דף פריט
29-08-2018

למידה בעלת ערך לחיים

Perkins, D.N. (2016). Lifeworthy learning. Educational Leadership, 73(6), 12-17.

בעת האחרונה אנו חווים שינויים רבים בעולם החינוך. אלה כוללים, למשל התמודדות עם בעיות אנושיות רחבות היקף כמו התחממות גלובלית ועוני, מיומנויות של פתרון בעיות ושיתוף פעולה, תקשורת דיגיטלית ועוד. בתוך כך, נושאים רבים שבתכנית הלימודים, שלא ברורה תרומתם למציאות העכשווית, מופיעים עדיין בספרי הלימוד ובבחינות. מכאן, עולה השאלה איזה למידה באמת משמעותית ללומדים של היום?

ברור, שלא ניתן לדעת בוודאות איזה ידע ומיומנויות תלמידים צריכים. מעבר ללמידת קריאה כתיבה וחשבון, אנשים מציינים למשל, באופן מפתיע, את ה"מהפכה הצרפתית" כידע כזה. ואולם בחינה מדוקדקת יותר מעלה, שמה שאותם אנשים לקחו אליהם מהנושא של המהפכה הצרפתית היה רחב הרבה יותר ממידע על האירוע עצמו: כיצד היעדר חירות, עוני, מיסוי יתר, כלכלה חלשה, מאבק בין הכנסייה למדינה ואי-שוויון חברתי היוו תמיד סיבות למעורבות במלחמה. דוגמה אחרת לידע משמעותי עבור הלומדים היא הבנה בנושאים של אנרגיה ושינוי אקלימי. הבנה כזו מועילה לא רק לקבלת החלטות יומיומיות בנוגע לתחבורה ולצריכה אלא גם להחלטות פוליטיות, אינטראקציות חברתיות ופילוסופיית חיים. מה שמשותף לתשובות אלה הוא "התמונה המלאה" של הדברים או הנושאים הנלמדים. הבנה כזו היא שמיידעת, מחזיקה ליותר זמן ומאירה את הלומד. זוהי, בעיני המחבר, למידה בעלת ערך לחיים (lifeworthy learning). למידה כזו היא מה שעלינו ללמד.

מדיניות מסוימת כבר צועדת בכיוון הלמידה בעלת ערך לחיים. ניתן לזהות במסגרתה שש מגמות רחבות:

  1. למידה עכשווית אינה נעשית רק ביחס לתוכן או הבנה מושגית של רעיונות אלא גם נוגעת לחשיבה ביקורתית ויצירתית, שיתוף פעולה, תקשורת, מיומנויות אזרחיות ועוד.
  2. למידה עכשווית אינה מתייחסת רק למה שהוא מקומי אלא גם להיבטים גלובאליים, ולבעיות ומחקרים בעולם.
  3. התוכן הנלמד משמש חומר להמשך חשיבה ופעולה ואינו רק מאורגן כנושאים. הוא משרת את הלומד במעורבותו בעולם.
  4. נעשה מעבר לדיסציפלינות חדשות ומורחבות כמו למשל גיוון אקולוגי, מורכבות הדמוקרטיה ועוד.
  5. נעשה מעבר מדיסציפלינות בדידות לנושאים ולבעיות רב-תחומיים.
  6. ניתנות יותר אפשרויות והזדמנות לבחירה אישית, הענקת משמעות, מחויבות ותשוקה הקשורים לחומרים הנלמדים ולא רק הסתכלות אקדמית-עיונית ביחס אליהם.


הדיסציפלינות האקדמיות המוכרות מציעות כר נרחב להבנות מסוג של "התמונה המלאה". מה שמאפיין תוכן בעל פוטנציאל להבנה של "התמונה המלאה" הוא שעומדת מאחוריו או בבסיסו הזדמנות כלשהי (למשל, כוחות חברתיים ברקע המהפכה הצרפתית). בנוסף, הוא מתאר בשכנוע כיצד הנושא יכול לחזור לעתים קרובות, מספק תובנה, מיידע ביחס לפעולה, ומעניק פרספקטיבה אתית מסוימת. כך, גם מנושא "יבש" כמו סטטיסטיקה והסתברות ניתן לחלץ תובנות ביחס לבחירות אישיות הנוגעות להשקעה, לניהול עסקי, להימורים ועוד; תובנות אלה יהיו קשורות ביתרונות ובעלויות הקשורים בבחירות אלה; הם יובילו לביצוע פעולות חכמות; ולפחות לעתים מסוימות, תהיה בהם גם התייחסות אתית למה שצודק והוגן. תובנות כאלה יכולות לסייע, למשל, בהבנת הסיכוי לאדם בעל השמנת יתר לחלות במחלות מסוימות, לכוון התנהגות ופעולה בכיוון זה, ולהעלות נושאים אתיים הנוגעים לאופן שבו התרבות והחברה מעודדים התנהגות בלתי בריאה, כמו אכילת מזון לא בריא.

הבעיה היא, שתכניות הלימודים מכוונות להבנה שהיא בעלת השפעה קטנה מעבר לנושאים הפרטיקולאריים הנלמדים. למשל, לימוד של מיתוזה (חלוקת תאים) או משוואה ריבועית לכאורה אינו כולל הזדמנויות רבות בהן הוא עולה בשנית בחיי בני אדם, אינו מוביל לפעולה מסוימת ואינו מעורר סוגיות אתיות. אף שנושא חלוקת התאים, למשל, עשיר בתובנות שהוא עשוי לספק, הוא עלול שלא להיות נוכח באופן משמעותי בחייהם של הלומדים. אין הכוונה לזנוח את אותם תחומי לימוד, אך ניתן למשל ובנסיבות מתאימות להרחיב נושא מסוים ללמידה שהיא בעלת ערך לחיים, לדוג' במקרה של המהפכה הצרפתית (מלמידה של הנושא כאירוע היסטורי להתבוננות רחבה עליו ועל הנסיבות שקשורות אליו). חלופה שנייה היא ללמד את אותם נושאים בצורה מתומצתת ויעילה לזכירה. אפשרות שלישית היא ללמד את הנושאים הללו אך להותיר מקום לסקרנות ופתח להמשיך את הלמידה מתוך אותה סקרנות והתלהבות.

מה שמכתיב את תכניות הלימודים הם אג'נדה בתחום ההישגיות; אג'נדה בתחום המידע ואג'נדה בתחום המומחיות. אג'נדה בתחום ההישגיות חותרת לצמצם את הפער בין תלמידים מוכשרים לבין כאלה שהם פחות מוכשרים, אך עבור חלק מהתלמידים הפחות מוכשרים תכנית הלימודים פחות רלבנטית לחייהם. אג'נדה כזו אינה יכולה להצדיק זניחה של למידה בעלת ערך לחיים על חשבון צמצום פערי ההישגים. אג'נדה בתחום המידע מתיימרת לספק לתלמיד מידע בכל התחומים הנדרשים. עם זאת, מציאות החיים כיום שונה מזו שלפני 50 שנה בכך שכיום ניתן לאתר כל מידע בסיסי בשניות ספורות ברשת. בניגוד לעבר, כיום אין יתרון משמעותי לזכירה של עובדות. אג'נדה בתחום המומחיות שואפת לייצר מומחים קטנים בנושאים טכניים של הדיסציפלינות. עם זאת, מומחיות כזו אינה משרתת את רוב התלמידים בצורה יעילה. דווקא הרעיונות היסודיים והבסיסיים ביותר, כמו למשל הסתברויות וסטיית תקן, הם בעלי הערך הרב ביותר עבור מרבית הלומדים. יש לעצב את תכניות הלימוד כך שיכללו בתוכן הבנות גדולות ויסודיות מאשר העמקה בנושאים לפיתוח מומחיות קטנה.

כך, מוצע לשים את הלמידה בעלת הערך לחיים בחזית, תוך הכרה באתגרים הקשורים באיזון האג'נדות השונות ובנטייה ליצור הבנות נישתיות. כל מחנך (מורה, מנהל, ראש מחלקה וכו') צריך לחשוב (בסדר הבא): (1) איזה נושא או תימה ניתן להוסיף, שאינם כלולים בתכנית הלימודים ושיערב הבנה גדולה ומשמעותית של הלומד; (2) איזה נושאים או תימה ניתן להרחיב כך שהם יהיו רלבנטיים יותר לחיי הלומדים; (3) אילו נושאים או תימה ניתן לכווץ ולצמצם באופן משמעותי כדי לתת מקום ל- (1) ו-(2). כך, החשיבה תהיה בנוגע לתוספת שהיא חשובה ורק בהמשך כיצד לפנות לכך מקום. כך, תתפתח בהדרגה למידה שהיא בעלת ערך לחיים עצמם.

המאמר סוכם מאנגלית בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מה דעתך?

    הרעיון המובא כאן הינו הרחבה או העמקה של עקרון הוראה האינטגרטיבית בדיוק כפי שהחיים עצמם אינם נחלקים לדיסציפלינות המנותקות זו מזו ועל כן זו הוראה למידה בעלת ערך=למידה משמעותית

    פורסמה ב 09/06/2016 ע״י דורית לאור
    מה דעתך?