (microteaching). כל אחד מהמשתתפים "לימד" את חבריו לסדנה במשך 15 דקות בשיטה שהוא נוהג בה בחיי היומיום שלו.
במסגרת המשוב הגדירו המשתתפים את רמת הבהירות והמובנות של השיעור, את הרמה הקוגניטיבת שהיה עליהם להפעיל וכן הציעו הצעות לשיפור. בסיום המשוב פרש המשתתף שלימד לחדר אחר, ובו עיין במשך 30 דקות בצילום של השיעור שהעביר, דן עם איש חינוך בכשלים ובדק כיצד היה יכול להפעיל ביתר שאת את "תלמידיו".
במאמר מובא בפירוט תהליך מדידת הרמה הקוניטיבית ורמת פעילות הלמידה – עמ' 8-9
 
ממצאים עיקריים
הממצאים לגבי קצב השיעור מצביעים על כך שלאחר הסדנה השתנה קצב השיעור לטיפוס האקטיבי בכל גודל קבוצה. כלומר – הפעילות הגדולה ביותר של הלומדים היא בתחילת השיעור.
מבחינת הרמה הקוגניטיבית התקבלה תמונה הפוכה. ההשפעה המרובה ביותר של הסדנה היתה על הקבוצה הקטנה, וההשפעה המועטה ביותר היתה על הקבוצה הגדולה. גם לפני הסדנה וגם אחריה הרמה הקוגניטיבית בקבוצות הגדולות והבינוניות הלכה וירדה מתחילת השיעור ועד לסופו, אך אחרי סדנה הירידה התמתנה באופן מובהק. בקבוצה הקטנה לעומת זאת, הרמה הקוגניטיבית הלכה ועלתה גם בסוף השיעור, בניגוד למצב שלפני הסדנה.
 
דיון
התוצאות מצביעות בבירור, כי לסדנה של הכשרת המורים היתה השפעה משמעותית מאוד על ההתנהגות ההוראתית של המורים בהלימה עם מטרות הסדנה, דהיינו – היא הביאה לשיתוף גובר של הלומדים בתהליך הלמידה ולהטיית השיח הרב-כיווני שנוצר לשימוש בכשרים קוגניטיביים גבוהים. יתר על כן, התוצאות מצביעות על הפנמה של עקרונות חינוכיים אלה ועל שימורם לאורך זמן תוך יצירת דפוס הוראה חדש. ייתכן אף שהתפיסה העצמית שלחבר הסגל השתנתה, לפחות במידת מה, מזו של מעביר מידע לזו של מעורר חשיבה וממרצה למנחה.
 
על פי התוצאות קשה היה יותר למורים ולהעלות את הרמה הקוגניטיבית של השיח בכתה מאשר להגביר את הפעלת התלמידים, אם כי התרחשה עלייה מובהקת ומשמעותית בשני המדדים. בעיקר הם התקשו להמשיך ולשמור על רמת דיונים גבוהה מעבר לשנת לימודים אחת. נראה שהתפקיד של המורה כמעביר מידע מעוגן כה עמוק בתפיסתם העצמית של חברי הסגל האקדמי, שקשה להם להעביר את האחריות ללמידת העובדות ללומדים. במיוחד עשוי הדבר להיות קשה במציאות הישראלית, שבה קריאה עצמית ולמידה אינן חלק מהוויית החינוך בכל שלביו. המחקר הוכיח שוב את העובדה הידועה זה מכבר, כי לגודל של קבוצת יש השפעה מכרעת על ההשתתפות הפעילה של הלומדים ועל העלאת רמת השיח. פעילות הלמידה והרמה הקוגניטיבית המשמעותיות ביותר היו, כצפוי, בקבוצות הקטנות. ואולם אף כי חברי סגל ההוראה רגילים להפעיל תלמידים ולנהל דיונים ברמה גבוהה בקבוצה הקטנה, הוכח כי באמצעות הסדנה ניתן להעלות מדדים אלו עלייה משמעותית נוספת.
 
לשינוי הקצב של השיעור יש משמעות החורגת מדידקטיקה. זהו למעשה שינוי בתפיסת האחריות ללמידה העוברת מהמורה, כפי שהיה נהוג בתקופת בית הספר היסודי והתיכון, אל הלומד. אחריות זו היא אולי אחד המאפיינים העיקריים של ההשכלה הגבוהה.
כמו כן התוצאות מראות, שלאחר הסדנה קצב השיעור היה זהה בקבוצה הקטנה בת לא יותר מארבעה סטודנטים ובקבוצה הבינונית בת כ-15 סטודנטים. נראה שהסדנה לימדה את המורים להפעיל 15 לומדים כפי שהם נוהגים להפעיל ארבעה. ההבדל בין שני סוגי קבוצות אלו הוא ירידה בפעילות הלמידה שנצפתה בסוף השיעור בקבוצה הקטנה לעומת עלייה קלה בבינונית. ממצא זה מוסבר על ידי מספר המשתתפים. בקבוצה הבינונית עומס ההשתתפות והחשיבה מתחלק בין מספר רב יותר של לומדים, וכך אפקט העייפות איננו ניכר.
 
לא כל המשתתפים יישמו את סגנון ההוראה החדש שלמדו באותה מידה. תוצאות של המחקר שלא דווחו במאמר זה מעידות, כי שונות בין מורים (בציוני השיעור) איננה תלויה במין, בגיל, בדרגה אקדמית ובניסיון הוראה אלא באישיות המורה.
 
יתרונותיה המוכחים של הסדנה מחפים, לדעת המחברים, גם על עלותה הגבוהה יחסית בכוח אדם. עם זאת, ההבדל בינה לבין סדנאות אחרות, שהן כנראה יעילות פחות, נעוץ רק בצורך לחזור על הסדנה לכל 8-9 משתתפים על מנת שכל אחד יוכל להתנסות בהוראה-זוטא מדי יום לאורך כל שלושת ימי הסדנה. לכן הכרחי שמנחי הסדנה יהיו אנשי סגל המוסד כדי למנוע עלויות בלתי סבירות. לשם כך יש להכשיר חברי סגל למטרה זו.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?